במאה השישית והשביעית לספירה נגנזו כתבי פילוסופיה ורפואה רבים על ידי מאסטרים שונים, מתוך הבנה כי האנושות אינה כשירה עדיין לקבלם. חלק מהכתבים היו כתבי ה'בּריגְהו שאנְגיטה'. כתבים אלה נגנזו על ידי נזירים טיבטים ונחשפו כ־1,300 שנה לאחר מכן, על ידי יוגי דגול בשם שְרי סודְהיר ראנְג'אן בְּהאדורי. 

סודהיר בְּהאדורי חי במחצית הראשונה של המאה העשרים, ומגיל צעיר מאוד התמסר לתרגול רוחני (סַדְהאנה) במטרה להגיע לידע האמת. באחד השלבים המדיטטיביים של הסַדהאנה שלו התגלה לפניו המהארישי בּריגְהו שהורה לו לאסוף את הכתבים העתיקים של ה'בּריגְהו שאנְגיטה' ממקומות מסתור שונים בהם נטמנו. סודְהיר בְּהאדורי הבטיח כי יאסוף את הכתבים ויפיץ את הידע בעולם לטובת האנושות כולה. במשך עשרים שנה אסף כ־40,000 כתבים ברחבי הודו, בגבול הודו־טיבט ובנפאל. בהמשך אסף בנו, שרי בְּרהמה גופאל בְּהאדורי, כ־20,000 כתבים נוספים.

כתבי ה'בּריגְהוּ שאנְגיטה' הנקראים גם 'בְּרהמה צ'ינְטה פראנאלי', חוברו על ידי מָהארישי בּריגְהו. הכתבים עוסקים בחמישה נושאים מרכזיים: ראג'ה יוגה - היוגה המלכותית, המיועדת לאנשים החיים בחברה; גְ'יוטיש (אסטרולוגיה) - הארת העבר, ההווה והעתיד והבאת הגאולה האישית, מוקְשה; טַנטְרה - השגת השחרור על ידי איחוד האנרגיות של שיווה ושאקטי, הזכרית והנקבית; אָיורְוודה - הדרך הוֶודית לריפוי בעזרת אמצעים מן הטבע; ומדע המונְדאן - הבנת המהות של כל תופעה ביקום באמצעות ריכוז. כתבים אלה מנחים את התלמיד כיצד להגיע למצב שבו הכרתו תהיה מכוונת כל העת לאלוהים, או ל'עצמי' הפנימי, ועל ידי כך להשיג את מצב התודעה העילאי - הסָ מַ דְ הי.

ד"ר אודי בילו ושיהאן רונן כץ, מחברי ספר זה ומובילי השיטה בארץ, למדו את הידע באופן ישיר ממוריהם, שרי בְּרהמה גופאל בְּהאדורי ושִיוְ שאנְקאר טְריפאטי. לימוד הידע המעשי והפילוסופי של הבריגהו יוגה נרכש על ידם במהלך נסיעות רבות שערכו לווָראנסי שבהודו, ובביקורי המורים בארץ לאורך עשרות שנים. הבּריגְהו יוגה היא מסורת רוחנית עתיקה המותאמת לאנשים החיים בחברה, ולא לאלה הבוחרים בחיי התבודדות ופרישות. רוח הלימוד מכוונת את התלמידים להגיע להישגים יוגיים תוך כדי מילוי החובות המשפחתיות והחברתיות וניהול חיי שגרה. שאיפתו של גופאל בְּהאדורי הייתה להפיץ את הידע הנדיר של הבריגהו יוגה לאנושות, כדי לסייע ללומדים אותו להתחזק, להכיר את הכוחות הטמונים בתוכם, ולהשתמש בהם כדי לעזור לאחרים. לשם כך דרושה עבודה מאומצת ברבדים הפיזיים, הנפשיים והרוחניים ובניית בסיס מוסרי איתן. תרגילי הבּריגְהו יוגה המתוארים בספר זה רואים אור לראשונה במערב.

