מרוה מכשפה חולמת בהקיץ

פרק ראשון

חתול ורוד עם כנפיים

"גַרְגִירֵי יַעַר צְהֻבִים, פֶטֶל שָׁחֹר קוֹצָנִי... נוֹצַת חֶלְזוֹן־יָם אַרְגְמָנִי..." נִסְתָה מַרְוָה לְשַׁחְזֵר אֶת רְשִׁימַת רְכִיבֵי הַשִׁקוי. הָיָה זֶה שִׁקוי תְעופָה פָשׁוט, מִדַרְגָה א', שֶׁאוֹתוֹ לָמְדָה לִרְקֹחַ בְאוֹתוֹ הַבֹקֶר אֵצֶל הַמוֹרֶה הַפְרָטִי שֶׁלָה לְכִשׁוף, סִרְפָד. כְחֵלֶק מִשִׁעורֵי הַבַיִת שֶׁקִבְלָה, הָיָה עָלֶיהָ לִלְמֹד בְעַל־פֶה אֶת רְכִיבֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשָׁה שִׁקויִים שׁוֹנִים. מַרְוָה הָיְתָה אֻמְלָלָה מְאֹד, וְתָהֲתָה כֵיצַד זֶה תַצְלִיחַ לִזְכֹר אֶת כָל הָרְשִׁימָה הָאֲרֻכָה. הִיא הָיְתָה אָמְנָם תַלְמִידָה חָרוצָה ונְבוֹנָה, חֲדורַת רָצוֹן לְהַצְלִיחַ, אַךְ לִפְעָמִים הִרְגִישָׁה כִי חֹמֶר הַלִמוד פָשׁוט קָשֶׁה מִדַי, שֶׁלֹא לוֹמַר, מְשַׁעֲמֵם.

הִיא הָיְתָה רַק בַת שֵׁשׁ וָחֵצִי, יַלְדָה צְעִירָה, וְאֶת הַהִשְׁתַלְמות לִמְכַשֵׁפוֹת הִתְחִילָה זְמַן קָצָר קֹדֶם לָכֵן, כְפִי שֶׁנָהוג הָיָה בְאֶרֶץ הַמְכַשְׁפִים וְהַמְכַשֵׁפוֹת: כָל הַיְלָדִים, בְהַגִיעָם לְגִיל שֵׁשׁ, הָיו מַתְחִילִים בְלִמודֵיהֶם, כָךְ שֶׁבְגִיל שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה הָיו נַעֲשִׂים מְכַשְׁפִים מִן הַמִנְיָן.

אָנִיס, אֲחוֹתָה הַגְדוֹלָה שֶׁל מַרְוָה, הָיְתָה כְבָר בַת תֵשַׁע וָחֵצִי, ומֵאֲחוֹרֶיהָ הָיו שָׁלשׁ וָחֵצִי שְׁנוֹת נִסָיוֹן בִתְחום הַכִשׁוף. מַרְוָה הִתְקַנְאָה בָה עַל כָךְ מְאֹד. אָנִיס הָיְתָה יַלְדָה פִרְאִית, פָחוֹת צַיְתָנִית ופָחוֹת מְמֻשְׁמַעַת מִמַרְוָה, וְלֹא הִתְעַנְיְנָה כָמוֹהָ בַלִמודִים. לַמְרוֹת זֹאת, מֵאָז הֵחֵלָה מַרְוָה אֶת לִמודֵי הַכִשׁוף, הִבִיטָה לֹא פַעַם בְאָנִיס בְהַעֲרָצָה וְקִוְתָה בְסֵתֶר לִבָה שֶׁאָנִיס תוֹשִׁיט לָה עֶזְרָה ותְסַיֵעַ לָה קְצָת, הֲלֹא הָיְתָה בַעֲלַת נִסָיוֹן כֹה רַב.

בְעוֹדָה מִתְאַמֶצֶת לְהִזָכֵר בִרְכִיבֵי הַשִׁקוי, מִתוֹךְ יְדִיעָה שֶׁלְמָחֳרָת בַבֹקֶר הִיא עֲתִידָה לְהִבָחֵן עַל כָךְ, נָדְדו מַחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל מַרְוָה לִמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים, רְחוֹקִים יוֹתֵר. עֵינֶיהָ נוֹתְרו פְקוחוֹת, בוֹהוֹת בַחֲלַל הַחֶדֶר, וְרֹאשָׁה נִתְמַךְ בֵין כַפוֹת יָדֶיהָ בְעוֹדָה שְׂרועָה עַל מִטָתָה כְשֶׁחִיוךְ מְטֻפָשׁ זוֹרֵחַ עַל פָנֶיהָ.

