פרק א
מדוע זוגות מתגרשים כיום יותר מ־בעבר?
בעידן החדש שלנו, קלות הגירושים הפכה לבלתי נסבלת. אם בעבר, עשרות שנים אחורה, בתקופה של ההורים או הסבים והסבתות שלנו, המילה 'גירושים' הייתה כעין מילה גסה שאינה בלקסיקון האישי והחברתי שלנו, הרי שבזמנינו גירושים ופירוק קשר הפכו לגיטימיים ומצויים יותר ויותר עד כדי כך שהנתונים הסטטיסטיים מעידים על מציאות עגומה המורה על כך שאחד מתוך שלושה זוגות שמתחתנים, מתגרש בסופו של דבר. אם נדבר באחוזים, מדובר על שלושים ושלושה אחוזים לערך מכלל הזוגות הנשואים שעתידים להתגרש או שגרושים בפועל.
נשאלת השאלה, מה השתנה היום מפעם, מדוע הגירושים בעבר היו ענין כה זר ורחוק, למה הזוגיות כיום לא מחזיקה מעמד?
זאת שאלה שאיתה הייתי נוהג לפתוח הרצאות שמסרתי בפני קהל של גרושים וגרושות. התשובות שקיבלתי היו מגוונות וברובד הגלוי בהחלט נכונות: חוסר תקשורת בין גברים לנשים, התערבות של ההורים בחיי הנישואים של הזוג, הריגושים והפיתויים הקיימים בחוץ, שגרת היומיום המשעממת בעלת הדינמיקה הטכנית, גברים שלא נותנים מספיק תשומת לב לנשים, ועוד...
אמנם עלינו להיות כנים ולשאול את עצמנו, האם בדורות הקודמים באמת היה אחרת? האם כמה עשורים אחורה התקשורת בין גברים ונשים הייתה טובה יותר? האם גברים בעבר באמת כיבדו את הנשים יותר? האם ההורים בעבר לא התערבו בחיי הנישואים של הזוג? האם פעם לא היו קיימים ריגושים בחוץ? האם בעבר לא הייתה שגרת יומיום משעממת?
התשובה לכל השאלות הללו הינה חד משמעית — לא! מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה!
כל התשובות הללו הינם הסבר לסיבות הגירושים כיום, אך הן אינן מסבירות את קלות הגירושים המצויה כיום יותר מ־בעבר, חייבת להיות סיבה עמוקה יותר לעובדה שזוגות כיום בוחרים באופציית הגירושים הרבה יותר בקלות מאשר בעבר.
כדי להסביר את הסיבות למימוש אופציית הגירושים ביתר קלות בזמנינו, אתן דגש על כמה גורמים מרכזיים:
המדיות החברתיות המשפיעות על תפיסות העולם שלנו לגבי חשיבות השמירה על הקשר והבית שלנו.
השינוי בתפיסה החברתית שלנו כיום בכל הנוגע לקדושת התא המשפחתי.
קידום מעמד האישה בעידן החדש, בהיבט האישי ובהיבט החוקתי.
כדי לבאר את הגורם וההשפעה של הרשתות החברתיות על קלות הגירושים כיום, אקדים ואומר את משל מכשירי החשמל שכולם אוהבים להשתמש בו.
בעבר הלא רחוק, כשמכשיר חשמלי היה מתקלקל בבית, קומקום חשמלי, טוסטר אובן, בלנדר ומה לא, אזי הדור הקודם היה מוסר את הכלים הללו לחשמלאי המתקן מכשירים. לא היה נפוץ אז לזרוק מכשיר חשמלי לפח ולרכוש מכשיר חדש. אצל הזוגות המבוגרים יותר של הדור הקודם, ניתן עד היום למצוא מכשירי חשמל ישנים בביתם, שעדיין עובדים ויתכן שיהיו שווים הרבה כסף בעתיד עבור חובבי האספנות. המכשירים הללו שקיימים אצלם עד היום, יתכן מאד שעברו תיקונים רבים, ששמרו על המכשיר שעדיין משמש אותם עד היום, המכשיר שרד בעקבות הרצון לשמר אותו בכל מחיר!
