לקפוץ למים סוערים

פתח דבר

את אהבת חיי הראשונה מצאתי בעיתון כשהייתי בן 16.

מאז שלמדתי קרוא וכתוב, בגיל שש בערך, התחלתי לקרוא עיתונים. הייתי קורא אותם בבית, בשעות הערב, עובר כמעט על כל אחת מהכתבות שפורסמו ומספר בבוקר למחרת לילדים בכיתה על כל הדברים המעניינים שגיליתי בין דפי העיתון ערב קודם לכן.

בבוקר שבת אחד, כשכבר הייתי נער בן 16 אבל עדיין אהבתי לחרוש את העיתונים מהשער ועד לעמוד האחורי, צדה את עיניי כתבה במקומון חיפאי על בית לשימור שמיועד להריסה בזיכרון יעקב. נמלאתי התלהבות.

"קדימה, נוסעים לראות את הבית", אמרתי להוריי בשמחה והסברתי בקצרה על הבית שהופיע בעיתון. הם לא כל כך הבינו למה אני מתלהב ומה בדיוק יש לנו לחפש שם, אבל כנראה מרוב הפתעה, הסכימו לנסוע איתי.

כשהגענו, ההתלהבות שלי רק התעצמה. הנכס היה יפהפה: בית ערבי עטוף באבן ועטור בצמחייה, בנוי בצורת ח׳ שחבקה חצר פנימית שאותה אפשר היה לראות כמעט מכל חדר בבית. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון שהציתה בי פנטזיה שלמה. חלמתי לקנות בית שכזה, וכעת דמיינתי לעצמי מה יקרה אם הפנטזיה תתגשם, איך נוכל לשפץ את הבית ולהפוך אותו לפנינה של ממש. בעיני רוחי יכולתי לראות את כל השלבים בדרך לבית החלומות ואפילו איך אמכור אותו אחרי שייגמר תהליך השיפוץ. אבל באותם ימים זה נשאר בגדר חלום...

הסקרנות וההתלהבות שחשתי מאותו נכס נדל״ן בזיכרון יעקב, וממה שתפסתי אז, כנער, כהזדמנות עסקית נדירה, לא נטשו אותי מעולם. גם היום, אחרי יותר מ־25 שנים של פעילות יזמית ועסקית ברחבי העולם, אני עדיין מתרגש כאותו ילד בן 16 כשאני מזהה הזדמנות עסקית משמעותית בתחום זה או אחר, וכשאני מחליט לפעול להשגתה ויישומה.

היום, כבעלים של עסקים מגוונים באירופה, בארצות הברית, באפריקה ובישראל, בתחומי הנדל"ן המניב, כריית זהב, אירוח ומלונאות, ואחרים, מדהים להסתכל לאחור ולחשוב איך הכול התחיל מאפס, התפתח תוך כדי תנועה ונבנה בהרבה עבודה קשה ונחושה, בדרך ארוכה ומפותלת, רוויית אתגרים, עליות ומורדות — רכבת הרים של ממש!

הספר הזה הוא סיפור דרכי היזמית, שעל בסיסו מובאים ומפורטים התובנות והכלים הרבים שרכשתי ויצרתי לאורך אותה הדרך, בהצלחות ובכישלונות. אלה איפשרו לי לאורך השנים לשכלל ולהצמיח את עסקיי ואת עצמי כיזם, ולהשיג בסופו של דבר הצלחות עסקיות מתמשכות.

לאורך השנים, במקביל לניהול עסקיי, העברתי את אותם תובנות וכלים במסגרת הרצאותיי לאלפים רבים של אנשים — יזמים, בעלי עסקים, מנהלים, וכאלה המתכוונים לקפוץ למים הסוערים של היזמות העסקית.

פגשתי במפגשי ההדרכה האלה אנשים נהדרים, פיקחים ואנרגטיים, הצמאים לכלים, לשיטות וליד מכוונת שתעזור להתמודד עם צונאמי הבעיות והקשיים שהם מנת חלקה של כל יזמות באשר היא, ודאי בשנותיה הראשונות.

