פילגש בהריון

1

"זו טמסין סטיוארט, האישה שנכנסה עכשיו אל אולם הנשפים. והנה אבא שלי ממהר אליה. אני לא מאמינה כמה הוא משתטה בגללה. היא צעירה מספיק כדי להיות בתו, למען השם!"
ההערה הארסית גרמה לברונו די סזרה להפנות את ראשו ולעקוב אחרי מבטה של אנאבל גריינג'ר שהסתכלה לעבר הבלונדינית שנכנסה אל החדר. המחשבה הראשונה שלו הייתה שהאישה לא נראתה בכלל כפי שדמיין אותה, ועיניו הצטמצמו כשהרים את הכוס אל שפתיו והתענג על טעמה של השמפניה המשובחת, בזמן שבחן אותה מרחוק.
כשאנאבל – בתו הצעירה של חברו ושותפו לעסקים ג'יימס גריינג'ר – התקשרה אליו והתייפחה שלאביה יש פרשה עם זנזונת, הוא דמיין בלונדינית-מחומצנת בלבוש חושפני שמגלה קילומטרים של בשר שזוף יתר על המידה. טמסין סטיוארט בהחלט הייתה בלונדינית, אבל זה היה הדמיון היחיד שלה לדמות שהעלה בעיני רוחו.
הגוף הדקיק שלה היה עטוי בשמלת משי, שמלה אלגנטית, באורך הרצפה ובצבע כחול כהה שנצמדה לשדיה ורפרפה מעל בטנה השטוחה ולעיקול העדין של מותניה. עיניים ענקיות היו התו הדומיננטי בפניה העדינות, אם כי הוא לא היה מסוגל להבחין מהמרחק הזה מה צבען, ופיה היה רחב ומלא ומפתה, וצבוע בוורוד ובהיר. שערה היה אסוף בפקעת צרפתית כך שצווארה הארוך והדק היה חשוף, ומחרוזת היהלומים שענדה תפסה את העין כמעט כמו האישה עצמה.
היא הייתה יפהפייה, ברונו החליט, והתעצבן בגלל התגובה שלו כלפיה. הדבר האחרון שהיה רצוי לו היה להרגיש משיכה גופנית לאישה שהיו לו הוכחות טובות להיותה רודפת בצע ונחושה להניח את ידיה על הונו של ג'יימס גריינג'ר.
אנאבל חטפה מהבר גביע שמפניה. "תסתכל עליה – היא נמרחת עליו לגמרי," היא מלמלה בגועל, וחיסלה מחצית מתכולת הגביע שלה בגמיעה אחת.
ברונו הזכיר לעצמו שאנאבל הייתה כבר בת שמונה עשרה ורשאית לשתות אלכוהול. במהלך השנים שבהן היה מיודד עם משפחת גריינג'ר הוא התייחס אליה כאל אחות קטנה, והוא לא אהב לראות את הצער הגלוי שעל פניה.
מצדו השני של החדר, טמסין סטיוארט חייכה בחום אל ג'יימס והברישה גרגר קונפטי מהז'קט שלו. המחווה העידה על רמה של אינטימיות שלא הייתה אופיינית ליחסי עבודה גרידא, ולסתו של ברונו התקשחה. בהתחלה הוא ביטל את הטענה של אנאבל שאביה היה מאוהב בצעירה. ג'יימס גריינג'ר היה אחד מאנשי העסקים הממולחים ביותר שברונו פגש אי-פעם, ובמשך שמונה עשר החודשים האחרונים הוא התאבל על מותה של אשתו האהובה. זה היה בלתי אפשרי לדמיין אותו מתחיל קשר עם אישה – במיוחד אישה שיכלה להיות בתו.
למרות הכול, ברונו ביקש מאחד מאנשי הקשר שלו דוח על גברת סטיוארט, והיה מוטרד מספיק ממה שקרא על-מנת לבטל נסיעה לארצות הברית ולטוס לאנגליה כדי להשתתף בחתונת בתו של ג'יימס.
הנישואים של בתו הבכורה של הרוזן גריינג'ר, ליידי דוינה, לסר הוגו הוויסטוק התקיימו בקפלה הפרטית שבאחוזת גריינג'ר, ואחריהם הוגשה ארוחה לבני המשפחה ולחברים קרובים במלון סמוך. עכשיו הגיעו מאתיים אורחים נוספים לקבלת הפנים, וטמסין סטיוארט הייתה אחת מהם.
