היעלמות היקום

1

ארטן ופורסה מופיעים

התקשורת אינה מוגבלת להיקף הקטן של ערוצים שאותו מכיר העולם (2)

במהלך שבוע חג המולד של שנת 1992 הבנתי שנסיבות חיי ומצבי הנפשי משתפרים בהדרגה זה כשנה. בחג המולד הקודם מצבי לא היה בכי טוב. הייתי מוטרד אז עמוקות ממה שנראה לי כמחסור כלכלי. למרות שנחלתי הצלחה כמוזיקאי, לא הצלחתי לחסוך כסף. נתקלתי בקשיים בקריירה החדשה שלי כסוחר בבורסה, והייתי בעיצומה של תביעה שהגשתי נגד חבר ושותף עסקי לשעבר, אשר לתחושתי נהג בי בחוסר הגינות. באותו זמן, הייתי עדיין בתהליך הבראה מפשיטת רגל שעליה הכרזתי ארבע שנים קודם לכן – שהיתה תוצאה של קוצר רוח, הוצאות פזיזות, והשקעות טובות לכאורה, שהתגלו כגרועות. לא ידעתי זאת, אבל הייתי במלחמה עם עצמי, והפסדתי. אז גם לא ידעתי כי למעשה כל האנשים נמצאים במלחמה ומפסידים, גם כאשר הם נראים לכאורה כמנצחים.

לפתע, משהו בתוכי השתנה עמוקות. במשך שלוש-עשרה שנים עסקתי בחיפוש רוחני, שבמהלכו למדתי המון, מבלי לקחת את הזמן ליישם את מה שלמדתי, אבל עכשיו חשתי ודאות חדשה. דברים חייבים להשתנות, חשבתי. חייבת להיות דרך טובה יותר.

כתבתי לחבר אותו תבעתי, והודעתי לו שאני מבטל את התביעה, כדי להתחיל לפנות מחיי כל סכסוך. הוא התקשר והודה לי, והתחלנו לבנות מחדש את חברותנו. מאוחר יותר למדתי כי תרחיש מעין זה, בצורות שונות, שכפל את עצמו אלפי פעמים בעשורים הקודמים, כאשר אנשים שהיו מצויים בסכסוך החלו להניח את נשקם והתמסרו לחוכמה גדולה יותר בתוך עצמם.

ואז התחלתי לנסות לעבוד עם סליחה ואהבה, כפי שהבנתי אותן באותם ימים, במצבים שנקרו בדרכי מדי יום ביומו. היו לי כמה תוצאות טובות וכמה קשיים גדולים מאוד, במיוחד כאשר מישהו דרך על היבלות שלי בדיוק במידה הדרושה. אבל לפחות הרגשתי שאני מתחיל לשנות כיוון. בתקופה זו התחלתי להבחין בהבזקים קטנים של אור בזווית העין, או סביב חפצים מסוימים. הבהובי האור הצלולים האלה לא התפשטו על פני כל שדה הראייה שלי, אלא התרכזו באזורים מסוימים. לא הבנתי את פשרם עד שהוסבר לי מהו מאוחר יותר.

במהלך שנת השינוי הזאת התפללתי לישוע, נביא החוכמה הנערץ עליי יותר מכול, כדי שיעזור לי. חשתי קשר מסתורי עם ישוע, ובתפילותיי סיפרתי לו, לעיתים קרובות, כמה הייתי רוצה לחזור אלפיים שנה לאחור ולהיות תלמיד שלו, כדי שאוכל לדעת איך זה באמת ללמוד ממנו באופן אישי.

ואז, באותו חג המולד של 1992, קרה משהו חריג ביותר בזמן שעשיתי מדיטציה בסלון ביתי, באזור כפרי במדינת מיין.

הייתי בבית כי עבדתי. אשתי, קארן, נסעה ללואיסטון. לא היו לנו ילדים, וכך נהניתי מסביבה שקטה מאוד, למעט כמה נביחות של הכלבה שלנו, נוּפֵּיי. תוך כדי המדיטציה, כשמחשבותיי נדדו, פקחתי את עיניי ונדהמתי לראות שאני לא לבד. בפה פעור, אבל בלי להשמיע קול, התבוננתי בגבר ובאישה שישבו על הספה מעברו השני של החדר, מישירים אליי מבט, מחייכים בעדינות ובעיניים צלולות וחודרות. לא היה בהם דבר מאיים. למעשה, הם נראו שלווים בצורה יוצאת דופן, שחוויתי כמרגיעה. במבט לאחור על אירוע זה, אני תוהה מדוע לא פחדתי יותר, בהתחשב בכך שאנשים אלה, שנראו מוצקים מאוד, הופיעו משום מקום. ובכל זאת, ההופעה הראשונה של אלה שיהפכו בקרוב לידידיי היתה סוריאליסטית כל-כך, עד שהפחד, איכשהו לא נראה הולם.

אנו מופיעים בפניך כסמלים אשר דבריהם יעזרו לאפשר ליקום להיעלם. 