ומה היום? מכשיר חשמלי שמתקלקל קרוב לוודאי שימצא את עצמו בפח הציבורי בהקדם. כיום אנחנו לא טורחים להביא כלי חשמלי מקולקל לבעל מקצוע. גם מכונת כביסה כיום לא תמיד 'תזכה' לביקור הטכנאי והיא עתידה בהחלט להיזרק לטובת מכונת כביסה חדישה אחרת. רק מכשירי חשמל יקרים במיוחד זוכים כיום לביקור הטכנאי שיטפל בהם: תנורים, מקררים, מזגנים וכלי רכב, בעיקר חדישים. כל השאר — ייזרקו לטובת חבריהם החדשים.
ממה נובע השינוי הזה בין אז להיום? התשובה היא מילה אחת — השפע!
בזמנינו, שכוח העבודה בעולם, בעיקר במזרח, נעשה זול יותר, יש לנו שפע של מוצרים חשמליים בשוק שהם נגישים וזולים יותר לעומת התקופות שעברו. כשיש שפע גדול של מוצרים, אנחנו נוטים יותר להחליף אותם מאשר לתקן אותם. לפעמים גם התיקון לא ישתלם לנו משום שהמכשיר החדש יעלה פחות או יותר כמו התיקון עצמו.
כשיש שפע לא מתעסקים בלתקן אלא בעיקר בלהחליף ולקנות חדש!
זהו המשל. הנמשל בהיבט הזוגי הוא פשוט וברור. אנחנו חיים כיום בעידן של שפע. לא שבעבר השפע הזה לא היה קיים, רק שכיום אנחנו חיים את השפע בצורה חיה, מוחשית ונגישה. והכל בזכותן של — המדיות והרשתות החברתיות! כיום, בדור הפייסבוק, האינסטגרם, הטינדר, הקיו פיד, ושאר אתרי ההיכרויות השונים, אנחנו חיים את המציאות של המוני בני האדם החיים ביננו ובעיקר את הקלות להגיע אליהם. החברויות בפייסבוק הינם דבר נפוץ. בפרט כשאת אשה. אפילו אם תרשמי שאת בסטטוס 'מערכת יחסים' וגם נשואה, עדיין יפנו אלייך גברים שינסו 'להתחיל איתך' בשביל האינטרסים שלהם, בעיקר המיניים. החיזור שחווה אשה בצורה כל כך פשוטה וקלה על ידי המדיה, עלול ליצור אצלה הרהורים לגבי שוויה וערכה בהווה והיא אף עלולה להתנחם באותם החיזורים שבמדיה, שהיא אולי לא מקבלת בקשר שלה כיום מבן הזוג שלה.
על ידי הרשתות החברתיות אנו חווים את חייהם של בני האדם ביתר קלות, כל אחד מעלה את סיפור חייו, מאפשר הצצה למקומות האישיים שלו ומשתף חוויות. אנו פוגשים עוד ועוד בני אדם מחוץ למסגרת המשפחתית שלנו והתת מודע שלנו מעבד את המסר שאומר: תראה כמה שפע של בני אדם יש בחוץ! לאט לאט מחלחלת בנו האמונה והאשליה שלכל אדם, כמו מכשיר חשמלי, יש תחליף.
ואז, כשהמוצר בבית, קרי בן או בת הזוג שלנו, מתחיל להראות סימני קלקול, בהתנהגות, בדיבור, בשינויים שהם עוברים, ביחס שלהם כלפינו, בכניסה שלהם למרחב האישי שלנו, בניגוד האינטרסים והאמונות שלנו, אז אם פעם היינו חותרים לתקן את הבעיה ולשמר את המכשיר היקר הזה שנקרא בן הזוג שלנו קרוב לליבנו, כיום התת מודע שלנו מנתב אותנו לוותר עליו ביתר קלות תחת התירוץ והשכנוע העצמי — יש שפע של בני אדם בחוץ וגם לבן או בת הזוג שלי יש מחליף.
