הביקורות של מקסים מרגש ומיוחד אהבתי מאוד כתיבה מיוחדת נהנתי לקרא

"יום אחד הכול התחבר. מול עיניי הופיעה תמונה ברורה של מודל לניווט חיי לעשייה, משמעות ואושר, בדיוק כפי שדמיינתי לחיות את חיי. ההגשמה של החלום שלי נמצאת כעת בידי כל אחד ואחת מכם. עצם הרעיון מרגש אותי ואני מקווה כי המסע שלי לאושר והגשמה, יעניק לך השראה לצאת לדרך לעבר הפסגות הבאות במסע חייך."

דרך סיפור המסע האישי שלה לאושר, המאמנת מציגה את ׳מודל שמש העשייה׳ ומעניקה כלים להתפתחות אישית, שאלות למיקוד ומודעות ואת שיטת ׳הצעד הבא במסע׳ עם צעדים מעשיים, לצאת למסע מרגש של הגשמת חלומות.

יצחק (בוז'י) הרצוג, הנשיא ה-11 של מדינת ישראל על הספר: "בספר את חולקת את התובנות והעצות שלך ל'יציאה לאור', להתקדמות ולהתפתחות. תובנות שאספת במסע החיים וניסחת בבהירות ובנדיבות רבה עבור הקוראות והקוראים. אני בטוח שרבות ורבים ימצאו בו חכמה והדרכה טובה באינספור צמתים, לבטים ומעקשים שהדרך מזמנת."     

כאשר הביפרים של אלפי מחבלי חזבאללה התפוצצו, העולם כולו הביט בהשתאות על התחכום ועל היכולות שהפגינה ישראל. זה לא סוד שפרויקט הגרעין של המשטר האיראני הוא מטרה עבורה. האם גם כאן ישראל תנקוט הפתעה שתהמם את העולם? האם בעבר כבר תוכננה פעולה שאיש לא דמיין נגד הגרעין האיראני? האם ישראל וארה"ב יצליחו לעצור את משטר האייתוללות או שאיראן תפתיע, חלילה, את העולם ותצטרף למועדון המדינות הגרעיניות? ואיך כל זה קשור, אם בכלל, לגרמניה הנאצית? 

הספר מאושוויץ ועד טהראן מכיל עשרות ראיונות נדירים עם מנהיגים ועם מובילי המדיניות הביטחונית והפוליטית בישראל ובארה"ב בעשורים האחרונים שעסקו בנושא המאבק בגרעין האיראני, בניתוח היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב ובשאלה האם אלו הוכיחו את עצמם בהקשר של המאבק באיום הגרעין האיראני.

זוהי סקירה היסטורית וגאופוליטית מקיפה ומיוחדת במינה, שלא ניתן לקרוא בשום מקום אחר, המאפשרת לקוראים להבין באופן עמוק אך קולח את האתגר הגדול ביותר של מדינת היהודים בדורנו – למנוע מהמשטר האיראני שרוצה להשמיד אותה את נשק יום הדין.

הספר כולל ראיונות עומק, מסמכים היסטוריים וסיפורים פיקנטיים שמפורסמים לראשונה על מאחורי הקלעים של המאבק בגרעין האיראני. הקוראים נחשפים לתמונת מבט פנורמית של דעות שונות ולעיתים מנוגדות של מקבלי ההחלטות ולמידע רחב היקף וחדש שיכול להאיר את עיניהם. הם ימצאו את המתכון המתבקש להבנת איום קיומי כמו זה שמציג הגרעין האיראני: תערובת של היסטוריה, אידאולוגיה, אסטרטגיה, ביטחון לאומי, תעוזה, מנהיגות וגם חולשה, קונספציה שגויה ופוליטיקה קטנה.

“הוא חש שאיתה לא יהיה רגע של שעמום. גם הוא אוהב לפנטז. אפילו עכשיו בסתר ליבו הוא אומר: 'חבל שהגר לא כאן בין שנינו.' הוא תהה מה אסנת הייתה אומרת על כך ועוד יותר סקרן אותו לדעת איך הגר הייתה מגיבה."

ביטויי המסתורין והתשוקה מתבטא גם בשפע הדמויות המרכיבות את העלילה. אבל האם המסתורין מגיע להיכל המציאוּת שבו באמת אפשר להגשים מאוויים ארוטיים? או שלחילופין קיימות אכזבות וחוסר מימוש המאווים?

