משימה עולמית 35 - זומבים מהלכים במנזרים התלויים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
משימה עולמית 35 - זומבים מהלכים במנזרים התלויים

משימה עולמית 35 - זומבים מהלכים במנזרים התלויים

5 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

תקציר

קיבלנו הזמנה למסיבה של מסדר האבירים ביוון. 
ממתי יש בכלל מסיבות במסדר האבירים?
מכיוון שהיינו חייבים לברר אם יש ילדים מגניבים בצותים האחרים – נסענו. 

הפעם כל המשימה היתה שלי ומה לא היה בה: נזירה מכושפת שהתחרפנה אוצרות אמנות שנגנבו מרתפים נסתרים וגם ילד מצוות אחר שנדלקתי עליו אבל כשמחלה מסתורית תקפה אותי פתאום העניינים התחילו להסתבך.  

פרק ראשון

אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶּרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.

אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאַתְּ מַמָּשׁ רוֹצָה לְהִצְטָרֵף וְלַעֲזוֹר.

כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:

שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת אֶת תּוֹם לֵוִי, שֶׁלְּדַעְתִּי הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.

אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.

אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה אוֹ בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."

אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, בְּגָדוֹל. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.

יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁל אָחִי עִדָּן, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ," הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."

אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה, אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, תַּרְגִּיעוּ. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.

אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים. מָה חֲשַׁבְתֶּם?

לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וּמְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.

לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל. חַד־מַשְׁמָעִית.

אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְשָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.

אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.

עַכְשָׁיו אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ לְבַד כָּל כָּךְ רָחוֹק?

הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?

הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?

אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּם בַּטֶּלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶׁתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).

וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

1
הַזְמָנָה מַפְתִּיעָה מִמִּסְפָּר בִּלְתִּי מְזֹהֶה מוֹפִיעָה בַּווֹטְסְאַפּ שֶׁלִּי וְהִיא כְּתוּבָה בְּאַנְגְּלִית:

 

שָׁלוֹם לָךְ אֲבִיגַיִל אוֹפִיר,

אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים לְבַשֵּׂר לָךְ שֶׁמִּסְדַּר הָאַבִּירִים הַיַּם תִּיכוֹנִי הֶחְלִיט לַעֲרוֹךְ מְסִבָּה מְיֻחֶדֶת לִכְבוֹד צִוְתֵי הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ.

הַמְּסִבָּה תִּתְקַיֵּם בְּאָתוּנָה בִּירַת יָוָן.

מוֹעֵד אִסּוּף מֵהַבַּיִת יִשָּׁלַח אֵלַיִךְ בְּהֶקְדֵּם.

אָנָּא, הַקְפִּידִי לֶאֱרוֹז בְּגָדִים חֲגִיגִיִּים לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע.

 

אֲנִי קוֹרֵאת אֶת הַהַזְמָנָה פַּעַם וְעוֹד פַּעַם וַאֲפִלּוּ פַּעַם שְׁלִישִׁית, וְלִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַחְלִיטָה אֵיךְ לְהִתְיַחֵס אֵלֶיהָ, הַאִם לָקַחַת אוֹתָהּ בִּרְצִינוּת אוֹ לַחְשׁוֹד שֶׁמְּדֻבָּר בְּהַטְרָלָה, אֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת לְתוֹם לְבָרֵר אִם יָדוּעַ לוֹ מַשֶּׁהוּ.

תּוֹם נִשְׁמָע נָבוֹךְ. לֹא יָדוּעַ לוֹ כְּלוּם. גַּם הוּא קִבֵּל הַזְמָנָה וְתָהָה מָה הַסִּפּוּר. לוֹ, כְּמוֹ לִי, אֵין מֻשָּׂג אֵיךְ לְהִתְיַחֵס לְזֶה. מָה פִּתְאוֹם מְסִבָּה? מִמָּתַי הַמִּסְדָּר עוֹרֵךְ מְסִבּוֹת לְצִוְתֵי הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ? וְחוּץ מִזֶּה, מָה פֵּרוּשׁ הַשֵּׁם 'מִסְדַּר הָאַבִּירִים הַיַּם תִּיכוֹנִי'? אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת הַצֵּרוּף הַזֶּה?

"אָז?" אֲנִי שׁוֹאֶלֶת.

"מָה?" תּוֹם עוֹנֶה.

"מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים?"

"אוֹרְזִים בְּגָדִים חֲגִיגִיִּים," הוּא נִשְׁמָע מְבֻדָּח.

"כָּכָה, בְּלִי לִבְדּוֹק?"

"מָה אִכְפַּת לָךְ לֶאֱרוֹז? הֲרֵי זֶה לֹא מְחַיֵּב אוֹתָךְ לְשׁוּם דָּבָר. וְאִם יִתְבָּרֵר שֶׁעוֹבְדִים עָלֵינוּ, מָה תַּפְסִידִי אִם בָּאָרוֹן שֶׁלָּךְ יִהְיֶה מוּכָן תִּיק עִם כָּל מָה שֶׁאַתְּ רוֹצָה לָקַחַת בְּמִקְרֶה שֶׁהַהַזְמָנָה אֲמִתִּית?"

"בְּהֶחְלֵט לֹא אִכְפַּת לִי," אֲנִי מַסְכִּימָה אִתּוֹ, וּבַשְּׁנִיָּה שֶׁאֲנִי מְנַתֶּקֶת אֶת הַשִּׂיחָה, פִּתְאוֹם, בִּמְקוֹם חַשְׁדָנוּת, מְצִיפָה אוֹתִי הִתְלַהֲבוּת. בְּאֹפֶן כְּלָלִי אֲנִי אוֹהֶבֶת מְסִבּוֹת. מְסִבּוֹת זֶה כֵּיף. מְסִבּוֹת זֶה מוּזִיקָה. מְסִבּוֹת זֶה מִפְגָּשׁ עִם יְלָדִים אֲחֵרִים. וְאִם בַּמְּסִבָּה הַזֹּאת יִהְיוּ רִקּוּדִים, יִהְיֶה מַמָּשׁ אַחְלָה. תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה: יַגִּיעוּ צִוְתֵי יְלָדִים שֶׁל הַמִּסְדָּר מֵאַרְצוֹת הַיָּם הַתִּיכוֹן! זֶה לֹא מַדְהִים? יִהְיֶה בַּמְּסִבָּה הַזּוֹ מִסְפָּר שָׁוֶה שֶׁל בָּנוֹת וּבָנִים, כִּי הֲרֵי בְּכָל צֶוֶת יְלָדִים יֵשׁ בֵּן וּבַת. זֶה לֹא עוֹד יוֹתֵר מַדְהִים? וְאִם הַמִּסְפָּר יִהְיֶה שָׁוֶה וְיִהְיוּ רִקּוּדִים, אֵין מַצָּב שֶׁאַחַת הַבָּנוֹת אוֹ אַחַד הַבָּנִים יִצְטָרְכוּ לִרְקוֹד לְבַד.

יוּאוּ! פִּתְאוֹם יֵשׁ לִי חֵשֶׁק לִצְעוֹק. תָּאֲרוּ לָכֶם שֶׁאַכִּיר לְמָשָׁל יֶלֶד מַגְנִיב מִסְּפָרַד אוֹ מִפּוֹרְטוּגָל, וְהוּא יִהְיֶה הַרְבֵּה פָּחוֹת מְעַצְבֵּן מִתּוֹם לֵוִי, וְנִרְקֹד יַחַד וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר וְנִתְכַּתֵּב בַּווֹטְסְאַפּ, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לוֹ דְּבָרִים וְהוּא יְסַפֵּר לִי...

