ההורה שבחרתי להיות

הורה יקר

הֱיֵה אתה השינוי שברצונך לראות אצל ילדך.

אם רצונך בילד רגוע,

הֱיֵה אתה רגוע עמו.

אם רצונך בילד שמח,

הֱיֵה אתה שמח אתו.

אם רצונך בילד בעל ביטחון עצמי גבוה,

הֱיֵה אתה בטוח בו.

אם רצונך בילד המכבד את סביבתו,

כבד אתה אותו.

פתח דבר

הייתי בת 26 כשישבנו, אבי ואני, לשיחה בנושא: "מהו הצעד הבא עבורי מבחינה מקצועית". לאחר שאמרתי לאבי שברצוני להיות אמא, תשובתו הייתה: "אמא זה לא מקצוע, זהו משהו שקורה בזמן שחיים את החיים... תוך כדי התפתחות מקצועית."

בן־רגע הוצפו עיניי דמעות וחשתי כאילו נכרכו חמישים אצבעות סביב גרוני, שלא אפשרו למילים לצאת החוצה. ראשי נמלא בכל זיכרונות הילדות שרציתי לשכוח, והוצפתי רגשות שליוו אותי משחר ילדותי — רגשות של בדידות וכעס, פחד ואכזבה מהוריי ודחייה מצדם — ובעיקר תסכול מהידיעה הברורה כי ההורות, על כל המשתמע ממנה, יכולה להיות אחרת.

תקופה ארוכה חייתי בצל חוויות ילדותי והתקשיתי לשאת את המחשבה שאביא ילדים לעולם. רציתי בכל מאודי להימנע מתחושות הכאב הפנימי, שהיו מנת חלקי בילדות, ופחדתי לחזור על אותן טעויות של הוריי כאמא עם ילדיי.

לאחר שנים של דיאלוג פנימי עמוק, שהפגיש אותי מחדש עם חוויות ילדותי, התאפשר לי להבין למה כמהתי כילדה. משם החל להיבנות השלד להורה שבחרתי להיות ולעקרונות שינחו אותי בהורות.

לאחר שהרגשתי בשלה ומוכנה לתפקידי החדש — "אמא", קיבלתי את בנותיי היקרות, תאומות העונות לשם צליל ומשי. כמעט שלוש שנים לאחר מכן הגיח פלא נוסף לעולם — כרמל נולדה.

היום, כשאני אמא לשלוש בנות, אני יודעת בבירור כי אִמהוּת זה מקצוע ומטרה בפני עצמה.

איך נולד הספר?

תהליך החקירה וההתבוננות בעולמי הפנימי, סייע לי להגיע בשלה ומוכנה לשלב ההורות. לאחר כתשע שנות נישואין ותשע שנות פיתוח קריירה עצמאית אמרתי בלבי, שהמקצוע הבא שאני רוצה לעצמי הוא "אמא".

הבשלות הנפשית יצרה הורות, שקוויה המנחים היו ברורים והמצפן מדויק מאוד, כך שהיא אופיינה בביטחון ובשלווה פנימית, בהרמוניה ובזרימה.

מתוך חוויית הורות כה מאושרת ורגועה נולד בתוכי הרצון להשפיע ולתמוך בהורים, מחנכים וילדים כאחד.

לאחר שהוכשרתי כמאמנת מוסמכת (על־ידי בית הספר הבינלאומי לאימון CTI והפדרציה הבינלאומית לאימון, ה־ICF), התחלתי את עבודתי כמאמנת וכמנחת סדנאות בתחומים שונים.

שאיפתי להציע מרחב חדש במפגש בין הורים, מחנכים וילדים — שיש בו חופש, קבלה, סיפוק וכיף לצד הזדמנות לצמיחה אישית — באה לידי ביטוי באימונים אישיים וקבוצתיים, בהנחיית סדנאות להורים, למחנכים ולילדים, וזמן קצר לאחר מכן... בכתיבה.