ספר זה הוא מסע בזמן, מסע שהתחיל במשרד בן חדר אחד עם שני עובדים, צבי סטפק ואימו, וטרם נגמר. מסע של בית השקעות מיטב, שהוא בית ההשקעות הגדול בישראל, המעסיק קרוב לאלף עובדים ומנהל תיקי השקעות, קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה בהיקף כולל של כ-300 מיליארד שקל, ועוד מגוון פעילויות. המסע הזה משתרע על פני ארבעה עשורים ומעט יותר. זהו מסע אישי של צבי, מסע של בית ההשקעות, של שוק ההון הישראלי ושל המשק הישראלי. אלה הם ארבעת המעגלים שעוטפים את הספר הזה.

צבי סטפק הוא פרשן בכיר ומרצה מבוקש בנושאי שוק ההון. יש לו טור קבוע ב"גלובס" בנושאי שוק ההון מאז 2007, הוא נבחר כאיש השנה בשוק ההון (2003) על ידי "TheMarker" וכאחד משני המותגים האנושיים המובילים בשוק ההון (2007) על ידי "גלובס".  צבי הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובהיסטוריה יהודית מאוניברסיטת תל אביב ושימש מורה שהכין אלפי תלמידים לבחינות הבגרות. בהמשך דרכו הוא סיים לימודי מוסמך במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב והקים את בית ההשקעות מיטב.

מה פתאום ואיך הפך מורה להיסטוריה למנהל השקעות ולבעלים של חברה בשוק ההון? הספר הוא הרבה יותר מ"שיעור היסטוריה". הוא מורה ומדריך השקעות. קריאה בספר תספק לך תשובות לשאלות שכל משקיע צריך לשאול את עצמו. כיצד נכון לפעול בבורסה? מה לעשות, ולא פחות חשוב - מה לא לעשות? איך להימנע מטעויות חוזרות ונשנות? האם נכון לפעול עם המגמה בבורסה או נגדה, ומתי? האם אפשר להתעשר בבורסה? האם יש כוכבי השקעות או שכוכבים יש רק בשמים? 

המחבר חולק עם הקוראים את נסיונו בן יותר מארבעים שנה, מלווה בהרבה דוגמאות של החלטות השקעה שקיבל ואת התובנות שצבר הן מכישלונותיו והן מהצלחותיו.

"קנו אותו. קראו אותו. הטמיעו ויַשֺמו אותו. זהו מדריך אמיתי אל העתיד"-  פורבס

"אני מאוד ממליץ להקשיב למה שיש לאנשים אלו לומר" – הווארד שולץ, יו"ר, נשיא ומנכ"ל 'סטארבאקס'

"זהו הספר שתמיד רציתי לכתוב"- ביל ג'ורג, סופר רב המכר 'הצפון האמיתי'

ספר ניהול מעורר השראה לכל מנכ"ל, נושא משרה, יו"ר ודירקטוריון של חברה עסקית, המצביע על הפוטנציאל העצום שיש לניהול בסגנון אחר ואימוץ מנהיגות קשובה והרואית. לא עוד קפיטליזם ישן ואנוכי, אלא קפיטליזם קשוב שמתחשב בכל מחזיקי העניין. משבר הקורונה והתמורות החברתיות העולמיות שעוברות עלינו רק מחדדים את הצורך בעולם חדש של מנהיגות עסקית. (אייל מליס, מנכ"ל קבוצת תנובה)

הרעיונות בבסיס הקפיטליזם הקשוב מניחים תשתית למהפך תפיסתי כלכלי-חברתי-עסקי מתבקש, בעל פוטנציאל להשפעה חיובית עצומה על חיינו. מההסתכלות המערכתית על כלל מחזיקי העניין בפירמה; דרך הגדרת ייעוד הפירמה, והטמעתו בהחלטות היומיומיות; ועד ההבחנה החשובה בין ניהול למנהיגות. מומלץ בחום! (אלונה בר און, מו"ל גלובס)

