הביקורות של החבר של צ'ומפי

פשוט ספר מעולה. מאוד מושך לקרוא וממלא ברגש באמצעות תיאורים של רגעים "רגילים" שהם למעשה אירועים מאוד משמעותיים לדמויות. ערן בר גיל הוא סופר בחסד. לתחושתי הספרים שלו הלכו ונהיו יותר מדכאים עם הזמן. הספר הזה לא מדכא. הוא בהחלט עצוב אבל גם יש בו תקווה.

מאד נהניתי לקרוא את הספר אבל התאכזבתי מהסיום הפתאומי. לי זה הרגיש שפתאום הספר הסתיים למרות שהסיפור לא. הייתי שמח אם העלילה הייתה ממשיכה והיינו זוכים לגלות מה עוד קרה לדמויות.

הספר מאוד לא אחיד ברמתו. חלק מהסיפורים מצויינים (למשל של ערן בר גיל) וחלק פשוט גרועים ובכלל לא ברור למה זכו להתפרסם.

ספר קל לקריאה אבל מאכזב ביחס לספרים אחרים של מאיה ערד. מרגיש יותר כמו ניסוי ספרותי מאשר ספר. הדמות הראשית לא ממש מתפתחת במהלך העלילה שמכסה את חייה. זה קצת צורם ולא מתאים למאורעות שהיא עוברת.