מעבר לקופה
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך ב'
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך ב'
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך ב'
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך ב'

שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך ב'

משה אבן עזרא, ישראל לוין, טובה רוזן
ספר מודפס

עוד על הספר

משה אבן עזרא

רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (1055 - 1140 בערך), היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד. נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים בכל הזמנים.

לקרוא עוד...

ישראל לוין

ישראל לוין מאוניברסיטת תל-אביב הוא חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשס"ט. בין ספריו: 'שמואל הנגיד, חייו ושירתו' (1963), 'אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו' (1963), 'חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא' (1983), 'ילקוט אברהם אבן עזרא' (1985), 'הסוד והיסוד: מגמות של מיסתורין בשירתו של אבן גבירול' (1986), 'כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול' (2005). ישראל לוין הוא גם העורך המדעי של הסדרה 'שירת תור הזהב', בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, ומהדיר של ספרי ריה"ל, רשב"ג, ראב"ע וטודרוס אבולעפיה שראו אור בסידרה זו .

לקרוא עוד...

טובה רוזן

טובה רוזן היא פרופסור לספרות עברית בימי הביניים. לימדה באוניברסיטת תל אביב ומלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מספריה: 'יצירה מחוכמה: עיון בשירי שמואל הנגיד' (עם עדי צמח, 1983),' לאזור שיר: על שירת האזור העברית בימי הביניים' (1985), 'שירת החול העברית בימי הביניים' (1997),Unveiling Eve: Reading Gender in Medieval Hebrew Literature (2003), 'ציד הצבייה: קריאה מגדרית בספרות העברית מימי הביניים' (2006), 'שמואל הנגיד: שירים' (2006). כן תרגמה את 'הגיטרה הכחולה ושירים אחרים' מאת המשורר האמריקני וואלאס סטיבנס (1985).

לקרוא עוד...

נושאים

שירה דתיתשירה עברית

הספר מופיע כחלק מ -

סדרת שירת תור הזהב
סדרת שירת תור הזהב

תקציר

כרך שני: משה אבן עזרא, משורר, פואטיקן ופייטן קנה את פרסומו הרחב בזכות ה'סליחות' הרבות שלו שנקלטו בספרי התפילה של קהילות ישראל בספרד וסביב הים התיכון, ואשר היקנו לו את כינויו 'הסלח'.

ולעומת הפייטנות הקדומה העושה שימוש בפעלולי צורה רבים, ולעומת שירי החול של משה אבן עזרא המצטיינים ברטוריקה מקושטת ומלוטשת, מתאפיינת שירת הקודש שלו בפשטות תבניתית ובישירות לירית. המשורר נוטל על עצמו את תפקיד שליח הציבור ונותן מבע לתחושות החטא של היחיד ולתקוות הגאולה של הכלל בפיוטים העשויים בשלל סוגים וצורות.

במהדורה מדעית זו למעלה משלוש מאות פיוטים. לצורך הכנתה נבדקו מקורות רבים: קבצי תפילה מספרד ומקהילות יוצאי ספרד, סידורים ומחזורים מכִּתבי יד ומדפוסים, וכן קטעי כתבי יד מגניזת קהיר המקדימים את העדות הטקסטואלית למאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

בכרך א נכללו 'קדושתאות' מתוך ה'מעמד' הגדול של משה אבן עזרא ליום הכיפורים, ו'קדושתא' לחנוכה.

בכרך זה, נכללו פיוטים לכל מועדי השנה, פיוטים ל'נשמת', פיוטי 'יוצר' ('מאורות', 'אהבות', 'גאולות'), ובעיקר 'סליחות' ו'תוכחות'. בסוף הכרך מדור פיוטים מסופקים, מפתחות ונספחים.

ישראל לוין מאוניברסיטת תל-אביב הוא חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשס"ט. בין ספריו: 'שמואל הנגיד, חייו ושירתו' (1963), 'אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו' (1963), 'חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא' (1983), 'ילקוט אברהם אבן עזרא' (1985), 'הסוד והיסוד: מגמות של מיסתורין בשירתו של אבן גבירול' (1986), 'כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול' (2005). ישראל לוין הוא גם העורך המדעי של הסדרה 'שירת תור הזהב', בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, ומהדיר של ספרי ריה"ל, רשב"ג, ראב"ע וטודרוס אבולעפיה שראו אור בסידרה זו .

