המשימה: טהרן

פתח דבר

לשכת המנהיג העליון, טהרן

שלושת האנשים החזקים ביותר באיראן נכחו בלשכתו של המנהיג העליון החדש, האייתוללה מחמוד איניאטי, אשר החליף את המנהיג העליון הקודם, אייתוללה עלי חמנאי. האייתוללה איניאטי דרש שהתואר שלו בציבור יהיה "הסמכות המנהיגותית העליונה", אבל בחברת שני אנשיו הקרובים הסתפק בתואר המכובד של "אייתוללה". האדם השני בחדר היה נשיא הרפובליקה האיסלאמית של איראן, אפשין חטיבי. כוחו לא היה גדול כמו זה של האייתוללה בגלל שמועצת חכמי הדת יכלה להעביר אותו מתפקידו למרות שנבחר על ידי העם האיראני. הוא נוכח בפגישה בגלל שהוא ייצג את מה שנקרא לכאורה "הזרם הליברלי" של הציבור האיראני. האדם השלישי היה גנרל קאסים ג'פארי, המפקד של משמרות המהפכה, ה־IRG. הארגון הזה היה הרבה יותר מארגון צבאי — הוא שלט בחלק ניכר מהכלכלה האיראנית, וחשוב מכך, ה־IRG היה בסיס הכוח של המשטר.

אייתוללה איניאטי פתח את הישיבה בתיאור במצב במדינה."הסנקציות הכלכליות והפוליטיות הורגות אותנו ומסכנות את המשטר. פחות ופחות אנשים משתתפים בתפילות במסגדים, ובמקום זאת הצעירים מסתובבים ברחובות ומחפשים צרות. ההמונים דורשים עבודה כי שיעור האבטלה מרקיע שחקים ובוגרי אוניברסיטה מתקשים למצוא עבודה. הם דורשים גישה חופשית לאינטרנט ולתחנות טלביזיה ורדיו זרות ומתנגדים לכל צורה של צנזורה. יותר ויותר נשים מסרבות לכסות את פניהן ולהסתיר את מבנה גופן תחת בורקה, ניקאב, צ'אדור, ואפילו חיג'אב. יש מחסור במזון ובחורף אנשים קופאים מקור בבתים כי אין להם כסף לחימום. נאלצנו להגביל את חופש התנועה של מכוניות פרטיות כי בתי הזיקוק שלנו אינם יכולים למלא את הביקוש לדלק או לסולר. זה ממש אירוני כי איראן היא אחת מהיצרניות והיצואניות הגדולות בעולם של נפט גולמי. אנו מוציאים הון תועפות על הצבא שלנו — בונים רקטות וטילים, משקיעים בחיל האוויר המיושן שלנו, מחזיקים חיל יבשה עצום, ומשיקים צי ימי ענק, כולל צוללות. הסנקציות הורגות אותנו. אנחנו לא יכולים לייצא את הנפט שלנו במחירי השוק בגלל שאנחנו נאלצים לשלם למבריחים כדי לעקוף את האמברגו. אנחנו אפילו לא יכולים לקנות מוצרי מזון בשוק החופשי בגלל החרם. אנחנו חייבים לעשות משהו, או שההמונים יתקוממו..." הוא לא היה צריך להשלים את המשפט.

הנשיא חטיבי אמר, "אני מודע להרגשה של העם. אנחנו ממש קרובים ככה לאנרכיה", הוא הציג את כף ידו והראה רווח קטן בין האגודל לאצבע המורה. "יש שמועות שארגוני האופוזיציה השונים יתאחדו וינסו להפיל את המשטר. אני חושב שאנחנו חייבים לעשות הכל כדי להסיר את הסנקציות, אפילו אם פירוש הדבר הוא להגיע להסכם גרעין חדש עם השטן הגדול ולהפסיק את תמיכתנו בארגונים שאנחנו מממנים בלבנון, סוריה, תימן ופלסטין." לאחר מחשבה קלה, הוסיף, "עכשיו יש לנו בעיה חדשה — וירוס הקורונה, או איך שקוראים לדבר הזה. המחלה התפשטה בערים ובכפרים וגרמה לתמותה של עשרות אלפים ולהדבקה של מיליונים. גרוע מכך, החולשה של מערכת הבריאות הציבורית נחשפה במלואה — והתברר כי אינה יכולה לספק מיטות ותרופות לאנשים שנדבקו, ואינה מסוגלת לתת חיסונים לאלו שעדיין בריאים."

