תוכן העניינים
הקדמה
מבוא
1. על הספר
2. רקע תיאורטי
3. דברי פתיחה:
א. בשם אלוהים הרחמן והרחום – שייח' מחמוד עומרי
ב. הילדים הנם פיקדון בידינו – שייח' עבדאללה נימר דרוויש
ג. הקוראן הוא המדריך לכל האנושות – שייח' מוסא אדמני
1. אובדן, מחלות ואסונות
1. מה נאמר לילדה החשה רגשי אשמה על מות אביה?
2. האם אובדן הוא אישור לתוקפנות?
3. כיצד יש לנהוג ביתום?
4. כיצד נעודד את מי שנפל עליו אסון?
5. האם ילד מאומץ הוא ילדו של ההורה כילד ביולוגי?
6. כיצד נגייס תרומות למען ילד חולה?
7. מה נכתוב על כרזה לשבוע התרמה?
8. כיצד ננחם את מי שאבל על מות אדם קרוב?
9. מה נאמר לילד שההורה שלו חולה במחלה אנושה?
10. מה נאמר למי שהציל נפש?
11. מה נאמר למי שקיבל את העונש המגיע לו?
12. מה נאמר לילדה החשה רגשי אשמה על מות אחיה?
13. כיצד נעודד את מי שאיבד בן משפחה?
14. כיצד נעודד אדם לסלוח על פגיעה קשה?
15. כיצד נעודד אדם בשעת משבר?
16. כיצד נעודד ילד נכה או ילד שלוקה במחלה קשה?
17. כיצד נמנע מאדם לשלוח יד בנפשו?
18. כיצד נילחם בתאונות הדרכים?
19. כיצד נעודד אדם השרוי בדיכאון?
20. מה נאמר לנהג שמכחיש שהיה מעורב בתאונת "פגע וברח"?
2. בינו ובינה
1. כיצד נעודד בני זוג לוותר זה לזה?
2. מה נגיד לבני זוג שרבים?
3. מה נאמר למי שמסרב לקבל יד מושטת לשלום?
4. כמה כסף יש להוציא על חתונה?
5. מהי חשיבותה של ההכנה לחיי משפחה?
6. כיצד יש להתייחס אל בן הזוג או בת הזוג?
7. מה נאמר לאישה שמשפחת בעלה מתנכלת לה?
8. מה נאמר לאישה שבעלה מתעלל בה?
9. מה נאמר לגבר שמקיים יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים?
3. בנות מתבגרות
1. האם חשוב שבנות ילמדו?
2. כיצד יש להתייחס לנשים?
3. האם מותר להורים לקפח בת ביחס לבן?
4. האם כדאי לבנות להצטיין בלימודים?
5. האם מותר לבנות לצאת לטיול?
6. האם מותר למורה לקפח בנות ביחס לבנים?
7. מה נאמר לילדה שאביה קיים עמה יחסים?
8. מה נאמר לאב החושד בבתו ללא כל בסיס?
9. האם הלימודים מסייעים לאישה להיות אם טובה יותר?
10. האם מותר לבני נוער לגלוש באינטרנט?
11. האם מותר לכפות חתונה?
12. מה נאמר למי שמקיימת יחסי מין לפני החתונה?
13. כיצד יש להתייחס לבחורה המתלבשת באופן פחות צנוע מהמקובל?
14. כיצד נעודד תלבושת אחידה בבית-הספר?
15. האם מותר להעמיס על ילדה תפקידי אם?
16. מה נאמר למורה שיש לו משהו נגד בנות?
17. מה נאמר לבת שבמקום ללמוד עסוקה כל הזמן בעניינים רומנטיים?
18. מה נאמר לנערה שמתנשאת מעל כולם?
19. מה תאמר בחורה לבחור שרוצה לקיים אִתה יחסים מחוץ למסגרת הנישואים?
20. מה נאמר לנער שמציק לנערה ומטריד אותה?
21. מה נאמר לבחורה שנאנסה או לנערה שאילצו אותה לעבוד בזנות?
22. מה נאמר לנערה שלא מתנהגת בצניעות?
23. מי אחראי ללימודי הבת, היא או אמה?
24. מה נאמר להורה שמזניח את בנותיו רק משום שהן בנות?
25. מה חשוב יותר, מין האדם או אם הוא ירא את אלוהים?
26. מה נאמר לבחורה שכופים עליה נישואים?
27. כיצד נעודד בחורה שנאנסה?
28. כיצד נשכנע הורה לאפשר לבתו להתחתן עם אהובהּ?
29. מה נאמר לבחור שקיים יחסי מין עם בחורה ולא רוצה להתחתן אִתה?
30. מה נאמר לאב שמכריח את בתו להינשא בניגוד לרצונה?
4. מעשים לא ישרים
1. מה נאמר לילדה שגנבה?
2. האם תמיד אפשר לחזור בתשובה?
3. מה נאמר למי שמתרשם מכוחו של הרע?
4. מה נאמר לילד שמצטרף לחבורת ילדים רעים?
5. מה נאמר למי שמפיץ שמועות שקר?
6. מה נאמר למי שגנב מקופת צדקה?
7. כיצד נחזיר למוטב ילד שגנב?
8. ילד שהפלילו אותו בגנבה, מה עליו לעשות?
9. כיצד מחזירים אדם למוטב מבלי לפגוע בו?
10. מה נאמר למי שמאמין בכל מיני שמועות מבלי לסמוך על עצמו?
11. מה נאמר לילד שחבריו מעתיקים במבחנים ולכן מקבלים ציונים גבוהים ממנו?
12. מה נאמר למי שעושה פרוטקציה?
13. האם דרך הישר משתלמת?
14. מה נאמר לרכלן?
15. מה נאמר למי שמשקר במצח נחושה?
16. כיצד צריך לנהוג אדם השומע רכילות?
17. מה נאמר למי שמקיים יחסי מין שלא במסגרת הנישואים?
18. כיצד נשבור את מעגל המעשים הרעים והעונשים?
19. מה נאמר להורה שמצווה עלינו לחטוא?
20. מה נאמר למי שמרבה לשקר?
21. מה עונשו של מי שמפיץ שמועות שקר?
22. מה נאמר למי שכל האזהרות שהוא מקבל לא עוזרות?
23. כיצד נרחיק ילד מחברים רעים?
24. מה נאמר לאדם שנתפס בגנבה לאחר שכבר הוזהר?
25. מה נאמר לילד שמשקר להוריו?
26. מה נאמר לשותף שמרמה אותנו?
27. מה נאמר למי שניכר בו שהוא משקר?
28. מה יאמר המחנך לתלמידו שמאמין לשמועות ולא בודק אותן?
29. מה נאמר למי שמנצל את ידיעותיו כדי לפרוץ למחשב אחר ולגנוב מידע?
30. כיצד יעודד מחנך את תלמידו להתרחק מחברה רעה?
31. כיצד נעודד אנשים שלא לומר דברים רעים על חברם מאחורי גבו?
32. כיצד נזהה את האשם?
33. מה נאמר למי שמאמין לרמאי?
34. מה נאמר למי שמרבה לשקר?
35. מה נאמר לחבר כדי שלא יאמין לכל שמועה?
36. כיצד נעודד אדם שלא להיגרר אחר מעשים רעים?
37. מה נאמר למי שמעתיק בבחינות ורוצה ללמד אותנו את שיטותיו?
38. כיצד אפשר להבחין בין הסתודדות טובה להסתודדות רעה?
5. ההורה כמודל
1. האם מקור התוקפנות של הילד עשוי להיות ביתו?
2. האם מותר לאב לנהוג בבני משפחתו בקמצנות?
3. האם מותר לשפוט ילדה על פי מעשי אביה?
4. האם היתום זכאי ללמוד?
5. האם דמות הסמכות יודעת הכול?
6. האם אב צריך לתמוך בילדו כדי שיוכל ללמוד?
7. האם חובה על ההורה לכבד את ילדיו ולדאוג להם?
8. האם מותר להפלות ילדים לרעה? האם מותר להפלות את הבנות לעומת הבנים?
9. האם הורים שמזניחים את ילדם פוגעים בעצמם?
10. מה נאמר לאב מכה?
11. כיצד נעודד ילדים להשקיע ולהתאמץ?
12. מה נאמר לילד שאביו מדיח אותו למעשים אסורים?
13. האם חשוב להתפעל מהילדים?
14. מהי הנוסחה להורה האידאלי ולמורה האידאלי?
15. האם חייבים ההורים לפנות לעצמם זמן כדי להיות עם ילדיהם?
16. מה נאמר להורה שמתעלל בילדיו ואינו שועה לאזהרות?
17. מה יגיד מחנך לילד מורד?
18. האם עונש חייב להיות פרופורציונלי לחומרת המעשה? ומהי ערכה של ההבלגה?
19. כיצד צריך להתייחס אב לילדו העולה עליו?
20. האם מוטלת על ההורה החובה ללמד את ילדו להגן על עצמו?