אֲנִי נֶעֱמֶדֶת מוּל הָאָרוֹן הַפָּתוּחַ וּמִתְלַבֶּטֶת מָה לָקַחַת. אֵיזֶה בֶּגֶד יִהְיֶה הֲכִי מַתְאִים לַמְּסִבָּה? אֵיזֶה בֶּגֶד יִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַמַּגְנִיב מִסְּפָרַד אוֹ מִפּוֹרְטוּגָל? יֵשׁ לִי חֻלְצָה סְגֻלָּה עִם שַׁרְווּלֵי תַּחֲרָה שֶׁאֲנִי מְאוֹד אוֹהֶבֶת. יֵשׁ לִי מִכְנָסַיִם שְׁחוֹרִים מְיֻחָדִים. וְיֵשׁ לִי...

שְׁנִיָּה.

אֲנִי חַיֶּבֶת לַעֲזוֹב אֶת הָאָרוֹן, כִּי הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מְנַגֵּן. זוֹ שׁוּב הוֹדָעַת ווֹטְסְאַפּ. הַפַּעַם מְדֻבָּר בְּכַמָּה תְּמוּנוֹת, שֶׁבְּכֻלָּן מוֹפִיעִים יְלָדִים. בֵּן וּבַת. אֵלֶּה כַּנִּרְאֶה הַצְּוָתִים שֶׁל הַמִּסְדָּר שֶׁיַּגִּיעוּ לַמְּסִבָּה. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא כָּתוּב שֶׁאֵלֶּה הַצְּוָתִים, אֲבָל אֲנִי מְנַחֶשֶׁת. וְהִנֵּה גַּם תּוֹם וַאֲנִי. אֲנַחְנוּ מְחַיְּכִים זֶה לָזוֹ. מָתַי צִלְּמוּ אֶת הַתְּמוּנָה הַזּוֹ? אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ. וּמִי צִלֵּם? מוּבָן שֶׁאֵין לִי תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ. אֲבָל מִתַּחַת לַתְּמוּנָה שֶׁלָּנוּ כָּתוּב בְּאַנְגְּלִית: "יִשְׂרָאֵל". וּמִתַּחַת לַתְּמוּנָה שֶׁל הַבֵּן הֲכִי הֲכִי שָׁוֶה מִכָּל הַבָּנִים, שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי בַּת נְמוּכָה מִמֶּנּוּ לְפָחוֹת בְּרֹאשׁ, כָּתוּב: "לְבָנוֹן".

לְבָנוֹן???

מִתְנַצֶּלֶת. לְרֶגַע הִתְבַּלְבַּלְתִּי וְשָׁכַחְתִּי שֶׁגַּם לְבָנוֹן הִיא מְדִינָה יַם תִּיכוֹנִית. וְהִנֵּה, מוֹפִיעַ כָּאן גַּם זוּג שֶׁמִּתַּחְתָּיו כָּתוּב "סוּרְיָה", וְזוּג נוֹסָף שֶׁמִּתַּחְתָּיו כָּתוּב "טוּרְקְיָה". עִם הַטּוּרְקִים יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל קְשָׁרִים, אֲבָל הַיְּחָסִים לִפְעָמִים מְתוּחִים. לְעֻמָּתָהּ סוּרְיָה הִיא מְדִינַת אוֹיֵב, וּמְסִבָּה שֶׁבָּהּ מִשְׁתַּתְּפִים יְלָדִים מִמְּדִינַת אוֹיֵב עֲלוּלָה לִהְיוֹת לֹא מֻצְלַחַת. אֲבָל מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת? לֹא אֲנִי אִרְגַּנְתִּי אֶת הַמְּסִבָּה הַזּוֹ, וּבָרוּר שֶׁאֵין לִי אֶפְשָׁרוּת לְהָזִיז מְדִינוֹת מֵהַיָּם הַתִּיכוֹן לַאֲזוֹרִים אֲחֵרִים עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ.

אֲבָל, אוּף! סְ'תַכְּלוּ עַל הַבֵּן מֵהַצֶּוֶת הַסְּפָרַדִּי, הוּא מַמָּשׁ לֹא הַטַּעַם שֶׁלִּי. גַּם הַפּוֹרְטוּגָלִי לֹא, וּלְעֻמָּתָם הַלְּבָנוֹנִי מַדְהִים. כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְמַקֶּדֶת בַּתְּמוּנָה, כָּכָה הוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי יוֹתֵר.

אֲנִי בּוֹחֶרֶת בַּחֻלְצָה הַסְּגֻלָּה, לַמְרוֹת שֶׁהַחֻלְצָה בְּצֶבַע טוּרְקִיז בָּהִיר לֹא פָּחוֹת מְהַמֶּמֶת מִמֶּנָּה. אָז אוּלַי אֶקַּח אֶת שְׁתֵּיהֶן וְאֶדְחֶה אֶת הַבְּחִירָה לְרֶבַע הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי הַמְּסִבָּה? וְאִם יֵשׁ סִכּוּי שֶׁבַּסּוֹף אֶלְבַּשׁ אֶת הַטּוּרְקִיז, אוּלַי אַתְאִים לָהּ מִכְנָסַיִם אֲחֵרִים וְ...

"אַתְּ נוֹסַעַת לְאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם?" עִדָּן אָחִי מַפְתִּיעַ אוֹתִי.

"מָה זֶה?" אֲנִי כְּאִלּוּ לֹא מְבִינָה.

"שָׁאַלְתִּי אִם אַתְּ נוֹסַעַת," עִדָּן מַצְבִּיעַ עַל הַטְּרוֹלִי שֶׁלִּי.

"אֲהָה," אֲנִי סוֹגֶרֶת אֶת הָאָרוֹן, "מַמָּשׁ לֹא. לְאָן אֲנִי יְכוֹלָה לִנְסוֹעַ בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּדִים?"

"לֹא יוֹדֵעַ," עִדָּן אוֹמֵר, "אֲבָל אִם אַתְּ לֹא נוֹסַעַת, לָמָּה אַתְּ אוֹרֶזֶת?"

"אֲהָה," אֲנִי סוֹגֶרֶת גַּם אֶת הַטְּרוֹלִי, "זֶה לִמְסִבַּת פִּיגָ'מוֹת."

"בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ?"

"הִגְזַמְתָּ."

"אֲבָל הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן," הוּא אוֹמֵר.

"הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן וּמֻתָּר לִי לְהָכִין בְּגָדִים לְיוֹם שִׁשִּׁי," אֲנִי מִתְרַגֶּזֶת. "וּזְכוּתִי לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁבָּרֹאשׁ שֶׁלִּי, וְלֹא לַעֲנוֹת עַל הַחֲפִירוֹת הַמְּעַצְבְּנוֹת שֶׁלְּךָ. וְעַכְשָׁיו, אִם לֹא אִכְפַּת לְךָ," אֲנִי מַצְבִּיעָה עַל הַדֶּלֶת, "עוּף מִכָּאן!"

הָיָה מַתְאִים לְעִדָּן לְהַגִּיד לִי מַשֶּׁהוּ בְּסִגְנוֹן: 'אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לָעוּף אִם אֵין לִי כְּנָפַיִם' (הוּא אוֹהֵב אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת) אוֹ 'זֶה גַּם הַחֶדֶר שֶׁלִּי, אוּלַי תָּעוּפִי אַתְּ?', אֲבָל הוּא דַּוְקָא לֹא עוֹנֶה לִי. בִּמְקוֹם לְדַבֵּר הוּא מֵנִיף אֶת זְרוֹעוֹתָיו כְּאִלּוּ הֵן כְּנָפַיִם, מֵנִיעַ אוֹתָן בָּאֲוִיר, כְּאִלּוּ הוּא עָף, וְיוֹצֵא. דַּוְקָא חָמוּד.

כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם, בַּאֲרוּחַת עֶרֶב, אֲנִי מְגַלָּה שֶׁעִדָּן עִדְכֵּן אֶת אִמָּא בְּמָה שֶׁהוּא רָאָה. לָכֵן הִיא מִתְעַנְיֶנֶת בִּמְסִבַּת הַפִּיגָ'מוֹת. הִיא רוֹצָה לָדַעַת אֵצֶל מִי מֵהַבָּנוֹת הַמְּסִבָּה תִּתְקַיֵּם וְלִכְבוֹד מָה.