שני האנשים נראו בשנות השלושים לחייהם ובריאים מאוד. לבושם היה עכשווי. הם כלל לא נראו כמו איך שיכולתי לדמיין מלאכים, מורים שהתעלו, או כמו יצורים אלוהיים מכל סוג אחר. לא היתה שום תאורה או הילה זוהרת סביבם. אפשר היה לפגוש בהם יושבים במסעדה מבלי להעניק להם מבט שני. אבל לא יכולתי שלא להבחין בהם כשהם יושבים שם על הספה שלי, ומצאתי את עצמי מתבונן באישה הנאה יותר מאשר בגבר. כשהיא הבחינה בכך, היא פתחה ואמרה:

פורסה: שלום, אחי היקר. אני יכולה לראות שאתה נדהם, אבל לא ממש מפוחד. אני פורסה (Pursah) וזהו אחינו, ארטן (Arten). אנחנו מופיעים בפניך כסמלים, אשר דבריהם יעזרו לאפשר לעולם להיעלם. אני אומרת שאנחנו סמלים, משום שכל דבר שמקבל צורה הוא סמלי. המציאות האמיתית היחידה היא אלוהים, או הרוח הטהורה. בַשָמַיִם הם שני מושגים שמתייחסים לאותו הדבר. לאלוהים ולרוח הטהורה אין צורה. לכן, בשמים גם אין הגדרה של זכר או נקבה. כל צורה, כולל הגוף שלך, אשר נחווית בעולם הכוזב של התפיסה, חייבת, מעצם הגדרתה, לסמל משהו אחר. זוהי המשמעות האמיתית של הדיבר השני, "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה." מרבית חוקרי המקרא ייחסו מסתורין כלשהו לדיבר הזה. מדוע אלוהים לא רוצה שתעשה פסלים בדמותו? מֹשה חשב שהרעיון הוא להיפטר מעבודת האלילים הפגאנית. אך המשמעות האמיתית היא שאין צורך ליצור דמות של אלוהים, כי לאלוהים אין דמות. רעיון זה הוא מרכזי לאשר נאמר לך בהמשך.

גארי: האם תוכלי לומר לי את זה שוב?

ארטן: אנחנו נחזור על דברים מספיק פעמים כך שתוכל לקלוט אותם, גארי, ואחד הדברים שתבחין בו הוא שנדבר איתך, יותר ויותר, בסגנון של השפה שלך. למעשה, אנחנו הולכים לומר לך את הדברים באופן בוטה מאוד. אנחנו חושבים שאתה מפותח מספיק כדי להתמודד עם זה, ולא באנו לכאן לבזבז זמן. ביקשת עזרה מישוע. הוא היה שמח לבוא אליך בעצמו, אבל זה לא הדבר שנחוץ עכשיו. אנחנו הנציגים שלו. דרך אגב, רוב הזמן אנחנו פשוט מתכוונים להתייחס לישוע כאל "גֵ'יי".004 יש לנו אישור ממנו לעשות זאת, ונספר לך מדוע כאשר הזמן יתאים. רצית לדעת איך זה היה להיות איתו שם לפני אלפיים שנה. היינו שם ונשמח לספר לך, למרות שתופתע לגלות שיש יתרונות רבים יותר בלהיות תלמיד שלו היום, מאשר אז. אחד הדברים שאנחנו הולכים לעשות הוא לאתגר אותך כפי שג'יי אתגר אותנו שוב ושוב, בין אם בעבר, או במה שאתה מחשיב כעתיד. לא נקל עליך או נאמר לך את הדברים שאתה רוצה לשמוע. אם אתה רוצה שיהיו עדינים איתך, לך למקום אחר. אם אתה מוכן שינהגו בך כמו במבוגר, שיש לו זכות לדעת מדוע דבר בעולם שלכם לא יכול לעבוד בטווח הארוך, נוכל לרדת לעומקו של עניין. כמו כן תוכל ללמוד הן את הסיבה למצב הזה, והן את הדרך לצאת ממנו. אז מה אתה אומר?

גארי: אינני יודע מה לומר.

ארטן: מצוין. תכונה טובה אצל תלמיד. תכונה טובה נוספת היא התשוקה ללמוד. אני יודע שהיא קיימת בך. אני גם יודע שאינך מרבה לדבר. אתה מסוג האנשים שיכולים להיכנס למנזר למשך שנים ולא לומר מילה. יש לך גם זיכרון יוצא דופן – משהו שיהיה שימושי עבורך בהמשך. למעשה, אנחנו יודעים עליך הכול.

גארי: הכול?

פורסה: כן, הכול. אבל לא באנו לכאן כדי לשפוט אותך, כך שאין טעם להסתיר דברים או להיות במבוכה. אנחנו כאן עכשיו פשוט כי יש בכך תועלת עבורנו. נצל אותנו כל עוד תוכל. שאל את כל השאלות העולות בראשך. תהית מדוע אנחנו נראים כך. התשובה היא שאנחנו אוהבים להתאים את עצמנו למקום שאליו אנו הולכים. כמו כן, אנחנו לובשים בגדים רגילים משום שאיננו מייצגים דת, זרם או כת כלשהם.

גארי: אז אתם לא עדי יהוה, כי כבר אמרתי להם שאני לא בעניין של קהילות דתיות.

פורסה: אנחנו בהחלט עדים עבור אלוהים, אבל עדי יהוה מקושרים לאמונה הישנה, לפיה פרט למספר מסוים של אנשים אשר יהלכו איתו בשמים, מלכות השמים תהיה על פני האדמה בגופים גשמיים מהוללים,005 וזה לא מה שאנחנו מלמדים. אנחנו עשויים לחלוק על תורות של אחרים, אך אנחנו לא שופטים אותם, ומכבדים את זכותם של כל בני האדם להאמין במה שהם רוצים.

גארי: זה מגניב, אבל אני לא יודע אם אני אוהב את הרעיון שבשמים אין הבחנה בין זכר ונקבה.

פורסה: בשמים אין הבדלים ואין שינויים. הכול תמידי. זוהי הדרך היחידה שבה הדברים יכולים להיות מהימנים ויציבים לחלוטין, במקום להיות כאוטיים.

גארי: זה לא משעמם?

פורסה: תן לי לשאול אותך משהו, גארי. סקס משעמם?

גארי: לפי דעתי, לא.

פורסה: ובכן, דמיין שיא של אורגזמה מינית מושלמת, אלא שהאורגזמה הזאת לא מפסיקה לעולם. היא ממשיכה לנצח, ללא ירידה, בחוזק ובעצימות ללא רבב.

גארי: אני מקשיב.