הספר הוא רומן ארוטי, מותח ומסעיר. פיתולי העלילה משאירים את הקורא במתח. סיפור חוצה יבשות וימים, שבו מצליח הסופר לערב תשוקה, אהבה וגם שנאה, פחד וכעס, מתח בעסקים חובקי עולם ועושר מעבר לכל דמיון.

בלשון קלה וקולחת נכתב הספר במטרה לא להיות עוד ספר, אלא לשאוב אתכם אל עולם שאולי רק דמיינתם שקיים.

אלברט הוא איש עסקים שמשלב מדמיונו ומהידע הרב שלו בתוך הספר. אלברט מתגורר בשלומי, יחד עם אשתו מירב ושלושת ילדיהם.

“הוא הידס לו על הרציף, ואז נכנס בחצי גוף לצוללת. הוא חיכה לרגע הנכון, ונופף לקהל המכור והצוהל. כאשר השתהה עוד רגע אל מול השמש החורפית המלטפת קלטה אותו איילה בכוונות של המערכת. בן זונה קטן. היא הסיטה את שערה מהמצח כדי שלא יפריע לה בפריים האחרון שלו. לבסוף הוא ירד בסולם וסגר בעצמו את פתח הצוללת העילי.

איילה הייתה מדויקת כתמיד. היא שהתה עם הקרן על נקודת הכשל של תפר הריתוך בדיוק כמה שצריך. לא פחות ולא יותר.  הצוללת ביצעה את סט הבדיקות הנדרש לפני ירידתה לעומק. זה היה הרגע המותח ביותר עבור צוות אית"ן. אם הקרן עשתה יותר מדי נזק, זה היה מתגלה וכל המשימה הייתה יורדת לטמיון. הם גם היו צדים את חברי הצוות תוך זמן קצר”.

זה סיפור שמתחיל בתאונה במתקן בהודו, חוזר לגליל העליון ומשם הלאה להרים של מונגוליה ואפילו לצוללת בימה הכי עמוקה בעולם, בסיביר.

סיון בלייך, בן 46, מהנדס מים ביום וכותב מתח בלילות. קרמבל תפוחים הוא ספר הביכורים שלו.

הפחד הוא האויב של האדם. הפחד מנע ממני להתאהב באהבה פשוטה. תחשבי על עצמך, תחשבי כמה פספסת בחיים בגלל שפחדת. ובכלל, ידוע לך בוודאי שגיל חמישים זה גיל שקשה לעשות בו כל שינוי בחיים, גיל שמבשר את ההזדקנות ועוד יותר קשה לצאת מהארון בגיל הזה. זו הייתה ההזדמנות האחרונה שלי להגשים בעונג את תשוקתי, להיות נאהב ולהתאהב.

יום אחד מיכל מגלה על שער העיתון את מושא אהבתה מימי הצבא – שמעון, שממנו לא שמעה יותר מעשרים וחמש שנים. המפגש המחודש בין השניים הופך לסדרת פגישות עמוקה ומסתורית שבה שמעון חושף לפניה את סוד חייו ואת הקשיים והאתגרים שעמדו לפניו.

*מה המחיר ששמעון-שון היה צריך לשלם על מנת להיות נאמן לעצמו?
*האם היה נכון לשמור את הסוד,  להכביד על עצמו, ורק בתנאי שלא לפרק את המשפחה?
*ממי הושפע בקבלת החלטתו הדרמטית? *מה הייתה תגובת אשתו, תגובת ילדיו?
*איך היציאה מהארון השפיעה על הדימוי העצמי שלו?
*האם מצא אהבה?

את התשובות נמצא בספר נראה אותך יוצא... הספר כתוב בלב פתוח, בכנות עמוקה ובשפה מרגשת. זהו ספרה הראשון של כרמלה עמית, מטפלת ומגשרת משפחתית, ומדריכת הורים. 

מדי פעם אנחנו צריכים את החבר הזה שיעודד אותנו כשאנחנו עצובים. שיאפס אותנו, יזכיר לנו מה חשוב, וגם מה לא. זאת בדיוק המטרה של הספר, להיות החבר הזה. ספר קואוצ'ינג בגובה העיניים, ציני, סרקסטי וקליל, שמכיל טיפים הנוגעים לחיים עצמם והשגת מטרת העל – להיות במצב הטוב ביותר שבו אתם יכולים להיות – מקום שבו תהיו שלמים עם עצמכם, לא תפחדו מעצמכם ומהעולם, ופשוט תגידו - פאק איט.

