דואט החיים 1 - החיים שאהבתי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דואט החיים 1 - החיים שאהבתי
מכר
אלפי
עותקים
דואט החיים 1 - החיים שאהבתי
מכר
אלפי
עותקים

דואט החיים 1 - החיים שאהבתי

4.6 כוכבים (51 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2736מקורי
ספר מודפס
5559מקורי מחיר מוטבע על הספר 98
תאריך לסיום המבצע 01/07/2025

עוד על הספר

ג'ול אי. אן

ג'ול היא נשמה חופשית המכורה לרומנטיקה ולחוש הומור מטורלל. אחרי עשר שנים של הרצאות על השימוש בחוט דנטלי, היא פרשה ממקצועה כשיננית כדי לגדל את שלושת בניה ולנהל את העסק המשפחתי.
חברתה הטובה המליצה לה על כמה ספרים מהז'אנר הרומנטי העכשווי, וג'ול התמכרה. היא בלעה שניים או שלושה ספרים בשבוע, רצתה עוד, והחליטה להתנסות בקריאה בת־קיימא — כלומר בכתיבה.
כשהיא לא עוטה את הגלימה ומצילה את כדור הארץ עץ אחרי עץ, היא נהנית מיוגה עם חברות, מאוכל טוב עם המשפחה, מטיפוס על צוקים עם ילדיה וכמובן... מקריאת רומנים קורעי לב, סוחטי דמעות ושורפי תחתונים.

תקציר

"כל חיוך.

כל מגע.

כל נשימה.

מילותיה הדהדו באוזניי וניחמו אותי, משום שהרגשתי אותו הדבר. לא הייתי משנה כלום, לא נפש אחת שניסיתי להציל." 

***

כשליבו של רונין אלכסנדר מפסיק לפעום בתאונה בלתי צפויה והפרמדיקים משיבים אותו לחיים, הוא מקבל החלטה – להקדיש את הווייתו להצלת חייהם של אחרים, כפי שהצילו אותו.  

פגישה מקרית בבית קפה בוונקובר מובילה אותו לאוולין טיילור, בעלת חנות סבונים יוצאת דופן, שמעוררת בו יצרים, מטלטלת את חייו ומסיטה אותו מדרכו ומעולמו המוכר. 

אוולין חושפת בפניו את חייה ואת חבריה הטובים.

היא מכירה לו עולם של פוליטיקה ושל עושר.

עולם של סקס ושל שקרים, שמטשטשים אצלו את גבולות ההיגיון.

עולם שבו רונין מבין שעדיף לו להתרחק, אך מתקשה להתנתק מרגשותיו. 

***

ברומן מפותל הנוגע בנבכי הלב והנפש, יעברו הקוראים לממד אחר. אל עולם שבו רקמה המחברת סיפור פורץ גבולות המעמיד מבחן משסע  – מה באמת חשוב בחיים, אהבה אפית או הקרבה עצמית?  

ג'ול אי. אן היא מחברת רבי־מכר רבים וספריה התברגו לרשימות המובילות של וול סטריט ג'ורנל, יו־אס־איי טודיי ועוד... 

בישראל תורגמו עד כה ספריה: "סקרלט סטון" ודואט "מעל ומעבר" ו"מעבר לזמן".      

פרק ראשון

פרולוג
 
 
 
"את יכולה לשמור סוד?"
 
אימא לא ענתה לטלפון, כמו שכבר התרגלתי לצפות ממנה. זה לא מנע ממני להתקשר ולהשאיר הודעה. רבע שעה קודם לכן החיים שלי התנפצו. הייתי צריכה מישהו — לא משנה מי.
 
הייתי צריכה לנתק לה את הקו לפני חודשים. כבר לא משתמשים בטלפון קווי.
 
וגם זה ש... היא מתה.
 
אנשים מתים לא משתמשים בטלפון. ככה לפחות האמנתי תמיד. אבל באותו רגע הרגשתי שהכול אפשרי. פשוט הכול.
 