21. האם חייבים ההורים לפתח קשר רגשי קרוב עם ילדיהם?
22. האם אפשר להשתמש בפסוקי קוראן במקום במכות?
23. מה נאמר לילד מוכה או לילד שעבר התעללות?
24. מה נאמר להורים שלא מתעניינים בלימודי בתם?
25. מה נאמר להורה שאינו נוהג בילדיו בשוויון?
26. מה נאמר לאב שדוחה את בתו משום שהיא בת והוא רצה בן?
27. כיצד נדגיש את הטוב שעשה הילד ולא את הרע?
28. האם תמיד יש לכבד את הסמכות?
29. מה נאמר לאב שמדרדר את בנו למעשים רעים?
30. מה נאמר לאב שמקפח את בנותיו ביחס לבנים?
31. האם מותר למורה או להורה להשוות בין ילדים?
32. כיצד נעודד אב לנהוג בנשותיו ובילדיהן בשוויון?
33. מה נאמר להורה שלא משקיע בחינוך ילדיו?
34. מה נאמר למי שלא מבין שלבנים ולבנות זכויות שוות על אף היותם שונים?
35. כיצד נעודד אבות שלא לרצוח את נפש בנותיהן?
36. מה נאמר להורה שמביא לעולם ילדים רבים ללא כל תכנון ומחשבה?
37. מה נאמר לאב שהכול מצפים ממנו שייוולד לו רק בן?
38. ילד שהוריו מזניחים אותו, כיצד נעודדו להצליח?
39. כיצד תשכנע הבת את אביה שאין לקפח אותה לעומת אחיה?
40. לצד מי צריך הילד לעמוד – לצד אבא או לצד אמא?
6. על חנופה, רברבנות ועוד רגשות שליליים
1. מה נאמר למי שהולך שבי אחר מקסמי שווא?
2. כיצד אפשר להתגבר על הקנאה?
3. מה דעתו של אלוהים על הרברבן?
4. מה נאמר לילד שזלזל ונכשל?
5. כיצד יש לקבל הצלחה וכישלון?
6. מה נאמר לאדם שעזר לחברו ולא זכה להכרת תודה?
7. מה נאמר לילדה שמתביישת באביה?
8. מה נאמר לאדם מנופח?
9. מה נאמר למי שחושש לספר פן יתנקמו בו?
10. מה נאמר לילד שמתנשא?
11. מה נאמר למי שיש לו רגשי נחיתות?
12. מה נאמר למורה שלא מתחשבת בתלמידים ובהורים?
13. מה נאמר למי שמתגאה במעשיו במקום להתבייש בהם?
14. מה נאמר למי שקופץ את ידו ולא תורם לזולת?
15. מה נאמר לנערה שמשפילה את בני כיתתה?
16. מה נאמר למי שמקנא ולא יכול להתגבר על רגשותיו?
17. מה נאמר למי שהגיע למעמד רם ושכח שגם הוא היה פעם נזקק?
18. מה נאמר לאיש שמאבד פרופורציה בחיים?
19. מה נאמר לאישה גאוותנית?
20. מה נאמר לאדם שלא מרוצה מצורתו החיצונית?
21. כיצד נעודד קמצן לתרום לכלל?
22. מה נאמר למי שנעלב מדמות הסמכות משום שלא תמיד היא פנויה אליו?
23. כיצד נעזור לאדם שלא להימשך לאנשים מרשימים ורעים?
24. מה נאמר לאדם שעסוק בצורה החיצונית ולא במהות?
25. מה נאמר למי שמאיימים עליו כדי להפחידו?
26. מה נאמר לאיש העשיר שלא מתחשב בעני?
27. מה נאמר למי שלועג לחברו?
28. מה נאמר למי שמרבה לחשוד?
29. כיצד נלמד אדם להסתפק במועט?
7. האמת, ההבטחה והאחריות האישית
1. האם הבטחה פירושה גם הבטחה לעצמך?
2. האם מוטלת על חבר החובה לומר את האמת גם אם היא כואבת?
3. על פי מה יש לשפוט אדם, על פי מעשיו או על פי מעשי בני משפחתו?
4. האם עמידה בהבטחה משפרת את הדימוי העצמי?
5. מה נאמר למי שנשבע שבועת שווא?
6. האם האדם לבדו אחראי למעשיו?
7. מה נאמר לילד שמשקר בקביעות?
8. מה נאמר למי שמפיץ שקרים?
9. מה נאמר להורה שמטיל על ילדו את האחריות למות אביו?
10. האם התחייבות לאלוהים היא גם התחייבות לעצמך?
11. מה נאמר לילד שעליו להעיד נגד אחד מהוריו?
12. מיהו האויב הגדול של האדם?
13. האם יש לקיים הבטחות והסכמים?
14. האם הדבקות באמת עושה חברים?
15. כיצד יש לעודד ילד להודות במעשיו?
16. מה נאמר למי שאנו רוצים שיעמוד בהסכם?
17. מה חשוב יותר, האמת או הנאמנות למשפחה?
18. האם אחות אחראית למעשיה של אחותה?
19. מה נאמר למי שהבטיח שישנה את התנהגותו ולא עשה כן?
20. מה נאמר לילד שנוהה אחר דמיונות שווא?
21. האם מותר להשליך את האשמה על האחר?
22. מה נאמר למי שלא יודע להבדיל בין דמיון למציאות?
23. האם יכול ילד לא להיגרר אחר מעשיהם הרעים של בני כיתתו?
24. כיצד נוציא את האמת לאור?
25. האם על האדם לסמוך על עצמו או לחכות לעזרה מאלוהים?
26. מה נאמר למי שנכנע לפחד ומוותר על האמת?
27. מי אשם כשילד נכשל בלימודים?
28. מדוע יש לעודד את אמירת האמת?
29. מה נאמר למי שמזלו בגד בו?
30. מה נאמר לתלמיד שלא רוצה להקשיב למורה?
31. מי אחראי להתרחשותה של תאונת דרכים, האל או האדם?
32. מה נאמר למי שלא מאמין לנו אף על פי שדיברנו אמת?
33. כיצד נעודד ילד לסמוך על עצמו בלימודים?
34. כיצד נעודד אדם לדבוק באמת?
35. מה נאמר לאדם שחש רגשי אשמה לא מוצדקים?
36. כיצד נשקף לאדם שהוא אינו אומר את האמת?
37. מה נאמר לשניים שרבים?
38. מה נאמר למי שמסרב לשמוע דברי אמת?
39. מה נאמר לאדם שמאשים את האחר ומסרב לקבל אחריות?
40. כיצד נעזור לאדם להתמודד עם לחץ קבוצתי?
41. מה נאמר להורה שחוטא ומחטיא את ילדיו?
42. מה נאמר לילד שלא רוצה ללמוד?
43. כיצד נעודד ילד ללמוד?
44. כיצד נחנך ילדים להיות ישרים?
45. כיצד נאמר לאדם שהאמת ידועה בלי להעליבו?
46. כיצד נעודד אדם לקיים את התחייבותו?
47. כיצד נעודד אדם לדבוק באמת על אף הקושי הכרוך בכך?
48. כיצד נשכנע כיתת תלמידים לומר את האמת?
49. כיצד נעודד את האדם לקבל אחריות?
50. מה נאמר למורה שאינו משקיע בתלמידיו?
51. כיצד נסביר לאדם שגורלו בידיו ולא ביד אדם אחר ואפילו לא ביד אלוהים?
52. כיצד נאמר לנערה שהיא אינה אחראית למעשי חברתה?
53. מה נאמר להורה הרוצה שזכותו תעמוד גם לילדו?
54. מה נאמר לילד שסומך על אביו שיציל אותו מכל מעלליו?
8. הסבלנות, הצניעות והצורך להכיר במגבלות
1. מה יעשה ילד כשההורה או המורה לא רואים כמה הוא טוב?
2. מה נאמר למי שמתבייש לקבל טיפול נפשי?
3. האם הסבר עדיף מעונש?
4. מה נאמר לילד שפגעו בו ואיננו רוצים שיחזיר?
5. כיצד נפיח תקווה בילד שהורה מתעלל בו?
6. כיצד נעודד את האדם להתאפק?
7. האם השתתפות בתהליך הגדילה חשובה מהציון הסופי?
8. מה נאמר לנערה שמורתה מעליבה אותה?
9. מה נאמר לבחור או לבחורה שבן זוגם עזב אותם?
10. מה נאמר למי שהוריו אינם מתירים לו ללמוד את מה שהוא רוצה?
11. מה נאמר לילד מן החינוך המיוחד שמתקדם לאטו בלימודיו?
12. כיצד נעודד את האדם להיות סבלני?
13. מה נאמר למי שלא מבין שלכול זמן ועת לכל חפץ?
14. מה קורה כשמשלמים טובה תחת רעה?
15. כיצד נלמד ילד להקל על עצמו אחרי שנחת עליו אסון?
16. מה נאמר להורה שרוצה רק ציון 100?