רותם קאפח היא בוגרת לימודי קופירייטינג ובעלת תואר ראשון באומנות התיאטרון ותולדות האומנות מטעם אוניברסיטת תל אביב. זה ספר הביכורים שלה. 

שעריו של מידברן הם שער ליקום מקביל: עיר צבעונית וליברלית, אשר יצירה, השראה וחופש מצויים בה בכל פינת רחוב והחיים בה מתנהלים בלי חוקים, היררכיה או כסף.

מה בין החלום האוטופי של מידברן למציאות חיינו? האם האופטימיות והדמיון שניצת בקרב אלפי המשתתפים מתקרקעים ונספגים במחזור הדם של החברה הישראלית? האם הברנרים שמשקיעים שעות של עשייה ללא שכר רואים בעצמם כנושאי בשורת שחרור חברתי? מה אדוותיו של השינוי התודעתי שמתחולל ב"אירוע הטרנספורמטיבי" הזה?

לאחר הצלחת הספר הקודם - מידברן: יֵצֶר הטוב (הקיבוץ המאוחד 2022), ספר ההמשך - לחיות את המידברן עוסק במפגש של העיר הזמנית עם החיים עצמם. הספר ידבר אל סוכני שינוי חברתי, מייצרי מציאות, מעצבי קהילות ואל אנשים שחשים שהחיים יכולים להיראות קצת אחרת, שרוצים לעורר השראה ושקוראים תיגר על הסדר הקיים. בין אם נכחו במידברן או שומעים עליו לראשונה. 

“הכתיבה הזורמת והרהוטה מעמיקה חקר בתופעה הקהילתית "מידברן", בוחנת אותה באיזמל מנתחים ולא חוסכת בביקורת כשהיא נחוצה; במטרה להפוך את קיומה לבעלת ערך למשתתפיה ולחברה כולה”. - דוקטור שרלה שדמי וורטמן מנכ״לית מייסדת מרכז ורדה - המרכז הבינלאומי לבינוי קהילה

"ראם שופך אור על אופן הפעולה והסיבות שהובילו לשינוי גדול באורחות חיי ועל ההשלכות החברתיות האפשריות" - עדן אוריון, יו"ר מידברן, 2015-2017

"הספר מהווה מרחב נדיר לחקירה ולשאילת שאלות על טבע האדם, חירות, מבנים מדיניים וחברתיים וכל מה שמתפורר לנו בין הידיים ומבקש הגדרה מחודשת" - רוני קנטור

הספר רזממה הוא רומן עלילתי מרתק ומותח, שהעלילה בו מפותלת, סוחפת ונוגעת ללב, על אודות שני סיפורי אהבה בלתי שגרתיים, בשני מעגלי זמן שונים.

האחד, בין תאומים, דור שני לשואה, המתרחש בשנות ה־60 בניו יורק, באווירה ביתית נוקשה; השני בין קצין חילוני מצטיין בסיירת מטכ"ל לעורכת דין דתית, יפה, איכותית ושומרת נגיעה, המתרחש בשנות ה־90 בישראל.

המעבר בין שתי נקודות הזמן והמקום מותיר את הקורא במתח להבין את מהות הקשר שבין שני הסיפורים, עד לשיא הדרמה. האם התעלומה תבוא על פתרונה?

הספר רזממה הוא רומן ביכורים של אבי זילברפלד, עו"ד, עד כה כתב ספרים משפטיים (אחריות אישית בתאגיד, והרמת המסך – דין, פסיקה ופרקטיקה).

"אֲנִי כּוֹתֵב לָךְ עַכְשָׁו וּמִתְרַגֵּשׁ 
רוֹאֶה אֶת עֵינַיִךְ הַמְּלֵאוֹת בְּאַהֲבָה 
חוֹוֹת בִּתְשׁוּקָה אֶת אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ, 
נוֹגֵעַ בִּשְׂפָתַיִךְ וְנוֹשֵׁק לָךְ אֲרֻכּוֹת.
אֲהוּבָתִי, 
הַמִּלִּים הָאֵלּוּ 

הֵן לָךְ וּבִשְׁבִילֵךְ, אֲהוּבָתִי." (מתוך הספר) 

לך ובשבילך אהובתי, הוא אוסף שירי אהבה המגיעים מכנות הלב, מרגשות עמוקים הטבולים בחוויותיו הרומנטיות של המשורר ודמיונו. זוהי שירה לירית הנוגעת ללב, לאהבה ולחברות, דרך חקירה מרגשת של האהבה.

