*2 ספרים במארז*
*ספר ההתנגדות*
הספר הנוכחי הוא אוסף פוסטים שכתבתי במהלך המאבק כנגד השינוי המשפטי והמשטרי שמנסה להוביל הקואליציה שבראשות נתניהו. את הפוסטים התחלתי להפיץ כבר בדצמבר 2022, לאחר הבחירות בנובמבר. הפוסטים עוסקים בנושאים המופיעים לעיל ב"מילות המפתח".
*ספר ההתנגדות 2*
הספר הנוכחי הוא אוסף פוסטים מס' 2 שכתבתי במהלך המאבק כנגד השינוי המשפטי והמשטרי שמנסה להוביל הקואליציה שבראשות נתניהו. את הפוסטים של ספר זה התחלתי להפיץ בסוף מרץ 2023,. הפוסטים עוסקים בנושאים המופיעים לעיל ב"מילות המפתח".
*2 ספרים במארז*
*ספר ההתנגדות*
הספר הנוכחי הוא אוסף פוסטים שכתבתי במהלך המאבק כנגד השינוי המשפטי והמשטרי שמנסה להוביל הקואליציה שבראשות נתניהו. את הפוסטים התחלתי להפיץ כבר בדצמבר 2022, לאחר הבחירות בנובמבר. הפוסטים עוסקים בנושאים המופיעים לעיל ב"מילות המפתח".
*ספר ההתנגדות 2*
הספר הנוכחי הוא אוסף פוסטים מס' 2 שכתבתי במהלך המאבק כנגד השינוי המשפטי והמשטרי שמנסה להוביל הקואליציה שבראשות נתניהו. את הפוסטים של ספר זה התחלתי להפיץ בסוף מרץ 2023,. הפוסטים עוסקים בנושאים המופיעים לעיל ב"מילות המפתח".
הספר הנוכחי הוא אוסף פוסטים שכתבתי במהלך המאבק כנגד השינוי המשפטי והמשטרי שמנסה להוביל הקואליציה שבראשות נתניהו. את הפוסטים התחלתי להפיץ כבר בדצמבר 2022, לאחר הבחירות בנובמבר. הפוסטים עוסקים בנושאים המופיעים לעיל ב"מילות המפתח".
הספר הנוכחי הוא אוסף פוסטים שכתבתי במהלך המאבק כנגד השינוי המשפטי והמשטרי שמנסה להוביל הקואליציה שבראשות נתניהו. את הפוסטים התחלתי להפיץ כבר בדצמבר 2022, לאחר הבחירות בנובמבר. הפוסטים עוסקים בנושאים המופיעים לעיל ב"מילות המפתח".
הספר הנוכחי הוא אוסף פוסטים מס' 2 שכתבתי במהלך המאבק כנגד השינוי המשפטי והמשטרי שמנסה להוביל הקואליציה שבראשות נתניהו. את הפוסטים של ספר זה התחלתי להפיץ בסוף מרץ 2023,. הפוסטים עוסקים בנושאים המופיעים לעיל ב"מילות המפתח".
הספר הנוכחי הוא אוסף פוסטים מס' 2 שכתבתי במהלך המאבק כנגד השינוי המשפטי והמשטרי שמנסה להוביל הקואליציה שבראשות נתניהו. את הפוסטים של ספר זה התחלתי להפיץ בסוף מרץ 2023,. הפוסטים עוסקים בנושאים המופיעים לעיל ב"מילות המפתח".