ופגשתי גם לא מעט אנשים מצוינים שנאלצו לסגור את העסק שהשקיעו בו את כספם, נשמתם ומרצם, לעיתים זמן לא רב (אפילו שנה-שנתיים) אחרי פתיחתו. אומנם כישלון הוא חלק טבעי מחייו של כל יזם, ואחד מהבסיסים המשמעותיים ללמידה, לצמיחה ולהתבגרות יזמית, אך כשבוחנים את אותם כישלונות, מוצאים שבחלק ניכר מהם ניתן היה להימנע מטעויות יסודיות בתכנון ובהקמת העסק, ואף בניהולו השוטף, טעויות שהביאו בסופו של דבר לסגירתו של העסק.

גם אלו שעלו על רכבת ההרים היזמית רק לאחר שהשלימו תארים אקדמיים (במנהל עסקים או כל תואר רלוונטי אחר) מוצאים עצמם פעמים רבות רעבים לכלים פרקטיים, שנגזרים מניסיון יזמי ועסקי אמיתי, ולא ממודלים תיאורטיים. כאלה שיסייעו להם באופן ממשי וישים לקבל את ההחלטות הנכונות לניווט העסק שלהם להצלחה, או לכל הפחות להישרדות במים הסוערים של היזמות.

רבים מאותם יזמים ומנהלים שהשתתפו בהרצאותיי סיפרו לי עד כמה הכלים, התובנות והשיטות שקיבלו בהן מסייעים להם להבין הרבה יותר טוב מה לעשות מחר בבוקר בעסק שלהם, אילו החלטות אופרטיביות כדאי לקבל כדי לייעל את העסק, להגדיל את הכנסותיו ולהקטין את הוצאותיו, למצב אותו, את מוצריו ושירותיו, נכון יותר בשוק שבו הם פועלים, ובשורה התחתונה — להגדיל את הסיכוי ליצור עסק שיצליח באופן שיטתי ולאורך זמן.

שמעתי מהם גם כמה עזר להם השיתוף שלי, כשסיפרתי על ההתמודדויות והאתגרים הרבים שחוויתי לאורך השנים במגוון עסקיי. השיתוף סייע להם להבין שהתמודדות לא פוסקת היא חלק טבעי ורגיל מחייו של כל מיזם ושל כל יזם, וההבנה הזו חיזקה אותם ונתנה להם כוח להמשיך ולהתמיד בדרך, ובטיפול היומיומי באתגרי העסק.

פעם אחר פעם נשאלתי מתי אוציא לאור ספר המאגד תובנות וכלים אלה, וכך לבסוף, נולד ספר זה, שכתיבתו ארכה כחמש שנים, וכמו כל יזמות גם היא הייתה רוויית אתגרים.

במהלך הכתיבה הבנתי שאף שעולם היזמות העסקית הוא אינסופי — אפשר ליצור מציאות עסקית חדשה בכל תחום ובכל מקום — יש מספר עקרונות וכללי זהב, היכולים לסייע לכל יזם ובעל עסק, בכל תחום שהוא, ליזום, להקים ולנהל עסק מצליח.

ספר זה מאגד את אותם עקרונות וכללים. לא כ"מרשם להכנת עוגה", כי הרי את טיבה ומרכיבי אותה עוגה אתם, היזמים, תבחרו, אלא כנגזרת של החוויות היזמיות השונות שעברתי לאורך השנים. וזאת מתוך ההבנה שתיאור החוויה היזמית ממנה צמחו הכלים והשיטות, מאפשר המחשה, הזדהות, חיזוק, והפנמה טובים יותר של אותם הכלים. העסקים והעסקאות המתוארים בספר גם ממחישים היטב את המשמעות של להיות יזם, ולחיות חיים יזמיים, בתוך רכבת הרים קשוחה ומתמשכת.