לְפֶתַע, כְמוֹ מִשׁום מָקוֹם, נָחַת בַחֶדֶר, עַל אַחַת הַכָרִיוֹת שֶׁהָיו מְסֻדָרוֹת עַל הַמִטָה, חָתול וָרֹד בַעַל שְׁתֵי כְנָפַיִם קְטַנוֹת וְשִׁנַיִם מְחֻדָדוֹת מְאֹד. הָיו לוֹ עֵינַיִם צְהֻבוֹת ופַרְוָה סְמִיכָה ומְדֻבְלֶלֶת, וְהוא הִדִיף רֵיחַ מָתוֹק שֶׁל סֻכָר.

"אָההה!" קָפְצָה מַרְוָה מֵהַמִטָה בְבֶהָלָה, "מָה זֶה? מָה אַתָה עוֹשֶׂה כָאן?"

הֶחָתול יִלֵל יְלָלָה חַדָה וְהֵשִׁיב בִסְתָמִיות, "אֵין לִי מֻשָׂג." אַחַר כָךְ הֵחֵל לְלַקֵק אֶת פַרְוָתוֹ וְהִתְעַלֵם מִמַרְוָה.

מַרְוָה הִנִיחָה אֶת יָדָה עַל לִבָה וְחָשָׁה אֶת פְעִימוֹתָיו. הִיא בֶאֱמֶת נִבְהֲלָה כַהֹגֶן. מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה חָתול מוזָר שֶׁכָזֶה. לְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה לָה כִי שְׁנִיוֹת סְפורוֹת בְטֶרֶם נָחַת הֶחָתול הַוָרֹד בְחַדְרָה, חָשְׁבָה בְדִיוק עַל חָתול כָזֶה. הִיא יָדְעָה שֶׁאֵין בְכָךְ הִגָיוֹן רַב, וְלָכֵן הִנִיחָה שֶׁזִכְרוֹנָה מְתַעְתֵעַ בָה. מִכָל מָקוֹם, אָמְרָה לְעַצְמָה, כְדַאי לַעֲשׂוֹת אִתוֹ מַשֶׁהו לִפְנֵי שֶׁמִישֶׁהו יִרְאֶה אוֹתוֹ. אִמָא וְאַבָא עֲלולִים לְהִתְרַגֵז מְאֹד. אִמָא לֹא סוֹבֶלֶת שְׂעָרוֹת שֶׁל חֲתולִים בַבַיִת, עַל אַחַת כַמָה וְכַמָה שְׂעָרוֹת שֶׁל חֲתולִים וְרֻדִים!

"אַתָה מְסֻגָל לָעוף?" שָׁאֲלָה אֶת הֶחָתול שֶׁהִתְלַקֵק ובָחֲנָה אֶת כְנָפָיו הַקְטַנְטַנוֹת.

"מְסֻגָל בְהֶחְלֵט," הֵשִׁיב הֶחָתול וְשָׁב לְהִתְלַקֵק.

"אָז אֲנִי בֶאֱמֶת מִצְטַעֶרֶת," אָמְרָה מַרְוָה בִנְחִישׁות ופָתְחָה אֶת הַחַלוֹן.

הִיא הֵרִימָה אֶת הֶחָתול מֵהַמִטָה וְאָמְרָה לוֹ, "כָל טוב," וְגַם, "הָיָה נָעִים לְהַכִיר," וְאָז פָשׁוט שִׁחְרְרָה אוֹתוֹ הַחוצָה, לָאֲוִיר הַפָתוחַ.

הֶחָתול הִפְנָה אֵלֶיהָ פַרְצוף בִלְתִי מְרֻצֶה, פָרַשׂ אֶת כְנָפָיו הַקְטַנוֹת וְהִתְעוֹפֵף מִשָׁם. מַרְוָה הִבִיטָה בוֹ עַד שֶׁנֶעֱלַם מֵעֵינֶיהָ. בַשָׁמַיִם רִחֲפו בְאוֹתָה הַשָׁעָה שָׁלשׁ מְכַשֵׁפוֹת צְעִירוֹת, שֶׁהָיו שְׁכֵנוֹתֶיהָ שֶׁל מַרְוָה. הֵן שִׂחֲקו בִקְפִיצָה בְחֶבֶל. מַרְוָה הִבִיטָה בָהֶן בְקִנְאָה, בְיָדְעָה שֶׁעַד שֶׁלֹא תְסַיֵם אֶת שִׁעורֵי הַבַיִת שֶׁלָה, לֹא תוכַל לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶן. הִיא נֶאֶנְחָה לְעַצְמָה וְשָׁבָה לְשַׁנֵן אֶת חֹמֶר הַלִמוד.