הערכתי שנשארו לי אולי עוד עשר הודעות להשאיר לפני שהתא הקולי שלה יתמלא. עוד עשר הודעות לפני שאנתק את הטלפון הקווי שלה, אמיין את חפציה ואמכור את הבית.
 
"בעלי עשה משהו... עם אישה אחרת." כבשתי בכי, סערת רגשות קטלנית מטלטלת אותי מבפנים. אחרי דקה של שתיקה חנוקה הצלחתי לגרד קמצוץ שליטה עצמית ולהמשיך. "ונראה לי שידעתי את האמת. אבל לא יכולתי להגיד כלום, כי זה ריפא את הכאב שלו — לפחות זמנית. זה עדיף על פני האלטרנטיבה, לא? כאילו... חשבתי שהוא הולך למות. מצד אחד רציתי להגיד לו שאני יודעת. אני שונאת סודות. אבל פחדתי ממה שהוא עלול לעשות אם יגלה שאני יודעת, או שזה יפריד בינינו אם אאשים אותו בטעות." מחיתי כמה דמעות שפרצו לחופשי משום שלא יכולתי למחות את זכר האקדח ביד שלו ואת הייאוש שעל פניו.
 
"ומה הכי נורא? אני לא יכולה לספר לחברה הכי טובה שלי. אני לא יכולה לספר לאף אחד... אז אני מספרת לך, כי בצורה קצת מטורפת אני מאמינה שאולי לך יש חיבור." צחקתי בעצב. "חיבור מהעולם הבא. חיבור רוחני. חיבור על טבעי. אני לא בטוחה, כי עדיין קשה לי להאמין שזה קורה. אני לא באמת חושבת שהוא משוגע. אבל אימא ... זה פאקינג משוגע. זה שהוא נגע בה. זה לא בסדר. זה לא הוגן."
 
עצמתי עיניים. "סליחה על הקללות, אבל אני מפחדת —" עוד יבבה פרצה מחזי. "אני מפחדת שמאוחר מדי."
 
שפשפתי את עיניי הנפוחות בכף היד, ושחררתי לאט נשימה רועדת. "אני מתנהגת כרגע בצורה לא אופיינית לי. בכל מקרה... אבא בסדר." חיפשתי משהו שיוציא לי מהראש את האקדח ואת שלוש המילים האיומות שאמר לי. "קייטי בהיריון, אבל היא בטח כבר סיפרה לך. לא אמרתי כלום על הרומן. אחרי שתי הפלות אני לא מוכנה להגיד או לעשות משהו שילחיץ אותה. בקשר אליי... אני די בטוחה שגמרנו לעשות ילדים. שניים זה מספיק. למרות שחשבתי שאולי תצוץ איזו הפתעה. סיפרתי לך שחיי המין שלנו השתפרו מאז שהוא איתה? מוזר, לא? בהתחלה חשבתי שזה בגלל תחושת אשמה וחרטה, אבל אני באמת חושבת שכשהוא נפרד ממנה יש את חלון ההזדמנויות הקטנטן הזה שבו אין לו כאב פיזי. אז אנחנו שוכבים. וזה חזק. מטורף."
 
נאנחתי אל מכשיר הטלפון. "אין מקום יותר להפתעה קטנה. אני שונאת הפתעות באופן רשמי. ו..." עצמתי עיניים, רואה בעיני רוחי את האקדח ואת המבט הזה, הייאוש התהומי. "... אני חושבת שמאוחר מדי להתחלות חדשות. היום ראיתי את הסוף." הנחתי לעוד כמה דמעות לזלוג, ואז הזזתי את השרוול בשביל להציץ בשעון. "אני אוהבת אותך, אימא. אני מתגעגעת אלייך. ואם אין לך יכולת לעזור לי אל תרגישי רע. אני כבר אחשוב על משהו. עצם המחשבה שאולי את מקשיבה מספיקה לי. היום אני מתגעגעת אלייך יותר..." גל חדש של רגשות צרב בעיניי. "... יותר מבכל החודשים שעברו מאז שהלכת. היום אני פ־פשוט מ־ממש צריכה את אימא שלי."
 