הספר שלפניכם הוא אוסף של נושאים שונים בתחום החינוך, שעליהם כתבתי במהלך השנים 2022-1996 ורובם פורסמו בכתבי-עת או עיתונים. לספר יש גם סממנים אוטוביוגרפיים מסוימים, אבל אלה לא ממש חשובים. מה שחשוב בעיקר הוא, שבמרבית הנושאים לא חל השינוי המיוחל: אי השוויון בין חזקים למוחלשים, שנותרו כל אחד במקומו; בחינות הבגרות ותעודת הבגרות הן עדיין היעד המקודש היחיד שאליו חותרים; "טוהר הבחינות" המטעה והמוזר; המדידות האין-סופיות, והמבחנים שהפכו מזמן לחוויה השבועית המרכזית של התלמידים; חינוך מיני ועיסוק בחלקים החברתיים-רגשיים של התלמידים והמורים – לא טופלו; השפה החינוכית שאינה משתנה, שמשפיעה על החשיבה החינוכית – שמשתנה לאט מדי; דמות המורה ודמות בית הספר שאינם מעודכנים; שאילת שאלות וחשיבה ביקורתית שתי מיומנויות מרכזיות חסרות; וחינוך לקיימות שאינו קיים, מול עולם שדועך לנגד עינינו; אלה ועוד נותנים את התחושה שאין מי שרואה את התמונה הכללית, או שבעצם – אין תמונה כללית.
כאשר אני עוסק בהוצאת הספר הזה, במאי 2022, מערכת החינוך נתונה במשבר שלא היה כדוגמתו אולי מעולם: מחסור מדובר היסטרי במורות ומורים בתחומי-דעת שונים. אדמת החינוך רועדת ויש תחושה של התפוררות ומכירת חיסול. את שכר המורים צריך להעלות, אבל הוא לבדו לא יפתור את בעיות המערכת. שתי שנות הקורונה גרמו לשינוי גדול בהתנהגות התלמידים, והמורים הניצבים היום מולם, הם חסרי אונים בשל אבדן המשמעת והשליטה בכיתות. זו כנראה הבעיה המרכזית, עוד לפני השכר. בעיה נוספת בעקבות הקורונה היא, שבמובנים רבים נפקחו העיניים לראות עוד אפשרויות: אצל המורות ואצל המורים. קריאת הספר הנוכחי – בדילוגים והשמטות – תפקח להערכתי את עיני הקוראים לראות את החינוך באופן שלם ועדכני. אנמק: כמי שעורך את השנתון "ספר הספרים המוערים של החינוך", יוצא לי לעבור על הספרים החדשים שמופיעים מדי שנה, ואני יודע שיש בסיס לדבריי.
הקריאה לקריאת הספר היא גם קריאה לפעולה: אין טעם להמשיך את האינרציה החינוכית שבתוכה אנחנו זורמים כבר לא מעט שנים; ואת האמירה הלעגנית האומרת ש"בעולם שבו הכול משתנה כל הזמן, טוב שישנה מערכת חינוך יציבה שאפשר להיאחז בה" – כדאי לשחרר.
הספר שלפניכם הוא אוסף של נושאים שונים בתחום החינוך, שעליהם כתבתי במהלך השנים 2022-1996 ורובם פורסמו בכתבי-עת או עיתונים. לספר יש גם סממנים אוטוביוגרפיים מסוימים, אבל אלה לא ממש חשובים. מה שחשוב בעיקר הוא, שבמרבית הנושאים לא חל השינוי המיוחל: אי השוויון בין חזקים למוחלשים, שנותרו כל אחד במקומו; בחינות הבגרות ותעודת הבגרות הן עדיין היעד המקודש היחיד שאליו חותרים; "טוהר הבחינות" המטעה והמוזר; המדידות האין-סופיות, והמבחנים שהפכו מזמן לחוויה השבועית המרכזית של התלמידים; חינוך מיני ועיסוק בחלקים החברתיים-רגשיים של התלמידים והמורים – לא טופלו; השפה החינוכית שאינה משתנה, שמשפיעה על החשיבה החינוכית – שמשתנה לאט מדי; דמות המורה ודמות בית הספר שאינם מעודכנים; שאילת שאלות וחשיבה ביקורתית שתי מיומנויות מרכזיות חסרות; וחינוך לקיימות שאינו קיים, מול עולם שדועך לנגד עינינו; אלה ועוד נותנים את התחושה שאין מי שרואה את התמונה הכללית, או שבעצם – אין תמונה כללית.