גם האפקט של אתרי ההיכרויות עושה את שלו. כיום אפשר להגיע ולהכיר כל אדם שרוצים בקליק. אם פעם היינו צריכים לצאת למקומות מסוימים כדי להכיר או לסמוך על אחרים שיעשו בשבילנו את העבודה ויחפשו עבורנו אדם מתאים, הרי שכיום המציאות השתנתה ורובינו מבינים שאפשר ביתר קלות ובלחיצת כפתור להכיר את בני המין השני. מה שנקרא 'זוגיות בקליק'. ההכרה בכוחה של המדיה החברתית לשפע ולקלות להכיר בני אדם משפיעה מאד על התפיסה והאמונה שלנו שבני הזוג שלנו אינם יחידים במינם, וניתן יהיה למצוא אחר תחתיהם בקלות.
הבעיה היא שזאת הנחה מוטעית. כי מוצרי חשמל דוממים הינם עצמים חסרי רגשות, חסרי התנהגויות שלא ניתנים לשינוי ותיקון באופן עצמאי. לעומת בני האדם שהם יצורים חושבים, בעלי דעה, רגשות ויכולת קבלת החלטות, שאולי אם היינו משקיעים יותר בתיקון ולא בהחלפה, היינו משיגים תוצאות טובות יותר ומצליחים לשמור על הקשר שלנו.
מלבד זאת, אפקט השפע הוא מבלבל ומטעה מבחינה פסיכולוגית.
ישנם המכנים זאת 'פרדוקס הבחירה'.
התפיסה החברתית שמלווה אותנו בחיים, הינה שככל שיש לך יותר, אתה מאושר יותר. זה מאד משלה אנשים שחיים את תרבות השפע וכתוצאה מכך רוצים להחליף את בן הזוג במישהו אחר, שלפי דמיונם, קרוב לוודאי שיהיה טוב יותר.
אינני שולל שאפשר למצוא אדם טוב יותר לחיות אתו מאשר אדם שממרר לנו את החיים בהווה, אבל השפע שבחוץ בדרך כלל עושה יותר רע מאשר טוב בתודעה. ככל שיהיו לנו יותר אופציות בחירה, אנחנו עלולים לא להיות לגמרי מאושרים בבחירות שלנו משום שאנחנו עלולים לחשוב שאולי לא בחרנו את הבחירה הנכונה ופספסנו את הטוב שממילא קיים בכל השפע שבחוץ.
חשבו עם עצמכם לרגע, בין מה ל־מה קל לנו יותר לבחור? בין שתי אפשרויות שיש לנו להחליט ביניהם או בין עשר או מאה אופציות אחרות? הרי ככל שיהיו לנו יותר אפשרויות, אנחנו בדרך כלל נהפוך לקשיי החלטה יותר, כי יש לנו יותר אופציות לבדוק וגם לאחר שבחרנו אנחנו עלולים להתחרט תוך פרק זמן קצר מדוע לא בחרנו במשהו אחר, אולי טוב יותר. תארו לכם מה קורה בהיבט הזוגי, כשאנחנו חשופים לכל השפע של הגברים והנשים שבחוץ, עד שכבר אנחנו בוחרים מישהו אחרי עשרות סינונים, בעיקר כשמדובר בנשים הנמצאות ברשתות החברתיות ומוצפות בפניות, על אף שבזמן קצר מתחילת הקשר אנחנו אולי נרגיש HIGH, באוויר כמו שאומרים, אך כשתגיע המעידה הראשונה של בן הזוג החדש, אפקט השפע הופך אותנו לפחות סלחנים ואנחנו ממהרים לחרוץ את הדין ולהכריז על בחירתנו ככישלון תוך כדי שתת המודע שלנו משדר לנו: "לא נורא, יש מלא אחרים בחוץ".