פורסה: האקט הפיזי של סקס אינו מתקרב אפילו לאושר העילאי שנחווה בשמים. זה רק חיקוי עלוב ומומצא של איחוד עם אלוהים. זהו אליל כוזב שנועד לקבע את תשומת ליבך על הגוף ועל העולם, עם תמורה מינימלית שתגרום לך להמשיך לרצות עוד. זה דומה מאוד לסם. השמים, מאידך, הם אקסטזה מושלמת, שלא ניתן לתארה, ושלא נגמרת לעולם.

גארי: זה נשמע טוב, אבל יש את כל החוויות שאנשים חווים בצד השני: מסעות מחוץ לגוף, חוויות סף מוות, תקשורת עם אנשים שעברו לממד אחר, ודברים מסוג זה.

ארטן: מה שאתה מכנה הצד הזה והצד השני הם שני צדדים של אותו מטבע אשלייתי. שניהם מתקיימים בעולם של תפיסה. כאשר הגוף שלך עוצר ומת, השכל006 שלך ממשיך לפעול. אתה אוהב ללכת לקולנוע, נכון?

גארי: לכל אחד כדאי שיהיה תחביב.

ארטן: כאשר אתה עובר מצד אחד למשנהו, בין אם מהחיים האלה אל העולם הבא, או בחזרה אל הגוף, זה כמו לצאת מסרט אחד ולהיכנס לסרט אחר. אלא שסרטים אלה דומים יותר לסרטי מציאות וירטואלית שאנשים יראו בעתיד, כאשר הכול ייראה אמיתי לגמרי, ויכלול אפילו מגע.

גארי: זה מזכיר לי מאמר שקראתי על מכונה במעבדה ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), שאתה יכול להכניס אליה את האצבע ולהרגיש דברים שאינם שם. האם זאת הטכנולוגיה שעליה אתם מדברים?

ארטן: כן, רוב ההמצאות מחקות היבט כלשהו של מה שהשכל עושה. אך אם נחזור למעגל הלידה והמוות, כאשר אתה נולד שוב, לכאורה בגוף פיזי, אתה שוכח הכול, או לפחות את הרוב. הכול תעלול של השכל.

גארי: האם אתה מנסה לומר לי שהחיים שלי הם בראש שלי?

ארטן: הכול בשכל שלך.

גארי: הראש שלי בשכל שלי?

ארטן: הראש שלך, המוח שלך, הגוף שלך, העולם שלך, העולם שלך כולו, כל היקומים המקבילים, וכל דבר אחר שניתן לתפוס, הינם השלכה של השכל. הם כולם מסמלים מחשבה אחת בלבד. אנחנו נגלה לך מהי המחשבה מאוחר יותר. דרך טובה אף יותר לחשוב על כל זה היא לחשוב על העולם שלך כעל חלום.

גארי: הוא מרגיש לי מוצק למדי בשביל חלום, ידידי.

לתקן דבר מה פירושו, בדרך כלל, לסדר אותו ולהחזיק בו. כאשר העולם הכוזב יסיים לעבור את תיקונו על-ידי השכינה, הוא לא ייראה עוד כקיים.

ארטן: אנו נספר לך מאוחר יותר מדוע הוא מרגיש לך מוצק, אבל תחילה אתה זקוק לרקע נוסף. בוא לא נרוץ קדימה. הדבר שפורסה ניסתה להסביר לך הוא שאף אחד לא מבקש ממך לוותר על משהו משמעותי בלי לקבל דבר בתמורה. ההפך הוא הנכון. בסופו של דבר תבין שאינך מוותר על דבר, אך מקבל הכול – מצב מרנין ומשמח כל-כך שלא ניתן לתארו במילים. אולם, כדי להשיג מצב הוויה זה, אתה חייב להסכים לעבור תהליך קשה של תיקון על-ידי השכינה.

גארי: התיקון הזה שאתם מדברים עליו, האם הוא קשור לתקינות פוליטית?

פורסה: לא. התקינות הפוליטית, לא משנה כמה כוונות טובות עומדות מאחוריה, עדיין מתפקדת כאיום על חופש הדיבור. אתה תגלה שאנו חופשיים מאוד בדיבורנו. אנחנו לא משתמשים במילה תיקון במובן הרגיל, כי לתקן דבר מה פירושו, בדרך כלל, לסדר אותו ולהחזיק בו. כאשר יסתיים תיקונו של העולם הכוזב על-ידי השכינה, הוא יפסיק להיראות כקיים.

אני אומרת שהוא יפסיק להיראות כקיים, כי הוא לא קיים באמת. העולם האמיתי הוא העולם של אלוהים, או השמים – ולשמים אין ולו דבר עם העולם הכוזב. עם זאת, ישנה דרך להתבונן על העולם שלך, אשר תעזור לך לחזור לביתך האמיתי עם אלוהים.

גארי: אתם מדברים על העולם כאילו הוא סוג של טעות. אבל בתנ"ך נאמר שאלוהים ברא את העולם, ורוב האנשים מאמינים שכך נעשה, שלא לדבר על הדתות. חבריי ואני חושבים שאלוהים ברא את העולם כדי שהוא יוכל להכיר את עצמו דרך התנסויות, ואני מניח שזו אמונה רווחת למדי בעידן החדש. האם אלוהים לא ברא קוטביות, דואליות, ואת כל ההפכים בעולם הזה של סובייקטים ואובייקטים?

פורסה: במילה אחת, לא. אלוהים לא ברא את הדואליות והוא לא ברא את העולם. אם הוא היה בורא את העולם, הוא היה מחברה של "מעשייה שסופרה על-ידי אידיוט",007 אם להשתמש בתיאור של שייקספיר את החיים. אבל אלוהים אינו אידיוט. אנו נוכיח לך זאת. הוא יכול להיות רק אחד משני דברים. או שהוא אהבה מושלמת, כפי שכתוב בברית החדשה במעידה רגעית אל האמת – או שהוא אידיוט. אינך יכול ליהנות משני הקצוות. גם ג'יי לא היה אידיוט, כי הוא לא האמין לעולם השקרי. נספר לך עליו עוד, אבל אל תצפה לגרסה ה"רשמית". האם אתה זוכר את הסיפור על הבן האובד?