גנרל ג'פארי התערב, "המצב שהאייתוללה תיאר מידרדר במהירות והוא על סף כאוס. אפילו חיילינו הנאמנים מרגישים את הלחץ. מספר האנשים הפונים להצטרף לכוחות הבאסיג', הגייסות הנאמנים ביותר למשטר, נמוך מאוד, ואנו מתקשים למלא את השורות. צר לי להודות שנאלצנו לנקוט באמצעי משמעת דרסטיים כדי להעניש חברי באסיג' שלקחו שוחד כדי להעלים עין מעבירות של אזרחים. גרוע מכך, חברי באסיג' אחדים נתפסו כאשר גזלו רכוש מאזרחים תמימים. אבל עם כל הכבוד אני שולל לחלוטין את דבריו של הנשיא חטיבי. כניעה לסנקציות והסכמה לשאת ולתת על הסכם גרעין חדש תגרום לאיראן להיראות כמו רכיכה בעיני כל העולם המוסלמי. אנו נאבד את הכבוד שקיבלנו בזכות עמידתנו האיתנה נגד האימפריאליסטים האמריקנים. הרפובליקה האיסלאמית של איראן תיחשב לנמר נייר ובדיחה בעיני העולם".

האייתוללה נאנח, "אז מה אתה מציע? אנחנו לא יכולים להתבונן בהרס המשטר מבלי לעשות כלום. איזה אופציה יש לנו מלבד כניעה לשטן הגדול?"

גנרל ג'פארי הזדקף למלוא קומתו. הוא התנשא לגובה של מטר ושמונים, הרבה מעל שני חבריו שהיו בגובה הממוצע של גברים איראניים. "אנחנו חייבים ללמוד מההיסטוריה. האויב המושבע שלנו, סדאם חוסיין, תישרף נשמתו באש הגיהינום, ניסה לבנות פצצת אטום. הוא רכש כור גרעיני מצרפת ותכנן לייצר בו פלוטוניום לפצצה מהדלק המוקרן שסיפקו לו הצרפתים. אנחנו ניסינו להפציץ את הכור הזה ונכשלנו, אבל הישראלים הממזרים עשו את העבודה בשבילנו. ביוני 1981 הם שלחו שמונה מטוסי 16-F שהאמריקאים נתנו להם והשמידו את הכור." הוא לא אמר שמטוסים אלו היו מיועדים להישלח לאיראן לחיל האוויר של השאח, אבל בעקבות המהפכה האיסלאמית הם נמכרו לישראל. הוא המשיך, "סדאם המשיך את מלחמתו נגד איראן, וחיפש דרכים אחרות להשיג נשק גרעיני. הוא כמעט השלים את ייצור הפצצה הראשונה כאשר עשה את הצעד המטופש שלו. באוגוסט 1990 צבאו פלש לכוויית וסיכן את אספקת הנפט למערב. האמריקאים יצרו קואליציה של מדינות רבות, ובינואר 1991 פתחו במלחמת המפרץ הראשונה. כוחות הקואליציה העדיפים הביסו את צבאו של סאדם והכניעו את עיראק תוך מספר שבועות. הם שלחו פקחים שפשטו על כל אתרי הנשק הכימי, הביולוגי ואטומי של סאדם ופירקו אותם. למעשה, עיראק נשלחה לתקופת האבן בכל הנוגע לייצור של נשק בלתי־קונבציונלי."