תהליך הכתיבה היה הפתעה גמורה עבורי, הרגשתי כאילו היה זה כוח גדול ממני שיצא דרכי. את המכתב הראשון שלחתי לכ־300 הורים ואנשי חינוך (מכרים, קולגות, לקוחות, חברים ומשפחה). תגובותיהם היו חמות, מעודדות ונלהבות.

כיום מונה חוג קוראי כ־1,500 איש, ומאמר מתפרסמים באתרי אינטרנט, עיתונים ומגזינים שונים.

ספר זה הנו אסופה של מכתבים אלו בתוספת דוגמאות וסיפורים אישיים.

משאלתי היא שהספר יסייע לכמה שיותר הורים ואנשי חינוך להרגיש שלמים ומאושרים יותר בדרך חינוכם, ובעקבות כך נגדל ילדים בעלי הערכה עצמית, אהבה עצמית, וביטחון בעצמם ובזולת.

למי מיועד ספר זה

ספר זה מיועד להורים באמצע הדרך, להורים בתחילת הדרך ולהורים שכבר יש להם נכדים...

הוא נועד לעזור גם לאנשי חינוך, עובדים סוציאליים ולמטפלים השונים.

החזון שלי

שכל ילד והורה יהיו מלוּוים בתחושה של אהבה והערכה עצמית, אמון וביטחון עצמי.

שנחווה הורות ויחסים ממקום של אהבה, אמון, הכלה ואמפטיה.

שהורים וילדים כאחד יחיו את חייהם בצורה מודעת, שופעת ומאושרת.

ה"אני מאמין" שלי

אני מאמינה שלכל אדם יש היכולת להיות, לעשות ולהשיג כל דבר שירצה.

אני מאמינה בטוב לבו של כל אדם, וכי מעשיו נובעים מהכמיהה לאהבה, הערכה וקבלה.

אני מאמינה שהכול קורה לטובה. כל אתגר וסיטואציה בחיינו נועדו ללמד אותנו, לסייע לנו להתפתח ולמצות את הפוטנציאל שלנו כבני אנוש.

במכתבי הראשון אליכם אני מתארת את השלד להורה שבחרתי להיות.

להשתמע

שני

ילדים בעלי צרכים מיוחדים
לא פעם אני נשאלת: האם את מאמנת ילדים בעלי צרכים מיוחדים?

אני מחייכת לעצמי, ולבי אומר...

כל ילד וילדה, נער ונערה, גבר ואישה, הם בעלי צרכים מיוחדים — צרכים בסיסיים הדרושים להתפתחותם ולצמיחתם, שמילוים יסב להם אושר רב ויהווה נדבך חשוב בדרכם להצלחה.

מהם הצרכים הבסיסיים והמיוחדים, הנחוצים לאושרם ולהצלחתם של ילדינו?

מה אני כהורה "צריך" לעשות ולהיות כדי שאוכל להשיג מטרה זאת?

1. אֶהבו

אֶהבו את ילדיכם ללא תנאים, ללא תלות התנהגותית — גם כשהם צורחים, משתוללים או רבים.

אהבו אותם גם כשהם הולכים בדרך ההפוכה לשלכם: אם הם תומכים, למשל, ב"ימין" — ואילו אתם ב"שמאל".

אהבו אותם כשהם עושים את הדבר "המרגיז" או "הגרוע" ביותר בעולם, כמו לסרב ללכת לישון, לשקר או לעשות צרכים בתחתונים — אפילו אם הם גמולים כבר שנים.

אֶהבו אותם כפי שהם, ללא רצון לשנותם — למשל, שיהיו כמו אחיהם הגדול או כמוכם, אולי.

אהבו אותם במילים, אהבו אותם בחיבוקים, אהבו אותם כפי שהייתם רוצים שיאהבו אתכם.

האהבה שאני מדברת עליה אינה בגדר היגיון או רעיון, אלא ברמת התחושה הפנימית שלכם.

שתרגישו בלבכם קבלה, ולא התנגדות. כשלבכם ירגיש כחמאה מומסת, ולא כאגרוף קפוץ.