גארי: ודאי. ובכן, לא יזיק לי ריענון.

פורסה: קח את ספר הברית החדשה שלך ותקרא לנו. לאחר מכן נסביר לך משהו. ואל תתייחס לפסקה האחרונה.

גארי: מדוע לא להתייחס לפסקה האחרונה?

ארטן: הוסיפו אותה בשלב מאוחר יותר, כאשר הסיפור עבר הלאה מפה לאוזן. ואז היא השתנתה עוד קצת על-ידי הדוקטור שכתב את הספר הבשורה על פי לוקאס, ואת הספר מעשי השליחים.

גארי: בסדר. אתן לכם, לעת עתה, ליהנות מהספק. האם הגרסה "הסטנדרטית המתוקנת" טובה מספיק?

ארטן: כן, היא שימושית. פתח את לוקאס, פרק ט"ו, פסוק 11.

גארי: טוב. זה ישוע מדבר, נכון?

ארטן: כן. ג'יי לא אמר דברים רבים שמופיעים בשמו בברית החדשה, ודברים שכן אמר, לעיתים קרובות מופיעים באופן משובש. הוא צוטט לא נכון והיה לא מובן על-ידי כולם כבר מההתחלה, כולל אותנו. אנחנו הבנו אותו טוב יותר מהרוב, אבל עדיין נותר לנו הרבה מה ללמוד. כשאנחנו מדברים איתך עכשיו, כבר יש לנו יתרון של למידה ממושכת. אבל דבריו של ג'יי שובשו לצורך התאמה לכתבים שהפכו להיות סיפורי הבשורה המקובלים. אלה היו הסיפורים הפופולריים של זמנם. ג'יי לא אמר הרבה מהדברים שהוא צוטט כאומר בספרים אלה, אבל הוא אמר חלק מהם, בדיוק כפי שהוא לא עשה את רוב הדברים שמיוחסים לו, אך עשה חלק מהם.

גארי: זה כמו באחד מאותם סרטי טלוויזיה שבהם אומרים שזה מבוסס על סיפור אמיתי, אבל הרוב מומצא?

ארטן: כן, טוב מאוד. החלק השני של הברית החדשה נמסר כמעט כולו על-ידי השליח פאולוס, שרצה לזכות באהדת ההמון, ולא באמת לימד את מה שג'יי לימד. איש מהאנשים שכתבו את הברית החדשה לא פגש אי פעם את ג'יי, למעט המחבר של הבשורה על פי מרקוס, שהיה ילד בזמן שפגש אותו. ראה את ספר ההתגלות. יש לו מאפיינים כמו לסיפור של סטיבן קינג. נסה לדמיין את ג'יי כמנהיג לוחם, הרוכב על סוס לבן ולובש גלימה טבולה בדם! לא, הוא לא לוחם רוחני – מונח זה הוא אוקסימורון, אם היה אי פעם אחד כזה.

גארי: שאלה אחת נוספת לפני הסיפור, אם לא אכפת לכם.

פורסה: קדימה, שאל. אנחנו לא ממהרים.

גארי: האם הדעה שאלוהים לא ברא את העולם היא לא אמונה גנוסטית?

ארטן: העיקרון במקורו בהחלט קודם לגנוסטים.008 הוא מופיע מוקדם יותר בפילוסופיות ובדתות אחרות. עד כמה שזה נוגע לכיתות הגנוסטיות, הן צדקו באמונתן שאלוהים לא ברא את החיקוי הזה של העולם, אך הם עשו את אותה טעות שכמעט כולם עושים: הם הפכו את העולם שלא נוצר, לאמיתי עבורם מבחינה פסיכולוגית. הם ראו בעולם רוע שיש לבוז לו. ג'יי, לעומת זאת, ראה את העולם כפי שהשכינה רואה אותו: הזדמנות מושלמת לסליחה ולגאולה.

גארי: אז במקום להתנגד לעולם, עליי לחפש דרכים להשתמש בו כהזדמנות לשוב הביתה?

פורסה: בדיוק כך. ילד טוב. ג'יי נהג לומר, "שמעתם שאומרים 'עין תחת עין ושן תחת שן.' אך אני אומר לכם, אל תתנגדו למי שנחשב בעיניכם לרע." לא רק שזה היה מזעזע והפרכה ישירה של כתבי הקודש הישנים, אלא שזה היה גם מענה לשאלה ששאלת זה עתה. כדי להדגים לך עוד גישה של ג'יי, אולי תקרא את הסיפור הזה עכשיו?

גארי: בסדר. אני מעט חלוד, אבל הנה:

