סודות מחדר המיטות

תותחי סקס

 

אנחנו משקיעים בסכין חיתוך, סכין קילוף וסכין קיצוץ ולמדנו גם להבדיל בין שמפו לשיער יבש, שיער שמן ושיער מקורזל. ומה עם טיפת השקעה בשיפור המיניות? לא תודה, יודעים הכול, זה בא לנו בטבעי. באמת?

 

 

נעים מאוד, אני צחי, סקסולוג.

 

ככה זה כשישראלים נפגשים לראשונה, נגיד בטיול מאורגן או בחוג צפרות. אחרי האהלן אני אבי והנעים מאוד עינת, מגיע תור המה אתה עושה ובמה את מתעסקת, כדי שיהיה ברור מי נגד מי. אז אבי הוא מוזיקאי ועינת עורכת דין, ותכף הם יתפנו להכיר גם סוכן מכונות אספרסו, מנהלת שיווק, מורה למתמטיקה, שיננית, מתווך ועוד ועוד. אה, ויש כאן אחד שהוא סקסולוג. וואלה?! סקסולוג?

 

אין מצב שסוכן מכונות האספרסו ייתקל בוואלה המשתאה הזה, כמו שאין סיכוי שמנהלת השיווק תתוחקר בהערצה איך הגיעה למקצוע. אבל הסקסולוג? הוא יהפוך בן רגע לאטרקציה ויוצף בשאלות כמו מה בדיוק אתה עושה, מי הפציינטים, איזה סיפורים חמים אתה שומע, והכי חשוב — איך הגעת לזה?

 

טוב, זה ברור, לא נולדים סקסולוגים, בדיוק כמו שלא נולדים סוכני מכונות אספרסו. אני למשל הגעתי למקצוע בעקבות התנסות אישית.

 

הייתי סטודנט לרפואה באוניברסיטת בן־גוריון, שנה חמישית, נשוי שנתיים. רצינו ילד ולא הלך. מה זה לא הלך? עשינו מה שמקובל לעשות כשרוצים להיכנס להיריון, אבל ילד לא יצא מזה. אחרי כמה בירורים התחלנו בטיפולים שמחייבים אותך לקיים יחסי מין בתזמון מדעי — כשאשתך מבייצת.

 

לפעמים זה אילץ אותי להתנתק באמצע לימודים לבחינה, לפעמים להבריז ממשמרת בבנק הדם ולא פעם לנטוש אירוע חגיגי בדיוק בשיאו. כמו סוכן חשאי בדרך למשימה, אתה צריך לחמוק בסתר הביתה ולזנק למיטה. הצרה הייתה שבגיחות הבזק האלה גיליתי שדווקא כשאמרתי לו עמוד דום, הוא העדיף לעמוד נוח.

 

ככה היינו מפספסים ביוצים על ימין ועל שמאל, והגינקולוג לא הפסיק לרדת עלינו. "מה ביקשנו? בסך הכול זקפה", הוא היה גוער, ואחר כך תוקע בי את המבט המשפיל ההוא, שאומר — איזה מין גבר אתה? נותן הופעה חיוורת בגמר.

 

אחד הטיפולים המקובלים באותם ימים היה זריקות לפין. זריקה כזו הבטיחה (וקיימה) זקפה לשעה וחצי. לכאורה נגמרו הבעיות, אלא שאז אתה נאלץ להתמודד עם מצב מביך של לרוץ בחזרה ללימודים או לאיזו פגישה כשהחבילה התפוחה במכנסיים שלך מסרבת להתכווץ. לא נעים.

 

בימים ההזויים ההם היינו יושבים כמה גברים על הספסל לפני דלת המרפאה של האורולוג, מה שנקרא סיירת נזופים. מישהו שאל אותי מה עושים כשלא עומד, וסיפרתי לו שאני מזריק. מיד התחילו כל האחרים להתעניין אם יאשרו גם להם זריקות.

 

"תנסו", אמרתי להם.

 

"ומי יזריק?" הם שאלו.

 

"אני מוכן", התנדבתי.

 

וכך היה, עד שבן לילה הפכתי לזוקף הכפופים של הנגב.

 

כבר אז גיליתי שאני נורא נהנה לעזור לאנשים בתחום הזה, שאני מדבר חופשי על הנושא, לא נרתע מהשיחות על איברי מין ולא קורא להם בכל מיני שמות בדויים. בשנה השישית ללימודים החלטתי שזה בדיוק מה שאני הולך לעשות בחיים. התחלתי להתמחות באורולוגיה ועברתי לפסיכיאטריה. בסורוקה הייתה מרפאה מאוד פעילה לטיפול מיני ושם עשיתי את ההתמחות שלי כסקסולוג.

 

הלקח האישי שלמדתי מהעיסוק בתחום הוא שבדיוק כמו בנושאים אחרים שמעסיקים אותנו, גם מין ומיניות דורשים לימוד והשקעה של זמן. תחשבו כמה ידע ומחשבה משקיעים אצלנו במטבח למשל: בלנדר תותח, כיריים עם להבות אמינות, סכינים לחיתוך, לקילוף ולקיצוץ, סיר אידוי ותבנית צלייה, מתכונים מהסבתא ומהעיתון. או בתחום הניקיון: תרסיסים להסרת שומנים (מה שמנקה את השיש לא מנקה את הזכוכית, וההפך), דוקטרינה שלמה של שואבי אבק, נוזל כביסה לבגדים צבעוניים ואחר ללבנים, שמפו לשיער חלק ולשיער מקורזל, סבון מאבוקדו וסבון של סבתא יוכבד. ועוד לא הזכרתי את מבול הקורסים והחוגים שאליהם הצטרפנו — מצפרות ואוריגמי ועד אומנויות לחימה וחוג חרדונים.

 

וחוג לשיפור המיניות? זה לא. קטן עלינו. מי לא מבין בסקס. רגע, רגע, ומאיפה בדיוק מתקבלת האינפורמציה בנושא? מהאוויר? ואם זה כל כך פשוט בסקס, למה הפשטות הזו לא עובדת במטבח? תנסו לקחת קצת קמח, קצת מים, קצת מלח — ותוציאו מזה ארוחת גורמה.

 

ידע מיני, בדיוק כמו כל תחום אחר בחיים — מחייב לימוד. אנסה כאן להיות מין סדנת בישול או חוג צפרות לביטוי המיני. בספר זה אתייחס למושגים כמו תשוקה, עוררות, אורגזמה, התרה, זהות מינית וכל מה שביניהם. צפו להפתעות.

 

ובקשר אליי? הכול בסדר, לא לדאוג. יש לנו ארבעה ילדים נהדרים.