ההבנה הזו, שיש עוד אנשים בעולם העסקי ובכלל, שזו השפה שלהם, אלו הערכים שלהם, זו הדרך הרצויה והנכונה מבחינתם להתנהל בעולם, הרצון לעשות טוב לכולם וגם לעסק שלך - זו הבנה נפלאה ומשמחת. להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, זה מעניק לי המון, הן ברמה העסקית והן ברמה האישית. (עימאד תלחמי, מייסד ויו"ר Babcom Centers) 

*******

בבת אחת נוצרה תוכנית פעולה בולטת לדרך חדשה לעשיית עסקים. קפיטליזם קשוב הוא מסר לכל אחד המקווה לבנות עתיד שיתופי, אנושי וחיובי יותר. ג'ון מקיי, מייסד שותף של רשת WHOLE FOOD ופרופסור ראג' סיסודיה מייסד שותף של ארגון קפיטליזם קשוב העולמי, טוענים שהן קפיטליזם והן עסקים הם טובים מיסודם, ולהמחשת טענותיהם הם מביאים דוגמאות מכמה מהחברות הידועות והמצליחות ביותר, 'סאות'רן איירליינס', 'יו.פי.אס' 'טאטא', רשת 'קוסטקו', 'הקונטיינר סטור' ו'אמזון' - ארגונים מצליחים וידועים אלו של היום מייצרים ערך עבור כל בעלי העניין - לרבות לקוחות, עובדים, ספקים, משקיעים, החברה הציבורית והסביבה.

כשתסיימו לקרוא ספר זה תבינו טוב יותר איך ארבעת עיקרי היסוד- ייעוד נעלה, שילוב מחזיקי העניין, מנהיגות קשובה וניהול ותרבות ארגונית קשובה – יכולים לסייע לבנות עסקים חזקים, לקרב את הקפיטליזם לעבר המימוש הגבוה של היכולות ולעודד ולטפח סביבה חיובית יותר לכולנו.

בספר הגוספל של שרי ראמאקרישנה מתועדים חיי היומיום של קדוש הודי, השיחות שניהל עם תלמידיו והמפגשים שערך עם מבקריו הרבים שפקדוהו בין השנים 1882 - 1886 במקדש בדקשינסוואר שליד כלכותא.

בהקדמה לספר כותב אלדוס האקסלי –

"...הספר נכתב על ידי מהנדרנאט גופטא, או "מ.", כפי שמכנה עצמו בענווה הסופר, אשר הוכשר באופן מיוחד למשימה זו. לאהבתו העזה למאסטר שלו, ולידע העמוק בתורתו, ידע שנבע מהתנסותו האישית, הוא הוסיף זיכרון מופלא להתרחשויות היומיומיות הקטנות, אותן העלה על הכתב בדרכו השמחה, המעניינת והמציאותית. כך בעודו מפיק מעצמו את מיטב התכונות בהן חנן אותו הטבע ומתוך הנסיבות בהן הוא מצא עצמו, הוציא "מ." מבין ידיו ספר נדיר מסוגו, ככל שידוע לי, כשמדובר בספרות המתעדת חייהם של אנשים קדושים..."

ייחודו של ספר זה מתבטא בתיאורים מלאי חיים של חוויותיו, השקפותיו והתנהלותו של יוגי השרוי במצב תודעה עליון של סמדהי. הספר רווי בחוכמה, בדבקות ובאהבה, ומקיף את כל ההיבטים של תורת היוגה. לא יפלא אפוא כי בבית מדרש זה של שרי ראמאקרישנה צמח סוואמי ויווקאננדה הדגול אשר נבחר להיות הראשון לנושאי בשורת היוגה במערב.

בספר הגוספל של שרי ראמאקרישנה מתועדים חיי היומיום של קדוש הודי, השיחות שניהל עם תלמידיו והמפגשים שערך עם מבקריו הרבים שפקדוהו בין השנים 1882 - 1886 במקדש בדקשינסוואר שליד כלכותא.