אנאבל התבוננה באביה שהוביל את הבלונדינית היפה אל רחבת הריקודים ואז פנתה אל ברונו. "אתה רואה! אני לא מדמיינת דברים," היא אמרה בכעס. "טמסין כנראה כישפה את אבי."
"במקרה כזה, נצטרך למצוא דרך לשחרר אותו מהכישוף, קטנטונת," ברונו מלמל בשקט.
אנאבל נעצה בו עיניים. "אבל איך אפשר?" פניה התעננו. "חשבתי שאבא קנה את המחרוזת עבורי," היא נחנקה, והרימה את הגביע אל שפתיה כדי ללגום לגימה ארוכה נוספת מהשמפניה.
ברונו קימט את מצחו, ובחן את היהלומים שסביב צווארה האצילי של טמסין סטיוארט.
"אבא קנה לכל השושבינות מחרוזת כזו," אנאבל מלמלה, ומששה את שורת הפנינים שעל צווארה באצבעותיה, "אבל כשסידרתי את חדר העבודה שלו" – היא הסמיקה קלות – "מצאתי את שרשרת היהלומים וחשבתי שהוא מתכוון לתת לי אותה. אני השושבינה הראשית בסך הכול," היא הוסיפה בזעף. "לא יכולתי להאמין כשהוא אמר שהמחרוזת היא עבור טמסין כהודיה לעבודתה בדירה של דוינה."
"לולא החליט לשכור מעצבת פנים כחלק ממתנת החתונה של דוינה והוגו, הוא לא היה פוגש בה," אנאבל המשיכה בעצב. "דוינה חושבת שאבא בודד ורק רוצה לדבר עם מישהו, אבל היא הייתה כל-כך עסוקה בהכנות לחתונה שהיא לא הבינה איזו אחיזה חזקה יש לטמסין."
אנאבל רוקנה את הגביע שלה וחיכתה שהברמן ימלא אותו מחדש. "אוי, ברונו, אני לא יודעת מה לעשות. לא אהיה מופתעת אם טמסין בונה ציפיות להפוך לליידי גריינג'ר הבאה. אבא היה כל-כך אומלל מאז שאימא נפטרה," היא הוסיפה. "אני לא אוכל לסבול את זה אם היא תפגע בו."
"היא לא תעשה זאת, קטנטונת, כי אני לא אתן לה."
ברונו הבחין בניצוץ הדמעות בעיניה של אנאבל ופקעת של כעס קשה התיישבה בחזהו. הוא הכיר את אנאבל ואת דוינה מאז שהיו ילדות, כשלורנה וג'יימס גריינג'ר ארחו אותו בביתם במהלך נסיעות העסקים התכופות שלו לאנגליה. הוא התעצב בגלל מותה המוקדם של לורנה ממחלת הסרטן, והבין את כאבה של המשפחה שנשארה אחריה. הוא הרגיש רצון לגונן על בנותיה של לורנה – ובצורה מוזרה גם על ג'יימס, כשהגבר המבוגר ממנו התמודד עם האובדן של אשתו האהובה.
הוא לגם מהשמפניה ועקב בעיניו אחרי התקדמותם של ג'יימס וטמסין על רחבת הריקודים, כשהוא חושב על מה שידע עליה. היא הייתה בת עשרים וחמש ופנויה, מאז גירושיה לפני שנתיים. אחרי האוניברסיטה היא עבדה עבור חברת עיצוב לונדונית מובילה, היכן שזכתה למוניטין כמעצבת מוכשרת, ולאחרונה היא הצטרפה לחברה של אחיה לפיתוח ועיצוב נכסים, ספקטרום.
הוא היה כמעט בטוח שהמעבר של טמסין לספקטרום היה כרוך בירידה במשכורת, אבל לגברת היה טעם יקר וברונו היה סקרן איך יכלה להרשות לעצמה את המכונית היקרה שרכשה לאחרונה, או את השבועיים באתר חופשות יוקרתי במאוריציוס – שלא לדבר על החיבה שלה לבגדי מעצבים. השמלה שלבשה הערב נקנתה בבית אופנה מפורסם – למרות שלא בזה שלו, ברונו שם לב – והוא היה בטוח שהיא הייתה מחוץ לטווח המחירים שהייתה מסוגלת להרשות לעצמה. מישהו קנה עבורה את השמלה – ולברונו הייתה הערכה הגיונית מי הוא היה.