17. האם פנייה לטיפול נפשי היא סימן לחוזק?
18. האם לקות למידה קשורה לעצלות או לטיפשות?
19. מה לעשות כשאנו נתקפים בפיתוי?
20. כיצד נפייס בין שני יריבים?
21. מי יודע להעריך נתינה?
22. מה נאמר לאם שדורשת מבתה יותר מדי?
23. כיצד נעודד מישהו שהגיע למקום חדש?
24. מה נאמר כשניסינו לעזור למישהו בכל דרך אפשרית והוא בשלו?
25. כיצד תסביר לאדם כמה חשוב לרכוש מקצוע?
26. מה נאמר לילד שצוחק על החלשים ממנו?
27. כיצד נסביר לאדם שלא הכול אפשרי?
28. מה נאמר למי שזקוק להדרכה ואינו ער לכך?
29. מהו ערכה הנפשי של התפילה?
30. מה נאמר למי שמסרב לעזור לחלש?
31. מה נאמר לאדם שרוצה להיות מושלם ולא מצליח?
32. מה נאמר למי שהולך אחרי יצריו?
33. האם נוכל לתת צדקה בסתר?
34. מהן הדרכים הלגיטימיות להתבלט?
35. מה נאמר לרברבן?
36. כיצד עלינו לנהוג בכספנו?
37. מיהו הגבר האמתי?
38. כיצד נחנך את ילדנו לצניעות בהופעה ובלבוש?
39. מה נאמר לאדם שאינו מכלכל את הוצאותיו בתבונה?
40. מה נאמר לילד עני שרואה את חבריו מוציאים כסף בלי חשבון?
41. מה נאמר לאדם מתנשא?
42. מה נאמר לנער שאינו מכבד את אמו?
43. מה נאמר לנערה שמתגאה ביופייה?
44. מה נאמר למי שמתנשא וחושב שאיש לא יכול לפגוע בו?
45. מה נאמר לילד שאינו מכבד את הוריו?
46. כיצד נלמד את האדם שלא לבוז לאחר?
47. מה נאמר למי שמתנשא מעלינו בזמן שאנו מבקשים קרבה?
48. מה נאמר לאדם שלא מקבל את המציאות כפי שהיא?
49. כיצד נעודד אדם לספר את מה שמעיק עליו?
50. כיצד נעודד אדם שלא להיסחף למצבי רוח קיצוניים?
51. כיצד אפשר לעזור לאדם להשלים עם מצב נתון?
52. מה נאמר למי שאין לו די כסף לצרכים בסיסיים?
9. סליחה ומחילה
1. מה עושים עם הכעס?
2. האם תמיד אפשר לבקש סליחה?
3. אלוהים סולח ורחום ובני האדם לא?!
4. כיצד נעודד אדם להשיב טובה תחת רעה?
5. מהו הגבול בין הנאה לאיסור?
6. כיצד נערוך סולחה בין משפחות?
7. כיצד אפשר לעודד קבלת אחריות?
8. האם חובה לכבד את ההורים גם כשהם מרגיזים?
9. כיצד נפייס בין שניים שרבים?
10. כיצד נשכנע משפחות עוינות לחדול מהאלימות ולעשות סולחה?
11. כיצד נערוך פיוס במקרים של יריבויות קשות?
12. מה נאמר לאב מתעלל?
13. מה נאמר כשאימא טועה?
14. כיצד נעודד אדם לסלוח לחברו?
15. מה נאמר למי שרוצה לשפר את יחסיו עם בן משפחתו?
16. מה נאמר לילד ששיפר את התנהגותו בכיתה?
17. איך נדע אם לסלוח לאחר?
18. כיצד נעודד בקשת מחילה ממי שעבר עברה?
19. כיצד תעודד אדם מלא חמה לסלוח?
20. מה נאמר למי שמאשים את עצמו יתר על המידה?
10. עבריינות ואלימות
1. מה נאמר למתבגר עבריין?
2. מה נאמר לבני נוער שהשתכרו?
3. כיצד יש לפייס בין ילדים נצים?
4. כיצד נעודד שיתוף פעולה חיובי ולא שלילי בין חברים?
5. האם יש להגיב על אלימות באלימות?
6. מה יכתוב חוקר נוער על קיר חדר החקירות?
7. מה נאמר למי שמנסה להיגמל מסמים?
8. האם יש להיכנע לפחד?
9. מה יגיד השטן ביום הדין לילד שהצטרף לחבורת עבריינים?
10. האם מבקשים לעתים בני אדם שנפגע בהם?
11. מה נאמר לאב או לאם שהם מהמרים ושתיינים?
12. מה נאמר לאב שרוצה להפוך את בנותיו לזונות?
13. מה נאמר לאדם הנוהג באלימות?
14. מה נאמר לילד שמאיימים עליו לבל יאמר את האמת?
15. מה נאמר לנער שרוצים להרחיקו מחבורה רעה של נערים?
16. מה נאמר לנער שעושה "אבו עלי"?
17. מה נאמר לבן משפחה שעבר עברה ומבקש מאתנו שנחפה עליו?
18. מה יאמר נער לחבריו שבחרו בדרך הרעה והוא רוצה להציל אותם?
19. כיצד נעודד אנשים להתרחק מכל אלימות?
11. היחס לאחר
1. כיצד יש לנהוג ביתום ובחלש?
2. כיצד יש להתייחס לכל אדם?
3. האם מותר להתעלם מברכת שלום?
4. האם רצוי שילד יימנע ממעשים אסורים מתוך פחד או מתוך אהבה להוריו ולאלוהים?
5. מה נאמר למי שמקפח בנות ביחס לבנים?
6. מה נגיד לשניים שרבים?
7. מה נאמר לילד שלועגים לו?
8. כיצד נעודד יחס דמוקרטי לאחר?
9. כיצד נעודד רוח של שיתוף פעולה?
10. כיצד נעודד תלמיד מצטיין לעזור לתלמיד חלש?
11. מה נאמר לילד שמקלל?
12. כיצד נלמד את הילד מהי דמוקרטיה בפסוק קוראני אחד?
13. כיצד אפשר לקדם דמוקרטיה?
14. האם יש הבדל בין בחירה בטוב מתוך כוח ובין בחירה בו מתוך חולשה?
15. מה נאמר לחבר שמנצל אותנו?
16. כיצד יש לומר "לא"?
17. כיצד נלמד את האדם לברך את האחר לשלום במאור פנים?
18. מה נאמר למי שנחמד אל האחר רק כשהוא זקוק לו?
19. מה נאמר לבן משפחה שמפלה בן משפחה אחר לטובה או לרעה?
20. מה נאמר למי שפוגע בנו שלא בצדק?
21. מה נאמר לקמצן כדי לעודד אותו לתרום?
22. מה נאמר למי שחושב שמעשיו הרעים הם בעצם טובים?
23. מה נאמר למי שרצה לפגוע באחר ונפגע בעצמו?
24. מה נאמר לאדם טוב שסבל מאדם רע?
25. כיצד נשכנע אדם להשיב טובה תחת רעה?
26. מה נאמר לאדם שחושב על כסף בזמן שאנו חושבים על אחווה?
27. מה נאמר למי שמתקשה לקבל את האחר על רקע מוצאו השונה?
28. כיצד נעזור לאדם שקיבל עזרה כספית מחברו להתגבר על העלבון?
29. מה נאמר לילד שלועג למוגבל?
30. כיצד נעודד אנשים לקבל את השונה ואת החלש?
31. כיצד נעודד אדם להבין שיש משמעות לכל מעשה קטן שהוא עושה?
32. כיצד נעודד אנשים לספר סודות חיוביים ולא סודות שליליים?
33. כיצד נעודד אדם שלא להשתתף במזימות ובקנוניות?
12. תמיד יש תקווה
1. מה עלינו לעשות כשמעשינו הטובים נענים בכפיות טובה?
2. האם אלוהים רוצה שנהיה חזקים?
3. מה נאמר לנער שהפך לנכה?
4. כיצד נעודד ילדים לעבור תקופה קשה?
5. כיצד נעודד ילדי כיתה מקדמת?
6. כיצד על המורה לפנות אל התלמיד החלש?
7. האם אלוהים חפץ להקל עלינו?
8. מה נאמר לאדם השרוי בדיכאון עקב מחלה או פציעה?
9. מה יעשה ילד שהוריו אינם מקשיבים לו?
10. מה נאמר לאיש שחולה במחלה אנושה ומצפה לישועה?
11. מה נאמר לאיש עני וטוב?
12. כיצד נעודד אדם שלא זכה להערכה על מעשיו היפים?
13. מה יאמר מי שאלוהים עזר לו?
14. כיצד נעודד ילדה שמתמודדת יפה עם קשיים?
15. כיצד נפתח דימוי עצמי חיובי בילד?
16. כיצד נעודד תלמיד מהחינוך המיוחד להשקיע ולהתאמץ על אף הקשיים?