בדרך כלל הפוסטים שלי בפייסבוק הם ארוכים ומורכבים. אך ישנן פעמים נדירות שאני מעלה תכנים קצרים. העליתי פעם אחד כזה שנקרא להיות אישה בפייסבוק. בחרתי להביא אותו לפניכם, הוא אומר הכל:
להיות אשה בפייסבוק (נכתב בעקבות וידויה של אשה)
לקבל מלא לייקים רק בגלל שאת אשה.
לקבל יותר לייקים בגלל שאת אשה שחושפת את גופה.
שנהנית להוציא עיניים, נהנית מתשומת הלב….
מתבלבלת מהשפע של הגברים שמתים לפגוש אותך, לא יודעת במי לבחור, לא בטוחה שאת רוצה לבחור.
והמסנג'ר, כל רגע, מתריע על עוד גבר שמנסה את מזלו, שמצטרף לאותם עשרות שמזלם לא צלח בינתיים.
כולם עומדים למבחן, אך רובם נכשלים בו…..
בדרך כלל הם אלה שלא מבינים ויודעים מספיק, כיצד להיות מיוחדים ושונים מקודמיהם.
והתמונות, כמה שהן מטעות לפעמים, משדרות חוץ ולא פנים, ועד שכבר מדברים, מתאכזבים שוב, כי המועמד נפל במבחן האופי, או שנבהל ומגמגם בגלל היופי..... שלך….
ושוב יצוצו אלו שמפחדים להתחייב, שמחפשים משהו אחר ממה שאת רוצה באמת…..
הם מחפשים גוף.... את מחפשת נשמה….
האם את חפץ או אדם? לרגע אינך בטוחה.
ובסופו של דבר.....עם כל עשרות הלייקים, את עדיין לבד בלי אהבה…
עד כאן.
אתעכב עוד קצת על משל מוצרי החשמל בכך שאוסיף ואומר שסיבה נוספת לכך שאנו מרבים להחליף מכשירי חשמל כיום נובעת מחמת הירידה בטיב איכותם. ישנה שמועה בעולם התעשייה שלא מוכחת דיה עדיין, שחברות של מוצרי חשמל מסוימות מייצרות באופן מכוון מכשירים בעלי סף עמידות נמוך, שמראש ידוע שעתידים לשבוק חיים לאחר כשנתיים/שלוש של שימוש. לייצר הרבה ובזול עולה בסופו של דבר ביוקר, ואנו נאלצים להחליף מוצרי חשמל פחות איכותיים מפעם, במכשירים חדשים.
אינני בא חס ושלום להטיל דופי בחומר האנושי הקיים בחברה שלנו, אך בהיבט הזוגי, לא רק בני הזוג שלנו בוחרים להחליף אותנו מרצונם אלא שאנו בעצמינו הפכנו להיות מוצרים לא עמידים לטווח הרחוק. אני מתכוון לומר שאם פעם הזוגיות ושלימות הבית היו ערך עליון בעיננו ששווה להשקיע ולתחזק אותו על מנת לשמור עליו, הרי שכיום אנחנו בעלי פחות מוטיבציה ללמוד מה מצופה מאיתנו בעידן החדש. אנחנו נכנסים לקשר ואף לנישואים חסרי כלים, ללא הדרכה, מבלי לדעת באמת ל־מה אנחנו נכנסים ומה מצופה מאיתנו. כשאנחנו מראש נכנסים לקשר בתור מוצרים שאין הרבה השקעה מאחוריהם ואנחנו עוסקים יותר במה שאנחנו צריכים לקבל מאשר מה תפקידנו לתת, הרי ש'פגות התוקף' שלנו תקרה מוקדם מהמצופה ומתבקש שיבקשו עבורנו מחליף. מה שמוביל בסופו של דבר לרצון לשינוי, חיפוש בן זוג אחר, וחתירה לגירושים על מנת לסיים את הקשר.