11 וְעוֹד אָמַר: "לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים. 12 אָמַר הַצָּעִיר אֶל אָבִיו: 'אַבָּא, תֵּן לִי אֶת חֵלֶק הָרְכוּשׁ הַמַּגִּיעַ לִי.' וְאָמְנָם חִלֵּק לָהֶם אֲבִיהֶם אֶת הַנְּכָסִים. 13 לְאַחַר יָמִים לֹא רַבִּים אָסַף הַבֵּן הַצָּעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְיָצָא אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה וְשָׁם בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ בְּחַיֵּי הוֹלְלוּת. 14 אַחֲרֵי שֶׁבִּזְבֵּז אֶת הַכֹּל בָּא רָעָב חָזָק עַל אוֹתָהּ אֶרֶץ וְהוּא הֵחֵל לִסְבֹּל מַחְסוֹר. 15 הָלַךְ לְהִסְתַּפֵּחַ אֶל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא וְהַלָּה שָׁלַח אוֹתוֹ לִרְעוֹת חֲזִירִים בִּשְׂדוֹתָיו. 16 שָׁם הִשְׁתּוֹקֵק לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ בַּחֲרוּבִים שֶׁאָכְלוּ הַחֲזִירִים, אֶלָּא שֶׁאִישׁ לֹא נָתַן לוֹ. 17 כְּשֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ אָמַר, 'כַּמָּה מְשָׁרְתִים שְׂכִירִים שֶׁל אָבִי יֵשׁ לָהֶם לֶחֶם בְּשֶׁפַע וַאֲנִי גּוֹוֵעַ כָּאן בָּרָעָב! 18 אָקוּם וְאֵלֵךְ אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ: אַבָּא, חָטָאתִי לַשָּׁמַיִם וּלְךָ. 19 אֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ. שִׂים אוֹתִי כְּאֶחָד מִשְֹכִירֶיךָ.' 20 הוּא קָם וְהָלַךְ אֶל אָבִיו. בִּהְיוֹתוֹ עוֹד רָחוֹק רָאָהוּ אָבִיו וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו. הוּא רָץ אֵלָיו וְנָפַל עַל צַוָּארָיו וְנָשַׁק לוֹ. 21 אָמַר לוֹ הַבֵּן, 'אַבָּא, חָטָאתִי לַשָּׁמַיִם וּלְךָ וְאֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ.' 22 אַךְ הָאָב אָמַר לַעֲבָדָיו, 'הָבִיאוּ מַהֵר אֶת הַגְּלִימָה הַנָּאָה בְּיוֹתֵר וְהַלְבִּישׁוּהוּ, שִׂימוּ טַבַּעַת עַל יָדוֹ וְנַעֲלַיִם לְרַגְלָיו, 23 הָבִיאוּ אֶת הָעֶגֶל הַמְפֻטָּם וְשַׁחֲטוּ אוֹתוֹ וְנֹאכַל וְנִשְׂמַח, 24 כִּי בְּנִי זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּה חָזַר לַחַיִּים, אָבַד וְהִנֵּה נִמְצָא.' וְהֵם הֵחֵלּוּ לִשְׂמֹחַ." (הבשורה על פי לוקאס, ט"ו)009

ארטן: תודה, גארי. סיפור הבן האובד עדיין מחזיק מעמד די טוב, אם כי אני מבטיח לך שהוא נשמע טוב יותר בארמית. כמובן שג'יי השתמש בסמלים שהתאימו לקהל שאליו דיבר, אך עדיין יש הרבה ללמוד מהסתכלות בסיפור הזה כלשונו.

הדבר הראשון שאתה צריך להבין הוא שהבן לא סולק מהבית. בטיפשות ובתמימות הוא טעה לחשוב שהוא יכול לעזוב, ולהצליח יותר בכוחות עצמו. זו היתה תשובתו של ג'יי למיתוס גן עדן. אלוהים לא גירש אותך מגן עדן, ואין הוא אחראי בשום דרך, אופן או צורה על חוויית הנפרדות שלך ממנו.

הדבר הבא שאתה צריך לשים לב אליו הוא, שהבן ניצל את משאביו המוגבלים, והתחיל לחוות מחסור, מצב שלא קיים בשמים. לכאורה הוא מנותק מהמקור, ובפעם הראשונה הוא חווה רצון. נשוב לחקור נושא זה איתך, ברגע המתאים. אנחנו אומרים שהוא מנותק, לכאורה, מהמקור שלו, כי אנחנו מדברים על משהו שקרה רק לכאורה, אך לא קרה במציאות. אנחנו מבינים שזה רעיון קשה לעיכול, ונתמודד איתו עוד ככל שנתקדם הלאה.

עכשיו, כשהבן חווה מחסור, הוא מנסה למלא את החסר דרך מערכת יחסים עם אזרח אחר מאותה ארץ. זה מסמל את הניסיון למצוא פתרונות לבעיותיך מחוץ לעצמך, תמיד בעירוב צורה כלשהי של מערכת יחסים מיוחדת. ניסיונות אינסופיים וחסרי תקווה אלו למצוא פתרון באמצעות חיפוש חיצוני, נמשכים עד שאתה הופך להיות כמו הבן האובד כשפנה אל עצמו. אז הוא הבין כי התשובה המשמעותית לבעיה שלו היא לחזור הביתה אל אביו, והמעשה הזה הופך להיות חשוב לו יותר מכל דבר אחר בעולם.

כאן אנו מגיעים לנקודה החשובה ביותר בסיפור: ההבדל בין ההבנה שאליה הגיע הבן בנוגע לעצמו ובין הידיעה של האב. הבן חושב שחטא ואינו ראוי להיקרא "בן אביו". אולם האב האוהב אינו מוכן לשמוע על כך. הוא אינו זועם או נוקם, וכלל אינו מעוניין להעניש את בנו. זהו טבעו האמיתי של אלוהים! הוא אינו חושב כבני אדם כי הוא לא בן אדם. הסיפור מטאפורי. אהבת האלוהים ממהרת להיפגש עם בנו. אלוהים יודע שבנו תמים לָנֶצַח, כי הוא בנו. דבר לא יוכל לשנות עובדה זאת. הבן האובד שב לחיים עכשיו. הוא כבר לא אבוד בחלומות על מחסור, הרס ומוות. זהו זמן לחגוג.

גארי: זה לא שאינך הגיוני, אבל יש לי שתי בעיות. ראשית, לגבי זה שהאחריות על העולם כולו הינה של הבן האובד ולא של אלוהים. העולם, הטבע, והגוף האנושי נראים לי נפלאים למדי. אינני מה שהייתם מכנים אופטימיסט חסר תקנה, אך יש לא מעט יופי, סדר ומורכבות, אשר נראים לי כאילו יד אלוהים נגעה בהם. שנית, אם אני אומר לאנשים כי אלוהים לא ברא את העולם, יש לי הרגשה שיהיה לזה אפקט כלל לא נעים, כמו נפיחה במעלית.

