נוקמאואט 1 - דברים שלא התגברנו עליהם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נוקמאואט 1 - דברים שלא התגברנו עליהם
מכר
אלפי
עותקים
נוקמאואט 1 - דברים שלא התגברנו עליהם
מכר
אלפי
עותקים

נוקמאואט 1 - דברים שלא התגברנו עליהם

4.2 כוכבים (412 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2848מקורי
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
48
תאריך לסיום המבצע 01/08/2025
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

  • שם במקור: Things We Never Got Over
  • תרגום: יפעה הדר
  • הוצאה: הספרנית
  • תאריך הוצאה: מרץ 2023
  • קטגוריה: רומן רומנטי, רומן אירוטי
  • מספר עמודים: 526 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 8 שעות ו 46 דק'
  • קריינות: דנה ארניה
  • זמן האזנה: 21 שעות ו 56 דק'

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

רב מכר בינלאומי. 284k דירוגים ב Goodreads ממוצע 4.27. 100287 דירוגים באמאזון!
4 שבועות רצופים ברשימת רבי המכר של ה- New York Tims, 22 שבועות ב USA Today, 19 שבועות ב Publishers Weekly, חודשים ארוכים ב Charts של אמאזון ועוד ועוד. למעלה ממיליון עותקים נמכרו ברחבי העולם!

כן, הספר הזה הוא וואו!
נוקס, הילד הרע של העיירה, מעדיף לחיות את חייו בדיוק כפי שהוא אוהב לשתות את הקפה שלו: לבד. אלא אם סופרים את כלב הבאסט שלו, וויילון.
הוא לא סובל דרמות, גם כשהן מגיעות בדמותה של כלה בורחת מחתונתה.
נעמי לא סתם ברחה מהחתונה שלה. היא באה להציל את תאומתה ׳הרעה׳ בנוקמוט, וירג׳יניה. עיירה שבה מיישבים מחלוקות בדרך הישנה והטובה... באגרופים ובירה. בדרך כלל בסדר הזה.
חבל שאחותה התאומה המרושעת שינתה לה את כל התוכניות. אחרי שגנבה את מכוניתה של נעמי ואת כספה, טינה משאירה לה מתנה לא צפויה. את האחיינית שנעמי לא ידעה כלל על קיומה. עכשיו היא תקועה בעיר ללא מכונית, ללא עבודה, ללא תוכנית וללא בית, אבל עם ילדה בת אחת עשרה שמתנהגת כמו בת שלושים.
נוקס לא רוצה סיבוכים או נשים שמצריכות הרבה עבודה, בעיקר מהסוג הרומנטי. אבל מרגע שנעמי הופיעה בעיירה שלו, המעט שיוכל לעשות הוא לעזור לה לצאת מהצרות שלה. וברגע שהיא תפסיק להיכנס לצרות חדשות, הוא יוכל להניח לה לנפשה ולחזור לחיי הבדידות השלווים שלו. באמת?

פרק ראשון

פרק 1:
היום. הכי. גרוע. מעולם

נעמי

לא ידעתי למה לצפות כשנכנסתי לקפה רֵב, אבל אני יכולה לחתום שלא ציפיתי לצילום שלי מאחורי הקופה הרושמת מתחת לכותרת המעודדת ״לא לשרת.״ מגנט־פרצוף מצהיב וזועף הצמיד את הצילום למקומו.

אז ראשית, מעולם לא הייתי בנוקמאאוט, וירג׳יניה, ובטח שלא עשיתי משהו שיצדיק עונש בוטה כל כך כמו מניעת קפאין. שנית, מה אדם צריך לעשות בעיירה קטנה ומאובקת שכזו כדי שצילום פוטו רצח שלו יהיה תלוי בבית הקפה המקומי, לרצוח?

חחח. פוטו רצח, לרצוח. אלוהים אני כל כך מצחיקה כשאני עייפה מכדי למצמץ.

בכל אופן, שלישית, זו הייתה תמונה ממש לא מחמיאה. נראיתי בה כאילו עשיתי שלישייה עם מיטת שיזוף ואיי־ליינר זול ושכחתי מתי להפסיק.

בדיוק באותו רגע המציאות חלחלה לראשי התשוש, המטושטש והמוחזק בסיכת ראש שעמדה על בלימה.

כרגיל, טינה הצליחה לעשות לי את החיים קצת יותר קשים ממה שהיו. ובהתחשב במה שהתחולל בעשרים וארבע השעות האחרונות, זה היה הישג נאה לכל הדעות.

״אני יכול לעזור...״ האיש מעברו השני של הבר, זה שביכולתו לתת לי את הקפה ההפוך הנכסף שלי, נרתע לאחור והרים ידיים בגודל של צלחות מנה עיקרית. ״אני לא מחפש צרות.״

הוא היה טיפוס מוצק עם עור חלק וכהה וראש מגולח בעל מבנה נאה. זקנו המטופח היה לבן כשלג והבחנתי בכמה קעקועים שהציצו מצווארונו ושרוולי האוברול שלו. השם ג׳סטיס1 היה רקום על מדיו המוזרים.

ניסיתי לחייך את חיוכי המאיר ביותר, אבל הודות לנסיעת לילה שאותה ביליתי בבכי מבעד לריסים מלאכותיים, הרגשתי כאילו מדובר יותר בעווית.

״זו לא אני,״ אמרתי והצבעתי בציפורן צבועה בפרנץ' מניקור מבוזבז אל הצילום. ״אני נעמי. נעמי וויט.״

הגבר התבונן בי בחשד לפני שהוציא מהכיס הקדמי של האוברול שלו זוג משקפיים והרכיב אותם.

הוא מצמץ ואז בחן אותי מכף רגל ועד ראש. ראיתי שההכרה ניצתת בעיניו.

״תאומות,״ הסברתי.

״וואו, שיט,״ הוא מלמל וליטף באחת מידיו הגדולות את זקנו.

ג׳סטיס המשיך להביט בי בפקפוק. לא יכולתי להאשים אותו בדיוק. אחרי ככלות הכול, לכמה אנשים בעולם יש תאום מרושע?

״זוהי טינה. אחותי. אני אמורה להיפגש איתה כאן.״ על אף שמדוע אחותי, שעימה לא שמרתי על קשר, ביקשה ממני לפגוש אותה במוסד בו איננה רצויה הייתה שאלה נוספת, שאותה הייתי עייפה מכדי לשאול.

ג׳סטיס המשיך לבהות בי, והתחוור לי שמבטו נעוץ בשיערי. הרמתי יד בדחף בלתי נשלט לראשי, טפחתי עליו ופרח חיננית קמל ריחף ונפל לרצפה. אופס. כנראה שהייתי צריכה להציץ במראה במוטל לפני שיצאתי החוצה כשאני נראית כמו זרה מרושלת ומעורערת שנמצאת בדרכה הביתה מפסטיבל של משחקי תפקידים.

״רק רגע,״ אמרתי, הכנסתי את ידי למכנסי היוגה הקצרים ושמתי את רישיון הנהיגה שלי על הבר. ״רואה? שמי נעמי ואני באמת, אבל באמת, מתה לקפה הפוך ענק.״

ג׳סטיס הרים את התעודה המזהה שלי ובחן אותה, ואז בחן שוב את פניי. לבסוף, הבעתו הרצינית נסדקה וחיוך ענקי עלה על פניו. ״נו, שככה יהיה לי טוב. נעים להכיר, נעמי.״

״נעים גם לי, ג׳סטיס. בעיקר אם תכין לי את מנת הקפאין שהזכרתי לעיל.״

״אני אכין לך הפוך שיעמיד אותך על הראש,״ הוא הבטיח.

גבר שיודע לענות על הצרכים המיידיים שלי ועוד עושה את זה בחיוך? לא יכולתי שלא להתאהב בו טיפ־טיפונת ממש על המקום.

ובעוד ג׳סטיס פונה לעיסוקיו, אני נפניתי להעריץ את בית הקפה. הוא היה מעוצב בסגנון שנועד להקנות לו מראה של מוסך גברי. פח גלי על הקירות, מדפים אדומים מבריקים, רצפת בטון מוכתמת. למשקאות היו שמות כמו ׳הפוך סיבובי מנוע׳ ו׳קפוצ׳ינו דגל משובץ׳. זה היה בקטע מקסים.

היו שם קומץ של שתייני קפה משכימי קום שישבו סביב שולחנות עגולים קטנים שהיו מפוזרים בשטח. כל אחד מהאנשים התבונן בי כאילו באמת לא היו מרוצים לראות אותי.

״מה דעתך על טעמי מייפל ובייקון, חמודה?״ ג׳סטיס קרא מכיוון מכונת האספרסו המבריקה.

״מתה עליהם. בעיקר אם הם מגיעים בספל בגודל של דלי,״ עניתי לו.

צחוקו הדהד ברחבי המקום ודומה שהרגיע את שאר הלקוחות, שחזרו להתעלם ממני.

דלת הכניסה נפתחה ואני הסתובבתי, מצפה לראות את טינה.

אבל הגבר שנכנס פנימה בסערה לא היה אחותי, לגמרי לא. הוא נראה כאילו נזקק למנת קפאין אפילו יותר ממני.

'הורס' תהיה מילה סבירה לתאר אותו. 'הורס היסטרי' תהיה דרך מדויקת יותר לתאר אותו. הוא היה גבוה מספיק כדי שאוכל לנעול את נעלי העקב הגבוהות ביותר שלי ועדיין אצטרך להטות את ראשי מעלה כדי להתנשק איתו — זה המדד הרשמי שלי לקִטלוג גברים. שיערו היה על הרצף הבלונדיני־דבש והיה מסופר קצר ברקות ומשוך לאחור מלמעלה, מה שהצביע על האפשרות שהיה לו טעם טוב וכישורי טיפוח סבירים.

שני הקריטריונים האלו ישבו גבוה ברשימת ה׳משיכה לגברים׳ שלי. הזקן היה תוספת חדשה לגמרי לרשימה. מעולם לא התנשקתי עם גבר מזוקן ולפתע, היה לי עניין נטול הגיון לחוות דווקא את זה.

ואז הגעתי לעיניו. הן היו בצבע כחול־אפרפר קריר שגרם לי לחשוב על מתכת אקדחים וקרחונים.

הוא פסע היישר לעברי ונכנס לתוך המרחב האישי שלי כאילו מישהו הזמין אותו. כאשר שילב זרועות מכוסות קעקועים על חזה רחב, השמעתי צווחה קטנה.

וואו.

״חשבתי שהייתי ברור,״ הוא נהם.

״אהה. מה?״

לא הבנתי. האיש לטש בי עיניים כאילו הייתי היצור השנוא ביותר בתוכניות הריאליטי בטלוויזיה, ועם זאת, עדיין רציתי לדעת איך הוא נראה בלי בגדים. לא גיליתי כזה כושר שיפוט לקוי מאז תקופת לימודיי באוניברסיטה.

תליתי זאת בתשישות ובהצטלקות הרגשית שלי.

מאחורי הבר, ג׳סטיס חדל מהכנת ההפוך ונופף בשתי ידיו באוויר. ״רק רגע,״ הוא פתח.

״זה בסדר, ג׳סטיס,״ אמרתי לו. ״תמשיך להכין את הקפה הזה, ואני אטפל ב... אדון הזה.״

כיסאות נהדפו לאחור משולחנות סביבנו, ואני ראיתי כיצד הלקוחות עד האחרון שבהם פונים אל הדלת, חלקם כשהכוסות עדיין בידיהם. איש מהם לא יצר איתי קשר עין בדרכם החוצה.