 
להתאהב מחר זה כזה בזבוז של היום.

ג'ול אי. אן

ג'ול היא נשמה חופשית המכורה לרומנטיקה ולחוש הומור מטורלל. אחרי עשר שנים של הרצאות על השימוש בחוט דנטלי, היא פרשה ממקצועה כשיננית כדי לגדל את שלושת בניה ולנהל את העסק המשפחתי.
חברתה הטובה המליצה לה על כמה ספרים מהז'אנר הרומנטי העכשווי, וג'ול התמכרה. היא בלעה שניים או שלושה ספרים בשבוע, רצתה עוד, והחליטה להתנסות בקריאה בת־קיימא — כלומר בכתיבה.
כשהיא לא עוטה את הגלימה ומצילה את כדור הארץ עץ אחרי עץ, היא נהנית מיוגה עם חברות, מאוכל טוב עם המשפחה, מטיפוס על צוקים עם ילדיה וכמובן... מקריאת רומנים קורעי לב, סוחטי דמעות ושורפי תחתונים.

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
51 דירוגים
38 דירוגים
8 דירוגים
1 דירוגים
4 דירוגים
0 דירוגים
4/11/2024

מדהים! היא לא מאכזבת..עוברת מיד לחלק ב

24/8/2024

מעולה. כל כל אוהבת את הכתיבה של הסופרת הזו. הספר הגיע לי בול בזמן על זוג בשנות ה- 30 לחייו . כמה נהניתי לקרוא על אהבה במהלך השנים גם שיש ילדים. ולא עד כמו שתמיד קוראים עד שלה ההחתונה.אין תיאורים מיותרים סיפור יוצא דופן, המסתורין, מוסיף כל כך הרבה לסיפור. דמיות חזקות. וחכמות.

28/11/2023

ספר מדהים רצה לקרוא את ההמשך❤️‍🔥❤️‍🔥❤️‍🔥

24/6/2023

וואו, 2 ספרים יוצאי דופן מכל מה שקראתי עד היום לא בהכרח יותר טובים, אבל בהחלט שונים, מרגשים וכואבים

24/5/2023

כתוב טוב, ממשיכה לשני

25/3/2023

מהמם

12/6/2022

חזק. מרתק. מעורר אי שקט. הסופרת הזו יוצרת דמויות חכמות וחזקות.

6/3/2022

אמאל'ה איזה ספר!! כתיבה מעולה כרגיל, סוחפת, אי אפשר להפסיק ובפעם הראשונה חזרתי לפרק הראשון כדי להבין מה קראתי עכשיו, מפחדת להמשיך לחלק בשני, אבל כמובן שמיד ממשיכה

20/1/2022

ספר מרתק, כתוב מעולה. רק חבל שהתקציר לא עושה לו צדק. כמעט לא קניתי כי התקציר גרם לי לחשוב שמדובר באיזה מועדון סודי של אנשי החברה הגבוהה, עם סאדו מאזו, חילופי זוגות ואורגיות וזה ממש לא זה.

1/12/2021

מקסים, כתוב ברגישות , נהנתי מכל מילה כתובה. ממשיכה לספר ההמשך

29/8/2021

וואוו, איזה ספר. הנושא שם מרתק ממש. ממשיכה לעבר הספר הבא.

2/3/2021

מעולה!!!! סוחף מותח מערבל את הבטן

31/1/2021

יפה

1/1/2021

פשוט תענוג צרוף. כתיבה מהנה , תחושת אמת ומקוריות. מחכה לקרוא את ההמשך

17/12/2020

אחד הספרים הכי מדהימים שקראתי. ממשיכה כמובן לחלק השני. ממליצה מאווווווד

7/12/2020

לא יכולתי לעזוב את הספר... שונה, מצחיק, מרגש, עצוב, ממשיכה במהירות לשני!