אמנם אי אפשר להתעלם מכך שהכבוד שנתן הדור הקודם לתא המשפחתי המסורתי הולך ונעלם בדור שלנו וככל שהדורות יתקדמו הלאה, זה אף ילך ויהיה גרוע יותר.
לפני עשרות שנים, שלושים ארבעים שנה אחורה, המושגים של אימהות יחידניות מבחירה ונישואים חד מיניים היו שיח זר בחברה שלנו, ללא הבדל של גזע, מין, דת או דעות פוליטיות. למשפחה היה דפוס מאד ברור של אמא אבא וילדים, העוברים יחד את טקסי בר ובת המצווה של הילדים, את החתונה שלהם ואף נהנים מהנכדים בתור סבא וסבתא ששרדו קשר ארוך טווח וקצרו את פירות האושר.
כיום, התהפכו היוצרות, יש אף המגדירים זאת 'חילול התא המשפחתי'. נשים רבות מצהירות שהן לא מעוניינות בזוגיות אך מעוניינות בילדים, הן פונות לבנק הזרע כדי להתעבר מזרע של גבר אנונימי, מה שנקרא הורות יחידנית מבחירה. ישנן כיום מושגים חדשים של 'אם פונדקאית' והקפאת ביציות' שלא הכרנו בעבר. ישנו כיום גם הסכם הורות משותפת של גבר ואשה, שעושים ביניהם הסכם על הבאת ילד לעולם מבלי לחיות יחד בתור בני זוג ומבלי לשמש אבא ואמא פעילים בשותפות בו זמנית. לרוב הסכם שכזה נעשה על ידי חד מיניים למיניהם אשה עם GAY או לסבית המחפשת אבא ולא בן זוג. ישנן גם נשים המחפשות להרות במתכוון מגבר מסומן, או שמתעברות כתוצאה מפנצ'ר עם החבר ומעדיפות לשמור על העובר ולזרוק את החבר.
מה שמפליא כיום היא העובדה שיותר ויותר זוגות מעורבים או אפילו אלה שלא נמצאים בזוגיות, קוראים תיגר היום על מוסד הנישואים ומיסוד קשר, בין הקשר הדתי המסורתי של חופה כתובה ורב ובין האזרחי החוקתי אצל עורך דין או מדינות זרות, תוך כדי שבמקביל הומואים ולסביות מנהלים קמפיין משלהם על כך שהם חפצים להינשא ולקבל הכרה חוקתית אזרחית להיקרא נשואים על פי כללי המדינה. כמו כן, הם נלחמים על זכותם לגדל ילדים, בפרט זוג גברים הרוצים לקבל היתר מהמדינה שיכירו בהם כזוג היכול לאמץ ילדים שייחשבו כילדיהם הביולוגים.
ותסלחו לי אם שכחתי מישהו...
כשאנו חווים חידושים כאלה ואחרים כיום בחברה שלנו בתפיסה של התא המשפחתי, אנו מגלים אבסורד. הזוגות ה'קונבנציונליים', של הזוגיות וההורות הקלאסית של פעם, שואפים יותר ויותר לפרק קשרים או להימנע מהמיסוד שלהם לכתחילה, לעומת הזוגות הלא שגרתיים, החד מיניים, ההופכים להיות סמל המאבק על חתירה למיסוד ושלימות הבית... לאיפה הגענו????
כיום יש מדינות שבהם אנשים 'מתחתנים' כביכול עם בעלי חיים ככלבים וסוסים, ראיתי תיעוד לכך במו עיניי! לדעתי עקב כל הליברליות שאנו חווים כיום והאפשרות להעלות ולדבר על כל מה שבא לנו, זה ענין של זמן עד שגם אצלינו במדינת ישראל תקום צעקה של מיעוטים שיבקשו שיכירו בנישואים שלהם עם החתול או התוכי או חיית המחמד האהובה עליהם. זה נראה לכם זר, אך כשהנינים שלכם יחזיקו את הספר שאתם קוראים בו עכשיו, הם יוציאו קריאת התפעלות של: "יא אלל־ה, המטורף הזה צדק!", הבטחה.