טובה רוזן היא פרופסור לספרות עברית בימי הביניים. לימדה באוניברסיטת תל אביב ומלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מספריה: 'יצירה מחוכמה: עיון בשירי שמואל הנגיד' (עם עדי צמח, 1983),' לאזור שיר: על שירת האזור העברית בימי הביניים' (1985), 'שירת החול העברית בימי הביניים' (1997),Unveiling Eve: Reading Gender in Medieval Hebrew Literature (2003), 'ציד הצבייה: קריאה מגדרית בספרות העברית מימי הביניים' (2006), 'שמואל הנגיד: שירים' (2006). כן תרגמה את 'הגיטרה הכחולה ושירים אחרים' מאת המשורר האמריקני וואלאס סטיבנס (1985).

שירי הקודש של משה אבן עזרא, מהדורה ביקורתית, כרך שני מאת ישראל לוין וטובה רוזן בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב. המחברים הגיהו מכתבי יד ומדפוסים, ערכו, פירשו והקדימו מבואות. 

לקרוא עוד...

פרק ראשון

לְאֵל נַעֲרָץ / בְּסוֹד קְדוֹשִׁים / מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים
מַלְאָכִים / מְבֹרָכִים / חֲצוּבֵי אֵשׁ מְקֻדָּשִׁים
וְאֶרְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / אוֹר נֹגַהּ מְלֻבָּשִׁים
וְיִשְׂרָאֵל / עֲדַת הָאֵל / בְּכָל אִיִּים מְגֹרָשִׁים

מִיכָאֵל / וְגַבְרִיאֵל / יְצוּרֵי אֵשׁ בּוֹעֵרָה
וְהַטַּפְסָר / וְהַשָּׂר / סַנְדַּלְפוֹן שְׁמוֹ נִקְרָא
וְעַם אֶבְיוֹן / בְּנֵי צִיּוֹן / קְרוּאִים צֹאן קָדָשִׁים
שַׁמְשִׁיאֵל / וְאוּרִיאֵל / הֲמוֹן צוּרֵי הַפְּלָאוֹת
וּמַטַּטְרוֹן / יְרַנֵּן רֹן / בְּרֹב חִילוֹת וּמוֹרָאוֹת
וְהַבְּזָקִים / וְהַבְּרָקִים / בְּרָצוֹא וָשׁוֹב חָשִׁים
הֲדַרְנִיאֵל / וּרְפָאֵל / שְׁנֵי צִירִים נוֹרָאִים
בְּחִיל וָפַחַד / לְאֵל אֶחָד / בְּלִי כַחַד בְּקוֹל נוֹשְׂאִים
וְעַם נִבְרָא / בְּשִׁיר וְזִמְרָה / בְּאוֹן וְעָצְמָה נִגָּשִׁים


סידור כרך ב


במהדורה זו זוכה משה אבן עזרא שמפעלו הליטורגי יוצג במלוא היקפו וכסידרו — ככל שיכולת השיחזור של חוקרים מודרניים מַגעת. הכרך הראשון (ובו 90 פיוטים) הכיל את הקדושתאות. הכרך השני מכיל את יתר שירי הקודש של רמב"ע (205 במספר).

המדורים הראשונים בכרך מוקדשים לפיוטים לחגים ולמועדים. אחריהם באים פיוטים שייעודם בלוח השנה אינו ברור לא מתוך תוכנם ולא מכתובותיהם, והם מוינו למדורים לפי סוגיהם הליטורגיים. המדור האחרון הוא הנרחב ביותר ומכיל תת־סוגים של משפחת הסליחה. בסוף הכרך — הפיוטים המסופקים (21 במספר).

מחידושי כרך ב
למהדורה זו נוספו כמאה פיוטים (מרביתם בכרך ב) שלא נכללו במהדורת ברנשטיין. חלקם נדפס כבר בכתבי עת ובמאספים וחלקם נדפס כאן לראשונה מכתבי יד. לא כללנו כאן שלושים ושישה פיוטים שברנשטיין פירסם במהדורתו, אם מפני שלא היה בידנו לאשש את ייחוסם לרמב"ע ואם משום שזיהינו את שיוכם למשוררים אחרים.

