לצד תרומתם הבלתי ניתנת לערעור בכל תחומי החיים בארץ, תהליך קליטתם של עולי מרכז אירופה — הייקים, לווה בקשיים לא מעטים. הם סבלו מהחמסינים, מהלכלוך, מהבלגן, ובעיקר הובסו על ידי השפה העברית. אבל תוך כדי המאבק בשפה הם יצרו את "הייקית המדוברת", הלוא היא "הגרמנית תוצרת הארץ", שפה שאותה הנחילו בדיבור ובזיכרון לצאצאיהם, שמתרפקים עליה בגעגועים עם חלוף השנים.
אבל אוצר המילים של הייקית המדוברת חלחל גם לתחומים רבים של העברית המדוברת והעשיר את שפתם של רבבות רבות של ישראלים, בהם מוסכניקים, שיפוצניקים, קונדיטורים, שפים, רופאים, אחיות ורבים אחרים. עם נכסי צאן הברזל של הייקית המדוברת נמנים הביטויים: "קאפֶה אוּנְד קוּכֶן" — קפה עם עוגה; "קוּרְצְשְלוּס" — קֶצֶר; "שְווַיינֶרַיי" — חזירות; "קִינְדֶר–שְטוּבֶּה" — חדר הילדים, ובהשאלה — החינוך הטוב; "וִישֶר" — מגב; "צִימֶר" — חדר; "שְלַאפְשְטוּנְדֶה" — שנת אחר צהריים; ועוד ביטויים רבים שהשתרשו בשפה העברית והם מונצחים במילון בן יהודה שטראסה. "מילון הייקים הוא כמוסת זיכרון לעולם הולך ונמוג אל מנהרות הזמן", כותב רוביק רוזנטל.
ארגון יוצאי מרכז אירופה — ארגון הייקים בישראל, בשיתוף המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית — מרכז מורשת הייקים בתפן, בעזרת עשרות רבות מצאצאי הייקים, חברו יחדיו בפרויקט קהילתי ליצירת מילון זה. במשך חודשים רבים טרחו וליקטו עשרות מילים וביטויים, שאוגדו ללקסיקון בלתי מדעי ובלתי שלם, המלווה באיורים המקוריים והמקסימים שליוו את כתב העת של הארגון, MB (יקינתון), בשנותיו הראשונות.
מילון בן יהודה שטראסה מספר את סיפורם של הייקים בארץ ישראל מזווית מפתיעה, מרעננת ומשעשעת. לא רק מי שדם ייקי זורם בעורקיו ימצא עניין במילון זה, אלא גם כל מי שמתעניין בשפה העברית, בתולדות ארץ ישראל במאה ה– 20 ובהקשרים תרבותיים–לשוניים.