אֲנִי נִלְחֶצֶת מֵהַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה. רַק זֶה חָסֵר לִי שֶׁאֶנְקֹב בִּשְׁמָהּ שֶׁל אַחַת הַבָּנוֹת, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַשָּׁבוּעַ אִמָּא תִּפְגֹּש בְּמִקְרֶה אֶת אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ בַּת וְתִשְׁאַל אוֹתָהּ עַל הַמְּסִבָּה, וּלְאוֹתָהּ אֵם לֹא יִהְיֶה שֶׁמֶץ בְּמָה מְדֻבָּר. לָכֵן, לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁהַמָּקוֹם עֲדַיִן לֹא נִקְבַּע.

"עַד יוֹם שְׁלִישִׁי אֲנַחְנוּ אֲמוּרוֹת לְבָרֵר עִם הַהוֹרִים אֵיפֹה מַתְאִים," אֲנִי אוֹמֶרֶת.

"כְּלוֹמַר, אִם מַתְאִים לָנוּ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַמְּסִבָּה תִּהְיֶה אֶצְלֵנוּ?" אִמָּא שׁוֹאֶלֶת, אוּלַי גַּם לָהּ זֶה נִרְאֶה מוּזָר שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן אֲנִי אוֹרֶזֶת בְּגָדִים לִקְרַאת מְסִבָּה שֶׁתֵּעָרֵךְ בְּיוֹם שִׁשִּׁי.

"לֹא!" בִּגְלַל כָּל הַחֲקִירוֹת הָאֵלֶּה כְּבָר אֵין לִי תֵּאָבוֹן.

"לָמָּה?" אִמָּא לֹא מַרְפָּה.

"כִּי לֹא בָּא לִי לְהַזְמִין אֵלַי," אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַשֻּׁלְחָן וּמִסְתַּלֶּקֶת אֶל הַחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל עִדָּן. אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת עַל הַמִּטָּה וּמְנַסָּה לְהַעֲלוֹת שׁוּב אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁהוֹפִיעוּ בַּווֹטְסְאַפּ, אֲבָל הֵן נֶעֶלְמוּ. גַּם הַהַזְמָנָה לַמְּסִבָּה נֶעֶלְמָה. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּכְלָל לֹא תִּתְקַיֵּם מְסִבָּה וְשֶׁהַכֹּל בֻּטַּל? אוֹ שֶׁהַהַזְמָנָה הָיְתָה סְתָם עֲבוֹדָה בָּעֵינַיִם?

"תּוֹם," אֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת אֵלָיו, "גַּם אֶצְלְךָ הַהַזְמָנָה נֶעֶלְמָה?"

"נֶעֶלְמָה?" הוּא לֹא מֵבִין.

"אַתָּה יָכוֹל לִבְדּוֹק?"

"שְׁנִיָּה," הוּא אוֹמֵר, וַאֲנִי מַמְתִּינָה, וְכַעֲבֹר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הוּא חוֹזֵר אֵלַי, "לֹא," הוּא עוֹנֶה, "הַהַזְמָנָה עֲדַיִן מוֹפִיעָה."

"אֶצְלִי לֹא..."

"מוּזָר," הוּא אוֹמֵר.

אֲנִי מְנַתֶּקֶת אֶת הַשִּׂיחָה וְשׁוֹלַחַת יָד אֶל הַטְּרוֹלִי שֶׁלִּי. זוֹכְרִים שֶׁסָּגַרְתִּי אוֹתוֹ כְּשֶׁעִדָּן נִכְנַס לַחֶדֶר? זוֹכְרִים שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל הִסְפַּקְתִּי לָשִׂים בְּתוֹכוֹ רַק אֶת הַחֻלְצָה הַסְּגֻלָּה, אֶת הַחֻלְצָה בְּצֶבַע טוּרְקִיז וְאֶת הַמִּכְנָסַיִם הַשְּׁחוֹרִים? אָז אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁפִּתְאוֹם הוּא מָלֵא? יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבַּזְּמַן שֶׁאֲנִי נִסִּיתִי לֶאֱכוֹל אֲרוּחַת עֶרֶב, חֲפָצִים שֶׁלִּי עָפוּ פְּנִימָה? הִנֵּה תִּיק הָרַחְצָה שֶׁלִּי, הוּא בִּפְנִים. הִנֵּה כּוֹבַע הַמִּצְחִיָּה שֶׁלִּי, גַּם הוּא בִּפְנִים. וְהִנֵּה גַּם מִכְנְסֵי גִ'ינְס, נַעֲלֵי סְפּוֹרְט וּמִשְׁקָפַיִם. שֶׁל מִי הַמִּשְׁקָפַיִם הָאֵלֶּה?

אֲבָל הַטְּרוֹלִי הַמָּלֵא אֵינוֹ הַתּוֹפָעָה הֲכִי מוּזָרָה. הִתְרַחֲשָׁה כָּאן תּוֹפָעָה עוֹד יוֹתֵר מוּזָרָה. אֲנִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי. סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַשֻּׁלְחָן, נָכוֹן? עָזַבְתִּי, כִּי הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי עִצְבְּנוּ אוֹתִי, אֲבָל וָואלָה!

כְּאִלּוּ...

אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה.

אִמָּא מַמְשִׁיכָה לְדַבֵּר אֵלַי כְּאִלּוּ אֲנִי עֲדַיִן יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַשֻּׁלְחָן. וּמָה שֶׁעוֹד יוֹתֵר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי הוּא שֶׁאֲנִי עוֹנָה לָהּ.

אֲנִי עוֹנָה לָהּ?

אֲנִי???

הֲרֵי אֲנִי נִמְצֵאת בַּחֶדֶר שֶׁלִּי. הִנֵּה אֲנִי. אֲנִי מְצַלֶּמֶת סֶלְפִי כְּדֵי לִהְיוֹת בְּטוּחָה שֶׁאֲנִי אָכֵן כָּאן. וַאֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת מָה שֶׁאָרַזְתִּי וְאֶת מָה שֶׁנֶּאֱרַז עֲבוּרִי, וְאֵין לִי מֻשָּׂג מִי הוּא זֶה שֶׁאָרַז עֲבוּרִי, וְאֵין לִי מֻשָּׂג מִי הִיא זוֹ שֶׁעוֹנָה לְאִמָּא.

"אִם אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת לְהַזְמִין חֲבֵרוֹת הַבַּיְתָה, כִּי עִדָּן מַפְרִיעַ, אַתְּ יְכוֹלָה לָדוּן אִתִּי בַּנּוֹשֵׂא הַזֶּה," קוֹלָהּ שֶׁל אִמָּא מַגִּיעַ אֵלַי מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת. "לַיְלָה אֶחָד עִדָּן יָכוֹל לִישׁוֹן אֵצֶל סַבָּא וְסַבְתָּא. לֹא יִקְרֶה כְּלוּם."

"הַבְּעָיָה הִיא לֹא עִדָּן," אֲנִי עוֹנָה לָהּ.

"הַבְּעָיָה הִיא אֲנַחְנוּ?" אִמָּא מַמְשִׁיכָה, "הַנּוֹכְחוּת שֶׁלָּנוּ מַפְרִיעָה לָךְ?"

"אִמָּא, עִזְבִי אוֹתִי," זֹאת אֲנִי הָאַחֶרֶת, שֶׁכַּנִּרְאֶה עֲדַיִן יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַשֻּׁלְחָן. בְּוַדַּאי תָּבִינוּ אוֹתִי אִם אֲסַפֵּר לָכֶם שֶׁהַנּוֹכְחוּת שֶׁל הָאַחֶרֶת הַזֹּאת שָׁם גּוֹרֶמֶת לִי לְהַרְגִּישׁ מוּזָר, כִּי אֲנִי הֲרֵי גַּם פֹּה וְגַם שָׁם. וּפִתְאוֹם הָאֲבִיגַיִל שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמִּטָּה בַּחֶדֶר שֶׁלָּהּ, לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְאַפֵּק וְהִיא קָמָה וְנִגֶּשֶׁת אֶל הַדֶּלֶת וּמְצִיצָה אֶל הַמִּסְדְּרוֹן וְרוֹאָה אֶת עַצְמָהּ מִתְוַכַּחַת עִם אִמָּא שֶׁלָּהּ.