רוב פרקי הספר מתארים אם כך את המיזמים העסקיים השונים שהקמתי וניהלתי לאורך השנים ברחבי העולם, ולאורכם שזורים התובנות, הכלים והשיטות שפיתחתי, למעט פרק 3 על "משולש הזהב היזמי", שהוא כולו פרק של כלים ושיטות לכניסה נכונה ומושכלת לעולם היזמות.

בסוף רוב הפרקים תמצאו גם סיכום של הלקחים והתובנות היזמיות־ניהוליות שפיתחתי מתוך המהלך היזמי, שאפשר ככלל ליישמם בכל מיזם אחר שהוא, בכל תחום.

כדי למקסם את התועלות המעשיות שלכם, כיזמים וכמנהלי עסקים, מקריאת הספר, אני ממליץ בחום להתייחס אליו כאל "לוח העבודה" האישי שלכם. סמנו עליו את הנקודות והחלקים הרלוונטיים ביותר עבורכם ועבור העסק שלכם, כתבו את התובנות שעולות אצלכם תוך כדי קריאה, ונסחו לעצמכם החלטות שעליכם לקבל ופעולות שעליכם לבצע בעסק שלכם כדי לקדם אותו, בעזרת הכלים והשיטות המתוארים בספר.

קריאה כזו לא תמנע מכם לעשות טעויות, ולעיתים אף להיכשל בפעולתכם היזמית והניהולית, כי כאמור, טעויות וכישלונות הם חלק טבעי לחלוטין מכל פעולה יזמית, והם אף נדרשים כדי להשיג הצלחה של העסק לטווח ארוך. אך קריאת הספר בצורה מומלצת זו תסייע לכם להבין ולהגדיר טוב יותר מה עליכם לעשות בעסק כדי לשפר אותו, להתמודד ביעילות רבה יותר עם אתגריו, ולהפוך ליזמים מתוכננים יותר מחד, ולכאלה המגיבים טוב ומהר יותר למציאות העסקית שבה אתם פועלים מאידך.

יזמות היא מיומנות שניתנת ללמידה ולשיפור מתמיד.

כמה מילים לאלה מביניכם השוקלים אם להיכנס לעולם היזמות: אם חיידק היזמות מקנן בכם, אתם כנראה תקפצו למים בשלב זה או אחר. שימוש נכון בספר יסייע לכם בבחירה מושכלת יותר של תחום היזמות ושל העסק הספציפי שאותו תרצו להקים, וכן בהתוויית הפעולות המרכזיות שתצטרכו לבצע כדי להתחיל להקים את העסק שלכם הלכה למעשה.

הספר גם ימחיש לכם בצורה ישירה וברורה, שאינה מעגלת פינות, מה נדרש ברוב המקרים מיזם כדי להקים עסק ולהיות מחויב להשגת הצלחתו.

אך אל דאגה, לא רק בהתמודדות עם קושי ואתגרים נעסוק בספר הזה. הקריאה בו תמחיש לכם את הפוטנציאל העצום שחיים יזמיים מקפלים בתוכם: האפשרות לייצר לעצמכם משמעות ועניין אמיתיים בחיים; ההזדמנות ליצור מציאות חדשה שתבנו ותעצבו במו ידיכם; היכולת לייצר ערך ולהעניק פרנסה לאנשים הקשורים לאותה מציאות עסקית חדשה שבניתם — עובדים, ספקים, שותפים ולקוחות, והאפשרות לקחת אחריות בלתי מתפשרת על עתידכם הכלכלי ועתיד משפחתכם.

הספר נכתב גם מתוך אהבה ומחשבה על ילדיי המופלאים, שני זוגות התאומים שלי ושל אשתי (המופלאה כשלעצמה) איילת, שמהם אני לומד יום יום איך להמשיך ולהשתפר כאדם וכיזם כל הזמן. היה לי חשוב לאגד גם עבורם את מה שלמדתי ופיתחתי עד כה, ולהעניק להם צידה לדרך העצמאית והייחודית שכל אחד מהם יבחר ללכת בה.