הוא ידע שג'יימס גריינג'ר נסע ללונדון כל שבוע כדי לפגוש את טמסין. האם היא שכנעה אותו לקחת אותה לקניות של בגדים ותכשיטים? או שהיא ראתה את המחרוזת ורמזה שהיא רוצה אותה?
אבל מילא קניות, חשב ברונו בקדרות, הבעיה הייתה שג'יימס השקיע סכום כסף ענק בחברה של אחיה. לפני חודש ספקטרום עמדה לפשוט את הרגל, אבל ברגע האחרון ג'יימס הזרים סכום כסף אדיר אל החברה כדי להציל אותה מהתמוטטות. ברונו ידע שהיועצים הכלכליים של ג'יימס התנגדו נחרצות לעסקה, אבל ג'יימס סירב להקשיב.
משיכה מינית יכולה לשטות אפילו בגבר החריף ביותר, ברונו הודה במרירות. אבא שלו הוכיח את הדבר כשהתחתן עם אישה בת מחצית שנותיו. מירנדה הייתה הגורם לנפילה של סטפנו די סזרה, מקצועית ואישית – ואפילו גרוע מזה – השחקנית הנבובה עם גופה ששופר על-ידי ניתוחים פלסטיים גרמה לקרע בין ברונו ואביו שעליו לא הספיקו לגשר לפני מותו של סטפנו.
הוא היה בשנות העשרים המוקדמות שלו כשאביו התחתן מחדש. מבוגר ובשל מספיק כדי לרצות שאביו יהיה מאושר, אבל עדיין התאבל על אמו שנפטרה פחות משנה קודם. אלוהים, הוא עשה את מיטבו על-מנת לחבב את מירנדה, למרות שחושיו הזהירו אותו שהיא הייתה זנזונת חמדנית. אבל חושיו דייקו, הוא חשב בקדרות, ועכשיו הם הזהירו אותו שטמסין סטיוארט הייתה מירנדה נוספת, ששיחקה ברגשותיו של גבר מבוגר ופגיע.
ברונו כיבד מאוד את ג'יימס, ובמהלך השנים שבהן עשו עסקים ביחד הם הפכו לחברים קרובים. אבל הוא לא היה יכול להתעלם מהדמיון בין המצב של הרוזן וזה של אביו. סטפנו היה אלמן בודד שתשומת הלב של אישה צעירה ויפה החמיאה לו – אבל ג'יימס גריינג'ר היה בוודאי הגיוני מדי בכדי לאבד את הראש לפצצה בלונדינית.
בצדו השני של החדר, טמסין סטיוארט צחקה עם ג'יימס, פניה המקסימות מלאות חיים ועיניה מתנוצצות כשהתחלקו בבדיחה פרטית, ונראו כאילו הם אדישים לזוגות האחרים שרקדו סביבם.
אנאבל התבוננה בהם בזעף. "היא הייתה נשואה לאחיה של אחת מחברותיי, " היא מלמלה. "קרולין סיפרה לי איך היא העלתה את ניל על הכוונת שלה ברגע שידעה שהוא איש עסקים מצליח שעושה הון בבורסה. כנראה שניל קלט שעשה טעות זמן קצר אחרי שנישאו – כשטמסין קיטרה על שעות העבודה הארוכות שלו אבל שמחה לבזבז את כספו. אבל כשהוא ניסה לסיים את מערכת היחסים ביניהם, היא סיפרה לו שהיא בהיריון – כנראה כדי לגרום לו להישאר איתה."
"אז יש לה ילד?" ברונו חקר בחדות.
"לא," אנאבל ענתה. "ניל התגרש ממנה, ואני לא יודעת מה קרה לתינוק. קרולין חושבת שאולי טמסין המציאה את הסיפור על ההיריון, אבל זה לא עבד. כמו שאמרתי, ניל התעקש על גירושים, וקרולין חושבת שטוב שהוא נפטר ממנה."