וּשְׁתֵּי הָאֲבִיגַיִל לוֹבְשׁוֹת בְּדִיּוּק אוֹתָם בְּגָדִים וְנוֹעֲלוֹת אוֹתָן נַעֲלַיִם. זֶה כְּאִלּוּ נוֹצְרָה כָּאן הִשְׁתַּקְּפוּת לֹא רַק שֶׁלִּי, אֶלָּא גַּם שֶׁל הַבְּגָדִים שֶׁלִּי. אֲפִלּוּ הַהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מֻנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן, וַאֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ, כְּלוֹמַר אוֹתוֹ, כְּלוֹמַר אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם הִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁאֲנִי מַחְזִיקָה בְּיָדִי. מְעַנְיֵן אִם גַּם מֵהַהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן נֶעֶלְמוּ הַתְּמוּנוֹת שֶׁל הַהַזְמָנָה לַמְּסִבָּה בְּיָוָן. הָיִיתִי רוֹצָה לִרְאוֹת שׁוּב אֶת הַבֵּן מִלְּבָנוֹן, וּלְוַדֵּא שֶׁאָכֵן הוּא נִרְאֶה טוֹב כְּמוֹ שֶׁהוּא נִרְאָה לִי בְּמַבָּט רִאשׁוֹן.

"טוֹב," אִמָּא אוֹמֶרֶת, "אִם תְּשַׁנִּי אֶת דַּעְתֵּךְ, נִשְׂמַח לְפַנּוֹת לָךְ אֶת הַבַּיִת."

"תּוֹדָה," אֲבִיגַיִל הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת וְקָמָה. הִיא פּוֹנָה אֶל הַחֶדֶר שֶׁלָּהּ, כְּלוֹמַר אֶל הַחֶדֶר שֶׁלִּי, וַאֲנִי נִדְבֶּקֶת אֶל הַקִּיר כְּדֵי לְפַנּוֹת לָהּ אֶת הַמַּעֲבָר, אֲבָל הִיא מַבְחִינָה בִּי וְעוֹצֶרֶת מוּלִי.

"לָמָּה אַתְּ עֲדַיִן כָּאן?" הִיא שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי.

"אַתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלַי?" אֲנִי מוֹדָה שֶׁאֲנִי דֵּי הֲמוּמָה.

"בָּרוּר."

"לְאָן רָצִית שֶׁאֵלֵךְ?" אֲנִי לֹא מְבִינָה.

"מְחַכָּה לָךְ מוֹנִית לְמַטָּה," אֲבִיגַיִל הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת.

"מְחַכָּה לִי מוֹנִית???"

"אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת אֶת הַצְּפִירוֹת?"

אֲנִי מְזִיזָה אֶת הַוִילוֹן וּמַבִּיטָה הַחוּצָה. אָכֵן, מוּל הַבַּיִת חוֹנָה מוֹנִית.

"אֲנִי שׁוֹמַעַת, אֲבָל אֵיךְ יָכֹלְתִּי לָדַעַת שֶׁצּוֹפְרִים לִי?"

"לֹא קִבַּלְתְּ הוֹדָעָה?" הִיא מַרְאָה לִי אֶת מָסַךְ הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּהּ.

אֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי, לֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם הוֹדָעָה. אֲנִי רוֹצָה לְהַרְאוֹת לָהּ אֶת הַטֶּלֶפוֹן כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם הוֹדָעָה, אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה הַזֹּאת שְׁנֵי הַטֶּלֶפוֹנִים מְנַגְּנִים. זֶה תּוֹם. גַּם אֶצְלִי וְגַם אֶצְלָהּ, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מְנַסָּה לַעֲנוֹת לוֹ, לֹא נוֹצָר קֶשֶׁר. לְעֻמַּת זֹאת כְּשֶׁאֲבִיגַיִל הַשְּׁנִיָּה עוֹנָה, קוֹלוֹ הָרָם שֶׁל תּוֹם בּוֹקֵעַ מֵהַמַּכְשִׁיר שֶׁלָּהּ.

"אֲבִיגַיִל, אֵיפֹה אַתְּ???" הוּא צוֹעֵק.

"הִיא כְּבָר יוֹרֶדֶת," אֲבִיגַיִל הַשְּׁנִיָּה עוֹנָה.

"הִיא???"

"אֲנִי..." הִיא אוֹמֶרֶת, מְנַתֶּקֶת אֶת הַשִּׂיחָה וּמַבִּיטָה בִּי, "יַאלְלָה, רְדִי כְּבָר! וְשֶׁיִּהְיֶה בְּהַצְלָחָה!" הִיא דּוֹחֶפֶת לְיָדִי אֶת הַיָּדִית שֶׁל הַטְּרוֹלִי.

אֲנִי לֹא זָזָה.

"יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁנּוֹצַר בִּלְבּוּל בַּטֶּלֶפוֹנִים," אֲנִי מַצְבִּיעָה עַל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּהּ, "נִרְאֶה לִי שֶׁהַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי נִמְצָא אֶצְלֵךְ, וְהַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּךְ נִמְצָא אֶצְלִי," וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר אֲנִי מְנַסָּה לָקַחַת מִמֶּנָּה אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּהּ, אֲבָל הִיא אוֹחֶזֶת בּוֹ בְּכוֹחַ כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּאוֹצָר.

"מִצְטַעֶרֶת," הִיא אוֹמֶרֶת, "אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַחְלִיף בְּלִי לְקַבֵּל הוֹרָאָה."

"אֲבָל הַטֶּלֶפוֹנִים הֻחְלְפוּ!" אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת.

"לְפִי מָה אַתְּ קוֹבַעַת אֶת זֶה?" הִיא שׁוֹאֶלֶת.

"לְפִי זֶה שֶׁתּוֹם טִלְפֵּן וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲנוֹת לוֹ," אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת לֹא לִהְיוֹת תּוֹקְפָנִית, אֲבָל הִיא מַמָּשׁ מַכְעִיסָה אוֹתִי, "וּלְפִי זֶה שֶׁאַתְּ כֵּן הִצְלַחְתְּ לַעֲנוֹת לוֹ, וְגַם לְפִי זֶה שֶׁהַהַזְמָנָה..."

"מָה?"

"אִכְפַּת לָךְ לִבְדּוֹק אִם הַהַזְמָנָה לַמְּסִבָּה מוֹפִיעָה אֶצְלֵךְ בַּווֹטְסְאַפּ?"

לַמְרוֹת שֶׁהַצְּפִירוֹת שֶׁל הַמּוֹנִית עַכְשָׁיו רְצוּפוֹת וְעַצְבָּנִיּוֹת, הִיא בּוֹדֶקֶת. זֶה רֶגַע מָתוּחַ מְאוֹד וַאֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת פְּעִימוֹת לִבִּי הַחֲזָקוֹת וְהַמְּהִירוֹת. וּמִיָּד מִתְבָּרֵר שֶׁצָּדַקְתִּי. הַהַזְמָנָה אָכֵן נִמְצֵאת אֶצְלָהּ. וְלֹא רַק הַהַזְמָנָה, גַּם הַתְּמוּנוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁלִּי לְשַׁחְרֵר מִמֶּנָּה אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם שֶׁלִּי, לֹא מְנִיבִים תּוֹצָאָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֲנִי יוֹרֶדֶת אֶל הַמּוֹנִית עִם הַתְּחוּשָׁה הַחֲזָקָה שֶׁבְּכִיסִי נִמְצָא הַטֶּלֶפוֹן הַלֹּא נָכוֹן, וּכְאִלּוּ אֲנִי לֹא מַסְפִּיק לְחוּצָה בִּלְעָדָיו, תּוֹם אוֹמֵר לִי:

"תַּגִּידִי, מָה הַסִּפּוּר שֶׁלָּךְ? כַּמָּה זְמַן אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְחַכּוֹת לָךְ?"