במדור השני הבאנו רצף פיוטים לשחרית יום הכיפורים הרואה כאן אור לראשונה בשלמותו: פיוטי 'רשות לנשמת' ו'נשמת', ולאחריהם מערכת יוצר על כל מרכיביה. רצף פיוטים זה, וחמש הקדושתאות (שראו אור בכרך א), מצטרפים עתה יחדיו ל'מעמד' הגדול של רמב"ע ליום הכיפורים.

מתפרסם כאן לראשונה, מכתב יד יחיד, גוף יוצר לפרשת קורח, ואפשר שהוא שריד ממערכת יוצר שלמה לפרשה זו שכתב רמב"ע. כן הצבענו על אפשרות שחמישה פיוטי יוצר לחנוכה מהווים מערכת יוצר שלמה למועד זה. ה'הושענות' נדפסות כאן מכתב יד יחיד שלא עמד לנגד עיני ברנשטיין שנשען על מחזור שנדפס.

הערות בנוגע לייחוס הפיוטים
דיואן רמב"ע הגיע אלינו בשני כתבי יד עיקריים (כ"י אוקספורד 1972 וכ"י שוקן 37) והוא מכיל כשישים פיוטים, שהם רק חלק ממורשתו הפייטנית. למרביתם הצלחנו למצוא סימוכין גם ממקורות אחרים, ובמיוחד מכתבי יד מן הגניזה. הנחתנו הייתה כי מעתיק הדיואן התכוון לקבץ את שירי רמב"ע, וכי שירי אחרים, אם השתרבבו לתוכו — אך בטעות היה הדבר.

שני כתבי יד אלה שימשו מקורות עיקריים לחיים בראדי במהדורתו המופתית לשירי החול של רמב"ע. ראויה לציון העובדה כי עשרות שירים שראו בה אור נסמכו אך ורק על שני מקורות אלה.

בדומה לזה פירסמו בראדי ושירמן — על פי מקורות הדיואן בלבד — גם משירי הקודש של רמב"ע, ואלה הפכו לנכסי צאן ברזל של מורשת רמב"ע והפיוט הספרדי בכלל. בדרך זו הולכים גם אנו בהדפיסנו כאן שישה עשר פיוטים הנשענים על מקורות הדיואן בלבד.

במחזור חיזונים, המשקף את מנהג ספרד בפרקטיקה של קהילות צפון אפריקה, נדפס מבחר מן הפיוט הספרדי הקלאסי, והוא סיפק לנו שמונה פיוטים עם ייחוס מפורש לרמב"ע. פיוטים אחרים יוחסו ל'ר' משה' סתם, וייחסנו אותם לרמב"ע בתמיכת מקורות נוספים. ניתן לשער כי אולי גם חמשת הפיוטים 'לר' משה' שכללנו במדור המסופקים עשויים להיות משלו.

עוד נכללו במדור המסופקים פיוטים מעוטי מקורות המצויים בכתבי היד בסמוך לפיוטים אחרים של רמב"ע ועשויים אף הם להיות משלו. נכללו גם כאלה החתומים 'משה', המצויים בסביבת פיוטים אנדלוסים, ואשר סגנונם המשוכלל מעיד עליהם שכתבם משורר משיעור קומתו של רמב"ע. הפיוט "משכיל נגינותי" מסופק לטעמנו בגלל חתימת השם המשונה.

מקרה מיוחד הוא הווידוי בפרוזה מחורזת "רבונו של עולם לך אמר לבי" הנכלל אף הוא במדור המסופקים, וזאת למרות ייחוסו המפורש בכתב היד ('וידוי גדול למנחה לר' משה בן עזרה זצו"ל').

הפליאה אותנו העובדה שפיוט המיוחס לפייטן מפורסם וחביב כרמב"ע נמצא לנו רק בכתב יד בודד. גם סביבתו של הווידוי, בין יצירות פייטנים מספרד הנוצרית, החשידה את ייחוסו. נראה כי מתפללים, אם מטעות ואם משום פירסומו של רמב"ע כ"סלח", ייחסו לו את הווידוי, והמעתיק הותיר את הייחוס על כנו.

לא כללנו במהדורה את הרשות הנאה "מחשב תבונתי מנום יקיצני" אשר מאז פורסמה על ידי שירמן נחשבה כפיוט מובהק של רמב"ע, כמו גם לדוגמא מעולה של הפיוט הספרדי. שירמן ההדירה מכתב יד יחיד המייחסה "לר' משה זצ"ל', ואילו אנו נוכחנו שיש לייחסה לפייטן אחר בשם משה. כמו כן לא כללנו שלושה פיוטים אחרים ששירמן ייחס לרמב"ע רק על פי חתימת 'משה' ועל סמך כתב יד יחיד.