ארטן: בוא נטפל תחילה בנפיחה. האמת היא שאינך צריך לספר לאף אחד דבר. אפשרי לחלוטין שתתרגל את סוג הרוחניות שנדון בה, מבלי שאיש ידע על כך. כל זה יהיה בינך לבין השכינה או ג'יי, בהתאם להעדפתך. ההבדל היחיד עכשיו בין השכינה לג'יי הוא שהאחד מופשט והשני ספציפי. הם באמת אותו הדבר, ועבודתך תיעשה בראשך, איתם.

לא מדובר בניסיון להציל את העולם – שממילא לא באמת נמצא שם. תציל את העולם אם תתמקד בשיעורי הסליחה שלך. אם כולם יתמקדו בשיעורים שלהם ולא באלו של האחרים, הבן האובד הקולקטיבי ישוב לביתו כהרף עין. זה יקרה רק בסוף, אבל אנחנו נדבר גם על זמן, ואתה תיווכח שדבר בעולם הזה אינו כפי שהוא נראה. בכל מקרה, אינך צריך לחכות. זמנך בידך, אבל רק אם אתה מוכן ללכת בעקבות מערכת החשיבה של השכינה, במקום לנסות להוביל את כדור הארץ במרדף אבוד מראש.

העולם אינו זקוק למשה נוסף, ולג'יי מעולם לא היתה כוונה ליצור דת. אז, כמו עתה, העולם זקוק לדת נוספת כמו שהוא זקוק לחור גדול יותר בשכבת האוזון. ג'יי היה התלמיד האולטימטיבי במובן שהוא הקשיב, בסופו של דבר, לשכינה. כן, הוא חלק איתנו את ניסיונו, אך ידע שאנחנו יכולים להבין רק חלק מהדברים, ובבוא היום נלמד אותם כמוהו.

העולם זקוק לדת נוספת כמו שהוא זקוק לחור גדול יותר בשכבת האוזון. 

ולגבי מה שנחשב ליופיו ומורכבותו של העולם, זה כמו לצייר תמונה עם קנווס פגום וצבע באיכות גרועה, ואז ברגע שמסתיימת פעולת הציור, הציור מתחיל להיסדק והדמויות המצוירות מתחילות להרקיב ולהתפורר. הגוף האנושי נראה כמו הישג מדהים – עד שמשהו בו משתבש. אינני צריך לומר לך איך הוריך נראו לפני שסיימו את חייהם הארציים.

גארי: אודה לך אם לא תזכיר לי.

ארטן: אין דבר בעולם שלך שלא יעבור דרך דפוסים של ריקבון ומוות, ונראה שאין דבר שיכול לחיות כאן, מבלי שדבר אחר ימות. עולמך מרשים למדי עד שאתה לומד להתבונן באמת. אבל בני האדם לא באמת רוצים להתבונן, לא רק בגלל שאין זה מראה מלבב, אלא מפני שהעולם נועד לכסות על מערכת חשיבה לא מודעת, אשר שולטת בחייהם מבלי שהם יהיו מודעים לכך. אז יהיה עליך ללכת קצת לקראתנו לזמן מה, ולתת לנו הזדמנות לתת עוד הסברים, עד שתתחיל לקלוט את הרעיון הכללי.

גארי: אני מניח שלא יזיק אם אתן לכם עוד הזדמנות, אבל אל תאשימו אותי על כך שאני ספקן. יש לי בן דוד שהוא כומר, והוא היה אומר שאתם שני עדי השטן, לא עדי אלוהים.

פורסה: כמה צפוי. ג'יי הואשם שוב ושוב בחילול הקודש. זה אף מופיע בברית החדשה. אני מבטיחה לך שאם הוא היה כאן בגופו, הוא היה מואשם בכך גם היום – ועל-ידי נוצרים. אל תצפה מאיתנו להימנע מכפירה או מחילול הקודש יותר ממנו. אתה יכול לצפות מאיתנו לכנות וישירות. ישנם אנשים שזקוקים לטיפול עדִין וישנם כאלה שיכולים לספוג מכה על הראש, כמו באימון זן עתיק. אין לנו בעיה לטלטל בני אדם. אין לנו עניין במה שאתה חושב עלינו. אנחנו חופשיים להיות מורים ולא פוליטיקאים. אין לנו צורך להתחנף אליך כדי שתרגיש כלפינו חמימות ורוך – במקום ללמוד משהו. אינך נדרש לאשר את מה שבאנו לומר. אין לנו צורך להיות פופולריים. אין לנו עניין לתמרן ברמת הצורה כדי ליצור מעשייה שסופרה על-ידי אידיוט, שתַראה כאילו היא מצדדת בנו. אנו באים בשלום, אולם המסר שלנו יהיה תקיף.

נבהיר עקרונות רוחניים, לא נחליף אותם. המילים שלנו הן פשוט עזרי למידה. המטרה שלנו היא לעזור לך להבין רעיונות מסוימים, כך שהשכינה תהיה נגישה לך יותר בלימודיך ובהתנסות היומיומית שלך.

כבר אמרנו שנדבר על העבר. אחר-כך נדבר על תורתו החדשה של ג'יי, שלא יכולה היתה להיות מובנת עד כה. ישנו מסמך רוחני שאתה, גארי, שמעת עליו לראשונה בשנות השמונים המוקדמות ממשתתף בקורס אסט EST – Ego State Therapy)) שארך שישה ימים. לא קראת אותו אז, וזה בסדר, אבל תתחיל ללמוד אותו בשבועות הבאים. תורה זו מקורה בתקופת החיים שלך, אבל תגלה שהיא איננה מהעולם הזה. היא מתפשטת בארצות רבות והיא כבר אינה מובנת, ומקבלת פירוש שגוי, בדיוק כפי שהמסר של ג'יי שובש לפני אלפיים שנה. זה צפוי. אבל אנחנו נעזור לך להתחיל ברגל ימין עם יצירת מופת מטפיזית זו, כך שתוכל לשמוע אותה בצורה ברורה יותר.