״נוקס, זה לא מה שנראה לך,״ ג׳סטיס ניסה שוב.

״אני לא משחק משחקים היום. תסתלקי מכאן,״ הוויקינג ציווה. האל הבלונדי של הזעם הסקסי הידרדר במהירות לתחתית ׳רשימת הגברים הסקסיים׳ שלי.

הצבעתי לעבר חזי. ״אני?״

״נמאס לי מהמשחקים שלך. יש לך חמש שניות לעוף מבעד לדלת הזו ולא לחזור לפה בחיים,״ הוא אמר והתקרב עוד יותר עד שקצות מגפיו התחככו בבהונות החשופות שלי בכפכפיי.

לעזאזל. מקרוב, הוא נראה כאילו זה עתה עלה מתוך כלי שיט של שודדי ים ויקינגים... או מתוך סט של פרסומת למי קולון. מאותם מוצרים מוגזמים שלא נראים הגיוניים ושיש להם שמות כמו חיה נבערת.

״תראה, אדוני. אני בעיצומו של משבר אישי וכל מה שאני מנסה לעשות הוא לקבל כוס קפה.״

״פאקינג אמרתי לך, טינה. אסור לך להיכנס הנה ולהטריד שוב את ג׳סטיס או את הלקוחות שלו, אחרת אני אישית אכסח לך את התחת ואגרש אותך מהעיירה הזאת.״

״נוקס —״

הגבר־חיה הסקסי רע המזג הזה הצביע לעבר ג׳סטיס. ״רק שנייה, אח שלי. נראה לי שאצטרך להוציא את הזבל בעצמי.״

״את הזבל?״ השתנקתי. היה נדמה לי שאנשי וירג׳יניה ידידותיים. במקום זאת, אני נמצאת בעיירה פחות מחצי שעה וכבר מותקפת בגסות על ידי ויקינג שמתנהג כמו איש מערות.

״חמודה, הקפה שלך מוכן,״ ג׳סטיס אמר והחליק ספל חד־פעמי ענקי על דלפק העץ.

עיניי עקבו אחר כל הטוב המהביל וגדוש הקפאין.

״אנחנו נהיה בבעיה אם אפילו תחלמי להרים את הספל הזה,״ הוויקינג אמר, קולו נמוך ומסוכן.

אבל ליף אריקסון2 לא ידע עם מי יש לו עסק היום.

לכל אישה יש קווים אדומים משלה. שלי, ואני מודה שהרף התחתון שלי היה נמוך מדי, נחצה זה עתה.

״תעשה צעד אחד לעבר ההפוך היפהפה הזה שחברי ג׳סטיס הכין במיוחד בשבילי, ואני אגרום לך להתחרט על הרגע שפגשת אותי.״

הייתי אדם נחמד. הוריי אמרו שהייתי ילדה טובה. ועל פי שאלון מקוון עליו עניתי לפני שבועיים, הנטייה שלי הייתה לרַצות אנשים. לא נהגתי לנדב איומים בקלות.

עיניו של האיש הצטמצמו, ואני סירבתי להבחין בקמטוטים הסקסיים שבזוויותיהן.

״אני כבר מתחרט, כמו כל העיירה הזו. רק בגלל ששינית את צבע השיער שלך, זה לא אומר שאני אשכח את כל הצרות שעשית כאן. ועכשיו, תעיפי את התחת שלך מהמקום הזה ואל תחזרי.״

״הוא חושב שאת טינה,״ ג׳סטיס התערב.

לא עניין אותי אם האפס הזה חושב שאני קניבלית ורוצחת סדרתית. הוא עמד ביני לבין הקפאין שלי.

החיה הבלונדינית סובב את ראשו לעבר ג׳סטיס. ״על מה אתה מדבר, לעזאזל?״

ולפני שחברי עם הקפה הספיק להסביר, נעצתי את אצבעי בחזהו של הוויקינג. היא לא הרחיקה לכת, הודות לשכבת השריר המרשימה שריפדה אותו מתחת לעור. אבל אני דאגתי להוביל עם הציפורן.

״עכשיו תקשיב לי ותקשיב לי טוב,״ פתחתי. ״לא מעניין אותי אם נדמה לך שאני אחותי או אותו יצור ערמומי שהעלה את מחירי התרופות נגד מלריה. אני אישה שעובר עליה יום גרוע אחרי היום הנורא ביותר בחייה. אני לא מסוגלת לספוג את הרגשות האלה היום. אז מוטב שתעוף לי מהעיניים ותעזוב אותי במנוחה, ויקינג.״

הוא נראה מבולבל באמת למשך רגע אחד ארוך.

אני פירשתי את זה כאילו עכשיו אוכל לשתות. עקפתי אותו, הרמתי את הספל, רחרחתי בעידון ואז דחפתי את פניי אל תוך כוח החיים הלוהט והמהביל.

שתיתי בגמיעה ארוכה, מבקשת שהקפה יחולל את ניסיו כשהטעמים התפצפצו על לשוני. הייתי בטוחה למדי שגניחה לא נאותה בקעה מפי, אבל הייתי עייפה מכדי שיהיה לי אכפת. כשסוף־סוף הורדתי את הספל ומחיתי את פי בגב כף ידי, הוויקינג עדיין עמד שם, בוהה בי.

הפניתי אליו את גבי, שלחתי אל ג׳סטיס חיוך מנצח והנחתי על הבר את שטר עשרים־הדולר־למקרי־חירום־של־קפה. ״אדוני, אתה אומן. כמה אני חייבת לך תמורת ההפוך הטוב ביותר ששתיתי מעודי?״

״בהתחשב בבוקר שעובר עלייך, חמודה, זה עליי,״ הוא אמר והחזיר לי את רישיון הנהיגה שלי ואת המזומן.

״ידידי, אתה ג׳נטלמן אמיתי. שלא כמו אחרים.״ שלחתי מבט מעבר לכתפי אל המקום בו הוויקינג עמד, רגליו נטועות ברצפה, זרועותיו שלובות. צללתי שוב לתוך המשקה שלי ותחבתי את השטר לתוך צנצנת התשר. ״תודה שהיית נחמד אליי ביום הגרוע ביותר בחיי.״

״חשבתי שהיום הגרוע בחייך היה אתמול,״ התערב היצור המפלצתי שעמד מאחוריי.

האנחה שיצאה ממני הייתה עייפה, כשהסתובבתי אליו באיטיות. ״זה היה לפני שפגשתי אותך. אז עכשיו אני יכולה להכריז באופן רשמי שאף שאתמול היה יום נורא ואיום, היום הזה מאפיל עליו, גם אם לא בהרבה.״ שוב, פניתי בחזרה לג׳סטיס. ״אני מצטערת שהטמבל הזה הפחיד את כל שאר הלקוחות שלך. אבל אני אחזור בקרוב מאוד לעוד הפוך אחד כזה.״

״אני אשמח מאוד לראות אותך, נעמי,״ הוא אמר בקריצה.

הסתובבתי בכוונה לעזוב ונתקלתי בקילומטר של חזה גברי זועף.

״נעמי?״ הוא אמר.

״זוז.״ היה כמעט נעים להיות גסת רוח לראשונה בחיי. לנקוט עמדה.

״קוראים לך נעמי,״ הוויקינג הכריז.

הייתי עסוקה מדי בניסיון לשרוף אותו במבט רושף, שגילם בתוכו זעם צדקני, מכדי להגיב.

״לא טינה?״ הוא המשיך.

״הן תאומות, אחי,״ ג׳סטיס אמר והחיוך ניכר בקולו.

״פאק.״ הוויקינג העביר את ידו בשיערו.

״אני חוששת שלחבר שלך יש בעיה בראייה,״ אמרתי לג׳סטיס, מצביעה על צילום הפוטו רצח של טינה.

טינה חמצנה את שיערה בשלב כלשהו לפני למעלה מעשור, וכך הדגישה עוד יותר את ההבדלים המעטים שהיו בינינו.

״השארתי את עדשות המגע שלי בבית,״ הוא אמר.

״לצד הנימוסים שלך?״ סיננתי. הקפאין חלחל לתוך מחזור הדם שלי, והפך אותי תוקפנית באופן לא רגיל.

תגובתו היחידה הייתה מבט יוקד.

נאנחתי. ״אתה חוסם לי את היציאה, ליף אריקסון.״

״קוראים לי נוקס. ומה את עושה כאן?״

איזה מין שם זה? הוא נקרא על שם פורט נוקס? האם זה קיצור של משהו? נוקסוול? נוקסת׳ן? נוקסיאוולי?

״זה לא עניינך, נוקס. כל מה שאני עושה או לא עושה אינו מעניינך. האמת, הקיום שלי אינו מעניינך. ועכשיו, עוף לי מהעיניים, בבקשה.״

הרגשתי שאני רוצה לצרוח בכל הכוח ובלי להפסיק. אבל ניסיתי את זה כמה פעמים במכונית בנהיגה הארוכה הנה, וזה לא עזר.

למרבה המזל, הגולם היפהפה פלט אנחה מוטרדת ועשה את הדבר ההישרדותי וההגון וזז מדרכי. יצאתי מבית הקפה אל להט הקיץ המהביל בניסיון לשמור על כבודי.

אם טינה תרצה להיפגש איתי, היא תוכל למצוא אותי במוטל. אני לא צריכה לחכות לה בזמן שזרים עם אישיות של קקטוס מנגחים אותי.

אני אחזור לחדרי העלוב, אשלוף משיערי את הסיכות, עד האחרונה שבהן, ואתקלח עד שהמים החמים ייגמרו. ואז אחליט מה יהיה צעדי הבא.

זו תוכנית סבירה. חסר בה רק דבר אחד.

המכונית שלי.

הו, לא. המכונית שלי והתיק שלי.

מתקן האופניים לפני בית הקפה עדיין היה שם. גם המכבסה עם הכרזות הססגוניות בחלון הראווה עמדה עדיין מעברו השני של הרחוב, בסמוך למוסך.

אבל המכונית שלי לא הייתה במקום בו החניתי אותה.

המקום שבו חניתי בחזית החנות לחיות מחמד היה ריק.

בחנתי את הרחוב מעלה ומטה. אבל לא היה זכר לוולוו החלודה והמאובקת שלי.

״הלכת לאיבוד?״

עצמתי את עיניי וחשקתי את שיניי. ״לך. מכאן.״

״מה הבעיה שלך עכשיו?״

הסתובבתי וראיתי שנוקס בוחן אותי בעיון, מחזיק כוס קפה לקחת.

״מה הבעיה שלי?״ חזרתי אחריו.

רציתי לבעוט לו בשוק ולגנוב את הקפה שלו.

״אני לא חירש, מותק. את לא צריכה לצעוק.״

״הבעיה שלי היא שבזמן שבזבזתי חמש דקות מחיי בהיכרות איתך, המכונית שלי נגררה.״

״את בטוחה?״

״לא. אני אף פעם לא יודעת איפה החניתי את המכונית שלי. אני פשוט משאירה אותה איפשהו וקונה חדשה כשאני לא מוצאת אותה.״

הוא ירה בי מבט.

גלגלתי עיניים. ״ברור שאני צינית.״ הכנסתי את ידי לכיס כדי להוציא את הטלפון שלי ורק אז נזכרתי שכבר אין לי טלפון.

״מה עכשיו?״

״מי שלימד אותך להביע דאגה לזולת עשה את זה בצורה נוראית.״ בלי להוסיף מילה, פניתי לדרכי מתוך תקווה שאני בכיוון תחנת המשטרה המקומית.