"הרעיון האחרון של אבא הוא לשפץ לגמרי את דיטון הול," היא אמרה. "למרות שאימא אהבה אותו כמות שהוא. והוא מתכנן לבקש מטמסין לעצב אותו. אבא אומר שאנחנו צריכים לקבל שאימא איננה ולהמשיך עם החיים, אבל לא אוכל לשאת את זה אם טמסין תעבור לחיות בדיטון הול. אני אצטרך לעזוב ולחיות ברחוב, או משהו."
הרעיון של אנאבל המפונקת חיה ברחוב היה מצחיק, אבל ברונו קלט את הסבל האמיתי בקולה והכעס שלו התעצם. הצעירה הייתה שבורה ממות אמה, ובאורח מובן לגמרי נפגעה והוטרדה על-ידי מערכת היחסים בין אביה ובין טמסין סטיוארט.
פיו התהדק לקו החלטי והוא נע בגמישות אל רחבת הריקודים, גורר את אנאבל אחריו. "אבא שלך לעולם לא יעשה משהו שיפגע בך, והוא בהחלט לא ירצה שתעזבי את האחוזה," הוא הבטיח לה. "עכשיו אני חושב שהגיע הזמן שתציגי אותו בפני מיס סטיוארט המקסימה."
 
טמסין הציצה בג'יימס גריינג'ר וקימטה את מצחה כשראתה את הגוון האפרפר של עורו. הוא נראה מותש, היא חשבה בדאגה. "אחרי הריקוד הזה אני חושבת שאתה צריך לשבת לנוח. בוודאי היית על הרגליים רוב היום, ואתה יודע מה הרופא אמר על מאמץ-יתר," היא אמרה לו בתקיפות.
ג'יימס צחקק, אבל לא התווכח איתה. "כן, אחות. את נשמעת שתלטנית כמו אשתי – וזה הישג לא מבוטל." החיוך שלו דהה והבעת כאב עלתה על פניו. "לורנה הייתה בשיאה היום והייתה מארגנת הכול. היא הייתה נהנית מזה."
"אני יודעת," טמסין אמרה בשקט. "אבל עשית עבודה נהדרת עם החתונה. דוינה נראית כל-כך מאושרת, ואני בטוחה שאף אחת מהבנות לא ניחשה." היא נשכה את לשונה ומלמלה, "אבל, ג'יימס, אני באמת חושבת שאתה צריך לספר להן – אם לא עכשיו, אז אחרי שדוינה והוגו יחזרו מירח הדבש שלהם."
"לא." ג'יימס גריינג'ר הניד בראשו במרץ. "לפני שמונה עשר חודש הן איבדו את אימן לסרטן. בשום אופן אני לא מתכוון לומר להן שאובחנתי כסובל מאותה מחלה. עדיין לא, בכל אופן," הוא הוסיף, כשטמסין פתחה את פיה להתווכח. "לא לפני שאראה שוב את המומחה ואדבר איתו על הפרוגנוזה שלי. אני לא רוצה להדאיג אותן אם זה לא הכרחי. אנאבל רק בת שמונה-עשרה, והיא צעירה מדי מכדי להתמודד עם טראומות נוספות. תבטיחי לי שלא תגידי דבר לבנות או למישהו אחר?" הוא שידל.
טמסין הנהנה בחוסר רצון. "כמובן שלא אדבר, אם זה מה שאתה רוצה. אבל אני באה איתך לבית החולים ביום שישי. הכימותרפיה גרמה לך להקיא בפעם האחרונה." היא היססה לפני שהוסיפה, "יכול להיות שאני טועה, אבל אני מרגישה שאנאבל לא מאושרת לראות אותנו ביחד – בייחוד בגלל שאתה כבר לא יכול להעמיד פנים שאנחנו דנים בתוכניות לדירה של דוינה. לו הייתה יודעת שהנסיעות שלך ללונדון הן בכלל לבית החולים ..."
"לא," ג'יימס התעקש שוב. "היא תיבהל נורא. וחוץ מזה," הוא הוסיף בעליזות, "אמרתי לה שאני פוגש בך כדי לדון ברעיונות לשיפוץ של דיטון הול."
"כן," טמסין אמרה לאט, "אני חוששת שזה מה שמפריע לה."
אבל מה היא יכולה לעשות בעניין? טמסין הייתה מוטרדת. היא פגשה את ג'יימס גריינג'ר לראשונה כשנשכרה לעצב את הדירה של דוינה והוגו, ומיהרה לקלוט שמתחת לקסם הידידותי היה גבר אבל ומיואש בגלל מותה של אשתו.