בהקדמה לספר כותב אלדוס האקסלי – "...הספר נכתב על ידי מהנדרנאט גופטא, או "מ.", כפי שמכנה עצמו בענווה הסופר, אשר הוכשר באופן מיוחד למשימה זו. לאהבתו העזה למאסטר שלו, ולידע העמוק בתורתו, ידע שנבע מהתנסותו האישית, הוא הוסיף זיכרון מופלא להתרחשויות היומיומיות הקטנות, אותן העלה על הכתב בדרכו השמחה, המעניינת והמציאותית. כך בעודו מפיק מעצמו את מיטב התכונות בהן חנן אותו הטבע ומתוך הנסיבות בהן הוא מצא עצמו, הוציא "מ." מבין ידיו ספר נדיר מסוגו, ככל שידוע לי, כשמדובר בספרות המתעדת חייהם של אנשים קדושים..." 

ייחודו של ספר זה מתבטא בתיאורים מלאי חיים של חוויותיו, השקפותיו והתנהלותו של יוגי השרוי במצב תודעה עליון של סמדהי. הספר רווי בחוכמה, בדבקות ובאהבה, ומקיף את כל ההיבטים של תורת היוגה. לא יפלא אפוא כי בבית מדרש זה של שרי ראמאקרישנה צמח סוואמי ויווקאננדה הדגול אשר נבחר להיות הראשון לנושאי בשורת היוגה במערב.

חיבור מופלא זה של שרי שיוו שנקאר טריפאטי (שיבוג'י), מוביל את הקורא בנתיביה מלאי היופי והחכמה של תורת היוגה מהשלבים הראשונים ועד ליעד הסופי. בעדינות ובבהירות, בה זוכים רק אלה שרגליהם כבשו את דרכן לאורך שביליו הקסומים והקשים לעתים של המסע, הוא פורס בפני הקורא את המכשולים כמו גם את החוויות אותם יהיה עליו לעבור בדרכו אל המטרה הסופית.

שרי שיוו שאנקאר טריפאטי (שיבוג'י), תלמידו של שרי בראהמה גופאל בהאדורי (גורוג'י), בורך עם לידתו על ידי הגורו של הוריו, מטה שנקרימה, שהייתה תלמידתו ובת חסותו של שרי טאילנאנג סוואמיג'י. שנים לאחר מכן, בעקבות חיפושיו אחר ספר נדיר, הגיע שיבוג'י לביתו של גורוג'י והפך לתלמידו. בברכתו של גורוג'י יצא שיבוג'י לישראל בשנת 1994. מאז ועד היום מלמד שיבוג'י בישראל את הידע המעשי והתאורטי של הבריגהו יוגה, בסבלנות ובאהבה אין-סופיים.

"עזיבת 'ממלכת הצער' וביסוס מצב של שלווה והשלמה, הינם ההיבט העיקרי של היוגה." - שרי שיוו שאנקאר טריפאטי

למעלה מ-400 עמודים של מדריך פרקטי ומפורט לתלמידה אשר מחפשת ורוצה להעמיק את תרגולה בהטהה-יוגה. הספר מחולק ל-3 שערים אשר מתמזגים יחד לנתיב יוגה מושלם שמתאים הן למתרגלת המתחילה והן לוותיקה ולמיומנת.

שרי טאילאנְג (או טראילַנְגה) סְוואמי הוא קְרִיה יוגי עצום, ומהיחידים שמאורעות חייהם שזורים בסיפורים מופלאים המאומתים מבחינה היסטורית. הכינוי טאילאנְג ניתן לו על שם שפת הטֶלוגו שהיתה מדוברת במקום הולדתו.