כאשר אני עוסק בהוצאת הספר הזה, במאי 2022, מערכת החינוך נתונה במשבר שלא היה כדוגמתו אולי מעולם: מחסור מדובר היסטרי במורות ומורים בתחומי-דעת שונים. אדמת החינוך רועדת ויש תחושה של התפוררות ומכירת חיסול. את שכר המורים צריך להעלות, אבל הוא לבדו לא יפתור את בעיות המערכת. שתי שנות הקורונה גרמו לשינוי גדול בהתנהגות התלמידים, והמורים הניצבים היום מולם, הם חסרי אונים בשל אבדן המשמעת והשליטה בכיתות. זו כנראה הבעיה המרכזית, עוד לפני השכר. בעיה נוספת בעקבות הקורונה היא, שבמובנים רבים נפקחו העיניים לראות עוד אפשרויות: אצל המורות ואצל המורים. קריאת הספר הנוכחי – בדילוגים והשמטות – תפקח להערכתי את עיני הקוראים לראות את החינוך באופן שלם ועדכני. אנמק: כמי שעורך את השנתון "ספר הספרים המוערים של החינוך", יוצא לי לעבור על הספרים החדשים שמופיעים מדי שנה, ואני יודע שיש בסיס לדבריי.
הקריאה לקריאת הספר היא גם קריאה לפעולה: אין טעם להמשיך את האינרציה החינוכית שבתוכה אנחנו זורמים כבר לא מעט שנים; ואת האמירה הלעגנית האומרת ש"בעולם שבו הכול משתנה כל הזמן, טוב שישנה מערכת חינוך יציבה שאפשר להיאחז בה" – כדאי לשחרר.
שאלה: האם מנהלים ומורים קוראים ספרות מקצועית? האם חשוב שיקראו ספרות מקצועית?
"ספר הספרים המוערים של החינוך" נכתב מתוך תחושה, ואף ידיעה, שאנשי חינוך קוראים מעט ספרות מקצועית אם בכלל. הכיצד מורים שאמונים על הלמידה אינם לומדים בעצמם ואת עצמם? הסיבה נעוצה כנראה בכך, שהספרות הזאת אינה נגישה להם. מנהלים ומורים טרודים ועייפים לאחר יום עבודה, ולא פעם נטולי אנרגיות וקשב, אינם עושים מאמץ רב להגיע אל הספרות המקצועית המתעדכנת כל הזמן, והספרות המקצועית מצידה – אינה עושה מאמץ רב להגיע אליהם. משרד החינוך גם הוא אינו טורח ליצור סביבה ספרותית מאתגרת לאנשי החינוך, שיכולה להרחיב את אופקיהם בתחומי החינוך השונים.
החינוך הוא אוקיינוס רחב של נושאים ותתי-נושאים מגוונים. מדובר במערכת גדולה, מורכבת ורבת פנים; ועם זאת, כמעט שאין אפשרות לדון בהיבט אחד שלה מבלי לעסוק באחרים. בַחינוך הכול קשור בכל. מורים שקוראים מעט ספרות מקצועית, אינם יודעים מה מתרחש בחלקים ניכרים של הזירה בה הם פועלים. הם נוטים להסתפק בדברים המתרחשים ברמת המיקרו – בית הספר שלהם, תחום-הדעת שלהם – אך אינם מגיעים לראות את התמונה החינוכית הרחבה.
מורים המנותקים מתהליכים גלובאליים וארציים ומתחומי החינוך בסביבה שמשתנה כל הזמן באינטנסיביות – אינם יכולים להיות חלק מן ההתרחשות, ולהשפיע. הם יתקשו להתמודד נכון עם שעמום בכיתות, אלימות, מורכבות העולם הרשתי, מהלכים שונים של משרד החינוך, רפורמות, שאלת הרלוונטיות של עבודתם, ותופעות רווחות אחרות שניחתות עליהן/ם חדשות לבקרים. במצב כזה הם יכולים פחות לשוחח על הדברים ביניהם ופחות עם תלמידותיהם ותלמידיהם, בעיקר הבוגרים. הנגשת הספרות המקצועית, כפי שעושה ספר זה, אינה מבטיחה שינוי, אבל היא מעניקה בסיס דרוש להתרחשותו.