טמסין חשה אהדה כלפי ג'יימס והבינה את חוסר הרצון שלו להכביד על בנותיו עם סבלו בזמן שהתאבלו על אמן. וכך היא התפנתה לדבר איתו בכל פעם שנפגשו בדירה, ועודדה אותו לדבר על לורנה גריינג'ר.
חברות עמוקה התפתחה ביניהם, וג'יימס שיתף אותה כשעשה בדיקות כדי לוודא אם היה לו סרטן בבלוטת הערמונית. מאז הדיאגנוזה, היא שמרה בנאמנות על סודו, אבל לא הצליחה לשכנע אותו לגלות את האמת לדוינה ואנאבל. ועכשיו היא הרגישה שאנאבל כועסת על הידידות שלה עם ג'יימס.
נאנחת, היא הניחה לאצבעותיה לנוע אל צווארה, ולבדוק בעצבנות את מחרוזת היהלומים שהייתה תלויה על צווארה כנטל כבד.
"תפסיקי לשחק עם זה. הכול בסדר," ג'יימס גער בה.
"אני חוששת שאאבד אותה. אני באמת חושבת שאני צריכה להוריד אותה ולהחזיר לך אותה."
"אמרתי לך, אני לא רוצה את המחרוזת בחזרה. זו מתנה."
"ואני אמרתי לך שאני לא יכולה לקבל אותה," טמסין אמרה לו בתקיפות. "בבקשה, תנסה להבין. היא בוודאי שווה הון, וזה לא... בסדר אם אני אחזיק בה."
"רק רציתי להודות לך על התמיכה שלך בחודשים האחרונים ולתת לך משהו מיוחד ליום הולדתך," ג'יימס אמר בעקשנות. "אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיך. לורנה הייתה מחבבת אותך," הוא הוסיף בחספוס.
העצב בעיניו הביא לפקעת כאב בגרונה של טמסין, והיא נשענה קדימה באימפולסיביות ונשקה לו קלות על לחיו. "אני עוזרת בגלל שאנחנו חברים, ואני בהחלט לא רוצה שתגמול לי עם תכשיטים יקרים." היא התבוננה בו בעצב, יודעת שהוא יפגע מאוד אם היא תתעקש להחזיר את המחרוזת. "אבל תודה לך – המחרוזת יפהפייה ואני אשמור עליה."
"אבא, לא רקדת איתי אפילו פעם אחת הערב."
למשמע הקול הכעוס והמתפנק, טמסין הציצה סביבה. ליבה שקע כשראתה את אנאבל גריינג'ר מתבוננת בה בזעף. היא מיהרה להתרחק מג'יימס, והרגישה אשמה על כך שהשתלטה על תשומת לבו. אבל כשהסתובבה כדי לרדת מרחבת הריקודים היא התנגשה בחומה חזקה של שרירים עטופים במשי –
וכשהרימה את ראשה עיניה התנגשו במבטו הכהה של בן הלוויה של אנאבל.
המחשבה הראשונה שלה הייתה שהיא מעולם לא ראתה גבר כמוהו. המראה המדהים שלו העתיק את נשימתה, וכשעיניו לכדו את עיניה היא עמדה דוממת לגמרי ופשוט בהתה בו, סופגת את הרושם של פניו המפוסלות והמושלמות ואת העור הכהה המתוח על פני עצמות לחיים גבוהות. הלסת שלו הייתה מרובעת, ורמזה על נחישות לקבל תמיד את מה שהוא רוצה, פיו היה רחב וחושני, וטמסין הרגישה דחף מוזר לעבור באצבעה על קווי המתאר של שפתו העליונה.
המשיכה אליו זרמה בוורידיה והיא התמלאה בכמיהה עמוקה ואיטית, שהחלישה את ברכיה מתשוקה שהייתה אינטנסיבית, מהממת ובלתי-צפויה. הניצוץ בעיניו הראה לה שהוא ידע בדיוק על מה היא חושבת והיא הסמיקה וקיוותה שלא ידע ממש הכול, וגירשה ממוחה את הפנטזיות שבהן נשא אותה בזרועותיו לחדר סמוך ועשה איתה אהבה.
