ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9

תקציר

הבעיה‭ ‬העיקרית‭ ‬של‭ ‬שאול‭ ‬סמל‭ ‬היא‭ ‬אנשים‭ ‬אחרים.‭ ‬מלבד‭ ‬זאת,‭ ‬הוא‭ ‬מסתדר‭ ‬מעולה:‭ ‬הוא‭ ‬אחד‭ ‬הסופרים‭ ‬המוכרים‭ ‬והנחשבים‭ ‬בישראל,‭ ‬הוא‭ ‬פרסם‭ ‬בבמות‭ ‬הנחשבות‭ ‬בעולם‭ ‬וב-‬2001, ‬בסתיו‭ ‬של‭ ‬אסון‭ ‬התאומים, ‬הוא‭ ‬אף‭ ‬מלמד‭ ‬כמרצה‭ ‬אורח‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬ניו‭ ‬יורק‭.‬ אבל‭ ‬למען‭ ‬האמת,‭ ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬פרסם‭ ‬אף‭ ‬סיפור‭ ‬חדש‭ ‬כבר‭ ‬עשור‭.‬‮ ‬
אם‭ ‬תשאלו‭ ‬את‭ ‬שאול, ‬הוא‭ ‬ממש‭ ‬בסדר‭ ‬עם‭ ‬זה‭.‬ אלה‭ ‬האנשים‭ ‬סביבו‭ ‬שמרוצים‭ ‬פחות.‭ ‬העורך‭ ‬שלו,‭ ‬אשתו־לשעבר,‭ ‬אפילו‭ ‬אמא‭ ‬שלו‭, ‬כולם‭ ‬מצפים‭ ‬שיתאמץ‭ ‬יותר‭ ‬כדי‭ ‬לשמר‭ ‬את‭ ‬מעמדו‭ ‬הספרותי.‭ ‬אולי‭ ‬בשל‭ ‬כך‭ ‬כשהוא‭ ‬פוגש‭ ‬את‭ ‬אלונה,‭ ‬בחורה‭ ‬מבריקה‭ ‬ומסתורית‭ ‬שמעריצה‭ ‬את‭ ‬עצם‭ ‬קיומו,‭ ‬הוא‭ ‬מסתחרר.‭ ‬שאול‭ ‬מעולם‭ ‬לא‭ ‬פגש‭ ‬מישהי‭ ‬כמו‭ ‬אלונה:‭ ‬היא‭ ‬כותבת‭ ‬כמו‭ ‬שד‭ ‬אבל‭ ‬הידע‭ ‬הספרותי‭ ‬שלה‭ ‬קלוש,‭ ‬היא‭ ‬חשופה‭ ‬רגשית‭ ‬אבל‭ ‬יש‭ ‬לה‭ ‬אופי‭ ‬של‭ ‬שורדת.‭ ‬כשהוא‭ ‬מבין‭ ‬שאלונה‭ ‬מחזיקה‭ ‬בידה‭ ‬את‭ ‬המפתח‭ ‬לחזרתו‭ ‬לפסגת‭ ‬עולם‭ ‬הספרות,‭ ‬הוא‭ ‬מתעלם‭ ‬מכל‭ ‬סימני‭ ‬האזהרה,‭ ‬ויוצא‭ ‬איתה‭ ‬למסע‭ ‬שאפתני‭ ‬ומטורף,‭ ‬שמסכן‭ ‬אותו,‭ ‬אותה,‭ ‬ואת‭ ‬כל‭ ‬היקר‭ ‬לו‭.‬
 
"זמן‭ ‬שאול"‮ ‬הוא‭ ‬רומן‭ ‬מבריק,‭ ‬מבדר‭ ‬ועמוק, ‬שעוסק‭ ‬בפחד‭ ‬לגלות‭ ‬שהחלק‭ ‬הטוב‭ ‬ביותר‭ ‬של‭ ‬חיינו‭ ‬מאחורינו,‭ ‬בחרדה‭ ‬שכל‭ ‬מה‭ ‬שאנחנו‭ ‬חושבים‭ ‬על‭ ‬עצמנו‭ ‬אינו‭ ‬נכון,‭‬‭ ‬ובהבנה‭ ‬שברגע‭ ‬שאדם‭ ‬שוקל‭ ‬לעשות‭ ‬עסקה‭ ‬עם‭ ‬השטן,‭ ‬הוא‭ ‬למעשה‭ ‬כבר‭ ‬חתום‭ ‬עליה‭.‬
 
עמליה רוזנבלום‮ ‬היא‭ ‬סופרת,‭ ‬פסיכולוגית‭ ‬ותסריטאית. ‬ספריה‭ ‬הקודמים‭ ‬זכו‭ ‬לשבחי‭ ‬הביקורת‭ ‬ולפרסים,‭ ‬תורגמו‭ ‬לגרמנית‭ ‬ולאיטלקית‭ ‬ונמכרו‭ ‬בעשרות‭ ‬אלפי‭ ‬עותקים‭.‬‮ ‬ 
 
"בספרה החדש והמתוחכם, עמליה רוזנבלום פורטת לפרוטות את עליבותו של סופר ידוע, הסובל ממשבר כתיבה ומנצל אשה צעירה כדי להחלץ ממנו... רומן מתוחכם ורב קסם" (הארץ ספרים) 
 