17. כיצד נעודד אדם להתמודד עם הקושי ולא להישבר?
13. דמוקרטיה וחברה
1. האם מותר לנסות דברים חדשים?
2. מהו ערך האדם?
3. מה נאמר למי שמפרש טוב לב כחולשה?
4. האם מותר לכפות דת?
5. האם מותר ללכלך את הרחוב?
6. האם כל אחד יכול לקרוא בקוראן ולהבין אותו?
7. מהם יסודות התזונה הנכונה?
8. מה נאמר להורים שחיים בעולם העבר וכופים אותו על ילדיהם?
9. מדוע יש לעשות שלום?
10. מה נאמר למי שעושה פרוטקציה לבן משפחה?
11. מה נאמר למי שמפיץ שמועות שקר?
12. מה נאמר לחמולות שרבות?
13. מה נאמר למי שטוען שאין שוויון בין נשים לגברים?
14. מהי דמוקרטיה במשפחה?
15. מה נאמר למי שהוזהר שלא להעתיק בבחינה ונתפס שוב כשהוא מעתיק?
16. מה נאמר למי שצודק אך צדקתו טרם יצאה לאור?
17. מדוע חשובה כל כך הסמכות כדי לעשות שלום?
18. כיצד נלמד אדם שלא מוצאו הוא שחשוב אלא איזה אדם הוא באמת?
19. כיצד נעודד את קבלת השונה?
20. האם מותר לכפות דעה?
21. מה נאמר לילד שהכו אותו, להחזיר או שלא להחזיר?
22. האם על ההורה והמורה לברר מי הקורבן ומי התוקפן?
23. מדוע העדפת קרובי משפחה היא נגע חמור כל כך?
24. איך עושים שלום?
25. כיצד נסביר לאדם שלא די בכוונה ויש גם לעשות מעשה?
26. כיצד אפשר לעשות בנועם שינויים מרחיקי לכת?
27. כיצד נעודד אדם לעמוד על שלו?
28. מה נאמר למי שעשה עבודה יפה לטובת הכלל?
מבוא
1. על הספר
באביב 2007 העברתי במכללת אורנים קורס שכותרתו "פסיכולוגיה של גיל ההתבגרות" לקבוצה של סטודנטים בדווים שלמדו לימודי השלמה לקראת כניסתם לתוכנית ללימודי תואר שני בייעוץ חינוכי. במהלך הקורס דנו בסוגיות למיניהן הנוגעות לגיל ההתבגרות על פי מיטב הספרות המקצועית בתחום. לקראת סוף הקורס ניגשה אלי סטודנטית אחת ששמה בושרא ואמרה לי: "אתה רוצה שאומר לך את האמת? כל מה שאתה מלמד אותנו לא כל כך יעזור לנו". "מדוע?" תהיתי. בושרא השיבה שאליה, כיועצת חינוכית לעתיד, עשוי להגיע הורה שיאמר לה שנכנס בו השד. "אז מה, אתה רוצה שאומר לו את כל מה שאתה מלמד אותנו?! זה לא יעבוד". "מה כן יעבוד?" שאלתי. בושרא השיבה במילה אחת: "הקוראן".
לשיעור הבא הופעתי ובידי ספר קוראן. לשמחתי מצאתי שיש תרגום מצוין לעברית של פרופ' אורי רובין מאוניברסיטת תל־אביב, שמעביר לא רק את תוכן הדברים כי אם גם את רוחם. חילקנו את שלושים פרקי הקוראן בין חמישה־עשר הסטודנטים. כל סטודנט התבקש להוציא את הפסוקים החינוכיים־הטיפוליים מן הפרקים שקיבל. מתברר שישנם פסוקים רבים כאלה. לכל פסוק כזה התבקש הסטודנט לכתוב סיפור קצר שממחיש כיצד הורה או מורה יכולים להשתמש בפסוק כדי להעביר לילד את המסר שבו. לאחר מכן הוספתי אני הסבר פסיכולוגי קצר המאיר את הסוגיה ואת התהליך שהתרחש.
כיצד אפשר להשתמש בספר? הקורא מוזמן לחפש את השאלה המטרידה אותו בתוכן העניינים כפי שהוא מחפש במילון או באנציקלופדיה. החומר מחולק לשלושה־עשר פרקים ראשיים הנוגעים בנושאים מחיי היומיום של הילד והמשפחה. הקורא יבחר את הפרק המתאים לעניינו ויחפש בו את שאלתו. התוכן יפנה אותו אל העמוד המתאים בספר. שם ימצא הקורא ראשית, את הפסוק בקוראן המשיב לו על שאלתו. הפסוק מופיע בשפת המקור של הקוראן היא השפה הערבית. לאחר מכן מופיע תרגומו של הפסוק לעברית. ולאחר מכן ימצא הקורא סיפור שממחיש כיצד אפשר להשתמש בפסוק הזה כדי להעביר לילד את המסר החינוכי. ולסיום, גם הסבר פסיכולוגי קצר.
לעתים יתרשם הקורא שיש מידה של חזרתיות ברשימת השאלות המופיעות בתוכן העניינים הן בין הפרקים הראשיים והן בתוכם. הדבר נובע מן הקושי האובייקטיבי לחלק את עולמו ואת מעשיו של הילד לתחומים ברורים ומוגדרים שאין ביניהם חפיפה. מעבר לכך, גם הקוראן חוזר ומדגיש אמירות חשובות כדי להעניק להן משנה תוקף. למשל, הצורך לומר את האמת. ואכן, ההורה והמורה יוכלו למצוא בספר פסוקי קוראן שונים הדנים בנושא ולכל אחד מותאם סיפור אחר. חשוב לציין, הסטודנטים אינם פרשנים של הקוראן וגם אינם מתיימרים להיות כאלה. הכוונה שלנו בספר זה היא לקרב את הילד ומשפחתו לקוראן ולחום ולאהבה המצויים בו כדי לחנכו על פי מיטב ערכי המסורת.
ספר זה הוא השלישי בסדרת "הצופן התרבותי". הספר הראשון, "פיצוח הצופן התרבותי", הניח את היסודות התאורטיים לאופן החשיבה של התרבות המסורתית־הקולקטיבית ולאופן החשיבה של התרבות המודרנית־האינדיבידואלית ועמד על ההבדלים ביניהם. הספר השני, "דיאלוג — 123 סיפורים טיפוליים מהחברה המסורתית ופתרונם", העניק לקורא דוגמאות רבות הלקוחות מחיי היומיום של שתי תרבויות מרכזיות אלה ומבטאות את ההבדלים באופן החשיבה. ואילו הספר הזה, "הקוראן לחינוך הילד, בליווי דוגמאות והסברים פסיכולוגיים", מעניק לקורא את הפתרון הדתי, זה הממוקד חוץ ולא ממוקד פנים. בכך משלים הספר את הספר הקודם לו בסדרה בהציגו את הפתרון הסמכותי המקובל בחברות מסורתיות־קולקטיביות בניגוד לפתרון המודרני, הדורש חקירה פנימית.
רצוני לומר כמה מילים אישיות. לא הכרתי את הקוראן לפני תחילתה של העבודה. הופתעתי לגלות ספר שרוחו חמה ואוהבת ובמרכזו הנחיות הנוגעות לקשרים בין־אישיים ולחיים עם האחר. אכן, שוב פתחו לפני תלמידי עולם מופלא.
תודה מיוחדת אני חב לאנשים רבים. למוסא עודה, המורה שלי לערבית, שכבר מזמן הפך להיות בעבורי יותר אח מאשר מורה. מוסא תרגם לעברית את הקדמותיהם של שייח' מחמוד עומרי ושייח' עבדאללה נימר דרוויש ובדק ביסודיות את פסוקי הקוראן בערבית. שייח' מחמוד עומרי ערך את פסוקי הקוראן בערבית בדייקנות ובמסירות. ד"ר פארוק מואסי תרם מניסיונו הרב ועצותיו הטובות. איילת בר טל העורכת הלשונית של הסדרה תרמה גם הפעם את רגישותה ותבונתה למלאכת העריכה. תלמידתי בושרא מזאריב לא חסכה שום מאמץ בעזרה ובעידוד כדי לקדם את העבודה ולהביאה לידי השלמה. ולסיום, תלמידי שלקחו חלק במשימה בהשקעה רבה ובהתלהבות.
ואלה שמותיהם של הסטודנטים העושים במלאכה:
שירין הייב עוביד, מנאל זובידאת, סמאהר זידאן, אסמא ח'אלדי, שריף חג'אג'רה, בושרא מזאריב, עאישה מזאריב, רים נוג'ידאת, אמירה סואעד, עבדאלבאסט סואעד, מעאלי פלאח, מיאדה רחאל, שאמה רמיחאת, סולאף שבלי, מיאדה שבראוי.