28/11/2020

וואו וואו פשוט ספר מרגש ומעולה

2/11/2020

ספר מפתיע ומיוחד

28/10/2020

אהבתי מאוד וממליצה לקרוא את ההמשך.

22/10/2020

אלוהים אדירים מה קראתי עכשיו!!! ספר מדהים! רצה לקרוא את החלק השני 😱

19/9/2020

דואט מושלם! מסועף, לא צפוי, ענייני וכמעט בלי "תיאורים" מיותרים! מומלץ בחום.

13/9/2020

כתוב טוב וקולח

31/8/2020

מצויין מומלץ ביותר

23/8/2020

ג'ול אי אן סופרת מופלאה שאלוהים בירך אותה בכתיבה מרגשת, סוחפת, מקורית, מלאת שנינות והומור. הספר הזה מספר על אהבה ענקית אחת ששורדת מכשולים שמעל הטבע. נהניתי ברמות ובעיניי זהו דואט חובה!! אחד מהספרים הכי טובים שקראתי!! המלצה רותחת!!!

16/8/2020

ספר מושלם!!! כבר מההתחלה נסחפתי, הוא מרתק, כתוב בצורה נפלאה, בשלבים מהממים,אי אפשר לעצור!

11/8/2020

מהמם. דואט מקסים. סופרת מיוחדת מאוד.

31/7/2024

סיפור אהבה מורכב, עלילה קצת מופרכת. כתוב טוב, רצה לספר הבא.

21/7/2022

התחיל קליל ומצחיק וכיפי. המשיך ונהיה עצוב וכבד. הסתיים לכיוון הקליל ואז....תפנית

25/10/2021

עדיין לא מרגישה שאני יכולה לכתוב מה אני חושבת על הספר הזה - בטח אדע יותר אחרי החלק השני... מספר הכוכבים שנתתי לספר זה רק בגלל שהוא שונה ומקורי...אכתוב חוות דעת סופית בחלק הבא🙏

15/8/2020

התחלה לא משהו נמרחת.. באמצע מתחיל להיות מעניין.. סוף מותח.

17/8/2020

ציפיתי ליותר

29/7/2022

מדכא. חבל שהתחלתי. מעורר אי נוחות ותחושת עקצוץ לא נעימה בבטן שזה פשוט הולך להיות רע (מבחינת העלילה. הכתיבה עצמה מצויינת). זה לא ספר מהנה.

4/2/2021

שג'ולי תשוב להיות שיננית. ספר משמם

19/1/2021

לא הבנתי , מדע בידיוני או רומן ואפילו לא אירוטי.

דואט החיים 1 - החיים שאהבתי ג'ול אי. אן
פרולוג
 
 
 
"את יכולה לשמור סוד?"
 
אימא לא ענתה לטלפון, כמו שכבר התרגלתי לצפות ממנה. זה לא מנע ממני להתקשר ולהשאיר הודעה. רבע שעה קודם לכן החיים שלי התנפצו. הייתי צריכה מישהו — לא משנה מי.
 
הייתי צריכה לנתק לה את הקו לפני חודשים. כבר לא משתמשים בטלפון קווי.
 
וגם זה ש... היא מתה.
 
אנשים מתים לא משתמשים בטלפון. ככה לפחות האמנתי תמיד. אבל באותו רגע הרגשתי שהכול אפשרי. פשוט הכול.
 
הערכתי שנשארו לי אולי עוד עשר הודעות להשאיר לפני שהתא הקולי שלה יתמלא. עוד עשר הודעות לפני שאנתק את הטלפון הקווי שלה, אמיין את חפציה ואמכור את הבית.
 