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

משימה עולמית 35 - זומבים מהלכים במנזרים התלויים גלילה רון־פדר עמית

אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶּרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.

אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאַתְּ מַמָּשׁ רוֹצָה לְהִצְטָרֵף וְלַעֲזוֹר.

כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:

שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת אֶת תּוֹם לֵוִי, שֶׁלְּדַעְתִּי הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.

אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.

אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה אוֹ בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."

אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, בְּגָדוֹל. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.

יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁל אָחִי עִדָּן, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ," הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."

אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה, אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, תַּרְגִּיעוּ. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.

אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים. מָה חֲשַׁבְתֶּם?

לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וּמְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.

לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל. חַד־מַשְׁמָעִית.

אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְשָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.

אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.

עַכְשָׁיו אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ לְבַד כָּל כָּךְ רָחוֹק?

הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?

הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?

אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּם בַּטֶּלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶׁתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).

וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

1
הַזְמָנָה מַפְתִּיעָה מִמִּסְפָּר בִּלְתִּי מְזֹהֶה מוֹפִיעָה בַּווֹטְסְאַפּ שֶׁלִּי וְהִיא כְּתוּבָה בְּאַנְגְּלִית:

 

שָׁלוֹם לָךְ אֲבִיגַיִל אוֹפִיר,

אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים לְבַשֵּׂר לָךְ שֶׁמִּסְדַּר הָאַבִּירִים הַיַּם תִּיכוֹנִי הֶחְלִיט לַעֲרוֹךְ מְסִבָּה מְיֻחֶדֶת לִכְבוֹד צִוְתֵי הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ.

הַמְּסִבָּה תִּתְקַיֵּם בְּאָתוּנָה בִּירַת יָוָן.

מוֹעֵד אִסּוּף מֵהַבַּיִת יִשָּׁלַח אֵלַיִךְ בְּהֶקְדֵּם.

אָנָּא, הַקְפִּידִי לֶאֱרוֹז בְּגָדִים חֲגִיגִיִּים לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע.

 

אֲנִי קוֹרֵאת אֶת הַהַזְמָנָה פַּעַם וְעוֹד פַּעַם וַאֲפִלּוּ פַּעַם שְׁלִישִׁית, וְלִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַחְלִיטָה אֵיךְ לְהִתְיַחֵס אֵלֶיהָ, הַאִם לָקַחַת אוֹתָהּ בִּרְצִינוּת אוֹ לַחְשׁוֹד שֶׁמְּדֻבָּר בְּהַטְרָלָה, אֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת לְתוֹם לְבָרֵר אִם יָדוּעַ לוֹ מַשֶּׁהוּ.

תּוֹם נִשְׁמָע נָבוֹךְ. לֹא יָדוּעַ לוֹ כְּלוּם. גַּם הוּא קִבֵּל הַזְמָנָה וְתָהָה מָה הַסִּפּוּר. לוֹ, כְּמוֹ לִי, אֵין מֻשָּׂג אֵיךְ לְהִתְיַחֵס לְזֶה. מָה פִּתְאוֹם מְסִבָּה? מִמָּתַי הַמִּסְדָּר עוֹרֵךְ מְסִבּוֹת לְצִוְתֵי הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ? וְחוּץ מִזֶּה, מָה פֵּרוּשׁ הַשֵּׁם 'מִסְדַּר הָאַבִּירִים הַיַּם תִּיכוֹנִי'? אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת הַצֵּרוּף הַזֶּה?

"אָז?" אֲנִי שׁוֹאֶלֶת.

"מָה?" תּוֹם עוֹנֶה.

"מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים?"

"אוֹרְזִים בְּגָדִים חֲגִיגִיִּים," הוּא נִשְׁמָע מְבֻדָּח.

"כָּכָה, בְּלִי לִבְדּוֹק?"

"מָה אִכְפַּת לָךְ לֶאֱרוֹז? הֲרֵי זֶה לֹא מְחַיֵּב אוֹתָךְ לְשׁוּם דָּבָר. וְאִם יִתְבָּרֵר שֶׁעוֹבְדִים עָלֵינוּ, מָה תַּפְסִידִי אִם בָּאָרוֹן שֶׁלָּךְ יִהְיֶה מוּכָן תִּיק עִם כָּל מָה שֶׁאַתְּ רוֹצָה לָקַחַת בְּמִקְרֶה שֶׁהַהַזְמָנָה אֲמִתִּית?"

"בְּהֶחְלֵט לֹא אִכְפַּת לִי," אֲנִי מַסְכִּימָה אִתּוֹ, וּבַשְּׁנִיָּה שֶׁאֲנִי מְנַתֶּקֶת אֶת הַשִּׂיחָה, פִּתְאוֹם, בִּמְקוֹם חַשְׁדָנוּת, מְצִיפָה אוֹתִי הִתְלַהֲבוּת. בְּאֹפֶן כְּלָלִי אֲנִי אוֹהֶבֶת מְסִבּוֹת. מְסִבּוֹת זֶה כֵּיף. מְסִבּוֹת זֶה מוּזִיקָה. מְסִבּוֹת זֶה מִפְגָּשׁ עִם יְלָדִים אֲחֵרִים. וְאִם בַּמְּסִבָּה הַזֹּאת יִהְיוּ רִקּוּדִים, יִהְיֶה מַמָּשׁ אַחְלָה. תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה: יַגִּיעוּ צִוְתֵי יְלָדִים שֶׁל הַמִּסְדָּר מֵאַרְצוֹת הַיָּם הַתִּיכוֹן! זֶה לֹא מַדְהִים? יִהְיֶה בַּמְּסִבָּה הַזּוֹ מִסְפָּר שָׁוֶה שֶׁל בָּנוֹת וּבָנִים, כִּי הֲרֵי בְּכָל צֶוֶת יְלָדִים יֵשׁ בֵּן וּבַת. זֶה לֹא עוֹד יוֹתֵר מַדְהִים? וְאִם הַמִּסְפָּר יִהְיֶה שָׁוֶה וְיִהְיוּ רִקּוּדִים, אֵין מַצָּב שֶׁאַחַת הַבָּנוֹת אוֹ אַחַד הַבָּנִים יִצְטָרְכוּ לִרְקוֹד לְבַד.

יוּאוּ! פִּתְאוֹם יֵשׁ לִי חֵשֶׁק לִצְעוֹק. תָּאֲרוּ לָכֶם שֶׁאַכִּיר לְמָשָׁל יֶלֶד מַגְנִיב מִסְּפָרַד אוֹ מִפּוֹרְטוּגָל, וְהוּא יִהְיֶה הַרְבֵּה פָּחוֹת מְעַצְבֵּן מִתּוֹם לֵוִי, וְנִרְקֹד יַחַד וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר וְנִתְכַּתֵּב בַּווֹטְסְאַפּ, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לוֹ דְּבָרִים וְהוּא יְסַפֵּר לִי...

אֲנִי נֶעֱמֶדֶת מוּל הָאָרוֹן הַפָּתוּחַ וּמִתְלַבֶּטֶת מָה לָקַחַת. אֵיזֶה בֶּגֶד יִהְיֶה הֲכִי מַתְאִים לַמְּסִבָּה? אֵיזֶה בֶּגֶד יִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַמַּגְנִיב מִסְּפָרַד אוֹ מִפּוֹרְטוּגָל? יֵשׁ לִי חֻלְצָה סְגֻלָּה עִם שַׁרְווּלֵי תַּחֲרָה שֶׁאֲנִי מְאוֹד אוֹהֶבֶת. יֵשׁ לִי מִכְנָסַיִם שְׁחוֹרִים מְיֻחָדִים. וְיֵשׁ לִי...