יד גדולה ונוקשה נסגרה סביב החלק העליון של זרועי עוד לפני שהספקתי להגיע לחזית החנות הבאה.

אני יותר מדי רגישה בגלל מחסור בשינה. זו הסיבה היחידה שבגללה הרגשתי מעין זרם חשמלי עובר בי כשנגע בידי.

״עצרי,״ הוא ציווה ונשמע זועף.

״תוריד. את. היד.״ טלטלתי את ידי בצורה מגושמת, אבל אחיזתו רק התהדקה.

״אז תפסיקי להתרחק ממני.״

הפסקתי לטלטל את היד. ״אני אפסיק להתרחק אם אתה תפסיק להיות כזה אפס.״

נחיריו התרחבו כשהרים את עיניו אל השמיים, ואני חשבתי ששמעתי אותו סופר.

״אתה באמת סופר עכשיו עד עשר?״ העוול נעשה לי. לי הייתה סיבה להתפלל לקמצוץ של סבלנות.

הוא הגיע עד עשר ועדיין נראה עצבני. ״אם אפסיק להיות אפס, האם תישארי ותדברי איתי רגע?״

לגמתי מהקפה וחשבתי על זה. ״אולי.״

״אני מסתלק,״ הוא הזהיר.

״מעולה,״ שידלתי אותו.

שנינו התבוננו בידו המונחת על זרועי. הוא הרפה מאחיזתו בתנועה איטית ושחרר אותי, אבל לא לפני שקצות אצבעותיו טיילו על פני העור הרגיש של פנים זרועי.

צמרמורות הרעידו אותי, קיוויתי שהוא לא הבחין בכך. בעיקר מפני שמבחינת גופי, צמרמורות ופטמות זקורות היו כרוכות אלו באלו.

״קר לך?״ מבטו, בוודאות, לא היה נעוץ בזרועי או בכתפיי אלא בחזי.

לכל הרוחות. ״כן,״ שיקרתי.

״עשרים ותשע מעלות בחוץ, ואת שותה קפה לוהט.״

״אם סיימת להסגביר לי את עניין הטמפרטורה הפנימית שלי, אשמח ללכת למצוא את המכונית שלי,״ אמרתי והנחתי את זרועי על שדיי הבוגדניים. ״אולי תוכל להצביע על כיוון מתחם המכוניות המוחרמות הקרוב ביותר או על תחנת המשטרה?״

הוא התבונן בי במשך רגע ארוך, ואז הניד בראשו. ״בואי כבר.״

״סליחה?״

״אני אקח אותך טרמפ.״

״אהה!״ השתנקתי תוך צחוק. הוא הוזה אם הוא חושב שאכנס איתו למכונית מרצוני החופשי.

עדיין הנדתי בראשי לשלילה כשהוא שב לדבר. ״בואי כבר, פרח. אני אדם עסוק.״

1 פירוש המילה הוא צדק וזה גם הכינוי לשופט

2 מגלה ארצות נורדי, נודע כאירופי הראשון שכף רגלו דרכה ביבשת צפון אמריקה, עוד לפני כריסטופר קולומבוס.

עוד על הספר

  • שם במקור: Things We Never Got Over
  • תרגום: יפעה הדר
  • הוצאה: הספרנית
  • תאריך הוצאה: מרץ 2023
  • קטגוריה: רומן רומנטי, רומן אירוטי
  • מספר עמודים: 526 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 8 שעות ו 46 דק'
  • קריינות: דנה ארניה
  • זמן האזנה: 21 שעות ו 56 דק'

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
412 דירוגים
245 דירוגים
90 דירוגים
35 דירוגים
14 דירוגים
28 דירוגים
18/12/2023

התאהבתי !! אין מה להוסיף מי שאוהבת ספרים של מריאנה זפאטה(הסופרת הכי אהובה עליי) תתאהב בספר הזה ברמות

3
5/12/2023

אהבתי מאוד. ספר נפלא. יש בו הרבה קטעים שגרמו לי לצחקוקים בלתי נשלטים ומנגד גם קראתי כמה קטעים שגרמו לי לדמוע. התיאורים שם העיירה עושים חשק לעבור לשם ודמויות מיוחדות כל אחת בדרכה. אני באמת מבינה למה אנשים כל כך אוהבים את הספר וממליצה עליו בחום! 💜

2
18/7/2023

אהבתי ממש!!! גראמפי-סאנשיין במיטבו 🥰 מזכיר מאוד את הסגנון של מריאנה זאפטה למי שאוהבת (אני מאודדדד אוהבת). ממליצה

2
30/4/2025

רוצה לחזור לקרוא את הספר

1
3/3/2024

מושלללללםםםםםםםם❤️🔥❤️🔥❤️🔥

1
28/6/2025

ספר מעולה ❤️

30/3/2025

ספר מקסים וקולח למרות הסוף הצפוי, תענוג

24/3/2025

ספר מקסים, הדמויות עמוקות והקשר ביניהן הולך ומתחזק לאורך הספר. הארוטיקה כתובה טוב ולא מפרספקטיבה גברית בלבד(!)

4/3/2025

ספר טובבבבבבבב

11/1/2025

מקסים, כתוב נפלא לא הצלחתי להניח את הספר עד שסיימתי אותו אני כבר רוצה להמשיך ולקרוא את הסיפורים על נאש, לינה, סלואן ולוסיאן.

4/1/2025

וואו, אחד הספרים הטובים שקראתי. ספר סוחף, מצחיק, מפתיע בכל שלב. מתח עד הרגע האחרון. הדמויות מרתקות ועמוקות. ספר נהדר, סופרת נפלאה

11/12/2024

אהבתי, ממשיכה לספר הבא.

27/11/2024

ספר רומנטי וסוחף

19/11/2024

נהנתי מכל רגע ולא יכולתי לעזוב את הספר

1/11/2024

הספר מהמם !! הכל במידה הנכונה , רומנטי , טיפה מחוספס , מראה צדדים אמיתיים . דמויות ריאליות . ממליצה בחום

1/11/2024

ספר ראשון של הסופרת שאני קוראת ובוודאות אמשיך לחפש עוד. מושך אותך פנימה מהשורה הראשונה, עם דמויות עמוקות ומצחיקות. נהניתי מכל רגע.

23/10/2024

ספר מושלם!!!

22/10/2024

שמעתי את הגירסה הקולית ואפילו ככה ממש אהבתי

3/10/2024

כל מה שאומרים עליו ויותר!

19/9/2024

מרגש ומכיר לנו את נוקמאאוט. אהבתי מאד. כתיבה קולחת וזורמת

18/8/2024

ספר מרגש, ומתוק במידה הנכונה כמו שאר הספרים בסדרה

17/8/2024

כתוב מעולה, דמויות מורכבות פגומות ואנושיות להפליא

12/8/2024

ספר נהדר, יש בו הכל גיבורים חזקים ולוהטים, נשים חכמות ויפות , סיפור אהבה יפיפה יש מתח יש עניין יש רגש ויש קטעים שנונים שאני כל כך אוהבת אפילו שיש קטע קטן שנוקס ממש אבל ממש מעצבן. מזלו שהוא כל כך יפה🤣😉 כתיבה טובה ממליצה

7/8/2024

מהטובים שקראתי. רומנטי, מותח, סקסי. ממשיכה לספר הבא בסדרה.

6/8/2024

אוו

5/7/2024

מושלם ❣️❣️❣️ ספר מתוק באמת ממליצה בחום 💞

4/7/2024

סיפור אהבה קלאסי אהבתי מאוד את הספר ❤️ נוקס כזה גברי בעל אופן סופר מושך ונעמי היא האישה הקלאסית העדינה וחלומו של כל גבר, כל כך אהבתי את הדמויות בסיפור והאקשן שמתרכש בתוך משפחה ממוצעת. לא עזבתי את הספר ונהנתי מכל רגע.

27/6/2024

ספר נחמד מהז'אנר הידוע. הדמויות מעניינות והסיפור כתוב היטב. אתנחתא נעימה.

9/6/2024

ספר שתענוג לקרוא. לא יכולתי לעצור לרגע, קליל וקולח.

28/5/2024

אחד הספרים הטובים שקראתי

25/5/2024

אנושי, מצחיק, סקסי, מרגש.. הכל מהכל, אי אפשר להניח עד שמסיימים. נהניתי ממש מהקריאה, מזה שהדמויות הראשיות אנושיות עם פגמים ומתפחות תוך כדי הסיפור. 🫠🫠🫠

4/5/2024

ספר מקסים שיש בו הכל: רומנטיקה, מתח והומור

3/5/2024

ספר מקסים ומרגש, נהניתי מאוד

27/4/2024

מוש

22/4/2024

מומלץ בחום🤩🤩🤩 הספר מותח, מעניין, מצחיק, מרגש ואי אפשר שלא להתאהב בדמויות הראשיות. כיף

20/4/2024

נפחא

31/3/2024

ספר טוב. ממליצה מאוד. הוא ארוך אבל בכלל לא נמרח. רומנטי, סקסי וגם דביק כמו כל ספר בז'אנר. עובר לספר הבא, מקווה שישמור על רמה גבוהה

27/3/2024

ספר מעולה! נהנתי מכל רגע

18/3/2024

מעולה! אפילוג מעט ארוך

14/3/2024

אמאלהההה מושלם! מצחיק, סוחף, מרגש ושוב מצחיקקקק

8/3/2024

מקסים!

28/2/2024

מושלם. תענוג של ספר

21/2/2024

מקסיםםםםם מותח עד הרגע האחרון!

9/2/2024

ואווו, איזה ספר מדהים! נהניתי מכל שנייה ולא רציתי שיגמר. הלוואי ויצא ספר על סטף וג׳רמייה !

30/1/2024

כתיבה קולחת ומעניינת, ספר זורם ומעניין וכמו תמיד happy end , שזה תכלס מה שצריך היום

28/1/2024

מקסים

26/1/2024

מדהיםםםם! סוחף, מרגש

12/1/2024

מושלם מושלם מושלם. אי אפשר להפסיק. קולח, שנון ומרגש. נהניתי מכל רגע

4/1/2024

ספר נהדר! מרגש, בחלקים מסויימים מצחיק עד דמעות, אבל בעיקר מרגש ופותח את הלב

21/12/2023

ספר סוחף ומהנה

19/12/2023

וואוו איזה ספררר הרבה זמן לא קראתי ספר כזה מדהים, מרתק ומרגש! הדמויות עמוקות, מערכת היחסים בינהם סבוכה אבל בסוף נפתרת הכי טוב שאפשר. יש גם מתח, צחוק, רומנטיקה. הכלללל בספר אחד. פשוט מושלם!

30/11/2023

ספר מקסים! מרגש מאוד וגורם לך להסתכל על דברים בצורה אחרת❤️ אהבתי מאוד🫶

29/11/2023

מעולה ספר קליל עם ממש רגש נהנתי ממש

19/11/2023

אחלה ספר קליל ומתאים לתקופה

16/11/2023

מעולה!!

12/11/2023

ספר מעולה ממליצה בחום❤️‍🔥

9/11/2023

מקסים, נהנתי מאוד

7/11/2023

מקסים , אהבתי מאוד💖

31/10/2023

מרגש, סוחף, שנון, כתיבה מעניינת. מומלץ בחום.

21/10/2023

נהדר!

18/10/2023

ספר שהוא כיף אחד גדול!!! ☆4.5 מחכה לשאר הספרים, בעיקר לשלישי (של לוסיאן עם הוייב הכריסטיאן הארפרי שלו וסלואן)

15/10/2023

עיירה קטנה גרמפי סנשיין וכוס יין טובה

15/10/2023

מאוהבת בספר קשות חשבתי בהתחלה שזה מושר כי אני לא קוראת ספרים בטווח גילאים הזה אבל זה לא מורגש אני מאוהבת בנוקס שווה קריאה לא הצלחתי להוריד את הספר מהידיים

10/10/2023

מקסים!