מאיר גז, 1970, הוא סופר, מגשר ומנתח מערכות. בין ספריו תמצאו את אוסף השירים וגם אם חולמים אנחנו (2020, "סטימצקי") וספרי הפרוזה המרתקים שזכו לשבחים רבים כמו סולו לשניים (2020, "סטימצקי"), קפה שחור ברכבת אקספרס (2021, "סטימצקי") וסולמות אופיר (2023, "סטימצקי") . 

הדסה נערה צעירה המתגוררת באיספהן שבאיראן נאלצת בניגוד לרצונה להינשא לניסים. אביה שבטוח שניסים אדם עשיר כופה על בתו את הנשואים הללו. הוא לא מודע לכך שניסים מהמר כפייתי שהפסיד את כל כספו ורכושו במשחקי קלפים. לאחר החתונה כשהמשיך ניסים להמר והפסיד גם את הבית, החלו העניינים להסתבך.

כדי להציל את חייו הסכים ניסים להמר על בתו היחידה אסתר. באחד הימים כשהלכה הדסה אמה של אסתר הקטנה עם בתה לשוק, נעקרה הילדה מידיה. החוטף גרר אותה אחריו והחל בורח. מורדי שעבר שם באותה שעה הציל אותה מידיו. הדסה נאלצה לקחת את ילדיה ולברוח מאיראן, אך גם בארץ ממשיכים האסונות לרדוף אותה.

סליחה שלא סיפרתי הוא סיפור מלא רגש. הטומן בחובו אהבות שתיקות והסתרת האמת שסוחבות עימם הנפשות הפועלות. סיפור שמתחילתו ועד סופו סוחף את הקורא שמתקשה להניח את הספר מידיו.

זהו ספרה החמישי של הסופרת רחל גבריאל. קדמו לו תבקשי חזק, שמרי נפשך. נתיב הבריחה, ונסטרן. כולם ספרים אוטנטיים ומרגשים עד מאוד.

"אנדו, ראש צוות הסוהרים, דחף אותי וצעק: "איך אתה מעז לדבר ככה אל הרופאים שלנו?" אני התעלמתי ממנו והתחלתי לצעוד לאט לכיוון המכונית שחנתה כמה עשרות מטרים מחדר המיון. אנדו חבט בגבי עם הרובה שאחז בידיו והמשיך לצרוח, אך אני המשכתי להתעלם ולצעוד ברגליים כבדות לכיוון הרכב, שנראה לי מרוחק קילומטרים ממני. שמעתי את הדריכה של הרובה. אנדו נמנה על יחידת האבטחה של הכלא, שידועה באכזריות שלה. חששתי שהשלב הבא במקרה הטוב יהיה כדור באוויר, ובמקרה הפחות טוב כדור בגב מטווח של שני מטרים."

ואזה, כינוי לאדם לבן במדגסקר, הוא סיפור כליאתו של איש עסקים ישראלי, יוסי עקיבא, בעקבות האשמת שווא שבא לבצע הפיכה והיה אחראי לרצח מפגינים באי. הספר מבוסס על יומנים שניהל ומגולל את סיפור הישרדותו באחד מבתי הכלא הקשים בעולם, את המאבק להוכחת חפותו ואת המאמצים שהביאו לשחרורו.

יוסי עקיבא הוא גמלאי מערכת הבטחון ואיש עסקים שפעל במשך שנים רבות באפריקה.

ביום הראשון של כיתה גימל, ערן ר. (יש בכיתה שלושה ערנים) היה מוטרד משני דברים: מהציון בכתב יד שקיבל שנה קודם, או כפי שאבא שלו ניסח: "אתה מצייר יפה כל כך, למה אתה לא יכול לכתוב יפה כמו שאתה מצייר?" ומהמורה היהיר להתעמלות, שהשפיל את הילדים וכינה אותם "עצלנים" מול כל הבנים בכיתה.

בשבת 6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור ושינתה את כל העולם המוכר לערן, לבני משפחתו ובעצם לכל מדינת ישראל.

כשהוא טס ליפן בשנת 1990 (למקום הכי רחוק שאפשר מישראל) הייתה לו מטרה סודית חשובה הרבה יותר מטיול בארץ לא מוכרת וגילוי תרבות שונה כל כך.

ככל שיחלפו השנים יגלה שהחיים דומים לרכבת הרים. החל בהגירה כפויה לארצות הברית, דרך הטיול ליפן, אהבות ופרדות ולא מעט קשיים, אבל הקושי הגדול יגיע כשאייל, בנו, יחלה פעמיים בלימפומה.