עד שנגיע לתקופות ההזויות של נישואים עם בעלי חיים, הרי שכיום יש לנו מספיק גורמים מסביבנו המערערים את יציבותו של התא המשפחתי בתודעה. וכאשר משהו כבר לא באמת מהווה ערך עבורנו, אין לנו שום בעיה לוותר עליו ולמוסס אותו. עוד חומר למחשבה לסיבת קלות הגירושים כיום.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמדיות החברתיות ותוכניות הריאליטי שצצות כמו פטריות לאחר הגשם, מציגות בפנינו מצג של אידיאל זוגיות שיקרי שהקשר בינו לבין המציאות רחוק כמזרח ממערב הרחק כמטחווי קשת. גברים ונשים, שלא טעמו טעם של זוגיות לטווח ארוך מימיהם, או שנכשלו בה פעם אחר פעם, פעמים שעושים העתק הדבק של האשליה הזוגית שבמדיה, לחייהם הפרטיים וחווים אכזבות אינספור על כך שהזוגיות שלהם, איננה הזוגיות כמו בסרטים -תרתי משמע! הציפיות שיוצרות המדיות לעניין מודל הזוגיות הרצוי הן גדולות ובעקבותיהן גם האכזבות.
הסיבה הנוספת לקלות הגירושים שהזכרתי הינה המהפך שעברו הנשים בחברה שלנו בשנים האחרונות. אם נתבונן בהיבט האישי, נגלה שהתקופות שלנו שונות מאד מן התקופות הקדומות.
ההיררכיה של הגבר העובד בחוץ והאישה עקרת הבית הולכת ונעלמת. אלו שעדיין מנהלים היררכיה שכזאת נתפסים כיום בעיני רבים כמשונים וחריגים. גם גברים עצמם מחפשים היום למסד קשר עם נשים עובדות יותר מאשר עם נשים עקרות בית. כיום אודות לקמפיינים המרובים על העצמה נשית, החתירה לשוויון, התנועות הפמיניסטיות העוסקות בתעמולה השכם והערב והתקשורת הנותנת במה להצלחה הנשית, נשים רבות עברו מהפך אופי אישיותי והן הופכות להיות שונות מאד מהדמות של הסבתא ואף האמא שלהן, להן הן נחשפו בילדותן. המושגים של העצמה והגשמה עצמית לא פוסחות גם על נשות העידן החדש ואנו עדים חדשים לבקרים לכך שנשים רבות מפתחות קריירה, פותחות עסק ופונות ללימודים אקדמאיים באוניברסיטאות ובמכללות. הקידום הנשי לא פוסח על אף מגזר, נשים ערביות, חרדיות, בני העדה האתיופית וכיו"ב, נמצאות כיום במקומות שבעבר לא היינו מוצאים אותן.
הקידום התודעתי שנעשה לנשים בחברה שלנו, יצר דפוסי חשיבה ואמונות חדשות אצל נשים רבות, גם בהיבט הזוגי. נשים רבות כיום פועלות לנתק את עצמן מהתלות בגבר, לאו דווקא בהיבט הרגשי, אלא בהיבט הפיננסי כלכלי. כמו כן, אם פעם היה איזשהו דפוס של עליונות הגבר, הבעל במשפחה, שהוא המילה האחרונה וכולם סרים למשמעתו, הרי שככל שהנשים מקבלות יותר כוח בפן החברתי, אנו נחשפים לכך שיותר ויותר נשים מביעות דעה, או אם תרצו "מרימות ראש" כנגד המילה של הבעל בבית. האשה הכשרה העושה רצון בעלה הולכת ונכחדת, כמעט לא קיימת, ונשים רבות חיות כיום בתפיסה שהרצון שלהן הינו חשוב לא פחות והן לא יקבלו כל מילה, רצון, עצה של בן הזוג שלהן כמובן מאליו.