7/10/2023

ספר קסום מתוק ורומנטי.

6/10/2023

אהבתי מאוד מאוד, סיפור יפה, מעניין, מותח, סוחף ורומנטי. ממליצה

5/10/2023

ספר מושלםםם!!!!! תרוצו לקרוא

5/10/2023

מעולה. קצת מהכל. כתוב טוב

4/10/2023

מעולה

3/10/2023

ספר נהדר דמויות מורכבות, מתפתחות עיסוק בתכני משנה שמוסיפים עומק. הקטעים הארוטים לא משתלטים על התוכן והתפתחות ההעלילה, אלא נמצאים שם במינון מדוייק :)

30/9/2023

סיפור קסום, מתחיל בגיבורים ונגמר בעיירה מלאה באנשים טובים. התאים לי ללכת "לאיבוד" למספר שעות מהשגרה ופשוט לקרוא ולהנות, ממליצה בחום

30/9/2023

יפהפיה ומרגש! לא הנחתי לרגע. קראתי אותו בשקיקה ולא רציתי שיגמר. ספר נפלא ממש

30/9/2023

מקסים

29/9/2023

מרגש, רומנטי, מדהים!!!

25/9/2023

מאד אהבתי, קראתי ביומיים

22/9/2023

קראתי ביום וחצי ספר מושלם

18/9/2023

ספר מעולה !

18/9/2023

איזה יופי של ספר. תופס אותך מהרגע בראשון. משעשע, נוגע ללב ומעניין. מומלץ בחום

15/9/2023

מושלם ומעניין🤤🔥

12/9/2023

מושלם מחכה לבאים

10/9/2023

אחד הספרים הטובים שקראתי

7/9/2023

מדהים! בכיתי, צחקתי והתאהבתי. איזהסיפור סוחף על עוצמה פנימית והסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו בגלל העבר שלנו. מומלץ!

29/8/2023

חמוד חמוד. נכון שהסוף צפוי והכי מתוק שיכול להיות, אבל עדין ספר שעושה טוב בלב ושואב אותך החל מהמילה הראשונה.

29/8/2023

אחד הטובים!

27/8/2023

אהבתי ספר קולח קריא.

27/8/2023

ספר קולח, מרתק ומהנה. קצת צפוי כמובן אבל אוהבת מאוד את הכתיבה שלה ואת העומק של הדמויות

24/8/2023

אהבתי!!

18/8/2023

רומן רומנטי, זה לא מסוג הספרים שמסיימים וישר רוצים לחזור לעמוד הראשון ולהתחיל לקרא שוב מההתחלה. אז מסתבר שיש מצב כזה. קראתי כמעט בלי הפסקה, לא רציתי שייסתיים, הגעתי לעמוד האחרון ומתחילה אותו שוב. מודה באשמה שלדעתי חלק מהדמויות לא ממש אמינות, ״מושלמות מידי״ ״וטובות מידי״ חלק מהעלילה לא תמיד מציאותי, אבל סיפור מהסגרת מקסים, חווית הקריאה נהדרת והדמויות אהובות ברמה שבא לי להיות שם ולהכיר אותן.

5/8/2023

מעולה!קולח וטוב

5/8/2023

ספר מקסים. לא יכולתי להניח אותו. מחכה כבר להמשך של הסדרה.

29/7/2023

ספר מקסים, פשוט תענוג

26/7/2023

מצחיק, עצוב, מלא סקס. שווה ביותר

11/7/2023

ספר מומלץ מאוד. חוויה מענגת עם כתיבה קןלחת ומצחיקה.

10/7/2023

ספר שנקרא בנשימה אחת יש בו הכל , רגשות ,רגישות,הומור , הנאה בכל רגע נתון של קריאה תענוג❣️

5/7/2023

ספר מושלם!!! כל כך שמחה שקראתי אותו, נהנתי כל כך ובא לי לבכות שהוא נגמר ואני כבר לא חלק מהסיפור הזה ממליצה בחום!!

1/7/2023

ואוווווו איזה ספר!!!!!!!!! מ ו ש ל ם!!!

30/6/2023

מקסים. ארוך אבל שווה

29/6/2023

וואו זה ספר מהמם אומנם עם מלא דמויות שקשה בהתחלה קצת לעקוב אבל מהר מאוד מתאהבים בכולם, ספר חובה הוא ארוך וכייפי

25/6/2023

מקסים

21/6/2023

סוף סוף ספר טוב!!! בין כל השיט של התקופה האחרונה ספר רומנטי אמיתי מרגש שכייף לצלול לתוכו

19/6/2023

ספר סוחף ומהפנט, מותח וקליל, מלא דמויות צבעוניות שכיף לאהוב

10/6/2023

מקסים❤️

10/6/2023

מקסים, שנון, מצחיק, מרגש...הכל יחד. נהניתי מהכתיבה והתאהבתי בדמויות....ממליצה מאוד!!

8/6/2023

ספר מקסים!, שנון מצחיק 😁 מעלה חיוך על הפנים מומלץ בחום. מקווה יתרגמו את כל הסדרה

5/6/2023

אני לא נוהגת לכתוב ביקורת, אבל הספר הזה אחד המקסימים שיש, רוצו לקרוא

4/6/2023

מרתק, קולח, סוחף, מרגש, רומנטי עם נגיעות אירוטיות, תענוג גמעתי את כל 960 העמודים שלו בשקיקה

3/6/2023

וואו אחד גדול!! ספר מהמם סוחף כל הדמויות פשוט מדהימות הכתיבה מטורפת לא הצלחתי לעזוב את הספר 🔥🔥🔥🔥

3/6/2023

לאחר שגמרתי לקרוא את הספר המושלם הזה ...מושלם חיפשתי את הסופרת לראות מה עוד כתבה שאקנה את הספרים שלה וגילתי שגם את הקודם קניתי וקראתי והיה מושלם ... תודה לך על הקריאה המהנה על האיכות וכל הכייף והזכות לקרוא ספרים שלך

1/6/2023

חובה !!!

17/5/2023

ספר מדהים, סלואו בארן אמיתי. למי שאוהבת את הספרים של מריאנה זפטה- זה הספר בשבילכן! עיירה קטנה, הוא עשיר ודואג לה.

15/5/2023

ווואוווו ווואווו וואווווו!!! אחד הספרים הטובים שקראתי. קליל וממש מצחיק. ספר מעולה.

14/5/2023

מעולה!

14/5/2023

כייפי מושלם

12/5/2023

מי שקוראת הרבה ספרי רומנטיקה אין פה סיפור יוצא דופן אבל הכתיבה פשוט מעולה צחקתי כל כך הרבה משהו בכתיבה שלה כל כך אמין, נוגע ללב, מדוייק שעושה את הספר הזה לאחר ממליצה ממש

6/5/2023

אני לא נוטה לפרסם חוות דעת אלא רק לדרג ספר. למעשה נראה לי שזאת הפעם הראשונה.. אבל ואוו אני אחרי מחסום קריאה ותקופה שאני קוראת ספרים רק כדי להעביר את הזמן אבל מתייאשת כל פעם.. והספר הזה!! פשוט ואוווווו, לא האמנתי כבר שספר ירגש אותי ככה♥️♥️

4/5/2023

💯💯💯💯💯 ספר מושלם נהנתי מההתחלה ועד הסוף. צחקתי עד דמעות, בכיתי , התרגשתי... כתיבה סוחפת אי אפשר להניח מהיד. חובת קריאה הנאה מובטחת.

4/5/2023

מקסים

3/5/2023

ספר מקסים, העלילה קלילה ולא מלחיצה. סיפור אהבה מקסים.

2/5/2023

ספר מקסים, זורם וקליל . נהניתי מאוד !

1/5/2023

מתוק ויפה

27/4/2023

ספר נפלא, מומלץ, מלא רגשות, תובנות, כזה שמרתק מהמילה הראשונה ועד האחרונה. מחכה לשאר הספרים שאני מקווה שיש, על הדמויות המשנה, כי לא שבעתי. אני דורשת עוד. אחד מהספרים שהכי נהניתי לקרוא.

26/4/2023

ספר מושלם!! שילוב של קריסטין אשלי ומריאנה זאפטה. ספר עיירה קטנה שונאים לנאהבים גראמפי סאנשיין מושלם! נהנתי מכל רגע, הוא איטי וארוך אבל לדעתי כל סצנה ממתק!

26/4/2023

ספר מצוין!

21/4/2023

ספר מדהים מרגש אמיתי

21/4/2023

הכתיבה שנונה ומשעשעת, מלאת הומור ויחד עם סיפור האהבה הצפוי, אך לוהט, יש גם שפע דמויות משנה נפלאות, סיפור משפחתי מחמם את הלב ואפילו קו עלילה של מותחן פשע. הרגיש לי קצת מבאס שבחלק האחרון היה ''מזורז'' לאחר התחלה ואמצע מפורטים וכתובים היטב, כאילו כל האתגרים והקשיים נפתרו לפתע, אבל הסופרת עדיין כבשה את לבי, בהחלט אעקוב אחרי ספרים נוספים שלה!

19/4/2023

ספר מקסים ורומנטי,פשוט כייפי,אסקפיזם מושלם

19/4/2023

וואווו פעם ראשונה שקראתי את דברי הסופרת ודמעתי מלבד זה שהספר מרגש מאוד

18/4/2023

ספר טוב סוחף…נהנתי מאוד

15/4/2023

צ'יק פליק מושלם שסיימתי בשניה

15/4/2023

ספר מתוק, רומן כייפי וקליל שמזכיר לנו מה יש סביבנו וכמה אהבה יש לנו לתת.

14/4/2023

מקסים, מהנה, מצחיק, שווה קריאה בהחלט

12/4/2023

ספר מהמם, סוחף וכייפי.

12/4/2023

סוחף, כיפי ורומנטי

12/4/2023

מקסים מאוהבת בנוקס ובנעמי ומתה כבר בטירוף לקרוא על לוסיאן

11/4/2023

ספר מקסים נהנתי מאוד

10/4/2023

אפילו שהספר ממש ארוך זה לא מורגש כי הוא כתוב מעולה, מצחיק, עלילה טובה ודמויות חזקות. מקווה שיהיו עוד ספרים על לוסיאן ונאש...

10/4/2023

מפתיע לטובה, מוצלח מאוד

9/4/2023

מדהיםםםםןם!!! מותח, סקסי, שנון, מדליק, רומנטי, מצחיק ופשוט שווה לקרוא אותו!! שווה 5 כוכבים וממליצה בחום רב שתקראו אותו!!!!

8/4/2023

מקסים ומתוק. דמויות מעניינות: גם ראשיות וגם דמויות משנה נפלאות… קצת לוקח זמן עד שהוא ״מניע״ אבל כשזה קורה- פול גז״״. שורה תחתונה: אהבתי מאוד. להתאזר בסבלנות- זה שווה.

8/4/2023

נהניתי מאוד, דמויות מגניבות, רומנטיקה מעולה

7/4/2023

ספר קליל ומקסים!!

6/4/2023

מקסים, כתיבה קולחת ונינוחה. נהניתי. חבל שהסתיים!

6/4/2023

קראתי אותו באנגלית והייתי חייבת לקרוא אותו שוב אחרי שיצא בעברית. מצחיק, מרגש ומושלם! חובה קריאה!