בשפה קולחת, בכנות כובשת ובצבעים יחודיים חושף ערן רובינפלד שכבה אחר שכבה, סיפור חיים של תהפוכות, עליות ומורדות, אתגרים והתמודדות עם שדים פנימיים ונסיבות חיצוניות המאתגרות כל נפש. שמחה והנאה ממה שהחיים מציעים לצד רגעים לא פשוטים ואפילו מייאשים.

ערן רובינפלד, מעצב גרפי וצייר, לא צלח את האוניברסיטה, אבל קרא לא מעט ספרים. רכבת הרים הוא ספרו הראשון.

להבה, עוברת חוויות המתערבבות בין מציאות לדמיון עד כדי פראנויה, אי- שפיות, ואיבוד הדעת כמעט. זהו מסעה הרגיש ומלא הנפתולים של גיבורת הסיפור דרך עיניה. בשל הגהינום בו היא נמצאת בחייה, היא עושה מעשה דרסטי – לוקחת את שלושת ילדייה ובורחת אל הלא נודע. האם תצליח להתגבר על פחדיה, להילחם במפלצות והשדים שבראשה ובמציאות חייה? במסעה הארוך אחר חיפוש האמת, חולפים ימי ילדותה ומטילים אור על קשריה עם בני משפחתה ובמיוחד עם אימה.

חייה הסוערים של להבה עולים על כל דמיון, החל מתככים ונסיון לרצח, בגידות ותשוקות הגובלות בטירוף ואהבה נואשת; מן האושר הרגעי אל הגיהנום הנצחי כמעט, ובין שבילי החתחתים בדרך, היא מגיעה לתובנות והארות שמלמדות אותה להתגבר על פחדיה, להילחם במפלצות והשדים שבתוכה ולגלות את האמת על עצמה.

"אני באמת אוהב אותך להבה. ורק שתדעי לך, שלא הייתי עם אף אחת אחרת מאז שנפרדנו".

להבה הרגישה מבוכה קלה. עדן העביר את ידו בשיערו והביט בעיניה.

"שאלה לי אלייך, אני לא בטוח אם באמת חיכית לי, אבל הייתי רוצה לשאול אם לפחות הלב שלך כן חיכה לי…"

בחושיה הרגישה שעדן אומר לה רק את האמת. היא האמינה לו כשאמר לה שהוא אוהב אותה, ושלא היתה אף אחת בתמונה

והוא, כמו לבחון את שאלתו קם ממקומו ורכן לעברה. מבט עיניו חדר אל תוך אישוני עיניה הירוקות והוא נשק רכות למצחה, שפתיו נגעו בשפתיה, שם נשאר לדקה ארוכה

כרמלי גדיאל כספי, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד, מרצה, מנחת סדנאות, ומפיקת אירועים. כרמלי הינה גם אשת מולטימדיה ופרסום, הבעלים של 'כרמלי סטודיו' בארצות הברית. היא ילידת ישראל, למדה תיאטרון בבית הספר הגבוה לאומנויות הבמה 'בית צבי', והופיעה כזמרת אירועים בארץ ובעולם.

להיות אוהד של קבוצה זה דבר מורכב. משא כבד על הנפש, דאגות אין־סופיות, עצבות, אכזבות ולעיתים גם הצלחות. רגעים ארוכים של מועקה. פעמים רבות אני חש אותה פיזית, כאילו משקולות עצומות יושבות לי על הנפש.

בן קפלן הוא אוהד שרוף של קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב. כשהיא מנצחת הוא מאושר, כשהיא מפסידה הוא בדיכאון עמוק, ובאמצע יום עבודה או במהלך מפגש עם חברים הוא יכול לפתע להתנתק מהעולם, להתרפק על מהלכי כדורסל זניחים או להתעסק עד כאב בהפסדים מורטי עצבים.

הספר הוא הצצה מרגשת לנבכי נשמתו של אוהד הספורט, לשגרה הלא שגרתית של אדם שקשר את גורלו בקבוצת כדורסל. במשך שנים ניסה הכותב להיאבק בטירוף שאופף אותו. כשהבין כי מדובר במאבק חסר סיכוי החליט לחשוף אותו בכתיבה קולחת, משעשעת ונוגעת ללב.

בן קפלן הוא אוהד הפועל תל אביב ועיתונאי במשך 25 שנה. כן, בדיוק בסדר הזה. הפועל זה החיים הוא ספרו הראשון.