גארי: אני שמח שאתם חושבים שאתם יודעים הכול, כולל העתיד שלי, אבל אני אחליט מה אלמד ומתי אתפנה לכך. תמיד חשבתי שישוע היה מגניב, ואתם מדברים עליו רבות. רוב חבריי מהעידן החדש לא מזכירים אותו הרבה. זה כמעט כאילו הוא מביך אותם. מה אתם מבינים מזה?

ארטן: זה לא שהם לא אוהבים את ג'יי. זו גרסת הברית החדשה מכוונת-ההתנהגות של ג'יי שתקועה בגרונם כל חייהם. ישנה עוד בעיה שנגיע אליה בבוא הזמן, אבל האם תוכל להאשים את חבריך על היותם מבולבלים בנוגע לג'יי? הנצרות כה מסוכסכת בתוכה ומקדמת בגלוי רעיונות המנוגדים זה לזה. איך אפשר להתמודד עם זה? אנשים יצטרכו, בסופו של דבר, להפסיק להאשים את ג'יי בכמה מהדברים המגוחכים שהנצרות עשתה וממשיכה לעשות בשמו. אין לו קשר לדברים האלה יותר מהקשר שיש לאלוהים עם העולם הזה.

גארי: אתם מספרים לי דברים מהפכניים למדי.

ארטן: הו, זוהי רק ההתחלה. היו כמה ספרים פופולריים מאוד, וכביכול בלתי-שגרתיים, שנכתבו בעשורים האחרונים – שכמו בכל הדתות הגדולות בעולם, הוצגו כאילו הגיעו ישירות מאלוהים או מהשכינה, בעודם משקפים למעשה רמה של מודעות רוחנית שניתן לתאר כ"רגילה". הדואליות, שאותה נגדיר בביקורים הבאים שלנו, היא לכל דבר ועניין רמת החשיבה של העולם כולו, אפילו בקרב רוב האנשים הפוסעים בנתיבים רוחניים שדוגלים באי-שניות. נכון שהשכינה עובדת עם כל האנשים באופן שהם יכולים להבין – ולכן כל הנתיבים הרוחניים נחוצים. אך אחד האתגרים שאנו מביאים אליך הוא שרעיון השניות חייב להוביל, בסופו של דבר, לרעיונות ופעולות של שניות למחצה, אי-שניות, ולבסוף לאי-שניות טהורה, אם ברצונך לחוות את אהבת אלוהים. נשמע מסובך? היה סמוך ובטוח שזה פשוט מאוד וזה יוצג בפניך בצורה מובנת, ליניארית.

אנשים רבים בדור שלך מדמיינים שהם כמעט מוכנים לרטוט אל מעבר לכדור הארץ לתמיד. לרוע המזל, זה לא כל-כך קל. אילו יכולת פשוט להעיף את עצמך לעולם הבא, אז כולם כבר היו חווים מלכות שמים. אבל החוויה שלך היא שאתה כאן, אחרת לא היית חווה שאתה כאן. ויש בעיה גדולה אשר מעכבת את החברים שלך, שסופרי העידן החדש לא סיפרו עליה.

ייתכן שהטעות הגדולה שממנה התעלמו כל הדתות והפילוסופיות, כולל תפיסות של העידן החדש, היא שחשיבה חיובית, להיות נוכחים ב"כאן ועכשיו", להתפלל, להצהיר הצהרות חיוביות, להכחיש מחשבות שליליות, ולהקשיב לנואמים מפורסמים, כל אלו עשויים להועיל באופן זמני, אך הם לא יכולים לשחרר את מה שננעל במעמקי התת-מודע שלכם. התת-מודע, העלום עבורכם – אחרת היה מודע – נמצא תחת שליטה של מערכת חשיבה חולה, המשותפת לרמת הקולקטיב ולרמת הפרט, עבור כל מי שהגיעו לעולם הכוזב – שאלמלא כן הם לא היו מגיעים לכאן מלכתחילה. כך זה יישאר עד שתבחנו את המחשבות שלכם, תסלחו להן, ותשחררו אותן אל השכינה, ותחליפו אותן במחשבותיה. עד אז, האמונות הנסתרות שלכם ימשיכו לשלוט ולהנכיח את עצמן באופן קבוע מראש. העולם רק מפעיל תרחיש סמלי, שכל מי שנמצא כאן הסכים לקחת בו חלק לפני שהוא הופיע בו.

הזמנים הטובים שלך בעולם הזה הם כאלה רק בהשוואה לזמנים הרעים. בסופו של דבר תלמד שכל זה הוא תעלול. 

גארי: אינכם צריכים לשכנע אותי שהעולם דפוק לפעמים. אבל מה בדבר הדברים הטובים? לכולנו יש תקופות שאהובות עלינו.

ארטן: הזמנים הטובים שלך בעולם הזה הם כאלה רק בהשוואה לזמנים הרעים. ההשוואה אינה תקפה מפני שמה שנראה כמו הזמנים הטובים והזמנים הרעים, אינו מתקרב למצב ההוויה המתקיים בשמים.

בסופו של דבר תלמד שכל זה הוא תעלול, ושהתפיסה שלך – שאתה מעריך מאוד – פשוט משקרת לך. לא היית מקשיב למערכת החשיבה התת-מודעת שלך אם היא לא היתה מסתירה את עצמה ומשקרת לך, כי למראית עין היא מאוסה כל-כך, ומכאיב מאוד להקשיב לה, עד כדי כך שהיית בורח ממנה לו יכולת באמת לבחון אותה. ג'יי יכול לעזור לך בכך. הוא יכול להראות לך דרך להפוך את התת-מודע שלך למודע עד למידה כזו, שפרויד לא יכול היה לדמיין אותה. זו תהיה המטרה של חלק מהדיונים המאוחרים יותר שלנו, אבל יש לנו דברים אחרים לדבר עליהם תחילה.