עפר גרוזברד
פברואר, 2008
חיפה
2. רקע תאורטי
אם נרצה להמחיש את כל רצף הפתרונות האפשריים לסוגיה חינוכית כלשהי נוכל לשרטט ציר אופקי שבקצהו האחד נמצא הפתרון הדתי בעל מיקוד השליטה החיצוני, המאפיין חברות מסורתיות־קולקטיביות, ובקצהו האחר נמצא הפתרון בעל מיקוד השליטה הפנימי, המאפיין חברות מודרניות־אינדיבידואליות, והוא שם את האדם במרכז. בפתרונות מן הסוג הראשון ההנחיות הנוגעות להתנהגות הן ברורות ובאות מבחוץ, מדמות הסמכות, יהיה זה אלוהים, מנהיג או הורה. כך בעצם גדלה החברה האנושית לאורך כל ההיסטוריה. את הפתרונות מן הסוג השני מייצגים הוגי הדעות של העת החדשה, שהתפתחה בצפון אירופה וצפון אמריקה. במאה השנים האחרונות אחת הנציגות הבולטות של החשיבה המערבית היא הפסיכואנליזה, שמעניקה לאדם חופש מוחלט של מחשבה וביטוי. האדם הנמצא בטיפול בעל אוריינטציה פסיכואנליטית מתבונן לתוך עצמו, חוקר את עצמו ואת רגשותיו ורוכש תובנות בנוגע לעצמו. זהו סמל מיקוד השליטה הפנימי של האנשים שעברו תהליך נפרדות ממשפחתם וחשים את עצמם אינדיבידואלים. המשותף ליצירתיות, למדע ולדמוקרטיה, שהתפתחו בחמש־מאות השנים האחרונות של העידן המודרני במערב, היא החשיבה העצמאית. בתנועה על הציר ששרטטנו מן הקוטב המסורתי לקוטב המודרני נחלוף על פני חברות שבהן החינוך מכוון לאחדות המשפחה ולקשר מחייב עם האחר ועל כן המבט הוא בעיקרו החוצה, ונגיע אל חברות שבהן האדם ורצונותיו הם במרכז. המסע הזה מתבטא בחווייתו של הפרט במעבר מקונפליקטים בין־אישיים, שבהם האדם חש שהוא נמצא בעימות עם סביבתו, אל עבר קונפליקטים תוך־אישיים, המתאפיינים ביכולת לאינטרוספקציה ולאמביוולנטיות ובהם חש האדם את ההתלבטות בתוכו. מסע זה לדידו של בן המערב הוא מסע בזמן אל הימים שגם הוא היה בן החברה המסורתית־הקולקטיבית. הליכה על הציר הזה מאפיינת גם תרבויות למיניהן בימינו אנו. בקצה המסורתי־הקולקטיבי נמצא חברות דתיות ושבטיות במיוחד. ככל שנתקרב אל הקוטב המודרני־האינדיבידואלי נפגוש תרבויות בשלבי מעבר המשלבות אלמנטים קולקטיביים ואינדיבידואליים גם יחד. כך אפשר לראות היום בכמה ממדינות דרום־מזרח אסיה כלכלה מתפתחת לצד אלמנטים קולקטיביים מובהקים של שלטון הייררכי. במזרח אירופה נמצא יותר אלמנטים קולקטיביים מאשר במערבה ובצפונה של היבשת. במסענו נחלוף על פני קבוצות הגירה שונות שהיגרו למערב ובהן נהג הפרט לחשוב במונחי "אנחנו" וציפה להנחיות חיצוניות, ואילו עתה עליו להתמודד עם חשיבה במונחי "אני" ועם פנייה אל שיקול דעתו ואל אחריותו האישית. ולבסוף, הקוטב המודרני, שבו נעודד את הפרט להתבונן אל תוכו ולבטא כל דבר העולה על דעתו. כמובן גם בכל אחד מאתנו יש חלקים אינדיבידואליים וקולקטיביים במינונים שונים המשתנים לאורך החיים. ילדים נוטים יותר להתנהג ומתקשים לעתים קרובות להביט פנימה ולשוחח על רגשותיהם. את הקונפליקט, אם הוא קיים, הם חווים בדרך כלל כעומד בינם ובין העולם ולא בתוכם. בתהליך הגדילה קטֵנה התלות של הפרט בסביבתו, גדֵלה עצמאותו ואִתה יחד גדלה היכולת להתבוננות פנימה והוא חש יתר לגיטימציה לבטא את תחושותיו. הוא נעשה מודע להן יותר וכך גדלה מידת נפרדותו מן הקבוצה ומתפתחת חשיבתו העצמאית.
"הקוראן לחינוך הילד" מייצג את הקוטב של מיקוד השליטה החיצוני לשם חינוכו של הילד. סמכותו של הקוראן מופעלת כדי ללמד את הילד את כללי ההתנהגות הנכונים. סמכות הקוראן, כפי שנראה, היא חמה ומיטיבה אבל היא הסמכות. הילד מקבל את דברי הקוראן מתוך הזדהות עמוקה עם כללי ההתנהגות האלה. והקוראן תמיד יהיה שם כדי להזכיר לו את הכללים כשייטה לשכוח אותם. בספר השני בסדרה, "דיאלוג — 123 סיפורים טיפוליים מהחברה המסורתית ופתרונם", פגשנו מספר רב של התערבויות חינוכיות וטיפוליות שבהן נערך דיאלוג בין שתי התרבויות, המסורתית־קולקטיבית והמודרנית־אינדיבידואלית. הקורא היה יכול להתרשם מהתנועה לאורך הציר הזה כשהתלמידים מייצגים לא אחת את הקוטב המסורתי ואילו המחבר, פסיכולוג קליני מערבי, מייצג את הקוטב המודרני. ספר זה, בהמשך לקודמו, נועד להעניק לקורא המסורתי־המוסלמי את יופיו של הקוראן בכל הנוגע לענייני חינוך. כפי שאמרה אחת התלמידות, "משפט של הקוראן מסדר את העניינים". רבים מאנשי המערב יאמרו שהם לא היו מוכנים לקבל תכתיבים כאלה ללא פנייה אל שיקול דעתם, אולם האנשים המאמינים מבקשים הנחיות כאלה וחשים את החום והאהבה שנלווים אליהן. לדידם, זוהי הדרך לחיים בחברה מסודרת שאינה לוקה בתחלואים הרבים של החברה המודרנית המערבית. לעתים קרובות דווקא ילדים בכל מיני גילים מבקשים מאתנו הנחיות ברורות, הנחיות שמעניקות להם תחושה של סדר וביטחון שלא תמיד מוערך מספיק בעולם המערבי. אם כן, ל"קוראן לחינוך הילד" שתי מטרות. האחת, להעניק לבני דת האסלאם ספר שיאפשר להם להשתמש בקוראן לפתרון בעיות חינוכיות רבות שהם נתקלים בהן בחיי היומיום. כך לכל בעיה יש פתרון וקשה לחשוב על תחום שהקוראן לא נדרש אליו באופן כלשהו. אלה כללי מוסר אוניברסליים של המין האנושי שהקוראן מיטיב לבטא בחום ואהבה. המטרה האחרת, החשובה לא פחות, היא לאפשר לבני דתות אחרות להכיר באיכויות המיוחדות של הקוראן, בחוכמת החיים שבו ובהנחיות היפות כל כך המאפשרות לקבוצות אנשים בעלי נטייה מסורתית־קולקטיבית לחיות יחד בהרמוניה ושלום. דווקא בימינו אנו, כשהחברה המודרנית מחפשת את דרכה בעולם של מתירנות רבה, ניצבות הנחיות הקוראן כמגדלור המראה את הדרך ומגלות כמה חום ואהבה קיימים בהנחיה הנכונה המאפשרת לקבוצה לחיות חיים משותפים. דומה שמרגע שבן המערב החל לחשוב במונחי "אני" קשה לו מאוד לחזור למקורותיו, הן האישיים והן התרבותיים, ולזכור שבעבר חש בטוב בתוך הקבוצה. במובן הזה דומה בן המערב לילד מרדן שהשתחרר מדמות הסמכות, יהיה זה אב, מנהיג סמכותי או הדת, ועתה הוא צריך לבסס את עצמאותו לפני שיוכל לשוב ולבחון את עברו מעמדה מאוזנת יותר ופחות טעונה רגשית. הספר מנסה אפוא גם להעניק לבני הדת המוסלמית כלים ממשיים לפתרון בעיות וגם להעניק לבני דתות אחרות הצצה שבזכותה יוכלו להעריך ולכבד את תרבות האסלאם, המציבה במרכז את הקשר האנושי ואת הצורך לפתח אותו באופן חם ונכון.
