ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון10
הפרטים

תקציר

אישה שוכבת במיטה, חולה עם חום גבוה, דחף פתאומי שולח אותה אל ספר שקראה לפני שנים. בתוך הספר: הקדשה מאהבה ישנה. זיכרונות מהעבר מתעוררים לחיים, אירועים ואנשים שאיננה יכולה לשכוח: יוהנה – אותה אהבה ישנה, ניקי – חברה שנעלמה, אלחנדרו – שאיתו היה לה רומן קצר טווח ומשנה חיים, ובירגיטה – אישה חידתית גם לקרובים לה. מתוך אותם זיכרונות מצטיירת גם דמותה של גיבורת הספר.

"הפרטים" הוא רומן שבנוי מארבעה דיוקנאות. הפרטים הקטנים, הזניחים לכאורה, הם אלה שמרכיבים חיים שלמים. האם מי שאהבנו פעם באמת נעלם מחיינו? האם אנחנו נהפכים למי שאנחנו דרך הקשרים הבין-אישיים שלנו? הספר המרגש והפרובוקטיבי הזה מעלה שאלות מהותיות על טבען של מערכות יחסים, ועל הדרך שבה אנחנו מספרים את הסיפור שלנו. 

הסופרת איה ינברג מציעה לנו הסתכלות רעננה ואמפתית בדמויות מורכבות ומלאות, שקשה להאמין שהן אכן בדיוניות. היא מיטיבה לתאר את קשת הרגשות שמעוררות מערכות יחסים עם הזולת.

"הפרטים" זכה להצלחה רבה ברחבי העולם – הספר תורגם ליותר משלושים שפות, וזכה לשבחים רבים. הוא היה מועמד ברשימה הקצרה לפרס מאן בוקר הבינלאומי (2024) ולפרסים ספרותיים נוספים. עם צאתו לאור ב־2022 זכה בפרס אוגוסט (הפרס הספרותי הנחשב ביותר בשוודיה) והיה לרב מכר. זהו ספרה הראשון של הסופרת השוודית איה ינברג שרואה אור בעברית, בתרגום רות שפירא.