סיווג הפיוטים
כידוע, החלוקה לתת־סוגי הסליחה אינה חד־משמעית. יש שפיוט מכונה במקור אחד 'סליחה' ובמשנהו 'פזמון' או 'תחנון' וכיו"ב. כמו כן עשויים מקורות שונים לציין יותר מייעוד ליטורגי אחד לאותו פיוט עצמו, כך שפיוט שנועד במקור אחד לראש השנה ישמש במשנהו לשחרית (או למנחה) של יום הכיפורים וכיו"ב. במקרים אלה ודומיהם נהגנו על פי דעת רוב כתבי היד ועל פי התוכן והעניין. בעריכת הסליחות למדוריהן השונים עמדה לנגד עינינו גם הדוגמא של כ"י מדריד -Z-20 הממוין לשבעה מדורי סליחות.

ציון הפזמונים החוזרים
מרבית שירי הכרך הינם שירים סטרופיים בעלי פזמונים חוזרים. בתיאור המקורות לכל פיוט ציינו את מיקום הפזמונים בשיר כציונם בכתבי היד. לא העתקנו את הפזמונים בגוף הטקסט שכּן, לפעמים, בגלל הבדלי המנהגים, קיימות בכתבי יד שונים הוראות ביצוע שונות של הפזמון לאותו פיוט עצמו. לעומת זאת מצאנו לנכון לציין את הפזמונים בגופי התוכחות והקיקלרים (בהם חוזרת מחרוזת ביניים רפרינית לאחר כל מחרוזת שלישית).

לקרוא עוד...

משה אבן עזרא

רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (1055 - 1140 בערך), היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד. נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים בכל הזמנים.

ישראל לוין

ישראל לוין מאוניברסיטת תל-אביב הוא חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשס"ט. בין ספריו: 'שמואל הנגיד, חייו ושירתו' (1963), 'אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו' (1963), 'חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא' (1983), 'ילקוט אברהם אבן עזרא' (1985), 'הסוד והיסוד: מגמות של מיסתורין בשירתו של אבן גבירול' (1986), 'כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול' (2005). ישראל לוין הוא גם העורך המדעי של הסדרה 'שירת תור הזהב', בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, ומהדיר של ספרי ריה"ל, רשב"ג, ראב"ע וטודרוס אבולעפיה שראו אור בסידרה זו .

טובה רוזן

טובה רוזן היא פרופסור לספרות עברית בימי הביניים. לימדה באוניברסיטת תל אביב ומלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מספריה: 'יצירה מחוכמה: עיון בשירי שמואל הנגיד' (עם עדי צמח, 1983),' לאזור שיר: על שירת האזור העברית בימי הביניים' (1985), 'שירת החול העברית בימי הביניים' (1997),Unveiling Eve: Reading Gender in Medieval Hebrew Literature (2003), 'ציד הצבייה: קריאה מגדרית בספרות העברית מימי הביניים' (2006), 'שמואל הנגיד: שירים' (2006). כן תרגמה את 'הגיטרה הכחולה ושירים אחרים' מאת המשורר האמריקני וואלאס סטיבנס (1985).

עוד על הספר

נושאים

שירה דתיתשירה עברית

הספר מופיע כחלק מ -

סדרת שירת תור הזהב
סדרת שירת תור הזהב
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך ב' משה אבן עזרא, ישראל לוין, טובה רוזן

לְאֵל נַעֲרָץ / בְּסוֹד קְדוֹשִׁים / מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים
מַלְאָכִים / מְבֹרָכִים / חֲצוּבֵי אֵשׁ מְקֻדָּשִׁים
וְאֶרְאֶלִּים / וְחַשְׁמַלִּים / אוֹר נֹגַהּ מְלֻבָּשִׁים
וְיִשְׂרָאֵל / עֲדַת הָאֵל / בְּכָל אִיִּים מְגֹרָשִׁים