תודה לכל האנשים שהם חלק מחיי — בני משפחתי, שותפיי לעסקים ולדרך וחבריי היקרים.

תודה לענת בר לב אפרתי, העורכת המעולה של הספר, שהצליחה לא רק לחדד, למקד ולפשט בחוכמה וביעילות את תכניו, אלא גם לסייע לי מאוד לצלוח את תהליך הכתיבה הארוך והמורכב ולהשלים אותו.

תודה לסיגל זיו, שבלעדיה כלל לא הייתי יוצא לדרך של כתיבת הספר, על עשרות הפגישות המצוינות שלנו לאיסוף והבניית חומרי הבסיס לספר, והפיכתם לתשתיתו, תוך הכנסת חוכמתה ורגישותה לתוכו.

תודה לחמי משה כרמלי, לאורית נחתומי, לערן בלטר ולעוד רבים וטובים אשר סייעו לי בכתיבה ובעריכה.

תודה ל"קפה זוריק" בנאות אפקה בתל אביב, ולמסעדת "טורי" ברמת אביב, ששימשו "חדר הכתיבה" שלי מאות פעמים בשנים האחרונות, ושהיו עבורי בית שני, לבבי ומקסים, לאורך כל תהליך הכתיבה.

ותודה גדולה ומיוחדת למי שהיא האהבה והשותפה של חיי, אשתי איילת, שמאז גיל 17 היא העזר כנגדי והבסיס האיתן לכל פעולותיי והצלחותיי.

יהודה מסינגר

פרק 1.
יזם נולד

בפרק ראשון זה של הספר בחרתי להביא חלק מסיפור חיי, מילדותי ועד תחילת הפעילות היזמית המלאה שלי, ולספר איך בניתי והכשרתי את עצמי — בידע ובמיומנויות — לקראת חיים יזמיים מלאים, על בסיס פעילותי המקצועית והניהולית קודם לכן: בצבא, בהייטק, בייעוץ ובהרצאות. אני מקווה שהפרק ימחיש לכם עד כמה הבניה של המיומנויות היזמיות היא מתמשכת ורב גונית, ועד כמה הבניה שכזו נחוצה כדי לבסס תשתית רחבה מספיק, הן מבחינת הידע והמיומנות, והן מבחינת ההכנה הנפשית, כדי להיכנס לעולם היזמי ולהשיג בו הצלחה מתמשכת. הוא גם נועד להמחיש עד כמה אפשר לצמוח ליזמות מכל מקום ומצב, אם פועלים בהתמדה ובנחישות כדי לבנות ולשכלל את אותן היכולות והמיומנויות היזמיות.

לא נולדתי לכסף. נהפוך הוא, במשך כל שנות ילדותי גרתי בשכונת הדר בחיפה, שכונה שבה גרו בעיקר אלו שלא יכלו להרשות לעצמם לגור בשכונות הטובות יותר בעיר. אבא שלי, משה, עבד כעצמאי בבית הדפוס שלו במשך 50 שנה. הוא מעולם לא העסיק עובדים נוספים ועבד לבדו בעסק שבעיר התחתית, תמיד לבוש באותה גופיית פועלים שחורה ומפויחת. למרות שהיה לו עסק משלו, ולימים הבנתי שבמידה רבה הוא בעצם היה יזם, אבא שלי היה לתפיסתו פועל פשוט, כי כך הוא ראה את עצמו. פועל פשוט הקם מדי בוקר לעמל יומו כדי לפרנס את משפחתו.

את בית הדפוס הקים סבי, יהודה, שמעולם לא הכרתי ושנפטר בגיל צעיר. בעקבות מותו נאלץ אבא לעזוב את קיבוץ תל קציר שבו חי אז, ולחזור לחיפה כדי לנהל את עסק הדפוס. הוא לא רצה בכך אך קיבל עליו את הדין בהכנעה, מכורח הנסיבות, ובוודאי שלא ראה בעסק הדפוס הזדמנות יזמית. בשבילו, זאת הייתה עבודה שחורה, תרתי משמע, שאותה מעולם לא אהב במיוחד.