האייתוללה התערב, "קאסים, אנחנו מכירים את הסיפור של סאדם חוסיין, מלחמת המפרץ והקואליציה. מה אתה מנסה להגיד?"

ג'פארי השיב, "תנו לי עוד כמה דקות להבהיר את הנקודה. סאדם חזר לשלטון ומילא את כל ההנחיות שהוכתבו לו בנוגע לפיתוח נשק להשמדה המונית. זה לא עזר לו, ובשנת 2003 האמריקאים בנו עוד קואליציה ופלשו שוב לעיראק בתואנה שסאדם מפתח נשק ביולוגי וכימי. הפעם הם סילקו את סאדם מהשלטון, באופן תמידי יש לציין. בסיכום, מדינה שאין לה אמצעים להגן על עצמה אינה יכולה להתמודד עם מעצמה גרעינית."

חטיבי הרים את קולו, "אנחנו לא צריכים את ההרצאה המלומדת הזאת. מה אתה מציע?"

ג'פארי לא התרשם מההפרעה הגסה, "תסתכלו עכשיו על הצפון קוריאנים. הם לא היססו לחזור בהם מהסכמים עליהם חתמו עם ארה"ב. הם פיתחו נשק גרעיני במעבדת הסודיות שלהם, מעבדות אותן התחייבו שוב ושוב לפרק. האם המעצמה האדירה פלשה לצפון קוריאה? לא, ממש לא. הצפון קוריאנים פיתחו טילים ושיפרו את הטווח שלהם ואת משקל ראש הנפץ, עד שיצרו איום לא רק על דרום קוריאה ויפן אלא גם על בסיסים אמריקאיים באוקיינוס השקט ואפילו על ארצות הברית עצמה. אני שואל שוב, האם ארה"ב פלשה לצפון קוריאה? אתם יודעים את התשובה — לא ולא. במקום זאת הם פתחו במשא ומתן. נשיא ארה"ב פגש את מנהיג צפון קוריאה, לחץ את ידו, חיבק אותו והכריז כמה הוא אוהב אותו. מוסר ההשכל — אף אחד לא מתעסק עם מדינה שיש לה נשק גרעיני ואת האמצעים לשגר אותו. במיוחד, אף אחד לא רוצה לדחוק מדינה כזאת לפינה בגלל שמדינה נואשת עלולה לפתוח במלחמה גרעינית."

האייתוללה והנשיא חיכו שג'פארי ימשיך. הוא שתק לרגע כדי להגביר את המתח הדרמטי. "למצב, כפי שאני רואה אותו, יש רק שני פתרונות: האחד, זה להיכנע לדרישת השטן הגדול ולחתום על הסכם שיפשיט את הרפובליקה האיסלאמית של איראן מהכבוד שלה, ויעניק לפקחים הזרים זכות לעשות כרצונם בארצנו. לאפשר להם לחקור את המדענים שלנו, לחדור לכל בסיס צבאי ומפעל אזרחי, ולפרק כל דבר שלא מוצא חן בעיניהם. במילים אחרות, להתייחס לאיראן כאל מדינה שהובסה במלחמה ונכנעה ללא תנאי. האפשרות השנייה היא לפתח נשק גרעיני..."

האייתוללה אמר, "אבל לא הצלחנו לפתח פצצת אטום. אללה עדי שניסינו לעשות זאת במשך עשרות שנים..."

ג'פארי קטע אותו בגסות, "כאן בדיוק התוכנית שלי הופכת למעניינת. לא אמרתי שאנחנו צריכים לפתח נשק גרעיני. זה עולה הרבה כסף, כמעט בלתי־אפשרי לייצר בסתר, והאחזקה היא דבר יקר מאוד. שלא להזכיר את העובדה שיש קשיים טכנולוגיים, שחסר לנו ידע ונדרש ציוד שאינו בהישג ידינו. מה שאנחנו צריכים זה שהאויב שלנו יחשוב שיש לנו מאגר של נשק גרעיני..."