שרי טאילאנְג סְוואמי נולד למשפחה בְּרַהמינית בכפר קטן ליד ויזיאנאגָראם באַנְדְהרָה־פראדֶש. אביו, נָריסינְגְהאנְדאר, שהיה ידוע בנדבנותו, היה ירא שמים. הוא ואשתו אָנושְטאנה, שהיתה מאמינה גדולה באל שיווה, ניהלו אורח חיים דתי. במשך שנים היו השניים חשׂוכי ילדים והדבר העציב את ליבם. כאשר האב נשא אישה נוספת, גבר עצבונה של אָנושְטאנה עוד יותר. היא התפללה לאלוהים בתחנונים לפרי בטן, ולבסוף הרתה ובורכה בילד. בבוקר אחד זחל הרך הנולד לחדר שבו התפללה אמו. עם היכנסו נבע לפתע אור נגוהות מהשיווה לינְגהאם וחָדַר אל תוך גופו. אמו הנדהמת ואביו הבינו כי בנם הוא אדם קדוש, ומאז אותו יום נקרא שמו שיוָוהרַאם.

הגורו הראשון של שיוָוהרַאם היתה אָנושְטאנה, אמו, וכאשר התבגר היא חנכה אותו לבקשתו למנטרה של שיווה. שיוָוהרַאם אהב עד מאוד את אמו והיה קשור אליה בכל ליבו. לאחר שהלכה לעולמה וגופתה נשרפה, כנהוג במסורת ההודית, החליט שיוָוהרַאם לעזוב את ביתו לצמיתות.

מאז ואילך הוא הקדיש את כל מרצו לתרגול רוחני. לאחר סַדְהאנה של שתים־עשרה שנה, עלה לרגל לפּושְקאר, שם פגש ביוגי בְּהָאגירָאטָאנַנְדה סאראסְוואטי. הוא הפך לתלמידו ושהה במחיצתו תקופת מה. היוגי חנך אותו לסודות הקְרִיה יוגה ושינה את שמו לגאז'אנאן סאראסְוואטי, אך השם היחידי שבו התפרסם היה טאילאנְג סְוואמי. טאילאנְג שמר על מַאונָה (נדר של שתיקה) במשך שנים רבות עת נדד ממקום למקום, והתפרסם בזכות הניסים והנפלאות שהתרחשו בנוכחותו. על מנת להשלים את לימודי היוגה שלו הוא נדד לנפאל ואחר כך לטיבט.

בעת שהותו בנפאל התרחש מקרה ששִמעו יצא למרחקים. יום אחד שקע טאילאנְג סְוואמי במדיטציה עמוקה, בשעה שמלך נפאל ואנשי חצרו עסקו בציד נמרים. אחד הנמרים שברח מרודפיו חמק למערה שבה מדט שרי טאילאנְג סְוואמי, והתיישב למרגלותיו כחתלתול. כאשר נכנסו המלך ואנשיו למערה, לא העזו לפתוח באש בראותם את היוגי. טאילאנְג פקח את עיניו וביקש מהמלך להתקרב אליו, בהבטיחו לו כי הנמר אפילו לא ינהם לעומתו. המלך, שהתרשם עמוקות מהסוואמי, הפציר בו לשהות בארמונו כאורחו, אך הוא סירב וביכר תחת זאת להתיישב במקדש. כאשר החלה להיווצר סביבו התקהלות בלתי פוסקת, שנמשכה יומם ולילה, הוא עזב את נפאל ולא שב אליה עוד.

מועד הגעתו המדויק לוָראנסי, עירו של שיווה, אינו ידוע. טאילאנְג סְוואמי התגורר בה במשך כמאה וחמישים שנה, ושם גם סיים את חייו. במהלך שהותו שם נראה הסְוואמי פעמים רבות כשהוא שותה את הרעלים הקטלניים ביותר בלי שנגרם לו כל נזק. אלפי אנשים ראו אותו צף ויושב במשך ימים על פני מי הגנגס או שוהה ימים ארוכים מתחת לפני המים. מראה שכיח בגְהאת היה גופו של הסְוואמי חסר התנועה המונח על לוחות האבן, חשוף לקרינת השמש ההודית היוקדת וחסרת הרחמים, בלי שניזוק כלל. באמצעות מעשים אלה ניסה שרי טאילאנְג סוואמי ללמד את האנשים שחיי היוגי אינם תלויים באספקת חמצן או בתנאים מיוחדים, ואף לא בנקיטת אמצעי זהירות כאלה או אחרים. בין ששהה מעל לפני המים או מתחתם, ובין שגופו היה חשוף לשמש אם לאו, המאסטר הוכיח שהוא חי ומונע על ידי התודעה האלוהית, וכי המוות אינו יכול לגעת בו.