גארי: בינתיים, האם יש לכם משהו מעודד יותר לספר לי?

פורסה: בהחלט, אם אתה רוצה לשוב הביתה. ג'יי נמצא מחוץ לדלת המקלט, קורא לך לצאת ולהצטרף אליו, ואילו אתה מנסה לגרור אותו בחזרה פנימה. כך זה היה בעולם לפני אלפיים שנים וכך זה היום. האדם הראשון שאמר כי ככל שיותר דברים משתנים כך הם נשארים אותו הדבר, קלע חץ אוניברסלי במרכז המטרה ההולוגרפית. אך ישנו פתח יציאה, וזה מה שצריך לעודד אותך.

ארטן: נעזור לך, לא בכך שניתן לך את החוכמה העתיקה כביכול, אשר הקוסמים הרוחניים המודרניים כה מחבבים. במקום זאת תלמד שרוב הדברים שהעולם מחשיב כחוכמה עתיקה כלל אינם כאלה. ה"אינטליגנציה האלוהית של העולם" היא ביטוי שצריך לצאת מהמערכת. תלמד גם שתינוקות אינם נולדים כדף חלק, או עם נטייה טבעית להתמקד באהבה, ולאחר מכן מושחתים על-ידי העולם. ואתה תגלה שאם ברצונך לשוב לאלוהים, יש לך עבודה כלשהי לעשות – לא עבודה בעולם, אלא עבודה עם המחשבות שלך. במהלך העבודה, פעמים רבות ייראה לך כאילו אנחנו מביעים ביקורת. יש לכך סיבה טובה. הדרך היחידה שבה אנו יכולים ללמד אותך היא בכך שנציג את החשיבה של השכינה כמנוגדת לחשיבה של העולם. השיפוט שלה נכון, ומוביל לאלוהים. השיפוט שלך גרוע, ומוביל אותך חזרה לכאן, שוב ושוב.

פורסה: במהלך המפגשים שלנו תגלה גם מה אתה באמת, איך הגעת לכאן, מה בדיוק גורם לך ולכל שאר האנשים להתנהג ולהרגיש כך, מדוע בעולם אותם דפוסים חוזרים על עצמם שוב ושוב, מדוע אנשים חולים, מה הסיבה מאחורי כל כישלון, תאונות, התמכרויות ואסונות טבע, מה הגורם האמיתי לכל האלימות, הפשע, המלחמה והטרור בעולם, ומהו הפתרון המשמעותי היחיד לכל אלה וכיצד ליישם אותו.

גארי: אם תוכלו לספר לי את כל זה, אתם זוכים בפרס.

פורסה: ישנו רק פרס אחד שכל אחד צריך להיות מעוניין בו.

גארי: מלכות שמים?

ארטן: כן. שמעת את האמירה "האמת תשחרר אותך." זה נכון, אבל איש לא אומר לך מהי האמת. שמעת שהשמים הם בתוכך. גם זה נכון, אבל איש לא אומר כיצד תוכל להגיע לשם. ואם היו אומרים, האם היית מקשיב? אתה יכול להוביל בן אנוש אל המים, אבל לא תוכל לגרום לו לשתות. אנחנו נכוון אותך אל עבר המים, אבל תוכל לשתות מהם רק כשתהיה מוכן לרוחניות, אשר כמו האמת, איננה מן העולם הזה.

אחד ההבדלים הבסיסיים בין תורתו של ג'יי לבין התפיסה של העולם הוא זה: התפיסה של העולם היא תוצר של שכל מפוצל ולא-מודע. כשזה מה שיש – זו פשרה; וכשיש פשרה, כבר אין אמת.

איתנו לא תמצא פשרה, ולא תמיד תאהב את זה. אין זה משנה. גם אם ניתן לך את כל מה שאתה חושב שאתה רוצה, חודש לאחר מכן תחפש משהו אחר. אינך זקוק לנו כדי לעזור לך להרגיש טוב עם העולם, שבהיותו אשליה, מעולם לא היה שווה את מחיר הכניסה אליו, ולעולם לא יהיה.

יש משהו אחר שאפשר לחוש טוב לגביו. במהירות של אלוהים, הצלחנו למצוא את הדרך הביתה. הכוונה שלנו עכשיו היא לעזור לך למצוא את שלך. נחזור אליך בקרוב, למפגש השני מתוך שבעה-עשר המפגשים שלנו. השיחה הבאה שלנו תהיה הארוכה ביותר, ובינתיים ייתכן שתרצה לשקול את הרעיון שאם התורה שאתה שומע היא באמת של הרוח, אז ברור שהעקרונות שלה לא מגיעים מהאנשים או מהעולם – כי הם התיקון של שניהם.

004 במקור: J, האות הראשונה של Jesus.

005 מושג נוצרי המתייחס להתמרה של הגוף הפיזי שישוע וכל הנוצרים, החיים והמתים, יעברו באחרית הימים.

006 במקור: mind. בחרנו לתרגם את המושג Mind כפי שהוא תורגם לעברית בקורס בניסים.

007 מקבת.

008 מגוון קבוצות דתיות מיסטיות שפרחו במזרח התיכון במאות השנייה והשלישית לספירה, במקביל ליהדות ולעליית הנצרות. בעלות מגוון תפיסות ואמונות, אך מה שדומה ביניהן היה דואליזם המדגיש את קיומם של הטוב והרע. שרידים להן ניתן לגלות בתיאולוגיה הנוצרית ובעולם הקבלה.

009 ספרי הברית החדשה, תרגום חדש, © 1976, 1991, החברה לכתבי הקודש בישראל.