גברים רבים שחיים בתפיסה המיושנת של הדורות שעברו ומנסים לעשות את ה'העתק הדבק' של הזוגיות של פעם להיום, נתקלים בהתנגדויות רבות מצד בנות הזוג שלהם ומרגישים מתוסכלים מכך שבת הזוג שלהם לא מתנהגת כמו שאמא שלהם התנהגה כלפי אבא שלהם. גברים רבים מרגישים כיום שאין להם מילה או במילים אחרות — שהם מאבדים את גבריותם בהיבט של המנהיגות, ההובלה, בלהיות ראש הבית. במקרים רבים הגברים מרגישים שיש להם מתחרה בבית.
התפיסות החברתיות של החתירה לשוויון מטשטשות המון מוסכמות חברתיות נושנות. חלוקת התפקידים אף היא הולכת ומשתנה מן הקצה לקצה. אנו נתקלים כיום ביותר ויותר נשים קרייריסטיות שחיות עם גבר שמרוויח פחות כסף מהן ובגברים שעושים כיום יותר עבודות בית מ־בעבר כולל כביסה וניקיונות. התפקידים של הטיפול בבית הופכים בין בהומור ובין ברצינות ישירה בשיח החברתי, לפעולות בזויות שהעוסק בהן מבזבז את חייו, ואולי גם נחשב פראייר. ההיבט החברתי של הפראייר דווקא בזוגיות בא לידי ביטוי בצורה מאד בולטת בכך שגברים או נשים החיים לבד מרגישים נח לגמרי בצורך הלגיטימי לנקות, לבשל, לכבס, לקפל כביסה לרחוץ כלים ולשמור על הסדר בבית. אך כשמדובר בזוגיות, ישנו כיום איזה מאבק כוחות בשם השוויון, מי עושה יותר ממי, למי מיועדים תפקידים כאלה ואחרים, איזה תפקידים נקראים יוקרתיים יותר ואיזה פחות.
השינויים התפיסתיים הללו של ההעצמה האישית הנשית, הופכות את הנשים למעיזות יותר. אם בעבר נשים היו שותקות ומבליגות על התנהגות לא מכובדת כלפיהן, אזי כיום נשים רבות לא יישבו בשקט ויאמרו את כל אשר על ליבן וימחו בתוקף על התנהגות מקטינה ומשפילה כלפיהן. יותר מכך, נשים שלא יקבלו את היחס האוהב ותשומת הלב שהן מצפות לקבל מבן הזוג שלהן, לא יסכימו לקבל את המצב כפי שהוא והן יביעו את מורת רוחן על כך ואף עלולות למרר לגבר שלהן את החיים או מאידך לחפש למלא את צורכיהן הרגשיים במקומות אחרים עד כדי מציאת גבר אחר כדי לשוחח אתו ולפעמים אף יגלשו ליותר מכך.
בהיבט הגברי, כל השינויים הללו שעברו הנשים מבחינת ההיררכיה החברתית עלולים ליצור מחלוקות וקונפליקטים בפני עצמם שגורמים לגברים עצמם לרצות ולפרק את הקשר בגלל ה'נשים החדשות' על פי נקודת המבט שלהם. הרבה גברים עדיין לא עיכלו את המעמד החדש של הנשים בחברה שלנו כיום.
השינוי במעמד הנשים כיום יצר נשים מעיזות יותר, אמיצות יותר, ולא מפחדות לפרק קשרים אם הן כבר לא מרוצות מהקשר הקיים ומהגבר הנוכחי בחייהן שלא עומד בסטנדרטים שלהן.