2. האמינו

יש ילדים הנולדים עם אמון והערכה עצמית, ויש כאלה שלא. לכם, ההורים, השפעה עצומה על שינוי ההרגשה לכאן או לכאן. אתם ודאי מכירים את האמרה: "אם אומרים לך מספיק פעמים שאתה טמבל, בסופו של דבר תאמין לזה". ובכן, זה עובד גם בכיוון ההפוך.

תארו לכם שהייתם שומעים כל היום את המשפטים הבאים: "אין עליך", "את גדולה", "את יכולה", "אתה תצליח", "את מסוגלת", "אתה חכם", "תמיד לך יש הפתרונות היצירתיים ביותר".

איזו השפעה, לדעתכם, הייתה לאמירות אלו עליכם?

מה הייתם חושבים על עצמכם?

אם אתם מעוניינים בילדים בעלי ביטחון ודימוי עצמי גבוהים, עליכם להאמין בכל רמ"ח איבריכם במסוגלות וביכולות של ילדיכם. הַאמינו שאין מישהו שיכול לפתור את בעיותיהם טוב יותר מהם. הַאמינו שאין מישהו שיכול להתמודד עם אתגרים בדרך טובה יותר מהם. הַאמינו שאין משהו שאינם יכולים להיות, לעשות או שיהיה להם. הַאמינו בכוחות שיש להם. אמרו להם זאת והתנהגו בהתאם, עשו זאת — ותגדלו ילדים מצליחים ומאושרים. ילדים שיוכלו להתמודד עם כל אשר יזמנו להם החיים.

וילמה רודולף הייתה האמריקאית הראשונה, שזכתה בשלוש מדליות זהב באולימפיאדה אחת. בזיכרונותיה כתבה: "אמי לימדה אותי בצעירותי שאני יכולה להשיג כל דבר שארצה. הדבר הראשון היה ללכת בלי קביים."

3. הֱיוּ נוכחים

אין דבר חומרי שיכול להחליף את נוכחותכם בחיי ילדיכם. לא הבובה היפה ביותר, לא המכשיר האלקטרוני העדכני ביותר ולא כרטיס טיסה לחו"ל. תוקפו של כל דבר חומרי פג בשלב מסוים או שהוא מאבד מחשיבותו — ואילו נוכחותכם לעולם נשארת, בונה ומצמיחה אותם.

המשמעות של "להיות נוכח" היא להיות כל־כולכם עם ילדיכם. במבט, בהקשבה, בנגיעה. לא לרצות שום דבר מהרגע מלבד להיות אתם. להיות חופשיים ממטלות, חופשיים ממחשבות על העתיד או העבר. להיות כאן ועכשיו במלוא תשומת הלב, ולו רק לדקות ספורות.

הורים רבים מאבדים קשר אמיתי ואינטימי עם ילדיהם, כיוון שהם עסוקים כל היום בעשייה. גם אם העשייה היא עבור ילדיכם, היא חסרת טעם כל עוד אינה מושרשת בנוכחות מלאה. כל שילדיכם כמהים לו זה שתהיו עִמם. יותר מכך, גם אתם כמהים לכך.

איך אני יודעת?

כיוון שאילו היה זה יומכם האחרון עלי אדמות, לא הייתם מבלים אותו במשרד, בקניות, במסחר בבורסה או בניקיון הבית. הייתם מבלים אותו, בנוכחות מלאה, עם האנשים האהובים עליכם ביותר, ושותים את נוכחותם בצמא.

הראה לי הורה נוכח — ואראה לך ילד מאושר!

לסיום: הצרכים המיוחדים של כל אחד מאתנו הם אהבה, אמון ונוכחות. היכן ששלושת רכיבים אלו מתקיימים נמצאים גם האושר, ההצלחה, ההגשמה והסיפוק.

אם תחקרו ותתבוננו היטב לתוך נשמתכם, סביר להניח שגם אתם תגיעו למסקנה שמהות אושרכם הנה אהבה עצמית, נוכחות מלאה ואמון עצמי. ככל שאלו ימלאו תפקיד חשוב יותר בחייכם, כך יגדל אושרכם.

את זה עלינו ללמד את ילדינו. איך? ניישם זאת בעצמנו כלפינו וכלפיהם.

שלכם באהבה והערכה גדולה

שני