שרי טאילאנְג סְוואמי נהג להסתובב ברחובות וָראנסי כשהוא עירום כביום היוולדו. המשטרה האנגלית, שפעלה שם באותה תקופה והיתה ידועה כטרדנית ומציקה, ראתה בו סוג של ילד בעייתי ומביך. הסְוואמי, שחי בפשטות ובטבעיות כמו אדם בגן עדן, היה מודע לחלוטין להשלכות היותו עירום ולהשפעות מעשיו על סביבתו. המשטרה, שמעשיו הטרידו אותה, שילחה אותו ללא גינונים מיותרים אל בית הכלא. אולם אף שנכלא מאחורי סורג ובריח נצפה הסְוואמי על ממדיו העצומים כשהוא מטייל בריא ושלם על הגגות. בתאו הנעול לא נמצא שום רמז שהעיד על אופן בריחתו. בפעמים אחרות הוא יצא מתאו על אף שהופקד עליו שומר מיוחד. שני שופטי שלום אנגלים, שראו אותו מטייל על גג בית הכלא בעת מעצרו, שיחררו אותו בהבינם כי אין איש שיכול לו.

במקרה אחר בבית המשפט, אחד השופטים האנגלים ביקש מטאילאנְג סְוואמי לאכול חופן של פסולת כדי להעמיד במבחן את טענתו כי הוא רואה את אלוהים בכל דבר. הסְוואמי בתגובה הציע לכולם להתכבד עמו בתקרובת שהונחה לפניו. משסירבו, כצפוי, הושיט טאילאנְג את ידו לצלחת ובבת אחת הפכה הפסולת למבחר של דברי מתיקה שהפיצו ניחוח מתוק לכל עבר. לאחר המקרה חדלו השליטים האנגלים להציק לו, ומאז הוא נודע כ'סאקאל וִישוואנאט' (האל שיווה הנע).
שרי ראמאקְרישנה אמר על טאילאנְג סְוואמי לאחר שנסע לפוגשו בבָּנארַס בשנת 1869: "ראיתי את אלוהים משתמש בגוף הזה ככלי לגלם את עצמו".

שרי שְיאמא צ'אראן לָהִירִי מָהאשאיה היה חבר קרוב של טאילאנְג סְוואמי. שני היוגים התכנסו לעיתים תכופות לשהות במדיטציה יחדיו. באחד הימים שבר המאסטר את שתיקתו כשביטא דברי הערכה על לָהירי מָהאשאיה באופן מכוון ובפני הציבור. היה זה כאשר אחד התלמידים מחה בפניו ואמר: "אדוני, מדוע אתה, בתור סְוואמי ופרוש, חולק כל כך הרבה כבוד לאדם שהוא בעל משפחה?". "בני", השיב טאילאנְג סְוואמי, "לָהירי מָהאשאיה הוא כמו חתול אלוהי: היכן שהאמא האלוהית תזרוק אותו, ולכל מצב שאליו היא תכניס אותו, הוא תמיד ייפול על רגליו. במלאו את חובותיו כאדם ארצי הוא השיג אותה הגשמה עצמית שאני עבורה ויתרתי אפילו על אזור החלציים שלי!"

