ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8

תקציר

רינת ועמית, שתי אמניות בתחילת דרכן, מחליטות לעזוב את ישראל לטובת מקסיקו, ארץ הולדתה של רינת. במקסיקו סיטי מחכות להן משפחתה וחברותיה של רינת, וגם "החלום המקסיקני" - פנטזיה של שפע, שמחה והצלחה.

בניסיון להיטמע בתרבותה המקורית, יוצאת רינת להרפתקאות מחוץ לסביבתה המוכרת, כאשר בהדרגה צצים קונפליקטים בין התרבות הישראלית הישירה והלוחמנית של עמית לבין תרבות ילדותה של רינת, שבה נהוג לחייך כשאת נותנת שוחד לשוטר או לבלות עד אור הבוקר תוך התעלמות מילדי הרחוב שמחכים לנדבה מחוץ לבר.

מקסיקו הוא רומן-ממואר העוסק בהגירה, בשייכות ובזרות. באמצעות דמותה של רינת, המספרת, נחשפות הקוראות למקסיקו סיטי הססגונית והמסוכנת, ולגיבורה אמיצה ושברירית שמורכבותה מתוארת ממרחק הזמן במבט מפוקח ואירוני.

רינת שניידובר היא סופרת, מתרגמת ואמנית חזותית ילידת מקסיקו סיטי (1978). מקסיקו הוא ספרה הרביעי.

היורדות / רן בן-נון
להתחיל מחדש במקסיקו סיטי
היורדות / רן בן-נון
להתחיל מחדש במקסיקו סיטי
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • עמית, 32, לא מצליחה למצוא מימון לסרט התיעודי שלה, ואחרי שהיא מצלמת אותו בעצמה הוא זוכה להתעלמות טוטאלית. גם בת הזוג שלה, רינת, 29, נמצאת במה שנקרא "תקופה". אז לאחר שלוש שנות נישואין הן פשוט עוזבות למקסיקו סיטי, מחוז ילדותה של רינת, להתחיל מחדש בחיק משפחתה הלטינית החמה והרועשת, במקום שבו אין כיבוש ואף אחד לא מנסה לרמות אותך כל הזמן. טוב, אולי יש קצת יותר פשע, אז מה. כך זה מתואר בשפתה העסיסית והאקספרסיבית של רינת שניידובר, שכמו מתאימה עצמה לזמן ולמקום בממואר "מקסיקו".
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • אמנות המרחק/ טלי עוקבי
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • במשקל נינוח.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • אי שם ב-2008, רינת ועמית חולמות לעבור לגור בעיר החוף המקסימה אואחקה ולהקים מיזם מתנות אישיות אמנותיות. בינתיים הן גרות עם משפחתה של רינת בקהילה סגורה בפרבר יוקרה של מקסיקו סיטי, שהשתנתה לה. זו כבר לא העיר של רינת, ממש כמו שתל אביב מעולם לא היתה העיר שלה באמת. וגם, היא מודה, היא עצמה כבר אינה אותה נערה שעזבה אותה בגיל 18 וחזרה לישראל. "מקסיקו" הוא סיפור על זרות, ניכור, הגירה. על אדם שאף פעם לא מרגיש בבית. הן מחפשות דירה ברבעים האופנתיים של העיר ונאלצות להתפשר על מקום פחות זוהר ויותר נוח, כשהכל מסופר בישירות נעימה. מה שבאמת יש כאן, הוא תיאור מאוד מדויק, משכנע ומורכב של מערכת יחסים, משחקי כוח ושליטה, התקרבות והתרחקות, חיבוק ושחרור, זוגיות ועצמאות; כמו אורגניזם בן שני ראשים עם חיים וקיום משלו שכל הזמן משתנה ומתפתח, צומח וקמל על רקע הסביבה החדשה. אלה המקומות שבהם הסיפור מקבל משמעות.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • מתחים, עצבים, אנרגיות שליליות - ההגירה מטילה על היחסים עומס בלתי אפשרי. אנו יודעים שהן שרדו אותה איכשהו כי בין הפרקים רינת מתייעצת עם עמית על המשך הסיפור. אבל איך הן הצליחו? זה מסקרן. בזמן ההווה של הספר היא יוצאת לסיורים אנתרופולוגיים בשכונות העוני של העיר בלווית עוזרו של אביה, צ'אפו, ואפילו פוגשת פרוצה אמיתית בבר. היא אפילו נרשמת למועדון אגרוף בשכונה גרועה. ההתרחשויות ב"מקסיקו" הן מה שנקרא מהחיים: מסיבת יום הולדת 30, הפגנה שקטה נגד האלימות במלחמת הקרטלים, תרגום סימולטני לסופר אמריקאי, יריד ספרים, הסתבכות בדרך לשדה תעופה, חופשה בבקתה מעל אגם – "לפעמים דברים קורים סתם", כותבת שניידובר בגילוי לב אופייני, "ואת לא ממש מוצאת בהם משמעות עמוקה או את המורכבות שאת מחפשת."
  • למה לא?
  • למה לא?

  • שניידובר היא כותבת מאוד מיוחדת, חזקה, הכל אצלה ישר לפרצוף. זה לא לכולם.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • צ'אפו הזה פשוט נהדר. קולט את רינת מקילומטר, מכיל אותה ואפילו מביא אותה למקומות מעניינים.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "הרבה מהצרות שלנו הן בגלל הפוליטיקאים, אני לא אומר שלא, אבל גם האנשים עצמם לא ישרים במיוחד. לא סתם אומרים שכל עם מקבל את המנהיגים שמגיעים לו".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • מקסיקו סיטי ממש ממש מגניבה, אם יש לכם במקרה מישהו שיודע ומכיר אותה היטב.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. שניידובר היא באמת משהו שונה לגמרי. תמיד מעניין אצלה.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • בעצם, רינת היא טיפוס די בלתי נסבל והיא לא מנסה אפילו להסתיר את זה – כך שהכנות שלה נוגעת ללב למרות דמותה המעצבנת. באותה רוח היפר-ריאליסטית, הספר מסתיים בקול נפיחת תבוסה חלושה. שניידובר אולי ניסתה לברוח מכאן, אבל לפחות אי אפשר להאשים אותה באסקפיזם.