5/4/2023

אחלה ספר, קליל ומצחיק אבל גם עם סיפור מוצלח

5/4/2023

קצת דביק אבל כייף של ספר

4/4/2023

אהבתי מאוד

3/4/2023

סופרת מוכשרת! סיפור רומנטי מתוק💜

3/4/2023

חמוד מאד ארצה לקרוא גם את הספרים הבאים בסדרה

3/4/2023

ספר מקסים😊 נהנתי מאוד מהספר

3/4/2023

ספר מקסים, נהנתי מאוד. היה בו הכל במידה טובה. מחכה כבר שיתרגמו את הספר על נאש והספר על לוסיאן שייצא בספטמבר

2/4/2023

ארוך אבל מושלם! נהנתי מאוד מהספר

2/4/2023

מושלם

2/4/2023

חמוד

1/4/2023

אוףףףףף ספר מושלם 😍😍 לנה נגמר? רוצה עוד מנעמי ונוקס! כמה אהבה, כמה חוזק, כמה התמודדויות, כמה תשוקה וכמה כאב להתגבר עליו.. מקווה שיהיו ספרים נוספים על הדמויות האחרות בסיפור. ספר חובה!

1/4/2023

ספר קליל ,מקסים, זורם מומלץ

1/4/2023

ארוךךךךך אבל שווה כל עמוד!! הרבה זמן לא נהניתי ככה מספר :)

31/3/2023

ספר מושלם סוף סוף!!!

31/3/2023

מהממם

30/3/2023

מומלץ לקריאה שנון, הומור ציני שמשתלב בבעירה כל תיאור רקע תורם לעלילה מומלץ מאוד

30/3/2023

מקסים וכייפי. שנון וזורם. מאוד מומלץ

30/3/2023

מעולה כתוב היטב , מומלץ בחום , רוצו לקרוא

30/3/2023

אחד הספרים המקסימים ביותר שקראתי!!! תענוג צרוף

29/3/2023

מדהים! אחד היפים והמרגשים שקראתי

28/3/2023

מעולה, סוחף

28/3/2023

ספר מעולה!

28/3/2023

מושלם מעל ומעבר

28/3/2023

מושלם מושלם מושלםםםם לא יכולה לחכות כבר לספר הבא!!!

28/3/2023

ספר מרתק כמו שלוסי יודעת לכתוב. תוך כדי קריאה צחקתי כעסתי דמעתי התרגשתי ואהבתי כל רגע. רוצו לקרוא *100

27/3/2023

ממתק מצוייין!!!! דמויות בוגרות עמוקות, קצת מתח, מלא רומנטיקה ולא מעט הומור.... מתכון מנצח

27/3/2023

מושלםםםם באלי לקורא מחדש שוב ושוב

26/3/2023

התחלה, אמצע, סוף, מלא שנינות, דמויות שבורות שנבנות יחד למשהו מושלם. עיירה מצחיקה, דמויות משניות מעולות. סמאט וואו! מומלץ בחום

26/3/2023

ספר מקסים, נעמי- הגיבורה אולי נתפסת החלשה בהתחלה- אבל יש לה עוצמות ונוקס- הגבר ה'רע' הוא הלב הכי גדול מומלץ בחום

26/3/2023

מעולה !!!

25/3/2023

עיירה קטנה ונפלאה עם דמויות בלתי נשכחות. כיף לקרוא בזמן הזה של השנה ולהתמסר לספר, ממליצה!

24/3/2023

ספר מהנה כתוב מעולה.

24/3/2023

ספר מהמם, רומנטי, זורם, דמויות מקסימות, סיימתי ביום

23/3/2023

התאהבתי בדמויות של נוקס ונעמי . נוקס הוא הילד הרע בעיירה. ונעמי ברחה מחתונתה ובאה לעיירה. הסיפור שלהם מסופר בצורה משעשעת ביותר נהנתי לקרוא את הספר הזה וקראתי לאט כדי שהוא לא יגמר במהרה. ♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️

28/8/2024

צפוי אך חמוד.

1
12/5/2025

ספר נחמד וזורם. מצד אחד קלישאתי, מצד שני, מביא גם דברים חדשים.

12/5/2025

ספר קליל ומעצבן כמה הוא קיטשי וצפוי אבל אי אפשר להפסיק מספק בריחה כייפית מהמציאות גם אם מרגיש קצת טיפשי והשפה לא הכי גבוהה...

1/1/2025

הקריינות הייתה בסדר, הספר מאוד מהנה על אף שהוא רומן רומנטי מתוק.

7/12/2024

לקח לי קצת זמן להתחבר לעלילה, קצת נמרח בהתחלה אבל לקראת האמצע מתחיל להיות טוב

3/12/2024

חמוד ממש לסיפור האקשן בסוף ממש לא התחברתי. כתוב לא טוב אבל הסיפור אהבה מעניין סה״כ זורם

27/10/2024

ספר נחמד וקליל. מתאים לימים אלו. קטעי הסקס בו קצת לא יתאימו למבוגרים

21/10/2024

לא מתה על עיירות קט ות אבל אחלה דמויות.

12/10/2024

ממש נחמד

18/9/2024

חביב סיפור נחמד חבל שאת הסוף הריצו מהר מידי.

6/9/2024

ספר שלא אפשרי להניח …. ספר בנות קליל וזורם.

29/8/2024

סיפור אהבה מסקרן.כל החלק של המתח פחות מוצלח.

10/7/2024

חמוד, זורם, עם הרבה מסרים נסתרים, התמודדות עם אובדן והטראומות שהאבדן מותיר אחריו. נעמי בורחת מחתונתה ומגיעה לעיירה בה מתגוררת אחותה התאומה, רק כדי לגלות שהיא גנבה את כל רכושה והשאירה אותה עם אחיינית שלא ידעה על קיומה. משם הסיפור מתפתח כסלואו ברן עם נוקס עד לסוף מפתיע במיוחד. יש בערך 3-4 סצנות אירוטיות מפורטות ומוצלחות לדעתי.

22/6/2024

הספר חביב, נחמד להעביר את הזמן.

22/6/2024

כמעט מושלם. מעניין, רומנטי אבל קצת נמרח לפרקים. הסוף משאיר חיוך על הפנים

25/5/2024

ספר קליל, קריאה זורמת

10/4/2024

ספר טוב ודי מוזר לא הכל הבנתי יותר הרגשתי מומלץ לאוהבי הז׳אנר

27/1/2024

ספר מתוק. כל הקלישאות של הרומן הרומנטי אבל חמוד בכל זאת

26/1/2024

מהנה ומצחיק כיף לקרוא

25/1/2024

נותן נקודת מבט של הצד הגברי באופן מאוזן ספר חמוד וקולח, לא פסגת הכתיבה אבל זה מה שעושה אותו זורם

10/1/2024

מאוד נהנתי מכל החצי הראשון של הספר. כספר מהז'אנר הרומנטי מאוד עונה על הציפיות. אבל החצי השני אכזב אותי,יותר מדי קיטשי לדעתי ופחות זרם לי. אם כי לא מספיק כדי שאפסיק לקרוא באמצע. סימתי את כולו בימים בודדים.

2/12/2023

קצת נמרח אבל בסך הכל עלילה נחמדה

27/11/2023

נחמד מאוד, מתקתק רומן רומנטי מייצג את כל מה שיש בז'אנר

21/11/2023

פנטזיה חביבה.מתאים לשטחה בימי מלחמה

6/11/2023

3.5 כוכבים סה"כ ספר נחמד, יש רומנטיקה, יש עלילה ויש קצת אקשן. אבל היה אפשר להוריד קצת בקללות, ו"במכות" בין חברים (כל פעם שנפגשים מישהו חוטף אגרוף או רוצה להחטיף אגרוף, נו באמת...)

4/11/2023

האמת שהתאכזבתי. מהכריכה והביקורות ציפיתי ליותר עומק, אבל בסוף זה בדיוק אותו סיפור רומן רומנטי שכולנו מכירים, רק שלגיבורה יש תאומה מרושעת. שרוב הזמן לא נמצאת שם בכלל. לרומן רומנטי גנרי זה היה לא רע, פשוט ציפיתי למשהו שהוא.... לא גנרי בטירוף:( לא תפס אותי מספיק כדי להמשיך לאחד הבא.

22/10/2023

חורים מוזרים בעלילה אבל חוץ מזה ספר כייפי

16/10/2023

חמוד,ממש!

4/10/2023

ספר נחמד, קצת נמרח לטעמי

30/9/2023

לא משהו שלא קראתי בעבר... אבל עדיין כתוב טוב ומרגש ❤️

21/9/2023

קליל, נחמד וזורם

18/9/2023

אהבתי, כתוב נהדר, התאהבתי

13/8/2023

אז, לקח לי לא מעט להתחבר לספר. רק בסביבות עמוד 200 התחילה התפתחות ולכן 4 כוכבים. ספר קליל ומשעשע רק שבהתחלה הרגיש לי מאד מבולגן.

16/7/2023

כמה כיף היה לקרוא את הספר הזה בדיוק מה שאני אוהבת שיח מצחיק ועוקצני , אישה חזקה ודעתנית, גבר שבגברים בקיצור שווה💗💗💗

6/7/2023

סיפור מקסים מלא חיזוקים וגם קלישאות כיפיות שמזכירות לנו מה באמת חשוב בחיים. הנאה צרופה. הערה קטנה שחייב לציין השמות מסרבלים את הקריאה , היה ניתן לבחור שמות פשוטים וקלילים לקריאה :)

20/6/2023

מקסים❣️

19/6/2023

חביב מאד, היו קטעים שממש צחקתי

15/6/2023

הוא ממש טוב קראתי 2 פרקים והפסקתי באמצע כי הוא רומן אירוטי… משהו בכתיבה קצת עיצבנה אותי אבל מי שאוהב רומנים בז׳אנר הזה לגמרי יהנה, אני פחות מתחברת כי זה יותר מידי קופצני (נקרא לזה ככה🥲) ביקורת מסובכת, אם בא לכם תקנו ממליצה אש למי שאוהב קומדיה רומנטית וועיירה קטנה עם גיבורה חזקה ושונאים לאוהבים😋😍 וגראמפי סאנשיין, הוא סאנשיין!!!!

11/6/2023

מקסים מקסים

13/5/2023

סיפור יפה..

6/5/2023

ספר נחמד, נהניתי לקרוא רוב הזמן. הגיבורה היא קצת סופרוומן בעיני (אם סופרוומן היתה מכורה לנקיון), שזה גם נחמד וגם גולש לסטראוטיפ נשי מעצבן. לא ספר מתוחכם ועמוק. הזכיר לי ספר שאני אוהבת לחזור אליו- "שברי החיים", אבל בעלילה הוליוודית יותר.

26/4/2023

נחמד סטנדרטי לא יותר מזה. לא הבנתי על מה המהומה

26/4/2023

אהבתי מאוד, סיפור מרגש ומצחיק

15/4/2023

ספר מצוין. קצת מרוח לקראת הסוף אבל שנון , מרגש ומצחיק

12/4/2023

בסך הכל ספר נחמד וקריא מאוד. כשחושבים על זה עוד, שמים לב שיש קצת חורים בעלילה, ונניח העובדה שהגיבור רווק ומסתדר לבד בעיקר מודגשת בתקציר הספר ולא באמת מובנת מהסיפור עצמו. זה כנראה לא מאוד משמעותי בז׳אנר, אבל סתם חבל כי בקלות אפשר היה לשפר…

11/4/2023

מתוק קצת חזרתי

11/4/2023

סיפור חמוד מאוד

8/4/2023

ספר טוב אבל ארוך מאוד וקשה לעקוב אחרי כל כך הרבה דמויות משנה

7/4/2023

וואו איזה ספר נפלא! מצד אחד מבינה למה כתבו שהוא ארוך מצד שני ממתק כזה כיף שלא נגמר. הרגשתי כמו שצופה בסרט והעלילה זורמת והכתיבה קולחת. היחסים נבנו בצורה טובה.. גם קצת סלואווו-בורן..

