רשומות קוטל המלך 2 - פחדיו של האדם החכם א'
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
רשומות קוטל המלך 2 - פחדיו של האדם החכם א'
מכר
מאות
עותקים
רשומות קוטל המלך 2 - פחדיו של האדם החכם א'
מכר
מאות
עותקים

רשומות קוטל המלך 2 - פחדיו של האדם החכם א'

4.8 כוכבים (24 דירוגים)
ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
82.6 מחיר מוטבע על הספר 118

עוד על הספר

פטריק רותפס

פטריק רות'פס (Patrick Rothfuss; 1973) הוא סופר פנטזיה אפית אמריקני. רות'פס נודע בעיקר בשל סדרת "רשומות קוטל המלך" שכתב שבגינה זכה במספר פרסים, לרבות פרס קוויל עבור ספר הביכורים שלו שם הרוח שבנוסף הגיע למקום ה-24 ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. המשכו, "פחדיו של האדם החכם", זיכה אותו בפרס דייוויד גמל ב-2012, והגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

תקציר

"שלושה הם פחדיו של האדם החכם: ים סוער, לילה חסר ירח וכעסו של האדם העדין".
 
שמי הוא קוותה.
הצלתי נסיכות, גנבתי אותן ממלכים עת נמו בתלי קבורתם. שרפתי את העיר טרבון עד היסוד. ביליתי לילה עם פלוריאן ובסופו היו לי חיי ובינתי לשלל. גורשתי מהאוניברסיטה בגיל צעיר מגילם של רוב המתקבלים אליה. הלכתי לאור הירח בדרכים שאחרים חוששים לדבר עליהן לאור היום. דיברתי עם אלים, אהבתי נשים וכתבתי שירים שהזילו דמעות מעיני זמרים.
אולי שמעתם עליי.
 
כך מתחיל סיפורו של הגיבור, המסופר מנקודת מבטו - אחד מסיפורי הפנטזיה המהוללים ביותר בעת האחרונה. כעת, בפחדיו של האדם החכם, קוותה יוצא בשירותו של המאר אלברון, השליט הווינטסי הנודע, להשמיד את איום השודדים המסתתרים ביער האלד, אך משימה זאת תוביל אותו אל לב ממלכת הפיי, אל האיידם המסתוריים ואל היצור השוכן בלב הבריאה, הידוע רק בשם קת'אהי.
 
בספר זה קוותה עושה את צעדיו הראשונים בנתיב הגיבור ומגלה כמה קשים יכולים להיות החיים כאשר אתה הופך להיות אגדה בחייך.
 
"ספר הפנטזיה הטוב ביותר של השנה האחרונה... בלעתי אותו ביום אחד, נשארתי עד הבוקר כדי לקרוא אותו ואני כבר מחכה לספר הבא. הבחור הזה רותפס יודע לכתוב".
ג'ורג' ר. ר. מרטין, מחבר סדרת "שיר של אש ושל קרח".
 
"בסופו של דבר, אני חושב שהספר הזה טוב יותר מרוב ספרי הפנטזיה האחרים מפני שהוא יפה. אחרי הקריאה נשארת בך תחושת שלווה. בכתיבתו של פט יש יופי שלא ניתן לתארו במילים".
ברנדון סנדרסון, מחבר טרילוגיית "הערפילאים".
 
"יצירת מופת בת זמננו שבסופה תצפו בכיליון עיניים לכרך הבא".
פבלישרז וויקלי

פרק ראשון

פתח דבר
דממה בת שלושה חלקים
 
 
השחר הפציע. פונדק אבן-הדרך נח לו בדממה, והייתה זו דממה בת שלושה חלקים.
 