הנשיא חטיבי אמר, "איך אנחנו יכולים לעשות זאת?"

ג'פארי חייך, "על ידי הפצת הבלוף הגדול ביותר של האלף הנוכחי. נייצר מידע כוזב בקנה מידה שלא נודע כמותו. נגרום לכך שמידע המפוברק יישמע כאילו בא ישירות מפיו של אללה. נשתול הוכחות כוזבות לכך שיש לנו מאגר של פצצות אטום ואפילו פצצות מימן, ושיש לנו אמצעי שיגור ארוכי טווח ובלתי ניתנים ליירוט בכל נקודה בעולם. אף אחד לא יעז להתעסק איתנו..."

שני חבריו נותרו המומים. אחרי רגע ארוך האייתוללה אמר,"אני לא שחקן פוקר, אבל מה נעשה אם יגלו שאנחנו מבלפים? יפלשו אלינו ויפציצו אותנו ויהרסו את איראן לרסיסים אם הם יחליטו על מכת מנע ויחריבו את התשתית התעשייתית והכלכלית שלנו."

גנרל ג'פארי גיחך, הסתכל על הנשיא ואמר, "אז נאמץ את תוכנית הכניעה שלך."

פרק 1

וינה, אוסטריה

ריזה עבסי, הנשיא החדש של הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, AEOI, חייך בשביעות רצון כשהתבונן בדמותו המשתקפת במראה בחדר האמבטיה המפואר של מלון חמשת הכוכבים. הוא עבר דרך ארוכה מהצריף העלוב בכפר ההררי הקטן שבו נולדו אבותיו. קירות הפח הדקים לא מנעו את חדירת הקור המצמית בלילות החורף ולא סיפקו הגנה מפני החום המעיק בקיץ הלוהט. בכל הכפר לא היו מים זורמים בבתים, והנשים והילדים נאלצו ללכת עד הבאר המרוחקת ולמלא קופסאות פח כדי להביא מים לבתים. הקופסאות שימשו במקור לאחסון דלק, ולמים עדיין היה ריח של דלק למרות שעברו עשרות שנים מאז הפכו לפחי־מים.

המהפכה האיסלאמית של שנת 1979 הביאה מידה מסוימת של קידמה אל הכפר. הבורות בדרך העפר הצרה שהובילה אל הכפר נסתמו, ושכבה דקה של זפת שציפתה את הדרך איפשרה לכלי רכב להגיע בכל ימות השנה מלבד מספר ימים ששלג כבד כיסה את הכביש. לאחר המהפכה נשלחו בוגרי אוניברסיטה צעירים אל הכפר כדי ללמד את עקרונות האיסלאם, אבל גם כדי לתת השכלה מינימלית לילדי הכפר. כך הם נחשפו ללימודי מתמטיקה, מדעים ומקצועות אחרים — דבר שהיווה חידוש והתקדמות ביחס לימי השאח.

תודות למזל העיוור, המורה של ריזה בכיתה ג' שם לב לתלמיד המחונן בן התשע. ריזה הצעיר הפגין כשרון ללימודי מתמטיקה ומדעים וניחן בסקרנות רבה. המורה הצעיר, שתודרך לאתר ילדים מחוננים, המליץ לשלטונות להעביר את ריזה לבית ספר מתאים, ובגיל 12 התקבל לפנימייה בטהרן. מלבד היותו תלמיד מחונן, נזקפה לזכותו גם העובדה ששלושת אחיו הבוגרים נהרגו במלחמה נגד עיראק. האח הבכור, מוחמד, גוייס לצבא מיד אחרי הפלישה של צבאו של סדאם חוסיין לאיראן. הוא נהרג באחת ממתקפות השריון הראשונות של הצבא העיראקי שתפסו בהפתעה את הצבא האיראני המדולדל. האח השני, אקבאר, נשלח יחד עם עוד מאתיים צעירים לטהר שדה מוקשים. "המתנדבים" הצעירים חומשו רק בקוראן ורחמי־אללה וצוו לפרוץ את שדה המוקשים כדי לפנות דרך לחיל הרגלים האיראני שבא בעקבותיהם. לרוע מזלו, אקבאר דרך על מוקש ושוגר ישירות לזרועות אללה בשמיים. האח השלישי, עלי, היה חלק משרשרת האספקה האנושית שנשאו מים אל החיילים בקו הקדמי. הפגזה של פגזי־מרגמה שהתפוצצו בקול עמום ופיזרו גז עצבים קטלני תפסה אותו. היות ולא היו מספיק מסכות גז לכל הנערים, הוא מת בייסורים נוראיים ונחנק בקיא של עצמו, שבועיים לפני יום הולדתו השישה־עשר.

