מַלְכִּי לֹא יוֹדַעַת לִקְרֹא כָּל כָּךְ טוֹב, אֲבָל לֹא אִכְפַּת לָהּ.
כִּי מַלְכִּי יְכוֹלָה לִרְאוֹת דְּבָרִים שֶׁאַף אֶחָד אַחֵר לֹא רוֹאֶה, אֲפִלּוּ אֶת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּהּ מִתְגַּשְּׁמִים.
כְּשֶׁמַּלְכִּי מְקַבֶּלֶת מַתָּנָה מִדּוֹד מוֹרְדוּךְ כַּלְבָּה בְּלוֹנְדִּינִית קְטַנָּה וּמְיֻחֶדֶת הִיא יוֹדַעַת מִיָּדשֶׁהַכַּלְבָּה תּוּכַל לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם שֶׁלָּהּ: לִהְיוֹת מְפֻרְסֶמֶת וּלְהַגִּיעַ לְהוֹלִיווּד!
זֶהוּ סֵפֶר רַב–הוּמוֹר וְעַכְשָׁוִי הַמְּרַחֵף עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן, שֶׁבְּמֶרְכָּזוֹ חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה בְּעַצְמֵנוּ וְהַצֹּרֶךְ לַחְלֹם בְּגָדוֹל, כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים, הַבּוֹחֵן בְּמַבָּט אִירוֹנִי דַּק אֶת תַּאֲוַת הַפִּרְסוּם וְתוֹפַעַת הַסֵּלֶבְּרִיטָאוּת. נוּרִית זַרְחִי, אַשָּׁפִית סִפְרוּת הַיְּלָדִים, מְשַׁלֶּבֶת בְּסִגְנוֹנָהּ הַמֻּפְלָא וְהַיִּחוּדִי בֵּין שִׁעוּרֵי עֵזֶר לְתָכְנִיּוֹת מְצִיאוּת וּבֵין דְּבָרִים שֶׁאֵינָם כְּפִי שֶׁהֵם נִרְאִים לִדְבָרִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְרַחֵשׁ. וְאוּלַי כֵּן?
אִיּוּרֶיהָ הַמַּקְסִימִים וּרְווּיֵי הַפְּרָטִים שֶׁל בַּתְיָה קוֹלְטוֹן מְמַלְּאִים בְּצֶבַע וּבְזֹהַר אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל מַלְכִּי, אֶת יַלְדֵי בֵּית הַסֵּפֶר וְאֶת הַשְּׁכוּנָה כֻּלָּהּ.
נוּרִית זַרְחִי זָכְתָה בִּפְרַס רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, בִּפְרַס זְאֵב, בְּעִטּוּר אַנְדֶרְסֶן וּבִפְרַס בְּיַאלִיק לְסִפְרוּת יְלָדִים.
בַּתְיָה קוֹלְטוֹן הִיא מֵהַמְּאַיְּרוֹת וְיוֹצְרוֹת הַקּוֹמִיקְס הַבּוֹלְטוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.