עוברים ושבים / רן בן נון
איך משפיעים עלינו האנשים שחולפים ובאים בחיינו
עוברים ושבים / רן בן נון
איך משפיעים עלינו האנשים שחולפים ובאים בחיינו
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • היא חולה בשפעת קשה, מרותקת למיטה, מעלעלת בספר אקראי, הטרילוגיה הניו יורקית של אוסטר, ונתקלת בהקדשה מ-96', מאהובתה יוהנה, ובפעם הקודמת שהיתה כה חולה, כשחזרה ממזרח אפריקה עם מלריה והתאוששה בדירתן בפרבר מרוחק של שטוקהולם. הן הפוכות, יוהנה ממוקדת מטרה ומשלימה כל משימה עד תומה, ואילו המספרת תלושה ומבולבלת, מחליפה מסלולי לימודים ועבודות, ורוב הזמן משוטטת ברחובות, יושבת במסעדות פועלים ובוהה בעוברים והשבים. מה מחבר ביניהן? רק הספרות, אהבה אינסופית למילה הכתובה על כל צורותיה וטעם ספרותי מעולה. יוהנה באה מבית עשיר עם חשבון בנק שההורים ממלאים דרך קבע, ואילו המספרת ממעמד נמוך, עזבה את הבית בגיל 16 ולמדה בעזרת מלגה, כך הן נפגשו בקורס לעיתונות. יוהנה הציפה אותה במתנות יקרות, שעבורה היו חסרות ערך, אבל לא ניתן להשיב לה באותו מטבע, כי פשוט לא היו לה. ביוהנה יש משהו מטריד ומקריפ, קר ואכזרי, שנשזר בדינמיקות הכוח והשליטה של מערכות יחסים, אמיתיות ודמיוניות, מה שמחבר ומאחד ומה שמרחיק ומפריד; ואלה הפרטים של איה ינברג השוודית, שהיה מועמד בצדק רב לפרס הבוקר.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • אוסטין, טקסס/ גוד'רון אווה מינרוודוטיר
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • לא כבד מדי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • המספרת בת 27, יוהנה בת 24, והן אוהבות את אוסטר בגלל המקריות השזורה בדרך שבה הכירו זו את זו. מעולם לא היתה לה קוראת כמו יוהנה, אף אחד בחייה לא הבין אותה כך מעולם ולכן, כשיוהנה עזבה (לא ספוילר) כמו ניטלת ממנה יכולת הכתיבה. הקוראת מס 1 שלה נטשה אותה בלי למצמץ. הפרטים הוא ספר על הדרך בה האנשים בחיינו הופכים אותנו למי שאנחנו. האדם אינו מונאדה לייבניציאנית בודדה אלא רשת של הקשרים והשפעות הדדיות. זה ספר על גיבורה שדמותה נבנית רק באמצעות האנשים האחרים בחייה. גברים באים והולכים, אבל הקשרים החשובים באמת הן החברויות עם נשים. ניקי היתה שם לפני יוהנה, בתחילת הלימודים, בגיל 23, ראשית הניינטיז, אין סלולר, יש אם-טי-וי. ניקי אינו שמה האמיתי, אלא שם שבחרה לעצמה. היא סתם מתחילה לדבר עם אנשים שנראים לה מעניינים, אוהבת ושונאת בעוצמות מטורפות, מאמצת אנשים לחיקה ונפטרת מהם במהירות וחדות מרתיעות. ניקי מתכחשת להוריה, העשירים, עוברת אינסוף מטפלים וטיפולים, חותכת את עצמה. בחורה אינטנסיבית למדי באופן כללי, וכך גם מערכת היחסים שהיא מעין דיאלוג מתמשך, אינסופי, נטול פואנטה, כי שורה תחתונה זה לחלשים. החיים הם נהר והנסיון של אנשים לחלק אותם לסיפורים עם התחלה, אמצע וסוף הוא מטופש, מלאכותי, בורגני ומיותר לגמרי. אנחנו לא רוצות כאלה בחיינו.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • יש בספר גם גבר ייצוגי, אלחנדרו. רגע לפני חגיגות המילניום. המספרת נמצאת בזוגיות עם קריסטיאן, כותב קמפיינים לפוליטיקאים, והם מנסים להביא ילד לעולם, שזה מלחיץ, אז היא בורחת ממנו לזרועות הרקדן המושלם, המאהב הלטיני מהפנטזיות הלחות. בקשר עם אלחנדרו יש משהו פראי, גולמי, חייתי, גופני לגמרי, בדיוק ההפך מהחיים עם קרסטיאן ומהנחת הרציונליות של האדם. אלחנדרו מפגיש אותה עם הדחפים הקמאיים, הליבידו, האיד הטהור, שנחו רדומים עמוק בתוכה והמפגש שלה איתם ראשוני, מערער ומטלטל.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • מתי כבר תפסיקי להיות כזאת חלשלושה, עלה נידף, ונוחה להשפעה?
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • אלחנדרו הוא מעין פנטזיה בשר ודם שהתגשמה, אבל מערכת היחסים האמיתית בחייה באותה תקופה היא סאלי היפהפיה והזוהרת, האנטיתזה שלה, מוחצנת ככל שהגיבורה מופנמת, זו שמוציאה אותה אל העולם ומציגה אותה לראווה לכבוד המילניום החדש, מראה לה באותות ובמופתים, באורות צבעוניים ובזיקוקים, שגם היא יפה, שגם היא ראויה לאהבה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "תהליך המיון היה פשוט: אנשי תקופת האבן שסרקו את היער בחרדה מפני חיות טרף שרדו, בשעה שכל אלה ששוטטו בשאננות בין העצים נטרפו. מי שחי עכשיו, כמונו, הם, אם כך, צאצאי אבות אבותינו החרדים".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • שטוקהולם של ינברג פשוט נהדרת. עיר קוסמופוליטית. תרבותית, עשירה, מהנה עד אין קץ. אנחנו כל כך שם.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • לגמרי. בסיבוב הבא היא גם תיקח את הבוקר. בקלות.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • הדמות החותמת את הספר היא בירגיטה, אמה של המספרת, שורדת תקיפה מינית, חרדתית, וכך היא גידלה אותה, מתוך פחד משתק, בידיעה שהעולם הוא מקום מסוכן ושהרע מכל עלול להגיע בכל רגע ולכן תמיד תמיד צריך לעמוד על המשמר, לחכות לכל צרה שלא תבוא, להיות מוכנה. האם מצאה מפלט ברוחניות רדיקלית, מכל הסוגים והמינים, מה שהביא לה מעט נחמה ורוגע ואולי אפילו פתח לה קצת את הצ'אקרות, סוף סוף. אך את המוצא האמיתי היא מוצאת לבסוף בכדורים הפסיכיאטריים המנחמים, שרק הם מצליחים לעמעם במקצת את הגיהינום שבחוץ, להקהות מעט את האימה שהיא החיים. הורים שורטים את נפשם הרכה של ילדיהם לנצח נצחים. ואז בסוף כל הפרטים, נותרת השאלה המתבקשת - איזו אמא תהיה המספרת עצמה?