ריזה הצטיין בלימודיו וזכה למלגה ללימודי פיזיקה באוניברסיטת טהרן היוקרתית. הוא סיים בהצטיינות יתרה, במקום הראשון בשנתון שלו ונשלח להשתלמות פוסט־דוקטורט במנצ'סטר. בזמן שהותו בבריטניה למד לדבר אנגלית במבטא בריטי, פירסם כמה מאמרים בספרות המקצועית ופיתח קשרים הדוקים עם בנות המין היפה. הוא דחה הצעות למשרות במוסדות אקדמאיים בבריטניה, והצעות מפתות לנישואין עם כמה מהנערות איתן בילה, וחזר לאיראן. עד לשובו, נפטרו שני הוריו, בעיקר מעוגמת נפש על מות שלושת בניהם, ולא מצאו ניחומים בקריירה המבריקה של בנם הרביעי, שהיה במרחק אלפי קילומטרים מהכפר ההרי הנידח.

ריזה קיבל משרה כפיזיקאי בארגון האנרגיה אטומית של איראן. הוא מונה למנהל פרויקט במעבדת מחקר בטהרן בראש צוות של שני פיזיקאים וחמישה טכנאים. אחרי שסיים את הפרויקט בהצלחה, קודם לתפקיד של מנהל מחלקה באחד ממכוני המחקר של AEOI. הוא ביצע את עבודתו במסירות ובהצטיינות. הוא הראה את נאמנותו למשטר כאשר הגיש תלונה נגד הממונה עליו שהיה אחד המדענים הבכירים במכון המחקר, כאשר ראה שהאיש שותה משקה אלכוהולי שהכין בעצמו תוך שימוש באלכוהול שסופק למעבדה לצרכי עבודה. ריזה לא הופתע כאשר אותו מדען נעלם לפתע והוא הוזמן למשרדו של מנהל המכון, קולונל קאסים ג'פארי.

הקולונל הסתכל על הפיזיקאי הצעיר וראה שהוא רועד מפחד. "דר' עבסי, אתה יודע למה אתה כאן?"

ריזה גמגם, "בגלל שדיווחתי על שימוש לרעה בכימיקלים?"

קולונל ג'פארי חייך, "כן, גם זה. אבל הסיבה העיקרית היא בגלל שדיווחת על בוגד בערכי האיסלאם ובעקרונות המהפכה ובכך מנעת פשעים נוספים. אני מקדם אותך לתפקיד של סגן מנהל המכון, הסגן שלי. אתה תהיה האחראי על המחלקה של הבוגד בנוסף למחלקה שלך." הקולונל הסתכל על הפיזיקאי ושמח לראות את הבעת פניו — הדאגה והחשש הפכו לשמחה.

ריזה אמר, "אני מבטיח לעשות הכל בשבילך, בשביל המדינה והמהפכה."

ג'פארי השיב, "אתה תגיע רחוק אם תמשיך לציית לחוקי האיסלאם ולשרת את ארגון משמרות המהפכה, ה־IRG." מאז אותו יום ריזה היה בן חסותו של ג'פארי והמדען ראה בקולונל את מורהו הרוחני, המנטור שלו.

*המשך הפרק בספר המלא*