החלק המתבקש מאליו היה שקט אדיר, מהדהד, עשוי מן הדברים שלא היו. אילו התחוללה סערה, טיפות גשם היו טופחות על גפני הסלס שמאחורי הפונדק. הרעם היה ממלמל ורועם ורודף אחר הדממה עד שהיה מבריח אותה לאורך הדרך כמו עלי סתיו נושרים. אילו היו נוסעים המתעוררים בחדריהם, הם היו מתמתחים ומסלקים את השקט ברטינה כחלומות הנקרעים עם שרעפי הבוקר. אילו הייתה מוזיקה... אבל לא, ודאי שלא הייתה מוזיקה. למען האמת, אף לא אחד מן הדברים האלה היה שם, ולכן נותרה הדממה בעינה.
 
בתוך אבן-הדרך סגר בשקט אדם שחור שֵֹער את הדלת האחורית מאחוריו. הוא הלך באפלה המוחלטת לאורך המטבח, חצה את חדר המסבאה וירד במדרגות המרתף. בקלות שנרכשה בשנים רבות של ניסיון הוא חמק מן הקרשים שהיו נאנחים וחורקים תחת משקלו. כל צעד אטי השמיע רק טפיחה קלה על הרצפה. בכך, הוא הוסיף עוד דממה משלו אל הדממה האדירה, המהדהדת. כך נוצרה מין סגסוגת, קוֹנטרָפּוּנקט.
 
הדממה השלישית לא הייתה ממין הדברים שקל לחוש בהם. אילו האזנתם די זמן, אולי הייתם מתחילים להרגיש בה בכפור שעל זכוכית החלון ובקירות הגבס החלקים בחדרו של הפונדקאי. היא נמצאה בארגז השחור שנח לרגלי המיטה הקשה והצרה. והיא הייתה בידיו של האדם ששכב בה ללא ניע, והביט בניצוץ האור הראשון של השחר העולה.
 
האיש היה אדמוני אמיתי, שערו אדום כלהבה. עיניו היו כהות ומרוחקות והוא שכב במיטה, אף שידע כי השינה נטשה אותו כבר לפני שעות.
 
פונדק אבן-הדרך היה שלו, כשם שהדממה השלישית הייתה שלו. ואך ראוי היה הדבר, כי זו הייתה הדממה הגדולה מבין השלוש, שכינסה את הנותרות בתוכה. היא הייתה עמוקה ורחבה כמו סוף הסתיו. היא הייתה כבדה כמו חלוק אבן גדול. היא הייתה קולו הסבלני, קול הפרח הנקטף, של אדם הממתין למותו.

פטריק רותפס

פטריק רות'פס (Patrick Rothfuss; 1973) הוא סופר פנטזיה אפית אמריקני. רות'פס נודע בעיקר בשל סדרת "רשומות קוטל המלך" שכתב שבגינה זכה במספר פרסים, לרבות פרס קוויל עבור ספר הביכורים שלו שם הרוח שבנוסף הגיע למקום ה-24 ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. המשכו, "פחדיו של האדם החכם", זיכה אותו בפרס דייוויד גמל ב-2012, והגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
24 דירוגים
20 דירוגים
3 דירוגים
1 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
22/4/2025

מקסים כמו הראשון. יותר איטי אבל ממש מעניין. אני מחכה לקרוא את השלישי

1/8/2023

מעולה

16/4/2023

מעולה, המשך טוב ומפתיע של הקודם

1/4/2023

ממש מעניין ! כיף שיש המשך לספר הראשון (: נהניתי ממנו מאוד ומשאר הסדרה

30/1/2023

את כל הספר קראתי בנשימה עצורה. הסופר יודע ליצור אינטימיות עמוקה בין הדמות הראשית לקורא, בצורה שגרמה לי לפחות באמת ובתמים להתגעגע לדמות בתקופות שבין סיום ספר אחד להתחלת הספר הבא. עם זאת, התרגום מאכזב. המתרגם החדש שינה מושגים שהטביע מתרגם ספר הראשון, עד כדי צרימה. לאורך הספר מצאתי שגיאות לשון, טעויות בשם המספר וטעויות הקלדה. למרות השגיאות המציקות פרי הוצאת הספרים והמתרגם, אין ספק שזהו ספר מצוין ויותר מראוי לקריאה!