7/4/2023

התחיל טוב, אפילו טוב מאוד ואז המשיך "מושלם" מידי, ילדותי, כל דמויות המשנה שעוטפות את הגיבורה לא אמינות בעליל וזה הרס לטעמי. היה לספר פוטנציאל גדול יותר. ואין לספר שום קשר לקטגורית "סלואו ברן".

6/4/2023

נחמד מאוד. יחד עם זאת לא עפתי. משהו בכתיבה או באיכות התרגום קצת פגם בהנאה.

2/4/2023

חמודי, קליל

2/4/2023

לעיתים נופל לידינו ספר שנדמה שכבר קראנו. כך יצא שספר זה דומה דמיון מפתיע ל" חלומות מתוקים". בגלל שכבר קרתי ספר של סופרת זו החלטתי לקרא גם את הספר הזה אבל הוא פחות טוב לטעמי.

30/3/2023

מקסים 🌹

26/3/2023

נפלא, מצחיק , מותח , רומנטי, חשוב וכתוב טוב

26/3/2023

ספר חמוד התחיל נחמד הסוף פחות אהבתי

25/3/2023

ספר מצוין, מאד נהניתי. החיסרון היחיד הוא שהספר קצת ארוך מדי.

24/3/2023

נחמד, אבל יותר מידי קיטשי ודביק בחלק האחרון.

20/5/2023

חביב, לא וואוו, קצת נדוש, דמויות שטוחות מידי, הרבה דמויות משניות עם התחלות של סיפורים שלא מתפתחות. . ציפיתי להרבה יותר לאור הבאז

1
13/12/2024

קיטש לא סיפור באמת אמין. אבל קריא מאוד כתוב היטב. אגדה נחמדה.

31/10/2024

הספר חמוד והמעבר בין הדמויות המספרות נחמד תיאורי הסקס קצת ארוכים ומפורטים יתר על המידה היה יותר נחמד לדמיין במקום לפרט בסה"כ ספר קליל

16/10/2024

התרגום ברמה נמוכה ויש יותר מידי פרטים מיותרים אבל נחמד סה״כ

20/6/2024

סיפור קליל וקולח .

8/6/2024

ההתחלה הייתה מאוד מרגיזה לדעתי כל הדמויות בפרקים הראשונים בלתי נסבלות אבל לאט לאט הפך ליותר נחמד. ספר רומנטי קליל ונחמד לא יותר מזה. קצת מבאס שהספר נמרח מאוד ודווקא את הסוף הריצו מהר מידי.

25/7/2023

מרגיש שההייפ סביבו קצת מוגזם. הספר חמוד, אבל זה שהוא מאוד ארוך סתם מותח אותו וזה קצת בא לרעתו כי בסוף הוא גם ספר די צפוי. בסוף שלו פתאום העלילה תופסת תאוצה לסיים מהר וזה קצת חבל כי וואלה הספר ארוך. הוא נחמד וקליל כזה, טוב לאסקפיזם למרות שלו עפתי על בניית הדמויות שלטעמי די שטחית.

19/7/2023

ספר חביב,מעביר כמה שעות נחמדות מאוד צפוי

18/7/2023

ציפיתי ליותר. סיפור אהבה חמוד. לא מספיק אמין בעיני...

16/7/2023

ספר רומנטי חמוד ולוההההטטטט אהבתי ממש את דמותה של נעמי

29/5/2023

בסדר.

27/5/2023

ארוך מידי.

16/5/2023

חמוד לא רמה גבוהה במיוחד

15/5/2023

מדובר על ספר עם דמויות יחסית בוגרות בני 30-40, אבל מתנהגים כמו בני נוער שטופי הורמונים. הספר מעניין וקולח, אבל היה לי קשה עם ההתנהגות של הדמויות הראשיות.

11/5/2023

נחמד

12/4/2023

רומן רומנטי נחמד

10/4/2023

מיהרתי לקנות את הספר בגלל הפרסום. אבל הספר לא פשוט לא טוב. ההתחלה מבטיחה אבל אח''כ יש סצינות שחוזרות על עצמן. הומור מאולץ . סיפור הפשע הנלווה לא מעניין והסצינות סביבו הזויות. הספר הקודם של הסופרת ''השושבין הגרוע ביותר" היה פשוט נפלא ולכל ציפיתי ליותר.

1/4/2023

חביב - שוב הקונספט של מר זעפני וגברת סאנשיין נפגשים. רוב הספר זרם לי אבל השליש האחרון ממש מופרך וקיטשי

27/3/2023

הסיפור היה ארוך מאוד, ויש גם בעיה מסוימת עם התרגום. הרבה מהדיאלוגים פשוט לא הסתדרו. נחמד שיש עלילת רקע רוץ מהרומנטיקה אבל זה היה פשוט מרוח

27/3/2023

רומן רומנטי חביב. 'ספוילר': הסופרת שוכחת לסגור חלק מהקצוות. לא נורא בכל זאת חביב.

26/3/2023

לא באמת עפתי עליו. מתקתק מידי ולא ממש הגיוני

25/3/2023

קצת נמרח. האקשן מיותר ולא אמין. דמויות חמודות, הסקס חביב.

31/8/2023

התאכזבתי. היה הייפ סביב הספר אבל אני עזבתי במחצית הספר, כי זה נדוש ואמריקאי מדי כתוב בצורה שטחית, כך שבדמיוני ראיתי סרט רומנטי סוג ב' לא ממליצה לקנות, רק בהשאלה

1
1/4/2023

ספר ילדותי על אמריקאים טיפוסיים וילדותיים. מלא קלישאות, מתאמץ להצחיק ולא ממש מצליח. ארוךךך ומביך

1
27/10/2024

די משעמם

26/5/2024

אני לא יודעת למה הספר הזה בכלל קיבל ממישהי 5-4 כוכבים. הוא ממוצע מינוס, לא סוחף בעניי, לא מתרומם לשום מקום, לקח לי יותר מידי זמן לקרוא אותו. ולמרות שרכשתי את השני בסדרה כנראה לא אקרא אותו. לא התחברתי

6/10/2023

דמויות רדודות וממש מעצבנות בקטע של להחטיף לכולם

28/5/2023

מתחיל ממש טוב ואז מדרדר. דמות נשית מעצבנת. חסר מתח בין הגיבורים. פרשתי באמצע

29/4/2023

על אף שהקריאה קולחת וקלילה, מדובר ברומן רומנטי רדוד, צפוי ועם ״הפי אנד״ מושלם. הדמויות פלקטיות והכתיבה חסרת ייחוד.

13/4/2023

רומן רומנטי קלישאתי וכל כך אמריקאי... לאוהבי הז'אנר

29/10/2023

קלישאתי וצפוי באופן נורא. לא מבינה למה עפו על הספר. מזכיר עשרות ספרים רומנטים אחרים: גבר ואישה ששניהם כמובן יפים באופן מושלם, שמחליטים לא להתאהב ובאופן מפתיע מתאהבים כמובן. בזבוז זמן מוחלט.

2
21/2/2024

משעמם לכל אורכו. צפוי .לקרוא רק אם את בעניין קלישאתי ביותר ומוקצן של עיירה דרומית

1
2/2/2024

כמו לקרוא ספר שמנסה להיות סרט קומדיה רומנטית

1
28/3/2025

מאאאד משעמם, רומן רומנטי לא מתרומם,לא מעניין לא הצלחתי לסיים את הספר

21/3/2025

ספר לא מעניין, ארוך. לא סיימתי לקרוא

5/3/2025

אפילו לא הצלחתי לסיים לקרוא מרוב שהוא מעייף, ממש ארוך ומעיק קצת התחיל טוב אבל נפל

18/7/2024

אין רגע בספר שמרגיש אמין, כתוב מאוד ילדותי, שטחי ולא משכנע.

12/7/2024

כתיבה מאוד ילדותית, העלילה לא מתקדמת, וההקראה לא מתאימה. אולי מתאים לנערות. הגעתי עד פרק 12 וגם זה בקושי רב.

10/7/2024

האמת, מביך לקרוא מקוב שזה גרוע, לא הצלחתי לסיים... צפוי, נדוש, כתוב ברמה של כיתה ז'.. מגיע לנו יותר מזה. לא מבינה למה ספרות רומנטית צריך להיות שם נרדף לכתיבה גרועה וסיפור בנאלי שהכל צפוי בו מראש כי קראנו את אותה גברת בשינוי קטן ממש של אדרת כבר במיליון ספרים אחרים. דמויות לא אמינות, מצבים לא מציאותיים ובעיקר גיבוב של שטויות. אפשר שיתייחסו לנשים שקוראות ספרות רומנטית קצת יותר ברצינות בבקשה???

6/7/2024

משעמם, נמרח, צפוי. לא הצלחתי לסיים למרות שבאמת ניסיתי

25/3/2024

בכנות שהתאכזבתי, קיוותי לספר עם עלילה מעניינת ובסוף קיבלתי ספר שהוא פשוט 80% ארוטיקה.

9/10/2023

אכזבה . לא הצלחתי להגיע לשליש אפילו...

27/9/2023

ממש גרוע

27/9/2023

לא עברתי את ה30 עמודים הראשונים. לא שווה את הכסף!

28/8/2023

ואוו ממש לא התחברתי ולא הבנתי על מה כל הרעש…

16/6/2023

אני לא אחת שממהרת לדרג כל כך נמוך ספרים, אבל הספר הזה היה מתיש, וזה בלשון המעטה. קודם כל ארוך מדיייי, נמרח ובאמת שהעלילה לא סוחפת. מדובר בבחורה בת 36 שהיא מושלמת, דואגת לכולם, אכפת לה מכולם והפאק היחידי אצלה זה שהיא כיביכול שמה את עצמה במקום אחרון - בסדרררר. הספר קיטשי ברמות, הרבה דמויות משנה, סיפור הפשע לא מעניין בעליל. בקיצור - אין מה לקרוא.

1/6/2023

כתוב רעוע ומתורגם רע מאוד דמויות לא וואו קיטשי ולא סוחף הפסקתי באמצע מרוב קרינג׳ כי לא יכולתי להמשיך

22/4/2023

אחד התרגומים הגרועים. נדוש ולא מצחיק.

12/4/2023

לא התחברתי, כתיבה דלה. אכזבה

11/4/2023

משעמם, צפוי ויש בו ככ הרבה טעויות הגהה שהופכות את הספר לבלתי קריא בעליל. אכזבה!

3/4/2023

לא אמין

1/4/2023

מאכזב מאוד, בעקר לאור הביקורות הטובות שהיו לספר. עלילה מופרכת, דמויות לא אמינות, הספר ארוך מאוד ביחס לעלילה הדלה. מבחינתי, זה היה ספר מיותר ובזבוז זמן מוחלט.

1/4/2023

היו לי המון ציפיות אחרי הספר הראשון והמוצלח, לצערי, מופת של קיטש וקלישאות לא ממליצה

נוקמאואט 1 - דברים שלא התגברנו עליהם לוסי סקור

פרק 1:
היום. הכי. גרוע. מעולם

נעמי

לא ידעתי למה לצפות כשנכנסתי לקפה רֵב, אבל אני יכולה לחתום שלא ציפיתי לצילום שלי מאחורי הקופה הרושמת מתחת לכותרת המעודדת ״לא לשרת.״ מגנט־פרצוף מצהיב וזועף הצמיד את הצילום למקומו.

