ספר זה בוחן את השלבים העיקריים בהתפתחותו של הרעיון המדיני במהלך אלף השנים שבין נפילתה של האימפריה הרומית המערבית, במחצית השנייה של המאה החמישית, ועד לשלהי ימי הביניים.
ההגות המדינית בימי הביניים מיזגה את המורשות של יוון ורומא, של התנ"ך והברית החדשה, וכן של העמים הגרמניים שהתיישבו על חורבותיה של האימפריה הרומית. המיזוג בין מורשות אלה נעשה מתוך התמודדות עם שאלות שעמדו במוקד מאבקי הכוח, כמו מעמדם של המדינה והשליט שבראשה, וחובותיהם וזכויותיהם של תושבי הממלכה, כשברקע למאבקים אלה ניצבת כל העת תביעתה של הכנסייה הקתולית לשלטון אוניברסלי. סוגיות אלה עתידות היו להידון גם על-ידי הוגים מודרניים, שעיצבו את עמדותיהם מתוך דיאלוג מתמשך עם התורות הימי-ביניימיות, אשר הפכו באופן זה לרכיב אינטגרלי של תרבות המערב.
סופיה מנשה מובילה את קוראיה להרפתקה אינטלקטואלית בסבך הפוליטיקה הימי-ביניימית ומשחזרת באורח משכנע את חיפושי הדרך שליוו את ההוויה המדינית ערב העידן המודרני.
סופיה מנשה היא פרופסור לימי הביניים באוניברסיטת חיפה. ספריה, שפורסמו בהוצאות המובילות בעולם, עוסקים בראשיתה של התקשורת והתעמולה הפוליטית, השימוש בהומור על-ידי מטיפים, וכן בתולדות הכנסייה והאפיפיורות. לאחרונה ראו אור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ספריה הכנסייה הקתולית בימי הביניים: אידיאולוגיה ופוליטיקה, וכן התהוותם של פרלמנטים בימי הביניים.