מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
מה שבא ליד
ד"ר אושי שהם־קראוס

תקציר

אשר.

אשר.

פשוט אשר.

בן ארבעים ושתיים. גר עם אמא. מכור לסבתא ולאוננות.

דתל"ש שמאלני בתול. יוצא למסע הרפתקאות למציאת אהבה, כלה וחתונה.

אלא שהסיפור הפשוט הזה כלל לא פשוט.

מבעד לקול המצמרר בכנותו ובישירותו של אשר עולה תמונת כאב צלולה וחותכת שצורבת אותנו בבשר החי.

 

אושי שהם קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בעתידנות באספקטים כלכליים, ובתחומים אלה מרצה באקדמיה, כותב בעיתונות ומשדר ברדיו. זהו הרומן הראשון שלו.

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
כזה עוד לא קראתם / רן בן-נון
סיפור וגיבור שלא דומים לשום דבר אחר
לקריאת הפרק הראשון
כזה עוד לא קראתם / רן בן-נון
סיפור וגיבור שלא דומים לשום דבר אחר
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • קוראים לו אשר, הוא מתקין תריסים עצמאי בן 42 מנס ציונה, נצר לשבט ירושלמי ששורשיו נמתחים כ-200 שנה אחורה. הוא קצת מלא, גבוה (ככה כתוב בפרופיל של באו-קיי קיופיד) ועדיין חי עם אמא ומעריץ את סבתא (גם הסבתא רבתא שלו עדיין בחיים, בת 104). אשר נמצא איפשהו על הספקטרום של הפרעת אישיות כלשהי והמעקב אחר התודעה שלו היא חווית קריאה אחרת לגמרי, על גבול החייזרית. הוא מחפש אהבה, כדי לשמח את סבתא ולהביא לה נין, כך שתוכל ללכת לעולמה בשלווה, ואנו נחשפים חזיתית לרצף של דייטים למציאת כלה. אין לו פילטרים, הוא יורה ישר לתוך פרצופנו את מה שהוא חושב, וגם מרגיש, ממש פיזית, כאן ועכשיו, ולאשר יש אך ורק כאן ועכשיו. הוא מכה אותנו בתדהמה מוחלטת, הלם של תחושות גוף גולמיות, בלתי ניתנות לעצירה. דבר כזה עוד לא קראנו; אדם כזה, טרם הכרנו. זהו אשר, גיבור מה שבא ליד, ספר הביכורים של הגורו הכלכלי/ פילוסוף ד"ר אושי שהם קראוס, שיותיר אתכם פעורי פה ושמוטי לסת. מה זה הדבר הזה? תקראו ותבינו לבד, או לפחות תנסו.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • שמוט לסת - ג'ים קניפפל
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • קליל בדרכו המוזרה.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • אשר אוחז בדעות מתקדמות למדי, יחסית לשפה הבסיסית למדי השגורה בפיו. הוא בעד שלום, למשל, ומזועזע מהריבוי הטבעי העצום של קרוביו החרדים, שוכני ההתנחלויות. גם העברית שלו ייחודית ובלעדית לגמרי, מעין חיבור של משלב נמוך רחובי עם התפרצויות לא צפויות של דיבור גבוה ושלל ביטויים שגורים שאחריהם הסיומת הקבועה, "מה שנקרא". התוכנית הגדולה והשאפתנית של אשר היא להביא בת זוג לליל הסדר, ולהתחתן בשבועות. המסע שלו אל היעד הנכסף מתקדם בפרקים קצרים ומשפטים מהירים, המנסים לעקוב חסרי נשימה אחר זרם תודעה אינסופי, מטורלל לחלוטין. לא ברור האם הוא חייזר מוחלט או פשוט אחד שאומר את מה שכולם חושבים. האמת נמצאת אי שם באמצע. מה שכן ברור הוא שאשר הוא גזען וגם קצת מיזוגן, או לפחות מחפיץ נשים באופן חסר בושה, יצור אנושי שכולו צרכים בסיסיים ותאוות גולמיות.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • מושא תשוקתו הראשונה במעלה היא דינה הנומרולוגית - סליחה, נומרולוגית קלינית - שאמורה לעזור לו למצוא שידוך, אבל בעצם הוא חושק רק בה. אחריה הוא מנסה את מרגלית החמודה עם הרווח בין השיניים, שהכיר לו חברו היחיד, מוטי; ובין לבין הוא מתאהב ביפעת, ח"כית שמאלנית תואמת מרב מיכאלי/ אפרת רייטן. בדייטים אשר מדבר בעיקר על תריסים וצמחי נוי, אבל איכשהו זה יוצא מצחיק ונשים נוטות לחבב אותו. הדמות החכמה ביותר – או אולי בעצם החכמה היחידה – בספר היא הילית, אשתו של אחד מהמוני בני הדודים של אשר, ששוקדת על דוקטורט בסוציולוגיה וקובעת שהוא בורדרליין וחייב טיפול, כשהקורא מאבחן מיד שמגרונה בוקע קולו של ד"ר אושי שהם קראוס עצמו. הילית ממליצה לאשר ללכת לפסיכולוגית רפאלה, שמאבחנת פחד מנשים - כולל היא עצמה, אגב - וממליצה לו להתרחק מאמא וסבתא, משימה כמעט בלתי אפשרית עבורו.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • זה באמת לא לכל אחד. הכי מחוץ לקופסה שאפשר בכלל לדמיין.
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • אמא ניצה וסבתא תחיה, הדואו הנשי/ הורי/ משפחתי מהגיהינום, שגורם לנו לחבב את אשר קצת יותר, ואפילו להבין את מצוקתו לפרקים.
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • את אשתו אשפזו. חשבה שהיא רמזור. באמצע הכביש לקחו אותה עוצרת מכוניות. נשאר לבד. שתי בנות ובן. כשאין מזל, אין מזל.
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • דווקא קפה נחמה בכיכר הבימה. תתפלאו, אבל לאשר יש טעם מאוד ברנז'אי במקומות מפגש.
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • כן כן כן. תקראו את ספרוני הפילוסופיה של ד"ר אושי במדף הסיפור הקצר של עברית. יצירות מופת קטנות אחד אחד.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • אבל הוא באמת משתדל. אשר, הנוטה לענג את עצמו באופן כפייתי למדי, הולך למפגש מכורים לסקס, ואפילו דוחה את החתונה משבועות לראש השנה (אחרי שכבר הזמין אולם למרות שעדיין אין לו כלה). באמצע הספר, הגיבור הכה מוזר ונוגע ללב הזה מתחיל למצוא כיוון, להבין את עצמו, ועובר מעין טרנספורמציה, שבעקבותיה מגיעה סוף סוף האחת שלו, כרמית החמודה, זו שפשוט מבינה. האם היא תביס את הזמזום הפנימי והחיצוני השולטים בחייו של בחיר ליבה המיוסר? ואולי הוא ילך דווקא על אופציית הקלי-מבוורלי ו"יבחר בעצמו"? ובכן, תתפלאו.
עוד ביקורות לספרים