הנחיות חיצוניות יכולות להיות קשות ואכזריות, לא כך הקוראן. חיפוש פנימי יכול להיות קר ומנותק, לא כך היא התרבות המערבית במיטבה. ואולם לעתים נוטה כל צד לראות את מגרעותיו של האחר ולא את יתרונותיו, שאותם הוא יכול לאמץ כדי לקחת את הטוב משני העולמות. בני התרבות המערבית עלולים לייחס לבני התרבות המסורתית תכונות של דיכוי הפרט וחירותו מבלי להכיר במשמעות הקשרים האנושיים החמים לבני אותה תרבות שעליהם לא היו מוותרים בשום מחיר. לעומתם, בני התרבות המסורתית עלולים להתבונן בבני התרבות האינדיבידואלית ולחוש שהם אגוצנטרים השקועים בעיקר בעצמם. גם הם אינם מכירים ביכולתם של בני המערב להעניק לאחר, בדרכם שלהם, את האמפתיה וההבנה המייצגות את כל הטוב הקיים בעולמם. חשיבות ה"אני" לעומת חשיבות ה"אנחנו" הוא נושא עמוק ורגיש שכל תרבות מקדשת. כך שקועה כל תרבות במידה כלשהי, באופן טבעי, בעצמה ואינה מסוגלת לראות את האחרת. בספר נוסף המתוכנן בסדרה, "יסודות המפגש הבין־תרבותי — תאוריה ופרקטיקה", אשתדל להתמודד עם סוגיה קשה זו — מה קורה כשבני שתי תרבויות מרכזיות אלה נפגשים זה עם זה ובאמצעות אילו הבנות וטכניקות אפשר לגשר על הפערים הקיימים כדי לקדם מפגשים פוריים בין הצדדים.
ואחרון אחרון חביב הוא ההסבר הפסיכולוגי המלווה כל סיפור ומנתח אותו. זהו גשר בין הקוראן לעולם הפסיכולוגיה המודרנית שנוצר מתוך הבנה שאין ביניהם סתירה ולמעשה הם מחזקים זה את זה. בעולם של סטראוטיפים רבים ייווכח הקורא המערבי שהקוראן אינו ספר של אלימות וטרור. נהפוך הוא, זהו ספר של אהבה. וכדאי שרבים יכירו מתת אהבה זו שאותה נושאת התרבות המוסלמית בגאווה זה כאלף ארבע־מאות שנה.
"הקוראן לחינוך הילד" גם מאפשר לבני המערב "לדבר בשפתם" של בני התרבות המוסלמית. לפנות אליהם מתוך עולמם שלהם ובכך לעשות צעד מכריע של גישור על פערים תרבותיים. לא עוד בן המערב המצטט לבן התרבות המוסלמית ממורשתו התרבותית שלו אלא בן המערב המוכן להכיר את עולמו של האחר וללמוד את אופן חשיבתו מתוך כוונה אמתית להושיט לאחר יד לשלום. אין לי ספק שאם מנהיגים מערביים יכירו פסוקים יפים אלה של הקוראן וישתמשו בהם בפנייתם אל בני הדת המוסלמית ימצאו דבריהם אוזן קשבת. מאמץ זה יוערך מאוד על ידי המוסלמים כשם שמוסלמים שיכולים לפנות אל בן המערב בשפתו ובשפת תרבותו זוכים להערכה רבה ובצדק. הכרת הקוראן והשימוש בו הם אפוא צו השעה לבני המערב בניסיון לגשר על הפערים התרבותיים הקיימים.
3. דברי פתיחה
א. בשם אלוהים הרחמן והרחום
הקוראן בעיני המוסלמים הנו ההנחיה הגדולה ביותר. דבר אלוהים שאינו ניתן לחיקוי והוא הוענק לאחרון הנביאים, מוחמד עליו השלום.
דברי הקוראן מלווים את המוסלמים בחיי היומיום. הם מאזינים לפסוקים בהערכה, ומייחסים להם קדושה רבה גם בזמן התפילה וגם מחוצה לה. המוסלמים מרבים לשנן את הקוראן ולצטט ממנו בכל מיני נסיבות ועל כן יש לו השפעה גדולה על עיצוב אישיותו של המוסלמי מבחינת האמונות, התפילות, המנהגים והתרבות. המוסלמי הקרוב לקוראן, שהוא מקור המוסר והאתיקה, שומר לעצמו באופן זה מקום בקרבת אלוהים, סמוך לדתו, לנביא ולגן עדן.
עאישה, אשתו של מוחמד, נשאלה מה היו תכונות המוסר של מוחמד. היא השיבה שתכונות המוסר שלו היו דברי הקוראן. על כן שימש הקוראן בעניינים רבים: מקור ההנחיה לצורך הטפה והשכנת שלום, לריפוי גופני ונפשי ולשיפוט ופסיקה. המלומדים, המחנכים והמומחים למיניהם בענייני התנהגות הפרט והחברה האסלאמית אימצו את הספר הזה כמדריך. הם ידעו מהי השפעתו החיובית האדירה בטיפול בבעיות החינוכיות והחברתיות בחייו של האדם המוסלמי ובריפוי התנהגויות שליליות דוגמת אלימות, התמרדות, קנאה, שנאה ומנהגים למיניהם שמקורם בתקופה הטרום אסלאמית (הג'אהלייה). בקבוצה אחרונה זו נמנים שתיית יין, נטילת סמים, חילול כבוד, פריצות, זנות, מעשי סדום, גנבה, ניבול פה, שקר ועוד. כך יכלה הנהגת החברה להשקיע מאמצים בכיוון הנכון כדי לתקן ולשפר את המציאות. והרי אין מהימן יותר מהקוראן באומרו בהקשר הזה: "ובנפש ובמי שעיצבה" (סורת השמש, פסוק 7).
טבעי הוא שנפיק תועלת מאנשי המדע והמומחים בתחומי המדע האנושי והחברתי, זולתי דברים שעומדים בסתירה ליסודות הדת הנעלה המבוססת על הקוראן, הסונה והתרבות האסלאמית. לא יהיה נבון מצדנו להתעלם מן המקור הגדול ביותר בחיי המוסלמי.
העבודה שלפנינו מנסה לקשור בין הקוראן, המשמש יסוד לאמונה ולתרבות בחיינו, ובין המדעים המודרניים והמחקרים בתחום ריפוי הנפש. הסיפורים מעלים דוגמאות לבעיות מחיי היומיום הלקוחות מהחברה שלנו. הפתרון שבא באמצעות הפסוק הקוראני ממחיש כיצד יש לטפל בבעיה ומשמש הנחיה ברורה ולפיד של אור. לאחר מכן זוכה הקורא גם בהסבר חינוכי המבהיר את תשובת הקוראן מן ההיבט הפסיכולוגי.
במקרים רבים אפשר בוודאי למצוא עוד פסוקים המשמשים הנחיה לפתרון הבעיה. פסוקים אלה עשויים להשפיע ולדבר אל לבו ונפשו של המוסלמי. זה הנמנה עם אלה המקדשים ומוקירים את דבר הקוראן ושוקדים למלא אחר פקודותיו כדי להשביע את רצון אלוהים ושליחו וכך להימנות עם המוסלמים הטובים.
ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני במקצועו, שקד עם תלמידיו על הוצאתה לפועל של עבודה נאה זו. הסטודנטים, מוסלמים הלומדים לתואר שני בתחום הייעוץ החינוכי, ערים במיוחד לחשיבות הקשר בין הפסיכולוגיה וספר הקוראן כדי לעזור לתלמידי בתי־הספר ולמשפחותיהם. הקורא ימצא בספר בנקל את התשובה הקוראנית והחינוכית לשאלתו ויוכל להפיק ממנו תועלת רבה. על כן, זהו מפעל מבורך הראוי לעידוד ולהערכה. בעתיד יהיה אפשר להוסיף לפסוקי הקוראן המצוטטים גם את אמרותיו של הנביא מוחמד עליו השלום, משום שמעשיו והתנהגותו של הנביא הם למעשה החלה של דברי הקוראן (סורת יום השישי, פסוק 2).
הנני מדגיש שהעבודה הזאת היא עבודה מבורכת וניסיון מיוחד וראשון מסוגו בארץ שבו בא לידי ביטוי שיתוף פעולה בין מרצה לתלמידיו. על כן, ראויה היוזמה לתודה, להערכה ולמעקב. העבודה מעוררת חשיבה רעננה ויוזמה ליצירה וחידוש בתחום הזה ובתחומים אחרים. החוקר, המחבר את המדע המודרני עם הקוראן ותרבות האסלאם, תורם תרומה ניכרת לתועלת האדם והאנושות כולה. כדבר הקוראן, "הקוראן הזה מנחה אל דרך שאין ישרה ממנה, ומבשר למאמינים העושים את הטוב כי שמור למענם שכר כביר" (סורת המסע הלילי, פסוק 9). וכן כדבר הנביא עליו השלום: "הטובים שביניכם הם אלה שלומדים את הקוראן ומלמדים אותו לאחרים".
בכבוד רב, א' שייח' מחמוד עומרי
מרצה במכללת אלקאסמי
מ"מ מפקח מקצועי ראשי להוראת דת האסלאם במשרד החינוך והתרבות.