שְׁנִיָּה.

אֲנִי חַיֶּבֶת לַעֲזוֹב אֶת הָאָרוֹן, כִּי הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מְנַגֵּן. זוֹ שׁוּב הוֹדָעַת ווֹטְסְאַפּ. הַפַּעַם מְדֻבָּר בְּכַמָּה תְּמוּנוֹת, שֶׁבְּכֻלָּן מוֹפִיעִים יְלָדִים. בֵּן וּבַת. אֵלֶּה כַּנִּרְאֶה הַצְּוָתִים שֶׁל הַמִּסְדָּר שֶׁיַּגִּיעוּ לַמְּסִבָּה. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא כָּתוּב שֶׁאֵלֶּה הַצְּוָתִים, אֲבָל אֲנִי מְנַחֶשֶׁת. וְהִנֵּה גַּם תּוֹם וַאֲנִי. אֲנַחְנוּ מְחַיְּכִים זֶה לָזוֹ. מָתַי צִלְּמוּ אֶת הַתְּמוּנָה הַזּוֹ? אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ. וּמִי צִלֵּם? מוּבָן שֶׁאֵין לִי תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ. אֲבָל מִתַּחַת לַתְּמוּנָה שֶׁלָּנוּ כָּתוּב בְּאַנְגְּלִית: "יִשְׂרָאֵל". וּמִתַּחַת לַתְּמוּנָה שֶׁל הַבֵּן הֲכִי הֲכִי שָׁוֶה מִכָּל הַבָּנִים, שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי בַּת נְמוּכָה מִמֶּנּוּ לְפָחוֹת בְּרֹאשׁ, כָּתוּב: "לְבָנוֹן".

לְבָנוֹן???

מִתְנַצֶּלֶת. לְרֶגַע הִתְבַּלְבַּלְתִּי וְשָׁכַחְתִּי שֶׁגַּם לְבָנוֹן הִיא מְדִינָה יַם תִּיכוֹנִית. וְהִנֵּה, מוֹפִיעַ כָּאן גַּם זוּג שֶׁמִּתַּחְתָּיו כָּתוּב "סוּרְיָה", וְזוּג נוֹסָף שֶׁמִּתַּחְתָּיו כָּתוּב "טוּרְקְיָה". עִם הַטּוּרְקִים יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל קְשָׁרִים, אֲבָל הַיְּחָסִים לִפְעָמִים מְתוּחִים. לְעֻמָּתָהּ סוּרְיָה הִיא מְדִינַת אוֹיֵב, וּמְסִבָּה שֶׁבָּהּ מִשְׁתַּתְּפִים יְלָדִים מִמְּדִינַת אוֹיֵב עֲלוּלָה לִהְיוֹת לֹא מֻצְלַחַת. אֲבָל מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת? לֹא אֲנִי אִרְגַּנְתִּי אֶת הַמְּסִבָּה הַזּוֹ, וּבָרוּר שֶׁאֵין לִי אֶפְשָׁרוּת לְהָזִיז מְדִינוֹת מֵהַיָּם הַתִּיכוֹן לַאֲזוֹרִים אֲחֵרִים עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ.

אֲבָל, אוּף! סְ'תַכְּלוּ עַל הַבֵּן מֵהַצֶּוֶת הַסְּפָרַדִּי, הוּא מַמָּשׁ לֹא הַטַּעַם שֶׁלִּי. גַּם הַפּוֹרְטוּגָלִי לֹא, וּלְעֻמָּתָם הַלְּבָנוֹנִי מַדְהִים. כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְמַקֶּדֶת בַּתְּמוּנָה, כָּכָה הוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי יוֹתֵר.

אֲנִי בּוֹחֶרֶת בַּחֻלְצָה הַסְּגֻלָּה, לַמְרוֹת שֶׁהַחֻלְצָה בְּצֶבַע טוּרְקִיז בָּהִיר לֹא פָּחוֹת מְהַמֶּמֶת מִמֶּנָּה. אָז אוּלַי אֶקַּח אֶת שְׁתֵּיהֶן וְאֶדְחֶה אֶת הַבְּחִירָה לְרֶבַע הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי הַמְּסִבָּה? וְאִם יֵשׁ סִכּוּי שֶׁבַּסּוֹף אֶלְבַּשׁ אֶת הַטּוּרְקִיז, אוּלַי אַתְאִים לָהּ מִכְנָסַיִם אֲחֵרִים וְ...

"אַתְּ נוֹסַעַת לְאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם?" עִדָּן אָחִי מַפְתִּיעַ אוֹתִי.

"מָה זֶה?" אֲנִי כְּאִלּוּ לֹא מְבִינָה.

"שָׁאַלְתִּי אִם אַתְּ נוֹסַעַת," עִדָּן מַצְבִּיעַ עַל הַטְּרוֹלִי שֶׁלִּי.

"אֲהָה," אֲנִי סוֹגֶרֶת אֶת הָאָרוֹן, "מַמָּשׁ לֹא. לְאָן אֲנִי יְכוֹלָה לִנְסוֹעַ בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּדִים?"

"לֹא יוֹדֵעַ," עִדָּן אוֹמֵר, "אֲבָל אִם אַתְּ לֹא נוֹסַעַת, לָמָּה אַתְּ אוֹרֶזֶת?"

"אֲהָה," אֲנִי סוֹגֶרֶת גַּם אֶת הַטְּרוֹלִי, "זֶה לִמְסִבַּת פִּיגָ'מוֹת."

"בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ?"

"הִגְזַמְתָּ."

"אֲבָל הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן," הוּא אוֹמֵר.

"הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן וּמֻתָּר לִי לְהָכִין בְּגָדִים לְיוֹם שִׁשִּׁי," אֲנִי מִתְרַגֶּזֶת. "וּזְכוּתִי לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁבָּרֹאשׁ שֶׁלִּי, וְלֹא לַעֲנוֹת עַל הַחֲפִירוֹת הַמְּעַצְבְּנוֹת שֶׁלְּךָ. וְעַכְשָׁיו, אִם לֹא אִכְפַּת לְךָ," אֲנִי מַצְבִּיעָה עַל הַדֶּלֶת, "עוּף מִכָּאן!"

הָיָה מַתְאִים לְעִדָּן לְהַגִּיד לִי מַשֶּׁהוּ בְּסִגְנוֹן: 'אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לָעוּף אִם אֵין לִי כְּנָפַיִם' (הוּא אוֹהֵב אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת) אוֹ 'זֶה גַּם הַחֶדֶר שֶׁלִּי, אוּלַי תָּעוּפִי אַתְּ?', אֲבָל הוּא דַּוְקָא לֹא עוֹנֶה לִי. בִּמְקוֹם לְדַבֵּר הוּא מֵנִיף אֶת זְרוֹעוֹתָיו כְּאִלּוּ הֵן כְּנָפַיִם, מֵנִיעַ אוֹתָן בָּאֲוִיר, כְּאִלּוּ הוּא עָף, וְיוֹצֵא. דַּוְקָא חָמוּד.

כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם, בַּאֲרוּחַת עֶרֶב, אֲנִי מְגַלָּה שֶׁעִדָּן עִדְכֵּן אֶת אִמָּא בְּמָה שֶׁהוּא רָאָה. לָכֵן הִיא מִתְעַנְיֶנֶת בִּמְסִבַּת הַפִּיגָ'מוֹת. הִיא רוֹצָה לָדַעַת אֵצֶל מִי מֵהַבָּנוֹת הַמְּסִבָּה תִּתְקַיֵּם וְלִכְבוֹד מָה.