"יֵשׁ כָאן רֵיחַ מְשֻׁנֶה," אָמְרָה אָנִיס שֶׁהוֹפִיעָה בְפֶתַח חַדְרָה שֶׁל מַרְוָה וְנִשְׁעֲנָה עַל מַשְׁקוֹף הַדֶלֶת. הִיא רִחְרְחָה אֶת הָאֲוִיר, מְזִיזָה אֶת אַפָה כְאַרְנָבוֹן. "רֵיחַ שֶׁל צֶמֶר גֶפֶן מָתוֹק. וָרֹד כָזֶה," קָבְעָה.

"כֵן, הָיָה פֹה אֵיזֶה חָתול," אָמְרָה מַרְוָה בְהֶסַח הַדַעַת וְהִשְׁתַדְלָה לָשׁוב ולְהִתְרַכֵז בְחֹמֶר הַלִמודִים.

"אֵיזֶה חָתול בָרֹאשׁ שֶׁלָךְ?" שָׁאֲלָה אָנִיס, "כָאן? בַבַיִת שֶׁלָנו הָיָה חָתול?"

"כֵן," עָנְתָה מַרְוָה בְפַשְׁטות, "אֲבָל זָרַקְתִי אוֹתוֹ הַחוצָה מֵהַחַלוֹן. אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג."

עֵינֶיהָ שֶׁל אָנִיס הִתְרַחֲבו. "זָרַקְתְ אוֹתוֹ, אַתְ אוֹמֶרֶת?" הֻפְתְעָה, "מַרְוָה! זֶה הֲרֵי נוֹרָא וְאָיֹם!"

"הוא יוֹדֵעַ לָעוף, זֶה בְסֵדֶר," הֵשִׁיבָה מַרְוָה וְנָשְׁפָה בְחֹסֶר סַבְלָנות. "אֲנִי צְרִיכָה לִלְמֹד, אָנִיס, וְאַתְ מַפְרִיעָה לִי נוֹרָא! אֵין לָךְ שִׁעורִים?"

"יֵשׁ לִי הָמוֹן," אָמְרָה אָנִיס ומָשְׁכָה בִכְתֵפֶיהָ, "אֲבָל אֵין לִי כֹחַ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם."

מַרְוָה לֹא הֵשִׁיבָה לָה וְאָנִיס יָצְאָה מֵהַחֶדֶר, מְשֻׁעֲמֶמֶת. מַרְוָה שָׁבָה וְשָׁקְעָה בְסִפְרֵי הַלִמוד שֶׁלָה וְהֵחֵלָה לְשַׁנֵן בְעַל־פֶה אֶת רְכִיבֵי הַשִׁקוי הַשֵׁנִי שֶׁלָמְדָה לִרְקֹחַ בְאוֹתוֹ הַבֹקֶר, שִׁקוי לְהַצְמָחַת גַבוֹת. זֶה לֹא נִרְאָה לָה שִׁקוי שִׁמושִׁי בִמְיֻחָד, אֲבָל זֶה מָה שֶׁסִרְפָד, הַמוֹרֶה שֶׁלָה, בָחַר לְלַמְדָה. הִיא הִצְלִיחָה לְהִשָׁאֵר מְרֻכֶזֶת לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה נוֹסֶפֶת, אָז בְדִיוק קָרְאו לָה הוֹרֶיהָ, אֵזוֹב וְרוֹזְמָרִינְיָה, לָגֶשֶׁת לֶאֱכֹל אֲרוחַת עֶרֶב. מַרְוָה סָגְרָה בַחֲבָטָה אֶת סֵפֶר הַלִמוד הֶעָבֶה — קְסָמִים לְמַתְחִילִים א’. הַסֵפֶר גָנַח בִכְאֵב ומַרְוָה הִתְנַצְלָה לְפָנָיו. אַחַר כָךְ יָרְדָה לֶאֱכֹל יַחַד עִם מִשְׁפַחְתָה, שְׂמֵחָה עַל כָךְ שֶׁהַיוֹם נִגְמַר וְיוֹדַעַת שֶׁבְקָרוֹב תוכַל לְהִצְטַנֵף ולְהִתְכַרְבֵל בַמִטָה שֶׁלָה וְלִשְׁכַב סוֹף סוֹף לִישֹׁן.