ב. הילדים הנם פיקדון בידינו
לילד יש זכויות עוד לפני לידתו. הוא זכאי להורים אוהבים המכבדים איש את רעהו, למצב כלכלי יאה, זכות ירושה ועוד. לאחר לידתו זכאי התינוק לינוק מאמו, וזכאי לכך שמבוגר ישגיח עליו בכל מעשיו.
לעתים ישתמש התינוק ביכולתו המתפתחת כדי לקלקל חפצים בבית. הוא רוצה לקבל מאתנו תשומת לב והתייחסות לא רק לשם מילוי צרכיו הבסיסיים כמו אוכל, לבוש, היגיינה ושינה. על כן שומה עלינו ליצור אתו קשר, לקנות לו צעצועים מתאימים ולדאוג לכל התפתחותו. מטרת חינוך הילדים היא לזכות ברצון אלוהים. לשם כך יש לזכור שילד אינו גידול חקלאי הזקוק לתזונה בלבד. חינוך ילדים הוא הרבה מעבר להענקת צרכים בסיסיים לילד. מטרת החינוך היא בין השאר להקנות לילד את יסודות האמונה הנכונים עוד מראשית חייו. אין להקל ראש בשנים הראשונות ובחשיבותן בחינוך, והורים שמזלזלים בתקופה זו בחייו של הילד יצטערו על כך מאוחר יותר.
הילד בתקופת טרום בית־הספר מרבה לשאול ולהתעניין בסובב אותו ולעתים מתקבל הרושם שהוא מרבה להתווכח. אכן, הוא מסוגל להבחין בין מותר לאסור ובין טוב לרע. על כן, בתקופה זו אפשר לבנות את אישיות הילד בכל התחומים (אמונה, מדע, תרבות, התנהגות, ענייני חברה, פסיכולוגיה, רגשות, פיתוח הטעם והיופי וכוח היצירה). הבנות אלה הן שהביאו את המלומד אחמד סולימאן לטעון בספרו "הילד המוסלמי באור הקוראן והסונה" שאפשר לחנך את הילד בשנים הראשונות כך שיהיה מסוגל להיענות ולציית לפקודת אלוהים האומרת: "שמרו את נפשותיכם ואת בני ביתכם מפני האש". כמו כן אפשר להסביר לו את משמעות העדות: "אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד הוא שליחו של אללה".
רצוי ללמוד מן האופן שבו חינך הנביא ילדים והתעמק אִתם בערכי האמונה. כך יעמוד הילד על מהות הסיפורים הקושרים אותו אל אלוהים ויעריך את אלוהים ואת שליחו, הנביא מוחמד. כדי להשיג מטרה זו מומלץ לעודד את מעשיו החיוביים של הילד או את למידתו היפה על ידי הענקת פרסים ומתנות.
נימוסי הילד והליכותיו מתפתחים מתוך חיקוי התנהגותם של הוריו. כשההורים מתבטאים באופן נאה וכובשים את היצר בשעת כעס ינהג הילד כמותם. יש ללמד את הילד לנהוג במבוגרים בכבוד, לברך אותם לשלום ולבקש רשות בטרם יעשה דברים על דעת עצמו. חשוב ללמדו מהו צער בעלי חיים ולהסביר לו שיש לרחם על בעלי חיים ולא לענותם. כמו כן יש להביא את הילדים אל המסגד ולקרב אותו אליהם באופן שיאהבו לבוא אליו. מעבר לכך, שומה על ההורים להשתדל להבין את הילד ותחושותיו ולהיות מודעים לצרכיו. על כן, יש להשתדל שלא להעליב אותו לפני אנשים זרים ולדאוג שילך לישון כשלבו שמח. כמו כן יש להרחיק אותו מדברים מבהילים (מדברי פרופ' ליז אליוט מאוניברסיטת שיקגו).
איני רוצה להאריך, כוונתי לכתוב הקדמה באור חוכמת המלומדים העוסקים בתקופת הילדות. קראתי את העבודה של בושרא וקבוצת הסטודנטים לתואר שני בייעוץ חינוכי בהנחיית ד"ר עפר גרוזברד והתרשמתי שהניסיון החלוצי הזה עשוי לשמש חומר טוב ללמידה. ואולם אני ממליץ שלא להרחיב את פרשנות פסוקי הקוראן, במיוחד אותם פסוקים הנושאים את רעיון יסודות האמונה.
מכל מקום, זהו רעיון טוב ואני מאחל הצלחה לכל הצוות השוקד על המלאכה. אני ממליץ להתעמק בלימודי האסלאם כדי שהמתעניינים יגלו כמה אדיר הוא האסלאם הזה ואיזה עוצמה הוא אוצר בענייני חינוך וגידול ילדים. גידול הילד הנו מעשה האדם ואילו החינוך זקוק לאצבע אלוהים ורצון אלוהים.
שייח' עבדאללה נימר דרוויש
מייסד התנועה האסלאמית
25 בנובמבר 2007
ג. הקוראן הוא המדריך לכל האנושות
הקוראן אינו מיועד למוסלמים בלבד כפי שסוברים לא אחת מוסלמים ושאינם מוסלמים. הוא מיועד לכל מי שמוכן לדבוק בעקרונותיו ולאמץ את הפילוסופיה שלו. אלה יֵצאו נשכרים וישמשו לאחרים דוגמה חיה לאידאלים ולרעיונות הנמצאים בו. וכך אומר הקוראן: "הוי האנשים, הנה ניתנו לכם מעם ריבונכם מוסר השכל ומרפא ללבבות והדרכה ורחמים למאמינים" (סורת יונה, פסוק 57). אלוהים פונה בפסוק זה אל המין האנושי בכללותו ומעודד אותנו להקשיב לדבריו.
יצר לב האדם רע מנעוריו. על כן עלינו להיות ערים לכוחות ההרס הטמונים בנו ולנקוט אמצעי הגנה מתאימים. הקוראן הוא ההגנה וגם התרופה שתרפא את מחלתנו. אנו עשויים להשיג, גם כאינדיבידואלים וגם כקולקטיב, הישגים מרשימים ולשבור שיאים בעולם החומרי, משום שניחנו בכוחות אינטלקטואליים ללמוד וליישם את הידע והניסיון שלנו. ואולם אנו נכשלנו ביישום אותו ידע לבניית העצמי שלנו והתרחקנו מכל קבלת אחריות. לעתים כשאנו עצמנו מקור הבעיה אזי קשה לנו לזהותה ואנו נוטים למצוא תירוצים, מאשימים בנקל את האחר וממהרים להענישו. מעטים מסוגלים לקבל על עצמם אחריות ולתקן את המעוות. קבלת אחריות דורשת אומץ, בגרות ויכולת להתעלות מעל לטבעו השלילי של האדם.
הקוראן והספרים הקדושים שקדמו לו הסבירו באריכות את נושא בניית העצמי ויכולתו של הפרט לקבל אחריות. אישיות חיובית ואחראית נבנית לא לשם השגת יתרון על האחר. נהפוך הוא, אישיות זו נבנית במחיר ויתור על היתרון והמעמד שרכש הפרט כאב, כאח או כמי שזכה להערכה על הישגיו. ויתור זה נעשה לטובת האמת, הצדק, החמלה, הכבוד, הפיוס וההתחשבות באחר גם אם אינו מחבב אותי וכיוצא באלה. אבל אנו מנסים להיות נחמדים אל הסובבים אותנו על פי רוב מתוך נקודת מבטנו ולא מתוך נקודת מבטם. והנה בא הקוראן ומציע לנו להיות נציגי הצדק ומגניו גם אם הוא פועל נגדנו ונגד הורינו וקרובינו. קל להטיף זאת לאחרים וקשה ליישם כשמדובר בנו ובקרובים לנו. האהבה למין האנושי היא דבר אחד, מלמדנו הקוראן, והאנוכיות היא דבר אחר.
אנו יודעים שכל אדם אחראי למעשיו. אבל האם האדם אחראי גם לרגשותיו ולמניעיו? התשובה החד־משמעית היא, כן! חוקים חיצוניים לא יעזרו במקרה זה. עלינו להפעיל את השעון המעורר הפנימי שלנו כדי שיתריע על סכנה כשאנו סוטים להתנהגות לא תקינה לפני שיהיה מאוחר מדי. יש לזכור שניצחון האדם יושג ברגע שיפסיק להשתמש בידע שיש לו כמכשיר להשגת רווח ויתרון על האחר. הידע צריך לשמש הדרכה בתחומים רבים, במיוחד בנוגע לרגשות הפנימיים והאינטימיים שלנו. אז ורק אז נוכל להכריז על ניצחון. עד אז יש להמשיך במאבק כנגד עצמנו. עלינו להתרכז ולהעניק תשומת לב לתכונותינו החיוביות וללמוד לחסום את תכונותינו השליליות. הקוראן נותן לנו רשימה של תכונות שליליות שכל אדם יכול לזהות. ההיסטוריה של העידן המודרני מעניקה לנו סיבות רבות להתגאות ואותן עלינו להמשיך ולשפר. אבל היא זו שגם העלתה את הצד האפל שבנו וממנו עלינו להיזהר.