מִיכָאֵל / וְגַבְרִיאֵל / יְצוּרֵי אֵשׁ בּוֹעֵרָה
וְהַטַּפְסָר / וְהַשָּׂר / סַנְדַּלְפוֹן שְׁמוֹ נִקְרָא
וְעַם אֶבְיוֹן / בְּנֵי צִיּוֹן / קְרוּאִים צֹאן קָדָשִׁים
שַׁמְשִׁיאֵל / וְאוּרִיאֵל / הֲמוֹן צוּרֵי הַפְּלָאוֹת
וּמַטַּטְרוֹן / יְרַנֵּן רֹן / בְּרֹב חִילוֹת וּמוֹרָאוֹת
וְהַבְּזָקִים / וְהַבְּרָקִים / בְּרָצוֹא וָשׁוֹב חָשִׁים
הֲדַרְנִיאֵל / וּרְפָאֵל / שְׁנֵי צִירִים נוֹרָאִים
בְּחִיל וָפַחַד / לְאֵל אֶחָד / בְּלִי כַחַד בְּקוֹל נוֹשְׂאִים
וְעַם נִבְרָא / בְּשִׁיר וְזִמְרָה / בְּאוֹן וְעָצְמָה נִגָּשִׁים


סידור כרך ב


במהדורה זו זוכה משה אבן עזרא שמפעלו הליטורגי יוצג במלוא היקפו וכסידרו — ככל שיכולת השיחזור של חוקרים מודרניים מַגעת. הכרך הראשון (ובו 90 פיוטים) הכיל את הקדושתאות. הכרך השני מכיל את יתר שירי הקודש של רמב"ע (205 במספר).

המדורים הראשונים בכרך מוקדשים לפיוטים לחגים ולמועדים. אחריהם באים פיוטים שייעודם בלוח השנה אינו ברור לא מתוך תוכנם ולא מכתובותיהם, והם מוינו למדורים לפי סוגיהם הליטורגיים. המדור האחרון הוא הנרחב ביותר ומכיל תת־סוגים של משפחת הסליחה. בסוף הכרך — הפיוטים המסופקים (21 במספר).

מחידושי כרך ב
למהדורה זו נוספו כמאה פיוטים (מרביתם בכרך ב) שלא נכללו במהדורת ברנשטיין. חלקם נדפס כבר בכתבי עת ובמאספים וחלקם נדפס כאן לראשונה מכתבי יד. לא כללנו כאן שלושים ושישה פיוטים שברנשטיין פירסם במהדורתו, אם מפני שלא היה בידנו לאשש את ייחוסם לרמב"ע ואם משום שזיהינו את שיוכם למשוררים אחרים.

במדור השני הבאנו רצף פיוטים לשחרית יום הכיפורים הרואה כאן אור לראשונה בשלמותו: פיוטי 'רשות לנשמת' ו'נשמת', ולאחריהם מערכת יוצר על כל מרכיביה. רצף פיוטים זה, וחמש הקדושתאות (שראו אור בכרך א), מצטרפים עתה יחדיו ל'מעמד' הגדול של רמב"ע ליום הכיפורים.

מתפרסם כאן לראשונה, מכתב יד יחיד, גוף יוצר לפרשת קורח, ואפשר שהוא שריד ממערכת יוצר שלמה לפרשה זו שכתב רמב"ע. כן הצבענו על אפשרות שחמישה פיוטי יוצר לחנוכה מהווים מערכת יוצר שלמה למועד זה. ה'הושענות' נדפסות כאן מכתב יד יחיד שלא עמד לנגד עיני ברנשטיין שנשען על מחזור שנדפס.

הערות בנוגע לייחוס הפיוטים
דיואן רמב"ע הגיע אלינו בשני כתבי יד עיקריים (כ"י אוקספורד 1972 וכ"י שוקן 37) והוא מכיל כשישים פיוטים, שהם רק חלק ממורשתו הפייטנית. למרביתם הצלחנו למצוא סימוכין גם ממקורות אחרים, ובמיוחד מכתבי יד מן הגניזה. הנחתנו הייתה כי מעתיק הדיואן התכוון לקבץ את שירי רמב"ע, וכי שירי אחרים, אם השתרבבו לתוכו — אך בטעות היה הדבר.

שני כתבי יד אלה שימשו מקורות עיקריים לחיים בראדי במהדורתו המופתית לשירי החול של רמב"ע. ראויה לציון העובדה כי עשרות שירים שראו בה אור נסמכו אך ורק על שני מקורות אלה.