אז ראשית, מעולם לא הייתי בנוקמאאוט, וירג׳יניה, ובטח שלא עשיתי משהו שיצדיק עונש בוטה כל כך כמו מניעת קפאין. שנית, מה אדם צריך לעשות בעיירה קטנה ומאובקת שכזו כדי שצילום פוטו רצח שלו יהיה תלוי בבית הקפה המקומי, לרצוח?

חחח. פוטו רצח, לרצוח. אלוהים אני כל כך מצחיקה כשאני עייפה מכדי למצמץ.

בכל אופן, שלישית, זו הייתה תמונה ממש לא מחמיאה. נראיתי בה כאילו עשיתי שלישייה עם מיטת שיזוף ואיי־ליינר זול ושכחתי מתי להפסיק.

בדיוק באותו רגע המציאות חלחלה לראשי התשוש, המטושטש והמוחזק בסיכת ראש שעמדה על בלימה.

כרגיל, טינה הצליחה לעשות לי את החיים קצת יותר קשים ממה שהיו. ובהתחשב במה שהתחולל בעשרים וארבע השעות האחרונות, זה היה הישג נאה לכל הדעות.

״אני יכול לעזור...״ האיש מעברו השני של הבר, זה שביכולתו לתת לי את הקפה ההפוך הנכסף שלי, נרתע לאחור והרים ידיים בגודל של צלחות מנה עיקרית. ״אני לא מחפש צרות.״

הוא היה טיפוס מוצק עם עור חלק וכהה וראש מגולח בעל מבנה נאה. זקנו המטופח היה לבן כשלג והבחנתי בכמה קעקועים שהציצו מצווארונו ושרוולי האוברול שלו. השם ג׳סטיס1 היה רקום על מדיו המוזרים.

ניסיתי לחייך את חיוכי המאיר ביותר, אבל הודות לנסיעת לילה שאותה ביליתי בבכי מבעד לריסים מלאכותיים, הרגשתי כאילו מדובר יותר בעווית.

״זו לא אני,״ אמרתי והצבעתי בציפורן צבועה בפרנץ' מניקור מבוזבז אל הצילום. ״אני נעמי. נעמי וויט.״

הגבר התבונן בי בחשד לפני שהוציא מהכיס הקדמי של האוברול שלו זוג משקפיים והרכיב אותם.

הוא מצמץ ואז בחן אותי מכף רגל ועד ראש. ראיתי שההכרה ניצתת בעיניו.

״תאומות,״ הסברתי.

״וואו, שיט,״ הוא מלמל וליטף באחת מידיו הגדולות את זקנו.

ג׳סטיס המשיך להביט בי בפקפוק. לא יכולתי להאשים אותו בדיוק. אחרי ככלות הכול, לכמה אנשים בעולם יש תאום מרושע?

״זוהי טינה. אחותי. אני אמורה להיפגש איתה כאן.״ על אף שמדוע אחותי, שעימה לא שמרתי על קשר, ביקשה ממני לפגוש אותה במוסד בו איננה רצויה הייתה שאלה נוספת, שאותה הייתי עייפה מכדי לשאול.

ג׳סטיס המשיך לבהות בי, והתחוור לי שמבטו נעוץ בשיערי. הרמתי יד בדחף בלתי נשלט לראשי, טפחתי עליו ופרח חיננית קמל ריחף ונפל לרצפה. אופס. כנראה שהייתי צריכה להציץ במראה במוטל לפני שיצאתי החוצה כשאני נראית כמו זרה מרושלת ומעורערת שנמצאת בדרכה הביתה מפסטיבל של משחקי תפקידים.

״רק רגע,״ אמרתי, הכנסתי את ידי למכנסי היוגה הקצרים ושמתי את רישיון הנהיגה שלי על הבר. ״רואה? שמי נעמי ואני באמת, אבל באמת, מתה לקפה הפוך ענק.״

ג׳סטיס הרים את התעודה המזהה שלי ובחן אותה, ואז בחן שוב את פניי. לבסוף, הבעתו הרצינית נסדקה וחיוך ענקי עלה על פניו. ״נו, שככה יהיה לי טוב. נעים להכיר, נעמי.״

״נעים גם לי, ג׳סטיס. בעיקר אם תכין לי את מנת הקפאין שהזכרתי לעיל.״

״אני אכין לך הפוך שיעמיד אותך על הראש,״ הוא הבטיח.

גבר שיודע לענות על הצרכים המיידיים שלי ועוד עושה את זה בחיוך? לא יכולתי שלא להתאהב בו טיפ־טיפונת ממש על המקום.

ובעוד ג׳סטיס פונה לעיסוקיו, אני נפניתי להעריץ את בית הקפה. הוא היה מעוצב בסגנון שנועד להקנות לו מראה של מוסך גברי. פח גלי על הקירות, מדפים אדומים מבריקים, רצפת בטון מוכתמת. למשקאות היו שמות כמו ׳הפוך סיבובי מנוע׳ ו׳קפוצ׳ינו דגל משובץ׳. זה היה בקטע מקסים.

היו שם קומץ של שתייני קפה משכימי קום שישבו סביב שולחנות עגולים קטנים שהיו מפוזרים בשטח. כל אחד מהאנשים התבונן בי כאילו באמת לא היו מרוצים לראות אותי.

״מה דעתך על טעמי מייפל ובייקון, חמודה?״ ג׳סטיס קרא מכיוון מכונת האספרסו המבריקה.

״מתה עליהם. בעיקר אם הם מגיעים בספל בגודל של דלי,״ עניתי לו.

צחוקו הדהד ברחבי המקום ודומה שהרגיע את שאר הלקוחות, שחזרו להתעלם ממני.

דלת הכניסה נפתחה ואני הסתובבתי, מצפה לראות את טינה.

אבל הגבר שנכנס פנימה בסערה לא היה אחותי, לגמרי לא. הוא נראה כאילו נזקק למנת קפאין אפילו יותר ממני.

'הורס' תהיה מילה סבירה לתאר אותו. 'הורס היסטרי' תהיה דרך מדויקת יותר לתאר אותו. הוא היה גבוה מספיק כדי שאוכל לנעול את נעלי העקב הגבוהות ביותר שלי ועדיין אצטרך להטות את ראשי מעלה כדי להתנשק איתו — זה המדד הרשמי שלי לקִטלוג גברים. שיערו היה על הרצף הבלונדיני־דבש והיה מסופר קצר ברקות ומשוך לאחור מלמעלה, מה שהצביע על האפשרות שהיה לו טעם טוב וכישורי טיפוח סבירים.

שני הקריטריונים האלו ישבו גבוה ברשימת ה׳משיכה לגברים׳ שלי. הזקן היה תוספת חדשה לגמרי לרשימה. מעולם לא התנשקתי עם גבר מזוקן ולפתע, היה לי עניין נטול הגיון לחוות דווקא את זה.

ואז הגעתי לעיניו. הן היו בצבע כחול־אפרפר קריר שגרם לי לחשוב על מתכת אקדחים וקרחונים.

הוא פסע היישר לעברי ונכנס לתוך המרחב האישי שלי כאילו מישהו הזמין אותו. כאשר שילב זרועות מכוסות קעקועים על חזה רחב, השמעתי צווחה קטנה.

וואו.

״חשבתי שהייתי ברור,״ הוא נהם.

״אהה. מה?״

לא הבנתי. האיש לטש בי עיניים כאילו הייתי היצור השנוא ביותר בתוכניות הריאליטי בטלוויזיה, ועם זאת, עדיין רציתי לדעת איך הוא נראה בלי בגדים. לא גיליתי כזה כושר שיפוט לקוי מאז תקופת לימודיי באוניברסיטה.

תליתי זאת בתשישות ובהצטלקות הרגשית שלי.

מאחורי הבר, ג׳סטיס חדל מהכנת ההפוך ונופף בשתי ידיו באוויר. ״רק רגע,״ הוא פתח.

״זה בסדר, ג׳סטיס,״ אמרתי לו. ״תמשיך להכין את הקפה הזה, ואני אטפל ב... אדון הזה.״

כיסאות נהדפו לאחור משולחנות סביבנו, ואני ראיתי כיצד הלקוחות עד האחרון שבהם פונים אל הדלת, חלקם כשהכוסות עדיין בידיהם. איש מהם לא יצר איתי קשר עין בדרכם החוצה.

״נוקס, זה לא מה שנראה לך,״ ג׳סטיס ניסה שוב.

״אני לא משחק משחקים היום. תסתלקי מכאן,״ הוויקינג ציווה. האל הבלונדי של הזעם הסקסי הידרדר במהירות לתחתית ׳רשימת הגברים הסקסיים׳ שלי.

הצבעתי לעבר חזי. ״אני?״

״נמאס לי מהמשחקים שלך. יש לך חמש שניות לעוף מבעד לדלת הזו ולא לחזור לפה בחיים,״ הוא אמר והתקרב עוד יותר עד שקצות מגפיו התחככו בבהונות החשופות שלי בכפכפיי.

לעזאזל. מקרוב, הוא נראה כאילו זה עתה עלה מתוך כלי שיט של שודדי ים ויקינגים... או מתוך סט של פרסומת למי קולון. מאותם מוצרים מוגזמים שלא נראים הגיוניים ושיש להם שמות כמו חיה נבערת.

״תראה, אדוני. אני בעיצומו של משבר אישי וכל מה שאני מנסה לעשות הוא לקבל כוס קפה.״

״פאקינג אמרתי לך, טינה. אסור לך להיכנס הנה ולהטריד שוב את ג׳סטיס או את הלקוחות שלו, אחרת אני אישית אכסח לך את התחת ואגרש אותך מהעיירה הזאת.״

״נוקס —״

הגבר־חיה הסקסי רע המזג הזה הצביע לעבר ג׳סטיס. ״רק שנייה, אח שלי. נראה לי שאצטרך להוציא את הזבל בעצמי.״

״את הזבל?״ השתנקתי. היה נדמה לי שאנשי וירג׳יניה ידידותיים. במקום זאת, אני נמצאת בעיירה פחות מחצי שעה וכבר מותקפת בגסות על ידי ויקינג שמתנהג כמו איש מערות.

״חמודה, הקפה שלך מוכן,״ ג׳סטיס אמר והחליק ספל חד־פעמי ענקי על דלפק העץ.

עיניי עקבו אחר כל הטוב המהביל וגדוש הקפאין.

״אנחנו נהיה בבעיה אם אפילו תחלמי להרים את הספל הזה,״ הוויקינג אמר, קולו נמוך ומסוכן.

אבל ליף אריקסון2 לא ידע עם מי יש לו עסק היום.

לכל אישה יש קווים אדומים משלה. שלי, ואני מודה שהרף התחתון שלי היה נמוך מדי, נחצה זה עתה.

״תעשה צעד אחד לעבר ההפוך היפהפה הזה שחברי ג׳סטיס הכין במיוחד בשבילי, ואני אגרום לך להתחרט על הרגע שפגשת אותי.״

הייתי אדם נחמד. הוריי אמרו שהייתי ילדה טובה. ועל פי שאלון מקוון עליו עניתי לפני שבועיים, הנטייה שלי הייתה לרַצות אנשים. לא נהגתי לנדב איומים בקלות.

עיניו של האיש הצטמצמו, ואני סירבתי להבחין בקמטוטים הסקסיים שבזוויותיהן.

