ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
קר עד העצם
דניאל וודרל

תקציר

איש אינו יודע מה קרה לאביה של רי דולי. הוא מלמל כמה מילים ויצא אל הלילה, ומאז לא נראו עקבותיו. חזית קרה מתקרבת, הבשר מן הציד מתנודד ברוח. רי, לבדה ובת 16, חוטבת עצים כדי להדוף באש את הכפור הפולש; ואז ניידת חונה בשביל, ושוטר ממשרד השריף מבשר בשורות רעות: אם אביך לא יתייצב בפני הרשויות, תיזרקו את ומשפחתך מהבית בשבוע הבא.

חי או מת, רי חייבת למצוא אותו.

טינה מרירה בין משפחות קנאיות, קוד שתיקה בן שנות דור, סודות מקפיאי דם וחיים שנגדעו ללא רחם סובבים כולם את רי הצעירה במעבה היערות של גבעות האוזרק ומאיימים למשוך אותה שאולה. אין לה ברירה אלא להמשיך, לפלס את דרכה בשלג.


דניאל וודרל תווה בשפתו הלירית סיפור חטא וגאולה, מסתורין בלשי ומסע התבגרות בטרם עת, ברומן שהצית את דמיונם של קוראים וכותבים רבים והגדיר את סוגת ה"הילבילי נואר" – מותחנים על דמויות שוליים בערבות ארצות הברית הנחשלות, בבטן התחתונה של החברה האמריקנית.

ארץ קשוחה / רן בן-נון
שמישהו ייתן קצת כבוד לחלקים הפחות יפים של אמריקה
ארץ קשוחה / רן בן-נון
שמישהו ייתן קצת כבוד לחלקים הפחות יפים של אמריקה
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • דניאל וודרל טבע לפני עשור וחצי את המונח "הילבילי נואר" ובכך השיק ז'אנר שלם של מותחנים לא רעים בכלל עם הגיבורים הכי וויט טראש שיש, רד נקס נבערים ומטונפים מהחלקים הכי פחות מוצלחים של אמריקה. רי דולי, הגיבורה של ספרו "קר עד העצם", שייכת לשבט כפריים מעמק נידח בהרי האוזארק. היא יפהפייה בת 16, שחורת שיער וירוקת עין, עם שני אחים קטנים שעליה לטפל בהם, כי אביה הוא סוחר סמים במנוסה ואילו אמה היא צרכנית אדוקה ועקבית שלהם. עכשיו האב צריך להתייצב בבית המשפט אחרי שהעמיד את ביתם ואדמתם כערבות לשחרורו. אם רי לא תמצא אותו – היא, אמה ואחיה יהפכו להומלסים באחד המקומות הכי קפואים שיש.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • השבועה הנמהרת שלנו/ ברין גרינווד
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • משקל בינוני, שילוב נכון של קצב טוב עם תיאורים מרשימים.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • החברה הכי טובה של רי, גייל, היא מקרה קלאסי של הריון נעורים וכבר נשואה לבחור שעיבר אותה, גרה באיזה חור מזוהם, מיואשת עד שורשי שערותיה, כי איש לא יעלה על הדעת לעבור הפלה בסביבה הנוצרית הלבנה הזו. הנערות האלו נאלצות להתבגר מוקדם מדי ומונח עליהן מעין דוק קיומי של עצב דקיק על חיים שהוחמצו. המרדף של רי אחרי אביה האבוד נובע מהמחשבה שאולי זה לא חייב להיות ככה, שהיא יכולה להילחם ולבנות לעצמה חיים אחרים, או לפחות להיאבק על המעט שיש.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • היופי של "קר עד העצם" טמון בפער העצום שבין העליבות האנושית השורה בכל, עזובה מייאשת והזנחה של דורות, לבין התיאורים היפהפיים שופעי האור, של הטבע מסביב. לפעמים זה נראה כאילו העולם שותק ומתעלם מבני האדם המסכנים שעליו, כשהוא מתואר בשפה שלא היו מסוגלים לדבר או להבין אותה. תראו מה הם עשו לארץ היפהפייה הזו, כמו אומר וודרל – העצים המוריקים, השלג הכבד, האדמה העשירה, ועליהם ערימות של זבל וגרוטאות, זוהמה וחלודה. מגיע להם כל הרע שנופל עליהם, זה משמיים.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • האלימות מזעזעת, לא לרכי הלבב ולנגעלים.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • גייל היא החברה שהייתם רוצים לידכם גם כשהכל אבוד. טאף קוקי עם פעוט על הידיים, שלא עוצר אותה אפילו לשנייה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "דברים מרקדים להם שם כשהמחשבות פועלות. רק לעתים רחוקות הם הזיכרונות המרקדים המסוימים שניסית להעלות במחשבות הממשיות, אבל בדרך כלל אפילו הדברים המרקדים שאינם קרואים מדגדגים או מושכים עניין או לפחות משאירים מאחוריהם מוך של רגשות".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • הנופים המדהימים של הרי האוזארק. זו בטח חוויה מופלאה להגיע לשם כתיירים.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • רצוי מאוד. יש לתרגם לעברית עוד מיצירתו של וודרל.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • וודרל יודע גם לגלות את ניצני החמלה בתוך העליבות הכללית, את מה שהופך את הקיום ההילבילי לנסבל ואפילו יפה בדרכו; את מה שהיצור העירוני המתנשא לא יבין לעולם – האהבה האמיתית שבפשטות, הקשר האנושי הבלתי אמצעי שכולו חום, בתוך השבט הענקי. הם אולי יעיפו לך כאפה ידידותית שתשחרר מפיך כמה שיניים, אבל אם את אחת משלהם הם תמיד לטובתך ולצידך, גם ברגעים הכי קשים. וב"קר עד העצם" רוב הרגעים הם בדיוק כאלה.