בדומה לזה פירסמו בראדי ושירמן — על פי מקורות הדיואן בלבד — גם משירי הקודש של רמב"ע, ואלה הפכו לנכסי צאן ברזל של מורשת רמב"ע והפיוט הספרדי בכלל. בדרך זו הולכים גם אנו בהדפיסנו כאן שישה עשר פיוטים הנשענים על מקורות הדיואן בלבד.

במחזור חיזונים, המשקף את מנהג ספרד בפרקטיקה של קהילות צפון אפריקה, נדפס מבחר מן הפיוט הספרדי הקלאסי, והוא סיפק לנו שמונה פיוטים עם ייחוס מפורש לרמב"ע. פיוטים אחרים יוחסו ל'ר' משה' סתם, וייחסנו אותם לרמב"ע בתמיכת מקורות נוספים. ניתן לשער כי אולי גם חמשת הפיוטים 'לר' משה' שכללנו במדור המסופקים עשויים להיות משלו.

עוד נכללו במדור המסופקים פיוטים מעוטי מקורות המצויים בכתבי היד בסמוך לפיוטים אחרים של רמב"ע ועשויים אף הם להיות משלו. נכללו גם כאלה החתומים 'משה', המצויים בסביבת פיוטים אנדלוסים, ואשר סגנונם המשוכלל מעיד עליהם שכתבם משורר משיעור קומתו של רמב"ע. הפיוט "משכיל נגינותי" מסופק לטעמנו בגלל חתימת השם המשונה.

מקרה מיוחד הוא הווידוי בפרוזה מחורזת "רבונו של עולם לך אמר לבי" הנכלל אף הוא במדור המסופקים, וזאת למרות ייחוסו המפורש בכתב היד ('וידוי גדול למנחה לר' משה בן עזרה זצו"ל').

הפליאה אותנו העובדה שפיוט המיוחס לפייטן מפורסם וחביב כרמב"ע נמצא לנו רק בכתב יד בודד. גם סביבתו של הווידוי, בין יצירות פייטנים מספרד הנוצרית, החשידה את ייחוסו. נראה כי מתפללים, אם מטעות ואם משום פירסומו של רמב"ע כ"סלח", ייחסו לו את הווידוי, והמעתיק הותיר את הייחוס על כנו.

לא כללנו במהדורה את הרשות הנאה "מחשב תבונתי מנום יקיצני" אשר מאז פורסמה על ידי שירמן נחשבה כפיוט מובהק של רמב"ע, כמו גם לדוגמא מעולה של הפיוט הספרדי. שירמן ההדירה מכתב יד יחיד המייחסה "לר' משה זצ"ל', ואילו אנו נוכחנו שיש לייחסה לפייטן אחר בשם משה. כמו כן לא כללנו שלושה פיוטים אחרים ששירמן ייחס לרמב"ע רק על פי חתימת 'משה' ועל סמך כתב יד יחיד.

סיווג הפיוטים
כידוע, החלוקה לתת־סוגי הסליחה אינה חד־משמעית. יש שפיוט מכונה במקור אחד 'סליחה' ובמשנהו 'פזמון' או 'תחנון' וכיו"ב. כמו כן עשויים מקורות שונים לציין יותר מייעוד ליטורגי אחד לאותו פיוט עצמו, כך שפיוט שנועד במקור אחד לראש השנה ישמש במשנהו לשחרית (או למנחה) של יום הכיפורים וכיו"ב. במקרים אלה ודומיהם נהגנו על פי דעת רוב כתבי היד ועל פי התוכן והעניין. בעריכת הסליחות למדוריהן השונים עמדה לנגד עינינו גם הדוגמא של כ"י מדריד -Z-20 הממוין לשבעה מדורי סליחות.

ציון הפזמונים החוזרים
מרבית שירי הכרך הינם שירים סטרופיים בעלי פזמונים חוזרים. בתיאור המקורות לכל פיוט ציינו את מיקום הפזמונים בשיר כציונם בכתבי היד. לא העתקנו את הפזמונים בגוף הטקסט שכּן, לפעמים, בגלל הבדלי המנהגים, קיימות בכתבי יד שונים הוראות ביצוע שונות של הפזמון לאותו פיוט עצמו. לעומת זאת מצאנו לנכון לציין את הפזמונים בגופי התוכחות והקיקלרים (בהם חוזרת מחרוזת ביניים רפרינית לאחר כל מחרוזת שלישית).