ד"ר אברהם פרנק עשה את התואר השלישי בתחום מנהל ומדיניות החינוך באוניברסיטת תל-אביב, לאחר שנות עבודה רבות בהוראה, חינוך וניהול תיכון. פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאי חינוך.
שאלה: האם מנהלים ומורים קוראים ספרות מקצועית? האם חשוב שיקראו ספרות מקצועית?
"ספר הספרים המוערים של החינוך" נכתב מתוך תחושה, ואף ידיעה, שאנשי חינוך קוראים מעט ספרות מקצועית אם בכלל. הכיצד מורים שאמונים על הלמידה אינם לומדים בעצמם ואת עצמם? הסיבה נעוצה כנראה בכך, שהספרות הזאת אינה נגישה להם. מנהלים ומורים טרודים ועייפים לאחר יום עבודה, ולא פעם נטולי אנרגיות וקשב, אינם עושים מאמץ רב להגיע אל הספרות המקצועית המתעדכנת כל הזמן, והספרות המקצועית מצידה – אינה עושה מאמץ רב להגיע אליהם. משרד החינוך גם הוא אינו טורח ליצור סביבה ספרותית מאתגרת לאנשי החינוך, שיכולה להרחיב את אופקיהם בתחומי החינוך השונים.
החינוך הוא אוקיינוס רחב של נושאים ותתי-נושאים מגוונים. מדובר במערכת גדולה, מורכבת ורבת פנים; ועם זאת, כמעט שאין אפשרות לדון בהיבט אחד שלה מבלי לעסוק באחרים. בַחינוך הכול קשור בכל. מורים שקוראים מעט ספרות מקצועית, אינם יודעים מה מתרחש בחלקים ניכרים של הזירה בה הם פועלים. הם נוטים להסתפק בדברים המתרחשים ברמת המיקרו – בית הספר שלהם, תחום-הדעת שלהם – אך אינם מגיעים לראות את התמונה החינוכית הרחבה.
מורים המנותקים מתהליכים גלובאליים וארציים ומתחומי החינוך בסביבה שמשתנה כל הזמן באינטנסיביות – אינם יכולים להיות חלק מן ההתרחשות, ולהשפיע. הם יתקשו להתמודד נכון עם שעמום בכיתות, אלימות, מורכבות העולם הרשתי, מהלכים שונים של משרד החינוך, רפורמות, שאלת הרלוונטיות של עבודתם, ותופעות רווחות אחרות שניחתות עליהן/ם חדשות לבקרים. במצב כזה הם יכולים פחות לשוחח על הדברים ביניהם ופחות עם תלמידותיהם ותלמידיהם, בעיקר הבוגרים. הנגשת הספרות המקצועית, כפי שעושה ספר זה, אינה מבטיחה שינוי, אבל היא מעניקה בסיס דרוש להתרחשותו.
ד"ר אברהם פרנק עשה את התואר השלישי בתחום מנהל ומדיניות החינוך באוניברסיטת תל-אביב, לאחר שנות עבודה רבות בהוראה, חינוך וניהול תיכון. פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאי חינוך.
שאלה: האם מנהלים ומורים קוראים ספרות מקצועית? האם חשוב שיקראו ספרות מקצועית?
"ספר הספרים המוערים של החינוך" נכתב מתוך תחושה, ואף ידיעה, שאנשי חינוך קוראים מעט ספרות מקצועית אם בכלל. הכיצד מורים שאמונים על הלמידה אינם לומדים בעצמם ואת עצמם? הסיבה נעוצה כנראה בכך, שהספרות הזאת אינה נגישה להם. מנהלים ומורים טרודים ועייפים לאחר יום עבודה, ולא פעם נטולי אנרגיות וקשב, אינם עושים מאמץ רב להגיע אל הספרות המקצועית המתעדכנת כל הזמן, והספרות המקצועית מצידה – אינה עושה מאמץ רב להגיע אליהם. משרד החינוך גם הוא אינו טורח ליצור סביבה ספרותית מאתגרת לאנשי החינוך, שיכולה להרחיב את אופקיהם בתחומי החינוך השונים.