הוא היה גבוה במיוחד, לבוש בחליפה גזורה במומחיות שהדגישה את גובהו ואת כתפיו הרחבות, ואפילו כשזזה הצידה ממנו, תוך מלמול התנצלות, היא הרגישה המומה מכוחו וגבריותו.
"תסלחי לי, מתוקונת, אבל חשבתי שאת מבלה עם חבריך," ג'יימס התנצל בפני בתו. "האם שמרת על בתי הקטנה, ברונו?"
"כמובן," הגבר השיב חלקות. "אבל אתה יודע ג'יימס, עכשיו שדוינה נשואה ועומדת לעזוב את דיטון הול, אני חושב שאנאבל מרגישה שהיא זקוקה לאבא שלה." המבטא שלו היה איטלקי במובהק, קולו עמוק וקטיפתי, אבל טמסין שמעה בטון שלו נזיפה, ותהתה אם גם ג'יימס הבחין בה.
"בואי ותרקדי איתי, אם כן, יקירתי," הוא אמר בשמחה. "טמסין, אכפת לך אם נחליף בני זוג? לברונו יש מוניטין של רקדן מצוין."
השתררה שתיקה לא נינוחה, וטמסין התקשחה, והתקשתה לפגוש במבטו של הגבר. קירבתו גרמה לה לרעוד, והיא חששה שאם תרקוד איתו הוא יחוש בהשפעה שלו עליה. "אני חושבת שאני אשב במהלך הריקוד הזה," היא מלמלה, שומרת את מבטה על ג'יימס. "אבל אתה מוזמן להמשיך, כמובן."
ג'יימס הניד בראשו. "למען השם, איפה הנימוסים שלי? לא הצגתי אתכם. טמסין, זהו ברונו די סזרה – העומד בראש אימפריית בית האופנה די סזרה, וחבר טוב של המשפחה. ברונו, האם אני יכול להציג בפניך את טמסין סטיוארט? טמסין היא מעצבת פנים מוכשרת להפליא."
אנאבל השמיעה קול חסר סבלנות ומשכה בזרועו של אביה. "בוא, אבא. אני רוצה משקה," היא אמרה בקול רם, אבל טמסין בקושי שמעה אותה, או שמה לב כשג'יימס ליווה את בתו אל הבר. המוסיקה ושאר האורחים התפוגגו אל שולי מחשבתה, והיא הרגישה כאילו רק היא וברונו די סזרה היו קיימים.
"מיס סטיוארט."
נדמה היה שקולו הצטנן בכמה מעלות, והקרירות שלו הביאה לצמרמורת לא רצונית בגווה. אולי זה היה הגובה שלו שגרם לו להראות כל-כך מרתיע, או אולי תווי הפנים הקשים והחיוך הציני שגרמו לה להרגיש שלא בנוח. היא התנשמה כשלפתע הוא שלח את ידו ועטף את אצבעותיה באחיזה תקיפה.
"או שאולי אני יכול לקרוא לך טמסין?"
הוא גלגל את שמה על לשונו כאילו הוא מתענג על יין משובח, והרים את ידה לשפתיו, וגרם לזרם חשמלי שעבר מאצבעות ידיה ועד לרגליה. עיניו התנוצצו בשעשוע כשהיא הסמיקה, והיא שנאה את העובדה שהוא ידע בבירור על השפעתו עליה.
"אני מקווה שאוכל לשכנע אותך לרקוד איתי," הוא מלמל במבט הסקסי שלו, ולא היה שום רמז לקור בקולו עכשיו, כך שהיא תהתה אם דמיינה את זה קודם.
טמסין חששה שהוא היה מסוגל לשכנע אותה לעשות כל מה שירצה. החיוך שלו עשה דברים מוזרים בתוכה והיא הרגישה לוהטת ונבוכה. הוא היה גבר יפהפה, היא חשבה בחוסר אונים. היא לא הרגישה ככה מאז... מעולם לא. אפילו לא כשפגשה את בעלה.
היא נמשכה אל ניל, כמובן, וכשמערכת היחסים שלהם התפתחה היא התאהבה בו. אבל היא מעולם לא חוותה את המודעות המדהימה והראשונית כמעט שפעמה עכשיו בוורידיה.