תפיסת החיים שלו, שאותה ספגתי כל שנות ילדותי ויישמתי חלקים ממנה בבגרותי, הייתה שבחיים צריך לעבוד קשה. אין דרך אחרת. במידה רבה אבא גם לימד אותי, בדרכו, את חשיבות לקיחת האחריות על מצבך הכלכלי. לא חיינו במחסור אבל האווירה הייתה הישרדותית. הפחד פן הכול ייגמר היה נוכח ומשפיע. מבחינתו של אבא שלי, אחריות משמעה לשמר את הקיים, לא לקחת סיכונים ולא לפתח את העסק. אצלי, האחריות הזאת קיבלה משמעות שונה, אקטיבית יותר, והיא שגרמה לי לגבש מגיל צעיר את ההחלטה באיזו דרך אני רוצה לחיות את חיי: בשפע ולא בחוסר. אומנם גם בי, כמו באבא, מקנן לעיתים אותו חשש מהרעות הפוטנציאליות שטומן לי העתיד, אך כבר מגיל צעיר הייתי נחוש שלא להניח לחשש הזה להנחות אותי או למנוע ממני לפעול. הנחישות הזאת שימשה אותי בתחילת דרכי ומשמשת אותי גם היום, והיא מעין מנגנון השומר עליי מפני אותה גישה דאגנית שירשתי מאבא. "מחר הכול יכול להתמוטט ואתה עלול להישאר בלי כלום", לוחש לי מדי פעם הקול הפנימי, ואני יכול לשמוע אותו גם אחרי שסגרתי עסקה מוצלחת מאוד או הרווחתי סכומי כסף גבוהים. הפעולה האקטיבית, היזמית, הבלתי פוסקת, היא כנראה דרכי שלי להחליש את הקול הזה, ולהתרכז ביצירת פעילויותיי העסקיות ובקידומן.

אסור לתת לפחד להנחות ולנהל את צעדינו.

החינוך היה הדבר החשוב ביותר עבור הוריי, ולכן הם בחרו להשקיע הרבה מתוך הכסף הלא רב שהיה ברשותם בחינוך הטוב ביותר עבורי ועבור אחי אביב, הצעיר ממני בשנה וחצי. הם שלחו אותנו לבית הספר "הריאלי", שעד היום הוא אחד מבתי הספר הפרטיים היחידים בישראל.

היום אני יכול לומר שההשקעה שלהם השתלמה, כי ב"הריאלי" למדתי איך לעשות דברים בצורה מסודרת ויסודית, וגם איך לתפקד נכון וטוב בתוך מסגרת תובענית — שתי למידות משמעותיות שנתנו לימים את הבסיס לפעולתי היזמית והעסקית. היכולת לתפקד היטב בתוך מסגרת, לא רק שאינה מנוגדת לפעולה יזמית, אלא שלעיתים קרובות היא גם נותנת את הבסיס ליכולת לפרוץ גבולות ולייצר מסגרות ומציאויות חדשות.

רק מי שמבין היכן נמצאים הגבולות מסוגל לפרוץ אותם.

אומנם בכל שנותיי בבית הספר לא ממש אהבתי ללמוד, אבל הוגדרתי תמיד כתלמיד טוב מאוד בעיקר בזכות שלושה דברים:

האחד, ידעתי אינטואיטיבית מתי אני צריך להתחיל להכין את עצמי ללמידה לקראת מבחן או כתיבת עבודה כדי לעמוד בזמנים שהוגדרו להם. ניחנתי במעין שעון פנימי מדויק מאוד שמסייע לי להיערך נכון למשימות ולעמוד בזמנים שנקבעו להן, תכונה שלימים עזרה לי מאוד בניהול עסקיי.

