פִּסְגַּת הָהָר
הַאִם גּוֹעֵשׁ בְּךָ הַדִּמְיוֹן?
הַאִם פּוֹעֵם לִבְּךָ בְּלַחַץ הַדָּם הָאָדֹם?
הַאִם מִתְפָּרֶצֶת מִתּוֹכְךָ הָאַהֲבָה בְּכָל עֻזָּהּ?
הַאִם הַיֵּצֶר בְּךָ רוֹגֵשׁ לְלֹא תַּכְלִית וְהַכָּרָה?
עֲלֵה, עֲלֵה אֵלַי אֶל קְצֵה הַשָּׁמַיִם, בֵּין הַכּוֹכָבִים.
טַפֵּס, טַפֵּס אֵלַי אֶל פִּסְגַּת הָהָר,
צְלֹל, צְלֹל אֵלַי אֶל מַעֲמַקֵּי הַמַּעֲמַקִּים,
הִכָּנֵס, הִכָּנֵס אֵלַי אֶל הַחוֹר בָּעֵץ שֶׁיָּצַר הַנַּקָּר.
מְצִיאוּת
הָיָה לָהּ אֵגוֹ בְּלִי תַּחְתִּית,
שֶׁלֹּא הִפְסִיק לַעֲבֹד.
הִבִּיטָה בַּמַּרְאָה עוֹד וְעוֹד וָעוֹד
שׁוּב וָשׁוּב, חָשְׁבָה שֶׁהִיא רוֹאָה
דְּבַר־מָה גָּדוֹל, חָשׁוּב
הַמְּצִיאוּת מֵעוֹלָם לֹא גִּלְּתָה עַצְמָהּ
בַּחֶדֶר הַפָּתוּחַ בַּמַּחְלָקָה הַסְּגוּרָה.
חָכְמַת הָעֵינַיִם
בִּקַּרְתִּי אֵצֶל הַהִיא
בַּעֲלַת הָאוֹב מֵעֵין דּוֹר.
חֲכָמָה כְּמוֹ נְשִׂיאָה.
אַף אָרֹךְ לָהּ וּשְׂפָתַיִם מְרוּחוֹת,
לֹא מִדַּי חוֹשְׁקוֹת וְלֹא מְנַמְנְמוֹת.
אֲבָל עֵינַיִם לָהּ כְּמוֹ לְאוֹלִימְפִּיָּה
אַחַת גְּדוֹלָה, שְׁנִיָּה קְטַנָּה.
הַגְּדוֹלָה נִרְאֵית תְּמִימָה,
כְּאִלּוּ אֵינָהּ מִשְׁתַּתֶּפֶת בַּחֲגִיגָה.
אֲבָל הַקְּטַנָּה קוֹרֶצֶת,
כַּוָּנָתָהּ הַשּׁוֹבָבָה לְגַמְרֵי מוּבֶנֶת.
לֹא רָחוֹק מִשָּׁם,
הַנַּעַר הַצָּעִיר שֶׁל בֶּרְנִינִי,
נִצָּב מוּל הַמָּוֶת עִם הַקֶּלַע בַּיָּד,
הָעַיִן הַגְּדוֹלָה מְעִזָּה,
אֲבָל אֵינָהּ מַחְלִיטָה,
וְהַקְּטַנָּה מְכַוֶּנֶת
וְנוֹתֶנֶת אֶת הַפְּקֻדָּה.