אֲנִי נִלְחֶצֶת מֵהַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה. רַק זֶה חָסֵר לִי שֶׁאֶנְקֹב בִּשְׁמָהּ שֶׁל אַחַת הַבָּנוֹת, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַשָּׁבוּעַ אִמָּא תִּפְגֹּש בְּמִקְרֶה אֶת אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ בַּת וְתִשְׁאַל אוֹתָהּ עַל הַמְּסִבָּה, וּלְאוֹתָהּ אֵם לֹא יִהְיֶה שֶׁמֶץ בְּמָה מְדֻבָּר. לָכֵן, לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁהַמָּקוֹם עֲדַיִן לֹא נִקְבַּע.

"עַד יוֹם שְׁלִישִׁי אֲנַחְנוּ אֲמוּרוֹת לְבָרֵר עִם הַהוֹרִים אֵיפֹה מַתְאִים," אֲנִי אוֹמֶרֶת.

"כְּלוֹמַר, אִם מַתְאִים לָנוּ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַמְּסִבָּה תִּהְיֶה אֶצְלֵנוּ?" אִמָּא שׁוֹאֶלֶת, אוּלַי גַּם לָהּ זֶה נִרְאֶה מוּזָר שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן אֲנִי אוֹרֶזֶת בְּגָדִים לִקְרַאת מְסִבָּה שֶׁתֵּעָרֵךְ בְּיוֹם שִׁשִּׁי.

"לֹא!" בִּגְלַל כָּל הַחֲקִירוֹת הָאֵלֶּה כְּבָר אֵין לִי תֵּאָבוֹן.

"לָמָּה?" אִמָּא לֹא מַרְפָּה.

"כִּי לֹא בָּא לִי לְהַזְמִין אֵלַי," אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַשֻּׁלְחָן וּמִסְתַּלֶּקֶת אֶל הַחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל עִדָּן. אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת עַל הַמִּטָּה וּמְנַסָּה לְהַעֲלוֹת שׁוּב אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁהוֹפִיעוּ בַּווֹטְסְאַפּ, אֲבָל הֵן נֶעֶלְמוּ. גַּם הַהַזְמָנָה לַמְּסִבָּה נֶעֶלְמָה. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּכְלָל לֹא תִּתְקַיֵּם מְסִבָּה וְשֶׁהַכֹּל בֻּטַּל? אוֹ שֶׁהַהַזְמָנָה הָיְתָה סְתָם עֲבוֹדָה בָּעֵינַיִם?

"תּוֹם," אֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת אֵלָיו, "גַּם אֶצְלְךָ הַהַזְמָנָה נֶעֶלְמָה?"

"נֶעֶלְמָה?" הוּא לֹא מֵבִין.

"אַתָּה יָכוֹל לִבְדּוֹק?"

"שְׁנִיָּה," הוּא אוֹמֵר, וַאֲנִי מַמְתִּינָה, וְכַעֲבֹר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הוּא חוֹזֵר אֵלַי, "לֹא," הוּא עוֹנֶה, "הַהַזְמָנָה עֲדַיִן מוֹפִיעָה."

"אֶצְלִי לֹא..."

"מוּזָר," הוּא אוֹמֵר.

אֲנִי מְנַתֶּקֶת אֶת הַשִּׂיחָה וְשׁוֹלַחַת יָד אֶל הַטְּרוֹלִי שֶׁלִּי. זוֹכְרִים שֶׁסָּגַרְתִּי אוֹתוֹ כְּשֶׁעִדָּן נִכְנַס לַחֶדֶר? זוֹכְרִים שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל הִסְפַּקְתִּי לָשִׂים בְּתוֹכוֹ רַק אֶת הַחֻלְצָה הַסְּגֻלָּה, אֶת הַחֻלְצָה בְּצֶבַע טוּרְקִיז וְאֶת הַמִּכְנָסַיִם הַשְּׁחוֹרִים? אָז אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁפִּתְאוֹם הוּא מָלֵא? יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבַּזְּמַן שֶׁאֲנִי נִסִּיתִי לֶאֱכוֹל אֲרוּחַת עֶרֶב, חֲפָצִים שֶׁלִּי עָפוּ פְּנִימָה? הִנֵּה תִּיק הָרַחְצָה שֶׁלִּי, הוּא בִּפְנִים. הִנֵּה כּוֹבַע הַמִּצְחִיָּה שֶׁלִּי, גַּם הוּא בִּפְנִים. וְהִנֵּה גַּם מִכְנְסֵי גִ'ינְס, נַעֲלֵי סְפּוֹרְט וּמִשְׁקָפַיִם. שֶׁל מִי הַמִּשְׁקָפַיִם הָאֵלֶּה?

אֲבָל הַטְּרוֹלִי הַמָּלֵא אֵינוֹ הַתּוֹפָעָה הֲכִי מוּזָרָה. הִתְרַחֲשָׁה כָּאן תּוֹפָעָה עוֹד יוֹתֵר מוּזָרָה. אֲנִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי. סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַשֻּׁלְחָן, נָכוֹן? עָזַבְתִּי, כִּי הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי עִצְבְּנוּ אוֹתִי, אֲבָל וָואלָה!

כְּאִלּוּ...

אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה.

אִמָּא מַמְשִׁיכָה לְדַבֵּר אֵלַי כְּאִלּוּ אֲנִי עֲדַיִן יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַשֻּׁלְחָן. וּמָה שֶׁעוֹד יוֹתֵר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי הוּא שֶׁאֲנִי עוֹנָה לָהּ.

אֲנִי עוֹנָה לָהּ?

אֲנִי???

הֲרֵי אֲנִי נִמְצֵאת בַּחֶדֶר שֶׁלִּי. הִנֵּה אֲנִי. אֲנִי מְצַלֶּמֶת סֶלְפִי כְּדֵי לִהְיוֹת בְּטוּחָה שֶׁאֲנִי אָכֵן כָּאן. וַאֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת מָה שֶׁאָרַזְתִּי וְאֶת מָה שֶׁנֶּאֱרַז עֲבוּרִי, וְאֵין לִי מֻשָּׂג מִי הוּא זֶה שֶׁאָרַז עֲבוּרִי, וְאֵין לִי מֻשָּׂג מִי הִיא זוֹ שֶׁעוֹנָה לְאִמָּא.

"אִם אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת לְהַזְמִין חֲבֵרוֹת הַבַּיְתָה, כִּי עִדָּן מַפְרִיעַ, אַתְּ יְכוֹלָה לָדוּן אִתִּי בַּנּוֹשֵׂא הַזֶּה," קוֹלָהּ שֶׁל אִמָּא מַגִּיעַ אֵלַי מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת. "לַיְלָה אֶחָד עִדָּן יָכוֹל לִישׁוֹן אֵצֶל סַבָּא וְסַבְתָּא. לֹא יִקְרֶה כְּלוּם."

"הַבְּעָיָה הִיא לֹא עִדָּן," אֲנִי עוֹנָה לָהּ.

"הַבְּעָיָה הִיא אֲנַחְנוּ?" אִמָּא מַמְשִׁיכָה, "הַנּוֹכְחוּת שֶׁלָּנוּ מַפְרִיעָה לָךְ?"

"אִמָּא, עִזְבִי אוֹתִי," זֹאת אֲנִי הָאַחֶרֶת, שֶׁכַּנִּרְאֶה עֲדַיִן יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַשֻּׁלְחָן. בְּוַדַּאי תָּבִינוּ אוֹתִי אִם אֲסַפֵּר לָכֶם שֶׁהַנּוֹכְחוּת שֶׁל הָאַחֶרֶת הַזֹּאת שָׁם גּוֹרֶמֶת לִי לְהַרְגִּישׁ מוּזָר, כִּי אֲנִי הֲרֵי גַּם פֹּה וְגַם שָׁם. וּפִתְאוֹם הָאֲבִיגַיִל שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמִּטָּה בַּחֶדֶר שֶׁלָּהּ, לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְאַפֵּק וְהִיא קָמָה וְנִגֶּשֶׁת אֶל הַדֶּלֶת וּמְצִיצָה אֶל הַמִּסְדְּרוֹן וְרוֹאָה אֶת עַצְמָהּ מִתְוַכַּחַת עִם אִמָּא שֶׁלָּהּ.