"בעלי עשה משהו... עם אישה אחרת." כבשתי בכי, סערת רגשות קטלנית מטלטלת אותי מבפנים. אחרי דקה של שתיקה חנוקה הצלחתי לגרד קמצוץ שליטה עצמית ולהמשיך. "ונראה לי שידעתי את האמת. אבל לא יכולתי להגיד כלום, כי זה ריפא את הכאב שלו — לפחות זמנית. זה עדיף על פני האלטרנטיבה, לא? כאילו... חשבתי שהוא הולך למות. מצד אחד רציתי להגיד לו שאני יודעת. אני שונאת סודות. אבל פחדתי ממה שהוא עלול לעשות אם יגלה שאני יודעת, או שזה יפריד בינינו אם אאשים אותו בטעות." מחיתי כמה דמעות שפרצו לחופשי משום שלא יכולתי למחות את זכר האקדח ביד שלו ואת הייאוש שעל פניו.
 
"ומה הכי נורא? אני לא יכולה לספר לחברה הכי טובה שלי. אני לא יכולה לספר לאף אחד... אז אני מספרת לך, כי בצורה קצת מטורפת אני מאמינה שאולי לך יש חיבור." צחקתי בעצב. "חיבור מהעולם הבא. חיבור רוחני. חיבור על טבעי. אני לא בטוחה, כי עדיין קשה לי להאמין שזה קורה. אני לא באמת חושבת שהוא משוגע. אבל אימא ... זה פאקינג משוגע. זה שהוא נגע בה. זה לא בסדר. זה לא הוגן."
 
עצמתי עיניים. "סליחה על הקללות, אבל אני מפחדת —" עוד יבבה פרצה מחזי. "אני מפחדת שמאוחר מדי."
 
שפשפתי את עיניי הנפוחות בכף היד, ושחררתי לאט נשימה רועדת. "אני מתנהגת כרגע בצורה לא אופיינית לי. בכל מקרה... אבא בסדר." חיפשתי משהו שיוציא לי מהראש את האקדח ואת שלוש המילים האיומות שאמר לי. "קייטי בהיריון, אבל היא בטח כבר סיפרה לך. לא אמרתי כלום על הרומן. אחרי שתי הפלות אני לא מוכנה להגיד או לעשות משהו שילחיץ אותה. בקשר אליי... אני די בטוחה שגמרנו לעשות ילדים. שניים זה מספיק. למרות שחשבתי שאולי תצוץ איזו הפתעה. סיפרתי לך שחיי המין שלנו השתפרו מאז שהוא איתה? מוזר, לא? בהתחלה חשבתי שזה בגלל תחושת אשמה וחרטה, אבל אני באמת חושבת שכשהוא נפרד ממנה יש את חלון ההזדמנויות הקטנטן הזה שבו אין לו כאב פיזי. אז אנחנו שוכבים. וזה חזק. מטורף."
 
נאנחתי אל מכשיר הטלפון. "אין מקום יותר להפתעה קטנה. אני שונאת הפתעות באופן רשמי. ו..." עצמתי עיניים, רואה בעיני רוחי את האקדח ואת המבט הזה, הייאוש התהומי. "... אני חושבת שמאוחר מדי להתחלות חדשות. היום ראיתי את הסוף." הנחתי לעוד כמה דמעות לזלוג, ואז הזזתי את השרוול בשביל להציץ בשעון. "אני אוהבת אותך, אימא. אני מתגעגעת אלייך. ואם אין לך יכולת לעזור לי אל תרגישי רע. אני כבר אחשוב על משהו. עצם המחשבה שאולי את מקשיבה מספיקה לי. היום אני מתגעגעת אלייך יותר..." גל חדש של רגשות צרב בעיניי. "... יותר מבכל החודשים שעברו מאז שהלכת. היום אני פ־פשוט מ־ממש צריכה את אימא שלי."
 
 
להתאהב מחר זה כזה בזבוז של היום.

עוד ספרים של ג'ול אי. אן