הנה רשימה חלקית של תכונות אנושיות שליליות: בני אדם נוטים לחיפזון, לאי־צדק, לבורות, לרוע, לסכסוך ולפסימיזם. על אף החולשות האלה בני האדם הם שליחיו של אלוהים על פני האדמה. מעמד זה הוענק להם בעיקר משום שהם מסוגלים להתגבר על המכשולים האלה באמצעות ידע, אמונה ומעשים טובים. אין אנו יכולים להרשות לעצמנו להתנהג כאחיו של יוסף, שהקנאה העבירה אותם על דעתם וגרמה להם למכור את אחיהם. עלינו לנהוג כנביא איוב, שאף על פי שאיבד את הכול לא נתן לייאוש לנצחו. עלינו לנהוג כיוסף, שלא ביטל את זמנו ולא שקע באבל על מה שעוללו לו אחיו, אלא עזר למצרים לשרוד בתקופת הרעב.
דברים אלה מזכירים לנו שבעייתנו היא עתיקת יומין. הצורך לאזן בין תשוקותינו ובין צורכי האחר דורש התייחסות מתמדת וחינוך רציף. עלינו לקדם את הידע שלנו, גם זה המכוון לפיתוח האישיות, כדי שלא נהיה עבדים לתרבות שלנו, להיסטוריה ולמסורת שלנו. כדי שנבין את משמעות חיינו ונשאף לחיים טובים יותר לכולנו ונשאיר אחרינו עולם ששרוי במצב טוב יותר משהיה כשקיבלנו אותו. בהיותנו יצירי כפיו של אלוהים עלינו לעזור זה לזה לשאת בעומס ולהזכיר זה לזה את הצורך לדאוג לאחר ולעשות מעשים טובים.
הייתה לי הזכות לפגוש את ד"ר עפר גרוזברד ולהתרשם מחלקים מעבודתו. כשעפר ביקש ממני לכתוב הקדמה לספרו הנפלא הנוגע לטיפול בקשיי אנשים באמצעות הקוראן ראיתי בכך זכות יתר גדולה. אני חייב להודות שבהיותי תלמיד של הקוראן מזה עשרים שנה הוקסמתי מן העבודה. זוהי הוכחה של נכונות ההצהרה שהקוראן הנו מדריך לכל המין האנושי. הספר מבהיר באופן יוצא מהכלל כיצד אפשר לפתור קשיים רבים ומגוונים של אנשים בעזרת הקוראן. למשל, כשנאמר לאדם בעזרת פסוק מן הקוראן שהוא לא צריך לחוש אשמה בנוגע לדברים שהם מעבר לשליטתו הוא נחלץ מן הדיכאון. במקרה אחר התרחשה התקדמות לאחר שנאמר להורים בעזרת פסוק מן הקוראן שילדיהם זכאים למידה של חופש ויש לכבד את החלטותיהם. כל אלה הנן דוגמאות בהירות ומבוססות המלמדות אותנו כיצד יכולים לימודי הקוראן לשפר את מצב המין האנושי. כולי תקווה ותפילה שהקורא יצא נשכר וישתמש בשפע הידע שמציע הספר. אני ממליץ לכל תלמיד של הקוראן ללא קשר לדתו, אמונתו או תרבותו לקרוא את הספר.
אסיים בציטוט מסורת בין השמשות: "האדם לאבדון ילך, אך לא המאמינים והעושים את הטוב והמצווים על האמת, והמצווים על עוז רוח". החיפוש המתמשך אחר האמת, הסבלנות, האמונה והעשייה הנכונה היא שתרחיק אותנו מהאבדון ומהיעדר התקווה הבא בעקבותיה.
שייח' מוסא אדמני
אימאם אוניברסיטת מטרופולין, לונדון.
ראש מכון לוקמאן להתפתחות וחינוך.
פרק א
אובדן, מחלות ואסונות
1. מה נאמר לילדה החשה רגשי אשמה על מות אביה?
أَيْنَمَا تَكُونُواْ يُدْرِككُّمُ الْمَوْتُ وَلَوْ كُنتُمْ فِي بُرُوجٍ مُّشَيَّدَةٍ وَإِن تُصِبْهُمْ حَسَنَةٌ يَقُولُواْ هَذِهِ مِنْ عِندِ اللّهِ وَإِن تُصِبْهُمْ سَيِّئَةٌ يَقُولُواْ هَذِهِ مِنْ عِندِكَ قُلْ كُلًّ مِّنْ عِندِ اللّهِ فَمَالِ هَؤُلاء الْقَوْمِ لاَ يَكَادُونَ يَفْقَهُونَ حَدِيثًا (سورۃ النساء, آيۃ 78)
המוות ישיגכם בכל מקום אשר בו תהיו, ולו גם במגדלים נישאים. בפקוד אותם טובה, יגידו, זאת מעם אלוהים, ובפקוד אותם רעה, יגידו, זאת מעמך. אמור, הכל מעם אלוהים, ומה להם לאנשים הללו כי לא יבינו דבר מן האמרים? (סורת הנשים, פסוק 78).
סמירה, תלמידת כיתה ד', הצטיינה בלימודיה ובכל פעילויות בית־הספר. לפני כחמישה חודשים לקח אותה אביה לבדיקות בבית־החולים הקרוב. מכונית שנסעה ממולם סטתה ממסלולה והתנגשה במכוניתם התנגשות חזיתית. אביה נהרג במקום והיא, שישבה במושב האחורי, יצאה בפציעות קלות. כששבה לבית־הספר לאחר כחודש ימים ניכר שינוי בולט באישיותה ובהתנהגותה. היא נעשתה ילדה שקטה מאוד, חדלה להשתתף בשיעורים ובפעילויות, וציוניה ירדו במידה ניכרת. כשמודיעים על אספת הורים או מבקשים את אישור ההורים לפעילות מחוץ לבית־הספר היא פורצת בבכי. כשמנסים להרגיע אותה היא נזכרת באביה ומאשימה את עצמה בכך שגרמה את מותו. "בגללי נסענו באותו היום לבדיקות", היא חוזרת ואומרת. "אין שמחה, אין טעם לחיים ואין תקווה בלי אבא, ואני הרגתי אותו", היא ממררת בבכי. המחנכת החלה לחשוש שסמירה עלולה לפגוע בעצמה. היא הפנתה אותה אל יועצת בית־הספר.
סמירה נכנסה אל חדר היועצת וסיפרה לה את סיפורה. כשהחלה שוב לבכות פתחה היועצת את ספר הקוראן בסורת הנשים, פסוק 78, וביקשה מסמירה לקרוא לאט וברור: "המוות ישיגכם בכל מקום אשר בו תהיו, ולו גם במגדלים נישאים". "מה הבנת מהפסוק הזה?" שאלה היועצת. "שאלוהים הוא זה שמחליט על חיים ומוות ואף אחד לא יכול לברוח ממה שמחליט אלוהים". "יפה", אמרה היועצת. "ומה זה אומר לך לגבי עצמך?" "שאני לא אשמה", אמרה סמירה בחיוך קל ומחתה את דמעותיה. "שזה הרצון של אלוהים ואני לא אשמה", חזרה שוב על דבריה. היועצת חייכה אליה בתשובה.
הסבר: פעמים רבות ילדים (וייתכן שפעמים רבות יותר ילדות) מרגישים אשמה על דבר שלא היה באחריותם ולא בשליטתם. סמירה חושבת שהיא הרגה את אביה משום שעל פי ההיגיון שלה בגללה הם נסעו לבדיקה. קשה לה לחשוב שמה שקרה אינו בשליטתה ומה שאינו בשליטתה גם אינו באחריותה. אפשר כמובן להסביר לה את הדבר בצורות אחרות. אפשר לומר לה שאביה היה יכול להיות מעורב בתאונת דרכים במקום אחר ובזמן אחר. אפשר לומר לה שתמיד ילד מבקש מהוריו שייקחו אותו לכל מיני מקומות אבל הדבר אינו עושה אותו אחראי לדרך ולנהיגה. אפשר אולי לומר לה כמה היא רוצה שהדברים יהיו תלויים בה. שכן אילו כך היה הרי הייתה יכולה להציל את אביה. אבל אין אמירה חזקה ומרגיעה כפסוק מן הקוראן המדגיש שאלוהים הוא הקובע גורלות ולא הילדה סמירה. מעתה היא לא תצטרך להסתובב בעולם כשבלבה מועקה איומה של אשמה. חשוב לציין שלא נשתמש בפסוק הזה בכל מקרה של הריגה וודאי לא במקרה של רצח. במקרים של רשלנות למשל, כשנהג הורג מישהו משום שהיה שיכור, וודאי במקרה של רצח בכוונה תחילה לא נשתמש בפסוק הזה, המטיל את האחריות על אלוהים. באותם מקרים נפנה אל פסוקים בקוראן המדברים על אחריות האדם למעשיו ולגורלו.