15/6/2022

אני חושבת שצפריר גרוסמן - מתרגם בהוצאת אופוס, כתב פעם שמדי חמש שנים ישנם קולות חדשים שמצליחים לשנות משהו, לטובה או לרעה בעולם הפנטזיה. הוא מנה את ג'ורג' מרטין ואת ברנדון סנדרסון ואחריהם את פטריק רותפס. וכל מה שאוכל להגיד על שם הרוח כאשר עדיין לפני עוד כרך נוסף זה שהוא צדק.

3/6/2022

סידרה מעולה! כדאי לקרוא מספר פעמים ואז הדברים מקבלים משמעות נוספת. שילוב של חוכמה ורגשות. נותן השראה. מדע בדיוני במיטבו.

27/4/2022

ספר מעולה

25/2/2022

ספר חובה

7/12/2020

מדהים, מרתק, לוכד ומכשף. אם שם הרוח לכד אותך, אתה אבוד..

29/4/2020

ספר מדהים, ממליץ בחום למי שאוהב פנטזיה וריגוש

19/1/2024

מרתק

31/8/2023

קצת נמרח ביחס לספר הראשון

רשומות קוטל המלך 2 - פחדיו של האדם החכם א' פטריק רותפס
פתח דבר
דממה בת שלושה חלקים
 
 
השחר הפציע. פונדק אבן-הדרך נח לו בדממה, והייתה זו דממה בת שלושה חלקים.
 
החלק המתבקש מאליו היה שקט אדיר, מהדהד, עשוי מן הדברים שלא היו. אילו התחוללה סערה, טיפות גשם היו טופחות על גפני הסלס שמאחורי הפונדק. הרעם היה ממלמל ורועם ורודף אחר הדממה עד שהיה מבריח אותה לאורך הדרך כמו עלי סתיו נושרים. אילו היו נוסעים המתעוררים בחדריהם, הם היו מתמתחים ומסלקים את השקט ברטינה כחלומות הנקרעים עם שרעפי הבוקר. אילו הייתה מוזיקה... אבל לא, ודאי שלא הייתה מוזיקה. למען האמת, אף לא אחד מן הדברים האלה היה שם, ולכן נותרה הדממה בעינה.
 
בתוך אבן-הדרך סגר בשקט אדם שחור שֵֹער את הדלת האחורית מאחוריו. הוא הלך באפלה המוחלטת לאורך המטבח, חצה את חדר המסבאה וירד במדרגות המרתף. בקלות שנרכשה בשנים רבות של ניסיון הוא חמק מן הקרשים שהיו נאנחים וחורקים תחת משקלו. כל צעד אטי השמיע רק טפיחה קלה על הרצפה. בכך, הוא הוסיף עוד דממה משלו אל הדממה האדירה, המהדהדת. כך נוצרה מין סגסוגת, קוֹנטרָפּוּנקט.
 
הדממה השלישית לא הייתה ממין הדברים שקל לחוש בהם. אילו האזנתם די זמן, אולי הייתם מתחילים להרגיש בה בכפור שעל זכוכית החלון ובקירות הגבס החלקים בחדרו של הפונדקאי. היא נמצאה בארגז השחור שנח לרגלי המיטה הקשה והצרה. והיא הייתה בידיו של האדם ששכב בה ללא ניע, והביט בניצוץ האור הראשון של השחר העולה.
 
האיש היה אדמוני אמיתי, שערו אדום כלהבה. עיניו היו כהות ומרוחקות והוא שכב במיטה, אף שידע כי השינה נטשה אותו כבר לפני שעות.
 
פונדק אבן-הדרך היה שלו, כשם שהדממה השלישית הייתה שלו. ואך ראוי היה הדבר, כי זו הייתה הדממה הגדולה מבין השלוש, שכינסה את הנותרות בתוכה. היא הייתה עמוקה ורחבה כמו סוף הסתיו. היא הייתה כבדה כמו חלוק אבן גדול. היא הייתה קולו הסבלני, קול הפרח הנקטף, של אדם הממתין למותו.