פּארָמאהאנְסה טאילאנְג סְוואמי היה בחייו התגלמות של פשטות וריסון. הוא היה מלא אהבה, ורוחניותו היתה משולבת ברגש עז. הוא נודע ברוחב ליבו ובנדיבותו, בחשיבתו המתקדמת והליברלית ובמעשי הצדקה הרבים שלו. טאילאנְג סְוָואמִי לקח תחת חסותו תלמידים מכל הכיתות והאמונות, אנשים שנולדו למעמדות נמוכים  ואף כאלה שנחשבו לבורים גמורים. עם השילוב של נדיבות וגאוניות האופייניות למורה רוחני דגול, הוא לימד אותם את דרכי אהבת האלוהים ואת הלכות השירות לזולת. מתנתו של טאילאנְג סְוָואמִי לאנושות היא חיבור עבודתו הגדולה בפרק העוסק בפילוסופיה של הדת - "מָהָאוָואקְיָה רָאטְנָאוָואלִי".

שרי טאילאנְג סְוָואמִי נכנס למָהָא סָמַדְהי בירח מלא בחודש פּוּשָׁה (המקביל לדצמבר) בשנת 1887. כמה שבועות לפני כן יידע את תלמידיו על התאריך הצפוי. הוא ביקש כי יכינו תיבה גדולה, ובהגיע היום הסתגר בחדרו למדיטציה של כמה שעות. לאחריה יצא, וללא אומר התיישב ישיבה זקופה בתוך התיבה ועזב את גופו. מתוך מאתיים ושמונים שנות חייו הוא חי מאה וחמישים שנה בוָראנסי.

בספר מרגש ועוצמתי זה תמצאו עובדות על חייו ופועלו של יוגי קרייה עצום זה כמו גם את פילוסופיית היוגה כפי שהועברה דרכו.

בסוף המאה ה-19 הגיע סוואמי ויווקננדה למערב בשליחות מורו שרי ראמאקרישנה פאראמהאנסה. בשנת 1893 הוא הופיע בפרלמנט הדתות שנערך בשיקגו, הייתה זו הפעם הראשונה בה התאפשר לאנשים מן המערב להציץ אל תוך עולמם הרוחני של היוגים והרישים הדגולים. מאז הגיש סוואמי ויווקננדה הרצאות רבות בארצות הברית ובאירופה בנושאי פילוסופיית הוודנטה ושיטות היוגה השונות. הרצאות אלו הותירו רושם עמוק בקרב שומעיו והניעו את תחילתה של הפצת היוגה המערב.

סוואמי ויווקננדה ניחן בכישרון יוצא דופן לבטא במילים את הקיים מעבר למילים בבהירות ובחדות, תוך שימוש בהגיון צרוף ובנדיבות רגשית. בספר זה מוליך ויווקננדה את הקורא המערבי צעד אחר צעד במשעולי היוגה של האהבה, ההתמסרות והדבקות, הבהקטי יוגה.

ספר הבהקטי יוגה נמנה עם הקלסיקות המובחרות אשר נכתבו אי פעם על אודות רבדיה העמוקים של היוגה. 

בסוף המאה ה-19 הגיע סוואמי ויווקננדה למערב בשליחות מורו שרי ראמאקרישנה פאראמהאנסה. בשנת 1893 הוא הופיע בפרלמנט הדתות שנערך בשיקגו, הייתה זו הפעם הראשונה בה התאפשר לאנשים מן המערב להציץ אל תוך עולמם הרוחני של היוגים והרישים הדגולים. מאז הגיש סוואמי ויווקננדה הרצאות רבות בארצות הברית ובאירופה בנושאי פילוסופיית הוודנטה ושיטות היוגה השונות. הרצאות אלו הותירו רושם עמוק בקרב שומעיו והניעו את תחילתה של הפצת היוגה המערב.

סוואמי ויווקננדה ניחן בכישרון יוצא דופן לבטא במילים את הקיים מעבר למילים בבהירות ובחדות, תוך שימוש בהגיון צרוף ובנדיבות רגשית. בספר זה פורש ויווקננדה את משנת הקרמה יוגה, המתמקדת בדרך העשייה, הפעולה והעבודה נטולות האנוכיות, בכל תחומי החיים ובשרות הזולת. ספר הקרמה יוגה נמנה עם הקלסיקות המובחרות אשר נכתבו אי פעם על אודות רבדיה העמוקים של היוגה.