״אני כבר מתחרט, כמו כל העיירה הזו. רק בגלל ששינית את צבע השיער שלך, זה לא אומר שאני אשכח את כל הצרות שעשית כאן. ועכשיו, תעיפי את התחת שלך מהמקום הזה ואל תחזרי.״

״הוא חושב שאת טינה,״ ג׳סטיס התערב.

לא עניין אותי אם האפס הזה חושב שאני קניבלית ורוצחת סדרתית. הוא עמד ביני לבין הקפאין שלי.

החיה הבלונדינית סובב את ראשו לעבר ג׳סטיס. ״על מה אתה מדבר, לעזאזל?״

ולפני שחברי עם הקפה הספיק להסביר, נעצתי את אצבעי בחזהו של הוויקינג. היא לא הרחיקה לכת, הודות לשכבת השריר המרשימה שריפדה אותו מתחת לעור. אבל אני דאגתי להוביל עם הציפורן.

״עכשיו תקשיב לי ותקשיב לי טוב,״ פתחתי. ״לא מעניין אותי אם נדמה לך שאני אחותי או אותו יצור ערמומי שהעלה את מחירי התרופות נגד מלריה. אני אישה שעובר עליה יום גרוע אחרי היום הנורא ביותר בחייה. אני לא מסוגלת לספוג את הרגשות האלה היום. אז מוטב שתעוף לי מהעיניים ותעזוב אותי במנוחה, ויקינג.״

הוא נראה מבולבל באמת למשך רגע אחד ארוך.

אני פירשתי את זה כאילו עכשיו אוכל לשתות. עקפתי אותו, הרמתי את הספל, רחרחתי בעידון ואז דחפתי את פניי אל תוך כוח החיים הלוהט והמהביל.

שתיתי בגמיעה ארוכה, מבקשת שהקפה יחולל את ניסיו כשהטעמים התפצפצו על לשוני. הייתי בטוחה למדי שגניחה לא נאותה בקעה מפי, אבל הייתי עייפה מכדי שיהיה לי אכפת. כשסוף־סוף הורדתי את הספל ומחיתי את פי בגב כף ידי, הוויקינג עדיין עמד שם, בוהה בי.

הפניתי אליו את גבי, שלחתי אל ג׳סטיס חיוך מנצח והנחתי על הבר את שטר עשרים־הדולר־למקרי־חירום־של־קפה. ״אדוני, אתה אומן. כמה אני חייבת לך תמורת ההפוך הטוב ביותר ששתיתי מעודי?״

״בהתחשב בבוקר שעובר עלייך, חמודה, זה עליי,״ הוא אמר והחזיר לי את רישיון הנהיגה שלי ואת המזומן.

״ידידי, אתה ג׳נטלמן אמיתי. שלא כמו אחרים.״ שלחתי מבט מעבר לכתפי אל המקום בו הוויקינג עמד, רגליו נטועות ברצפה, זרועותיו שלובות. צללתי שוב לתוך המשקה שלי ותחבתי את השטר לתוך צנצנת התשר. ״תודה שהיית נחמד אליי ביום הגרוע ביותר בחיי.״

״חשבתי שהיום הגרוע בחייך היה אתמול,״ התערב היצור המפלצתי שעמד מאחוריי.

האנחה שיצאה ממני הייתה עייפה, כשהסתובבתי אליו באיטיות. ״זה היה לפני שפגשתי אותך. אז עכשיו אני יכולה להכריז באופן רשמי שאף שאתמול היה יום נורא ואיום, היום הזה מאפיל עליו, גם אם לא בהרבה.״ שוב, פניתי בחזרה לג׳סטיס. ״אני מצטערת שהטמבל הזה הפחיד את כל שאר הלקוחות שלך. אבל אני אחזור בקרוב מאוד לעוד הפוך אחד כזה.״

״אני אשמח מאוד לראות אותך, נעמי,״ הוא אמר בקריצה.

הסתובבתי בכוונה לעזוב ונתקלתי בקילומטר של חזה גברי זועף.

״נעמי?״ הוא אמר.

״זוז.״ היה כמעט נעים להיות גסת רוח לראשונה בחיי. לנקוט עמדה.

״קוראים לך נעמי,״ הוויקינג הכריז.

הייתי עסוקה מדי בניסיון לשרוף אותו במבט רושף, שגילם בתוכו זעם צדקני, מכדי להגיב.

״לא טינה?״ הוא המשיך.

״הן תאומות, אחי,״ ג׳סטיס אמר והחיוך ניכר בקולו.

״פאק.״ הוויקינג העביר את ידו בשיערו.

״אני חוששת שלחבר שלך יש בעיה בראייה,״ אמרתי לג׳סטיס, מצביעה על צילום הפוטו רצח של טינה.

טינה חמצנה את שיערה בשלב כלשהו לפני למעלה מעשור, וכך הדגישה עוד יותר את ההבדלים המעטים שהיו בינינו.

״השארתי את עדשות המגע שלי בבית,״ הוא אמר.

״לצד הנימוסים שלך?״ סיננתי. הקפאין חלחל לתוך מחזור הדם שלי, והפך אותי תוקפנית באופן לא רגיל.

תגובתו היחידה הייתה מבט יוקד.

נאנחתי. ״אתה חוסם לי את היציאה, ליף אריקסון.״

״קוראים לי נוקס. ומה את עושה כאן?״

איזה מין שם זה? הוא נקרא על שם פורט נוקס? האם זה קיצור של משהו? נוקסוול? נוקסת׳ן? נוקסיאוולי?

״זה לא עניינך, נוקס. כל מה שאני עושה או לא עושה אינו מעניינך. האמת, הקיום שלי אינו מעניינך. ועכשיו, עוף לי מהעיניים, בבקשה.״

הרגשתי שאני רוצה לצרוח בכל הכוח ובלי להפסיק. אבל ניסיתי את זה כמה פעמים במכונית בנהיגה הארוכה הנה, וזה לא עזר.

למרבה המזל, הגולם היפהפה פלט אנחה מוטרדת ועשה את הדבר ההישרדותי וההגון וזז מדרכי. יצאתי מבית הקפה אל להט הקיץ המהביל בניסיון לשמור על כבודי.

אם טינה תרצה להיפגש איתי, היא תוכל למצוא אותי במוטל. אני לא צריכה לחכות לה בזמן שזרים עם אישיות של קקטוס מנגחים אותי.

אני אחזור לחדרי העלוב, אשלוף משיערי את הסיכות, עד האחרונה שבהן, ואתקלח עד שהמים החמים ייגמרו. ואז אחליט מה יהיה צעדי הבא.

זו תוכנית סבירה. חסר בה רק דבר אחד.

המכונית שלי.

הו, לא. המכונית שלי והתיק שלי.

מתקן האופניים לפני בית הקפה עדיין היה שם. גם המכבסה עם הכרזות הססגוניות בחלון הראווה עמדה עדיין מעברו השני של הרחוב, בסמוך למוסך.

אבל המכונית שלי לא הייתה במקום בו החניתי אותה.

המקום שבו חניתי בחזית החנות לחיות מחמד היה ריק.

בחנתי את הרחוב מעלה ומטה. אבל לא היה זכר לוולוו החלודה והמאובקת שלי.

״הלכת לאיבוד?״

עצמתי את עיניי וחשקתי את שיניי. ״לך. מכאן.״

״מה הבעיה שלך עכשיו?״

הסתובבתי וראיתי שנוקס בוחן אותי בעיון, מחזיק כוס קפה לקחת.

״מה הבעיה שלי?״ חזרתי אחריו.

רציתי לבעוט לו בשוק ולגנוב את הקפה שלו.

״אני לא חירש, מותק. את לא צריכה לצעוק.״

״הבעיה שלי היא שבזמן שבזבזתי חמש דקות מחיי בהיכרות איתך, המכונית שלי נגררה.״

״את בטוחה?״

״לא. אני אף פעם לא יודעת איפה החניתי את המכונית שלי. אני פשוט משאירה אותה איפשהו וקונה חדשה כשאני לא מוצאת אותה.״

הוא ירה בי מבט.

גלגלתי עיניים. ״ברור שאני צינית.״ הכנסתי את ידי לכיס כדי להוציא את הטלפון שלי ורק אז נזכרתי שכבר אין לי טלפון.

״מה עכשיו?״

״מי שלימד אותך להביע דאגה לזולת עשה את זה בצורה נוראית.״ בלי להוסיף מילה, פניתי לדרכי מתוך תקווה שאני בכיוון תחנת המשטרה המקומית.

יד גדולה ונוקשה נסגרה סביב החלק העליון של זרועי עוד לפני שהספקתי להגיע לחזית החנות הבאה.

אני יותר מדי רגישה בגלל מחסור בשינה. זו הסיבה היחידה שבגללה הרגשתי מעין זרם חשמלי עובר בי כשנגע בידי.

״עצרי,״ הוא ציווה ונשמע זועף.

״תוריד. את. היד.״ טלטלתי את ידי בצורה מגושמת, אבל אחיזתו רק התהדקה.

״אז תפסיקי להתרחק ממני.״

הפסקתי לטלטל את היד. ״אני אפסיק להתרחק אם אתה תפסיק להיות כזה אפס.״

נחיריו התרחבו כשהרים את עיניו אל השמיים, ואני חשבתי ששמעתי אותו סופר.

״אתה באמת סופר עכשיו עד עשר?״ העוול נעשה לי. לי הייתה סיבה להתפלל לקמצוץ של סבלנות.

הוא הגיע עד עשר ועדיין נראה עצבני. ״אם אפסיק להיות אפס, האם תישארי ותדברי איתי רגע?״

לגמתי מהקפה וחשבתי על זה. ״אולי.״

״אני מסתלק,״ הוא הזהיר.

״מעולה,״ שידלתי אותו.

שנינו התבוננו בידו המונחת על זרועי. הוא הרפה מאחיזתו בתנועה איטית ושחרר אותי, אבל לא לפני שקצות אצבעותיו טיילו על פני העור הרגיש של פנים זרועי.

צמרמורות הרעידו אותי, קיוויתי שהוא לא הבחין בכך. בעיקר מפני שמבחינת גופי, צמרמורות ופטמות זקורות היו כרוכות אלו באלו.

״קר לך?״ מבטו, בוודאות, לא היה נעוץ בזרועי או בכתפיי אלא בחזי.

לכל הרוחות. ״כן,״ שיקרתי.

״עשרים ותשע מעלות בחוץ, ואת שותה קפה לוהט.״

״אם סיימת להסגביר לי את עניין הטמפרטורה הפנימית שלי, אשמח ללכת למצוא את המכונית שלי,״ אמרתי והנחתי את זרועי על שדיי הבוגדניים. ״אולי תוכל להצביע על כיוון מתחם המכוניות המוחרמות הקרוב ביותר או על תחנת המשטרה?״

הוא התבונן בי במשך רגע ארוך, ואז הניד בראשו. ״בואי כבר.״

״סליחה?״

״אני אקח אותך טרמפ.״

״אהה!״ השתנקתי תוך צחוק. הוא הוזה אם הוא חושב שאכנס איתו למכונית מרצוני החופשי.

עדיין הנדתי בראשי לשלילה כשהוא שב לדבר. ״בואי כבר, פרח. אני אדם עסוק.״

1 פירוש המילה הוא צדק וזה גם הכינוי לשופט

2 מגלה ארצות נורדי, נודע כאירופי הראשון שכף רגלו דרכה ביבשת צפון אמריקה, עוד לפני כריסטופר קולומבוס.