וּשְׁתֵּי הָאֲבִיגַיִל לוֹבְשׁוֹת בְּדִיּוּק אוֹתָם בְּגָדִים וְנוֹעֲלוֹת אוֹתָן נַעֲלַיִם. זֶה כְּאִלּוּ נוֹצְרָה כָּאן הִשְׁתַּקְּפוּת לֹא רַק שֶׁלִּי, אֶלָּא גַּם שֶׁל הַבְּגָדִים שֶׁלִּי. אֲפִלּוּ הַהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מֻנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן, וַאֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ, כְּלוֹמַר אוֹתוֹ, כְּלוֹמַר אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם הִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁאֲנִי מַחְזִיקָה בְּיָדִי. מְעַנְיֵן אִם גַּם מֵהַהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן נֶעֶלְמוּ הַתְּמוּנוֹת שֶׁל הַהַזְמָנָה לַמְּסִבָּה בְּיָוָן. הָיִיתִי רוֹצָה לִרְאוֹת שׁוּב אֶת הַבֵּן מִלְּבָנוֹן, וּלְוַדֵּא שֶׁאָכֵן הוּא נִרְאֶה טוֹב כְּמוֹ שֶׁהוּא נִרְאָה לִי בְּמַבָּט רִאשׁוֹן.

"טוֹב," אִמָּא אוֹמֶרֶת, "אִם תְּשַׁנִּי אֶת דַּעְתֵּךְ, נִשְׂמַח לְפַנּוֹת לָךְ אֶת הַבַּיִת."

"תּוֹדָה," אֲבִיגַיִל הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת וְקָמָה. הִיא פּוֹנָה אֶל הַחֶדֶר שֶׁלָּהּ, כְּלוֹמַר אֶל הַחֶדֶר שֶׁלִּי, וַאֲנִי נִדְבֶּקֶת אֶל הַקִּיר כְּדֵי לְפַנּוֹת לָהּ אֶת הַמַּעֲבָר, אֲבָל הִיא מַבְחִינָה בִּי וְעוֹצֶרֶת מוּלִי.

"לָמָּה אַתְּ עֲדַיִן כָּאן?" הִיא שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי.

"אַתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלַי?" אֲנִי מוֹדָה שֶׁאֲנִי דֵּי הֲמוּמָה.

"בָּרוּר."

"לְאָן רָצִית שֶׁאֵלֵךְ?" אֲנִי לֹא מְבִינָה.

"מְחַכָּה לָךְ מוֹנִית לְמַטָּה," אֲבִיגַיִל הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת.

"מְחַכָּה לִי מוֹנִית???"

"אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת אֶת הַצְּפִירוֹת?"

אֲנִי מְזִיזָה אֶת הַוִילוֹן וּמַבִּיטָה הַחוּצָה. אָכֵן, מוּל הַבַּיִת חוֹנָה מוֹנִית.

"אֲנִי שׁוֹמַעַת, אֲבָל אֵיךְ יָכֹלְתִּי לָדַעַת שֶׁצּוֹפְרִים לִי?"

"לֹא קִבַּלְתְּ הוֹדָעָה?" הִיא מַרְאָה לִי אֶת מָסַךְ הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּהּ.

אֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי, לֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם הוֹדָעָה. אֲנִי רוֹצָה לְהַרְאוֹת לָהּ אֶת הַטֶּלֶפוֹן כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם הוֹדָעָה, אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה הַזֹּאת שְׁנֵי הַטֶּלֶפוֹנִים מְנַגְּנִים. זֶה תּוֹם. גַּם אֶצְלִי וְגַם אֶצְלָהּ, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מְנַסָּה לַעֲנוֹת לוֹ, לֹא נוֹצָר קֶשֶׁר. לְעֻמַּת זֹאת כְּשֶׁאֲבִיגַיִל הַשְּׁנִיָּה עוֹנָה, קוֹלוֹ הָרָם שֶׁל תּוֹם בּוֹקֵעַ מֵהַמַּכְשִׁיר שֶׁלָּהּ.

"אֲבִיגַיִל, אֵיפֹה אַתְּ???" הוּא צוֹעֵק.

"הִיא כְּבָר יוֹרֶדֶת," אֲבִיגַיִל הַשְּׁנִיָּה עוֹנָה.

"הִיא???"

"אֲנִי..." הִיא אוֹמֶרֶת, מְנַתֶּקֶת אֶת הַשִּׂיחָה וּמַבִּיטָה בִּי, "יַאלְלָה, רְדִי כְּבָר! וְשֶׁיִּהְיֶה בְּהַצְלָחָה!" הִיא דּוֹחֶפֶת לְיָדִי אֶת הַיָּדִית שֶׁל הַטְּרוֹלִי.

אֲנִי לֹא זָזָה.

"יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁנּוֹצַר בִּלְבּוּל בַּטֶּלֶפוֹנִים," אֲנִי מַצְבִּיעָה עַל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּהּ, "נִרְאֶה לִי שֶׁהַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי נִמְצָא אֶצְלֵךְ, וְהַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּךְ נִמְצָא אֶצְלִי," וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר אֲנִי מְנַסָּה לָקַחַת מִמֶּנָּה אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּהּ, אֲבָל הִיא אוֹחֶזֶת בּוֹ בְּכוֹחַ כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּאוֹצָר.

"מִצְטַעֶרֶת," הִיא אוֹמֶרֶת, "אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַחְלִיף בְּלִי לְקַבֵּל הוֹרָאָה."

"אֲבָל הַטֶּלֶפוֹנִים הֻחְלְפוּ!" אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת.

"לְפִי מָה אַתְּ קוֹבַעַת אֶת זֶה?" הִיא שׁוֹאֶלֶת.

"לְפִי זֶה שֶׁתּוֹם טִלְפֵּן וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲנוֹת לוֹ," אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת לֹא לִהְיוֹת תּוֹקְפָנִית, אֲבָל הִיא מַמָּשׁ מַכְעִיסָה אוֹתִי, "וּלְפִי זֶה שֶׁאַתְּ כֵּן הִצְלַחְתְּ לַעֲנוֹת לוֹ, וְגַם לְפִי זֶה שֶׁהַהַזְמָנָה..."

"מָה?"

"אִכְפַּת לָךְ לִבְדּוֹק אִם הַהַזְמָנָה לַמְּסִבָּה מוֹפִיעָה אֶצְלֵךְ בַּווֹטְסְאַפּ?"

לַמְרוֹת שֶׁהַצְּפִירוֹת שֶׁל הַמּוֹנִית עַכְשָׁיו רְצוּפוֹת וְעַצְבָּנִיּוֹת, הִיא בּוֹדֶקֶת. זֶה רֶגַע מָתוּחַ מְאוֹד וַאֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת פְּעִימוֹת לִבִּי הַחֲזָקוֹת וְהַמְּהִירוֹת. וּמִיָּד מִתְבָּרֵר שֶׁצָּדַקְתִּי. הַהַזְמָנָה אָכֵן נִמְצֵאת אֶצְלָהּ. וְלֹא רַק הַהַזְמָנָה, גַּם הַתְּמוּנוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁלִּי לְשַׁחְרֵר מִמֶּנָּה אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם שֶׁלִּי, לֹא מְנִיבִים תּוֹצָאָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֲנִי יוֹרֶדֶת אֶל הַמּוֹנִית עִם הַתְּחוּשָׁה הַחֲזָקָה שֶׁבְּכִיסִי נִמְצָא הַטֶּלֶפוֹן הַלֹּא נָכוֹן, וּכְאִלּוּ אֲנִי לֹא מַסְפִּיק לְחוּצָה בִּלְעָדָיו, תּוֹם אוֹמֵר לִי:

"תַּגִּידִי, מָה הַסִּפּוּר שֶׁלָּךְ? כַּמָּה זְמַן אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְחַכּוֹת לָךְ?"