השני, כדי להתכונן נכון למבחן כזה או אחר, תמיד סידרתי בקפדנות את שולחן הלימוד שלי בבית, ועשיתי סדר בחומרי הלימוד. הסידור ה"פיזי" של הדברים סייע לי מאוד לסדר נכון את המחשבות ולהיערך נפשית למשימה. זה איפשר לי למקד ולרכז את עצמי להשגת המשימה ביעילות. עד היום אני עושה כך כשאני נערך למשימה יזמית או עסקית משמעותית. זה מאפשר לי להיות ממוקד ויעיל בתכנון הפעולות הנדרשות לביצוע המשימה ולהשלמתה.

הדבר השלישי שסייע לי להצליח בלימודים הוא שהתברכתי בזיכרון מצוין לפרטים. קלטתי מהר את החומרים והם לא עזבו את זיכרוני, לעיתים גם שנים רבות קדימה.

שלושת הדברים האלה יחדיו איפשרו לי לא רק להשיג הישגים, אלא אף נטעו בי את תחושת הביטחון והמסוגלות שאני יכול להשיג מטרות בהצלחה, ואף לבלוט במה שאני בוחר לעסוק בו.

החוויה הבית ספרית פיתחה וחיזקה אצלי גם את הנחישות. נחישות לעמוד במשימות וביעדים שהצבתי לעצמי בלי לוותר, ולהמשיך למקד את עצמי בהשגת המשימה גם אם התאים לי יותר לצאת החוצה ולעסוק במה שהכי שימח אותי כילד — משחק הכדורסל.

שנים רבות שיחקתי כדורסל במסגרות שונות (הפועל ומכבי חיפה), והייתי די טוב במשחק. לא הפגנתי כישרון טבעי ענק במשחק, אך הדבקות במשימה והנחישות להצליח הפכו אותי בסופו של דבר לשחקן לא רע.

הכדורסל גם לימד אותי את חשיבותה של עבודת צוות, ואת היכולת להתמודד באופן מתמשך עם מעברים תדירים בין הצלחה וכישלון, קבוצתיים ואישיים.

הישגיות, נחישות, דבקות במשימה, שיטתיות והתמודדות תכופה עם הצלחות וכישלונות — אלה התכונות המסייעות להפוך ליזם.

החיים בבית התחלקו לשניים באופן די דיכוטומי וברור: אימא אוהבת, מפרגנת, תומכת ומפשרת, ואבא שאיתו יש לעיתים קרובות מריבות, מחלוקות וקושי. הייתי מה שנקרא "ילד טוב", כך שהקושי עם אבא לא נבע לרוב מבעיות התנהגותיות שלי אלא כנראה, בראייה לאחור, מכך שהוא היה אדם שהחיים לא היו קלים עבורו מבחינות רבות, ומכך שאני לא חששתי להביע את דעותיי השונות — מה שנתפס לעיתים על ידו כקריאת תיגר על סמכותו. אחי לעומתי, העדיף לרוב להימנע מעימותים עם ההורים, אך למרות הבדלי הגישות היינו ונותרנו עד היום קרובים מאוד האחד לשני, וחברים בלב ובנפש. ולימים הוא הפך ליזם מצליח בדרכו.

הציר המרכזי של הילדות שלי נע אם כך בין תחושת הצלחה ועמידה במשימות מצד אחד, לבין קושי רגשי ביחס לחלק מההיבטים המשפחתיים מהצד השני.

אך הקושי לא עיכב או בלם אותי. להפך. דווקא בשל הקשיים הרגשיים במשפחה בילדותי פיתחתי יכולת להתמודד. למדתי לחיות ולתפקד היטב במצב כמעט תמידי של התמודדות רגשית, לא לקבל את המציאות כפי שהיא ולא לקחת סמכות כמובנת מאליה. זה כנראה יצר אצלי חוסן נפשי שסייע לי משמעותית בהמשך הדרך להתמודד עם כל הבלתי צפוי בחיי היזמיים.

חשוב ליזמים לפתח חוסן רגשי, כי חלק ניכר מהחיים היזמיים עובר בהתמודדויות מתמשכות עם קשיים ואתגרים מגוונים, אכזבות ותסכולים.

*המשך הפרק בספר המלא*