אך כל זה לא היה מתאפשר אם לא היה את חסות החוק שנותן לחד הוריות מעטה של הגנה, ביטחון ואומץ לקום ולפרק את הנישואין. זה בא לידי ביטוי באופנים רבים, חוק חזקת השיתוף וחלוקת הרכוש, מזונות ילדים, לפעמים אף זכאות לכתובה, זכויות והנחות שנותנת המדינה לאימהות חד הוריות, ועוד. לא שפעם החוקים הללו לא היו קיימים, רק שבעבר ענין הגירושים לא היה על סדר היום כאופציה לבחירה על מנת לקבל טובות הנאה חוקתיות. כיום, שהמודעות החוקתית היא כה רבה, נשים בהחלט מבינות שגירושים הם אופציה ואפשר להתגרש וגם לשרוד עם הילדים.
חשוב להדגיש, לא החוקים השתנו, אלא התודעה שיש כיום לנשים לחוקים הללו התגברה. אותם החוקים נותנים את האומץ והכוח לנשים רבות לקום ולהתגרש כשהגיעו מים עד נפש ולפעמים אף קודם לכך.
הזכרנו כמה מהחוקים שהם בהחלט חיוביים בהיבט ההישרדותי של הגרושה החד הורית. אמנם לצערנו ישנן כאלה שמכירות את החוקים כל כך טוב ומשתמשות בהם לרעה. כיום, בגלל הקטסטרופה הסובבת אותנו על אלימות במשפחה ורצח נשים חפות מפשע, הקריאה של ארגוני הנשים למיגור התופעה ולהחמרת החוק על ידי חקיקה ואכיפה, הביאה לכך שהמשטרה חרדה מאד לביקורת מצד ארגוני הנשים ומצד התקשורת והמדיה והיא נוקטת צעדים מחמירים מאד בעקבות תלונות של נשים על אלימות מצד הגבר שאיתן. לו היה מדובר רק במקרים אמיתיים של תלונות אמת ונקיטת כל האמצעים הדרושים כלפי הגבר האלים — החרשתי. הבעיה היא שבגלל שהפחד מהרצח הבא הוא כה גדול, רשויות החוק והאכיפה לא לוקחות סיכונים ופעמים רבות גברים נופלים קורבנות של תלונות שווא מבלי שרשויות החוק ירדו לעובי הקורה כדי לחקור ולבסס היטב את דבריה של המתלוננת.
פעמים רבות גם כשמדובר במילה שלה מול מילה שלו, המשטרה תחמיר עם הגבר על צד הספק, ובמקרה הטוב והקל יותר הוא יקבל צו הרחקה מהבית לתקופה מסוימת של שבוע עד חודש מינימום. במקרים גרועים יותר ישנן תלונות שווא של נשים המנצלות את החוק על מנת להרחיק את הגבר מהבית וגרוע מכך, ישנם את עורכי הדין בעצמם, אלו שצריכים לייצג את טהרת החוק, שמייעצים לאותן נשים לביים אלימות, לחתוך את עצמן לצעוק בקולי קולות ולהשתמש בכך כנשק באסטרטגיית הגירושים. נחשפתי בעצמי למקרים רבים כאלה במשך השנים של אנשים שפנו אלי וגללו בפניי את הסיפור שלהם.
מה לעשות... בגלל אותם גברים חולים הנוהגים באלימות מטורפת כנגד נשים והס מלהזכיר את אותם הרוצחים השפלים של בנות הזוג שלהם, גם הגברים הטובים נפגעים. ממש כמו העונש הקולקטיבי שהיינו סופגים בגן הילדים בגלל איזה שניים שלושה ילדים בעיתיים.
בדרך כלל כשהדברים מגיעים עד כדי תלונה במשטרה, בעיקר אם מדובר בתלונת שקר, הקשר מקבל מכה אנושה שקשה מאד יהיה לשקם אותו אחריה...
אלו הם לדעתי הסיבות העיקריות לקלות הגירושים בזמנינו. שימו לב לא העילות והסיבות לגירושים, אלא הקלות של ההחלטה להתגרש בפועל.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