משבחי‭ ‬הביקורת‭ ‬על‭ ‬ספריה‭ ‬הקודמים‭ ‬של‭ ‬עמליה‭ ‬רוזנבלום‭:‬
—‬ “הכתיבה‭ ‬הקולחת‭ ‬שאינה‭ ‬מאפשרת‭ ‬לקורא‭ ‬להניח‭ ‬את‭ ‬הספר‭...‬ ועוד‭ ‬יותר‭ ‬נפלא‭ ‬‮—‬‭ ‬זו‭ ‬אותה‭ ‬תחושה‭ ‬שהסיפור‭ ‬הוא‭ ‬‮'‬מן‭ ‬החיים‮'‬.‭ ‬החמלה,‭ ‬הכאב,‭ ‬השקר,‭ ‬האמת,‭ ‬האירוניה‭ ‬וההומור‭ ‬‮—‬‭ ‬כולם‭ ‬יחד‭ ‬יוצרים‭ ‬ספר‭ ‬נוגע‭ ‬ללב‭ ‬ומלא‭ ‬כנות." [הארץ]
‮—‬ ‮"‬הספר‭ ‬שרוזנבלום‭ ‬כתבה‭ ‬רווי‭ ‬שלווה‭ ‬ועם‭ ‬זאת‭ ‬עמוק‭;‬ הוא‭ ‬נוגע‭ ‬בלב‭ ‬הקוראים‭ ‬ומעורר‭ ‬בהם‭ ‬שמחה‭.‬“‬ [ברלינר‭ ‬צייטונג]
יומנו של מיזנתרופ / רן בן-נון
שאול סמל מציב את עמליה רוזנבלום בשורה הראשונה של הכותבים בעברית
יומנו של מיזנתרופ / רן בן-נון
שאול סמל מציב את עמליה רוזנבלום בשורה הראשונה של הכותבים בעברית
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • זה עתה סיים לכתוב את החמישי מבין סיפורי הקובץ החדש שלו, אבל מה זה עוזר – העולם תמיד ירצה ממנו יותר, ככה לפחות הוא חושב. שאול סמל הוא סופר מוערך ומצליח שכולם מחכים כבר עשור לרומאן הגדול הבא שלו, שמבושש להגיע, פשוט כי כותבו מתעקש בינתיים להיות אחד המקסימים והכובשים שפגשנו בספרות העברית בשנים האחרונות - כלומר, יותר בעניין של הרס עצמי, פחות בעניין של יצירה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • פרפר במחסן/ שולמית לפיד
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • זה שהוא מענג ברמת הצרחות ממש, לא הופך אותו לפחות חשוב או רציני.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • מרושע, סרקסטי, ציני, מחודד, מריר, מצחיק ומעל לכל – סקסי פחד; בגיל 52 שאול הוא הגבר שנשים רוצות וגברים רוצים להיות, בתנאי, כמובן שיש להם מספיק שכל. וזאת אולי הבעיה בעצם – העולם אינו חכם מספיק כדי להבין את גדולתו של שאול.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • מעבר להיכרות הנפלאה והכה מתגמלת עם שאול עצמו, הספר מספק כרטיס כניסה מושלם לביצה הספרותית על כל גווניה וצרותיה, עולם דוחה ומחליא של פוליטיקה טהורה, יד רוחצת יד, כולם שוכבים עם כולם ותך כדי עסוקים בנעיצה נמרצת של סכינים בגב, כמו באיזה ריקוד עם תזזיתי שאף פעם לא נגמר. פעם היית זקוק לעורך טוב שיגיד לך מה לזרוק ומה להשאיר – היום אתה צריך רק סוכן חזק, שיזרוק עבורך את המילה הנכונה ויפתח דלתות. וסוכנים, מה הם כבר מבינים בספרים?
  • למה לא?
  • למה לא?

  • אז מתי מגיע הרגע המדויק שבו אתה הופך לפאתט, להאז-בין, שבו המרדף האינסופי הזה אחר כיבושים מיניים - למשל, אי היכולת להתנגד לקסמיה של דוקטורנטית איטלקייה משגעת – מתי זה הופך להיות סתם מטופש. התשובה בהחלט לא ברורה.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • זה לגמרי מובן מאליו: שאול סמל הוא דמות עילאית ונדירה של פעם בעשור, במקרה הטוב.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "בשנתיים האחרונות כוח הכבידה פעל עליו, מכווץ אותו לאט־לאט, שואף להפוך אותו לכדור, על מנת שיהיה לו יותר קל בסופו של דבר לגלגל אותו פנימה אל הקבר".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • כמה שיותר רחוק מהציוויליזציה, עדיפות לריטריט ויפאסנה אי שם במדבר.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • חובה. רוזנבלום היא עכשיו סופרת שאסור להחמיץ.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • שאול מהרהר בכך שהשפה האנושית אינה עשירה דיה כדי לתאר את מגוון הצורות והדרכים בהן בני האדם מתקשרים ביניהם, אבל העברית של רוזנבלום עצמה מפריכה באחת את התיאוריה הנוגה של גיבורה המובס. ב"זמן שאול" יש אינסוף דרכים לחבר ולהפריד בין בני אדם – וכל אחת מהן מבריקה ומקסימה ומדכדכת יותר מקודמתה.