החינוך הוא אוקיינוס רחב של נושאים ותתי-נושאים מגוונים. מדובר במערכת גדולה, מורכבת ורבת פנים; ועם זאת, כמעט שאין אפשרות לדון בהיבט אחד שלה מבלי לעסוק באחרים. בַחינוך הכול קשור בכל. מורים שקוראים מעט ספרות מקצועית, אינם יודעים מה מתרחש בחלקים ניכרים של הזירה בה הם פועלים. הם נוטים להסתפק בדברים המתרחשים ברמת המיקרו – בית הספר שלהם, תחום-הדעת שלהם – אך אינם מגיעים לראות את התמונה החינוכית הרחבה.
מורים המנותקים מתהליכים גלובאליים וארציים ומתחומי החינוך בסביבה שמשתנה כל הזמן באינטנסיביות – אינם יכולים להיות חלק מן ההתרחשות, ולהשפיע. הם יתקשו להתמודד נכון עם שעמום בכיתות, אלימות, מורכבות העולם הרשתי, מהלכים שונים של משרד החינוך, רפורמות, שאלת הרלוונטיות של עבודתם, ותופעות רווחות אחרות שניחתות עליהן/ם חדשות לבקרים. במצב כזה הם יכולים פחות לשוחח על הדברים ביניהם ופחות עם תלמידותיהם ותלמידיהם, בעיקר הבוגרים. הנגשת הספרות המקצועית, כפי שעושה ספר זה, אינה מבטיחה שינוי, אבל היא מעניקה בסיס דרוש להתרחשותו.
שאלה: האם מנהלים ומורים קוראים ספרות מקצועית? האם חשוב שיקראו ספרות מקצועית?
"ספר הספרים המוערים של החינוך" נכתב מתוך תחושה, ואף ידיעה, שאנשי חינוך קוראים מעט ספרות מקצועית אם בכלל. הכיצד מורים שאמונים על הלמידה אינם לומדים בעצמם ואת עצמם? הסיבה נעוצה כנראה בכך, שהספרות הזאת אינה נגישה להם. מנהלים ומורים טרודים ועייפים לאחר יום עבודה, ולא פעם נטולי אנרגיות וקשב, אינם עושים מאמץ רב להגיע אל הספרות המקצועית המתעדכנת כל הזמן, והספרות המקצועית מצידה – אינה עושה מאמץ רב להגיע אליהם. משרד החינוך גם הוא אינו טורח ליצור סביבה ספרותית מאתגרת לאנשי החינוך, שיכולה להרחיב את אופקיהם בתחומי החינוך השונים.
החינוך הוא אוקיינוס רחב של נושאים ותתי-נושאים מגוונים. מדובר במערכת גדולה, מורכבת ורבת פנים; ועם זאת, כמעט שאין אפשרות לדון בהיבט אחד שלה מבלי לעסוק באחרים. בַחינוך הכול קשור בכל. מורים שקוראים מעט ספרות מקצועית, אינם יודעים מה מתרחש בחלקים ניכרים של הזירה בה הם פועלים. הם נוטים להסתפק בדברים המתרחשים ברמת המיקרו – בית הספר שלהם, תחום-הדעת שלהם – אך אינם מגיעים לראות את התמונה החינוכית הרחבה.
מורים המנותקים מתהליכים גלובאליים וארציים ומתחומי החינוך בסביבה שמשתנה כל הזמן באינטנסיביות – אינם יכולים להיות חלק מן ההתרחשות, ולהשפיע. הם יתקשו להתמודד נכון עם שעמום בכיתות, אלימות, מורכבות העולם הרשתי, מהלכים שונים של משרד החינוך, רפורמות, שאלת הרלוונטיות של עבודתם, ותופעות רווחות אחרות שניחתות עליהן/ם חדשות לבקרים. במצב כזה הם יכולים פחות לשוחח על הדברים ביניהם ופחות עם תלמידותיהם ותלמידיהם, בעיקר הבוגרים. הנגשת הספרות המקצועית, כפי שעושה ספר זה, אינה מבטיחה שינוי, אבל היא מעניקה בסיס דרוש להתרחשותו.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