בבית הספר היא תמיד הייתה שקועה מדי בלימודים, כך שלא סבלה מהתאהבויות הנעורים בזמרי פופ או בבנים מהכיתה שקרו לרוב חברותיה. החיים שלה היו מתוכננים היטב: דיפלומות, קריירה, נישואים ותינוקות. אבל החלומות שלה התנפצו בגלל הבוגדנות של ניל. חייה האישיים התערערו, והיא כבר לא ידעה מי היא אבל לפתע גילתה שרצתה לעשות משהו מטורף – כמו לזנק אל זרועותיו של הזר הסקסי הזה ולהצמיד את שפתיה אל העיקול החושני של שפתיו.
היא קלטה שהיא בוהה בברונו די סזרה והסמיקה במבוכה. היא התנהגה כמו בת עשרה בדייט הראשון שלה, היא אמרה לעצמה בעצבנות, ובמאמץ גדול היא השיבה לחיוכו וניסתה להישמע בשליטה כשמלמלה, "תודה לך – אני אשמח לרקוד."
היא הלכה אחריו אל הרחבה ורעד עבר בה כשהוא שמר על האחיזה שלו בידה והניח את ידו השנייה סביב מותניה, מושך אותה כנגד השרירים המוצקים של ירכיו. היא יכלה לחוש בחום שגופו שידר, והניחוח האקזוטי של מי הקולון שלו הציף את חושיה. כל עצב שלה הפך לרגיש, ולזוועתה היא הרגישה שהפטמות שלה מזדקרות כנגד הבד המשיי של שמלתה.
ברונו חש בסימנים שגופה של טמסין שלח ועיניו הצטמצמו על פניה הסמוקות. לפני דקות ספורות, לפני שג'יימס הציג אותם, היא הייתה מרוחקת וקרירה. אבל עכשיו כשידעה שעמד בראש אימפריה בינלאומית היא כבר הייתה רכה וגמישה בזרועותיו, כשהקצה של לשונה הוורודה ליקק את שפתה התחתונה בהזמנה מכוונת שעוררה תגובה מידית נמוך באגן הירכיים שלו.
כסף הוא אפרודיזיאק רב עוצמה, הוא חשב בציניות. הוא היה מודע למראה המרשים שלו, אבל ידע שגם ללא תווי פניו הקלסיים וגופו האתלטי עושרו הבטיח שלא יאלץ להתאמץ במיוחד באשר לנשים. לפעמים הוא תהה אם החיים היו מרגשים יותר לו היה עליו להתאמץ. הוא סילק את המחשבה הזו במשיכת כתפיים ובחן את אישוניה של טמסין מתרחבים כשחייך אליה. זה היה טריק מחוכם, והוא ניחש שמאחורי החזית של התמימה רחבת-העיניים היא הייתה אישה מחושבת ונבונה.
היא הייתה יפהפייה, אבל פגומה, הוא הזכיר לעצמו בקדרות. רודפת בצע שעיניה החמדניות ממוקדות בהונו של ג'יימס גריינג'ר. הוא היה משוכנע שהיא הייתה אישה מהסוג של אמו החורגת – פרזיטית שרצתה לעשות את דרכה ללבו של אלמן מזדקן ומתאבל ולרושש אותו. אבל למרות שמוחו לא חש דבר כלפיה מלבד בוז, הגוף שלו לא היה כל-כך בררן, והוא הרגיש התכווצות בבטנו כשדמיין את עצמו מוחץ את שפתיה הרכות והוורודות תחת שפתיו ומסיר את שמלתה על מנת לגרות את פטמותיה עם לשונו.
התשוקה שלו אליה הייתה סיבוך מטריד, אבל נדמה היה שגם טמסין הייתה מודעת לכימיה שביניהם. לסתו התהדקה ושפתיו התעקלו באכזריות. הוא לא היה מסוגל להציל את אביו ממלתעותיה של מירנדה, אבל בשום אופן הוא לא יישאר פסיבי ויראה את ג'יימס עושה את אותה הטעות, הוא נשבע.
כעס מבזה וקר עלה בחזהו כשהתבונן במחרוזת היהלומים שלצווארה והעריך מה היה שוויה. הוא לא האמין שהיפהפייה הבלונדינית התעניינה בגבר שהיה יכול להיות אביה מכל סיבה מלבד היותו עשיר מאוד. אבל המשיכה הברורה שלה אליו סיפקה לו כלי נשק אידיאלי כדי לסכל את תוכניותיה והוא לא יהסס להשתמש בו.