לפעמים צריך ללכת לאיבוד כדי לברוא אני מחוזק, ההבנה הזו מביאה אותנו לגלות שרק ההגעה לגראונד זירו מאפשרת להתחיל לאסוף את השברים, לאתחל את העצמי ולצאת מחוזקים יותר. הדרך למטה היא משמעותית, איתה מגיעה ההבנה שהמסע הזה נועד לפרק את ההגנות וההסתרות שבנינו סביבנו כל השנים, ולהאיר פינות בנפש שבחרנו לא לגעת בהן.

אם אתם נמצאים במרוץ הבלתי נגמר של החיים, מתפעלים אותם במקום לחיות, חיים ללא ערות, ללא תשומת לב ומחוייבים לכולם עד שאתם שוכחים את עצמכם, שימו לב, נדלקת למענכם כאן נורה אדומה. הייתי שם, חוויתי את ההצלחה את הקריסה והמשבר. הם פירקו את כל מה שידעתי והכרתי, עד שהבנתי שהרצון לחזור להיות מה שהייתי מונע את החלמתי. הפעם הייתי צריכה לעזור לעצמי.

בספר תגלו 16 צעדים משמעותיים לאתחול העצמי, להתאושש ממשבר ולעשות סדר בחיים, לחזור ולמצוא את האני האותנטי ולחיות את החיים שהייתם רוצים לחיות.

“התרשמתי מהאומץ והפתיחות לחשוף את הכאב ומהנדיבות בשיתוף. הכלים והתרגילים מאפשרים לכל אחד לעבור תהליך מלא או נקודתי בהתאם לצרכיו. לא רק למי שחווה משבר, מומלץ גם ככלי למטפלים שעוסקים במשברי חיים”. - קיי בירנבאון איציקסון, M.A פסיכולוגייה קלינית, מומחית בטראומה מורכבת ומצבי משבר.

"אֱמֶת לַאֲמִתָּה 
עֻבְדָּה פְּשׁוּטָה 
נִקְלְטָה בְּחוּשַׁי  
וְאֵינָהּ אַשְׁלָיָה 
אֶצְלִי בַּמְּגֵרָה  
לִתְקוּפַת כַּמָּה"

בספר שבידיכם אסופים מקבץ שירים על אהבה, תשוקה, חברות וזיכרון שכתובים באופן מעודן, נוגע, רומנטי ואלגנטי, לעיתים ריאליסטי ומפוכח, ולעיתים פילוסופי. שירים שנוגעים בכל אחד מאיתנו.

"בצעירותי כתבתי למגירה, להרגיע איזו בעירה פנימית, אך לא שמרתי...
עתה, ממרום גילי, אני כותב את הגיגי ליבי, בשפה שלי, להבעיר את שהתרווח לו ממעמקי ניסיוני.
אם לא עתה – אימתי?
מרגיש ומקווה שלא שרפתי ולא נכוויתי. 
זה רק אני. ריאליסט מפוכח שאוהב גם לחלום וגם להקיץ.
אנליטיקאי בחשיבה, פילוסוף בפוטנציה ומשפטן בפנסיה."

יאיר חרובי, ירושלמי לשעבר וכיום תל אביבי ומשפטן בפנסיה.

"בתוך מגבלות בסיסיות אלה, אני רוצה לספר על עצמי כפי שהייתי רוצה לחיות את חיי, שחלק גדול מהם כלל לא היה פרי בחירה חופשית ואישית שלי. חלק מהם הוגבל על ידי אילוצים שאין בלתם. אני כפי שהייתי רוצה להיות, בתוך מסגרת חיי שהותוותה גם שלא על ידי. אני כפי שהייתי רוצה לנהוג, בתוך המסגרת שבה מצאתי את עצמי. אני כפי שהייתי יכול להיות שלם עם עצמי. אני ולא מלאך".

המחבר, אנליטיקאי בחשיבתו ומשפטן בהשכלתו, מעלה זיכרונות המשלבים חלומות ואף מאוויים על החיים בבית הוריו הייקים בשנות ה-50, על ילדותו בשכונת נוף ים בהרצליה, על אהבות ראשונות וכן על החיים האישיים ומאפשר הצצה לחיי הנישואים שלו ושל סנדרה, ילידת מרוקו. נישואים שחיברו שני אנשים שוני-מזג על יופיים ומורכבותם. אישיותה העדינה, הנבונה והאצילית של סנדרה מלווה את הקורא לאורך כל הספר ומקרינה גם על דמות המחבר.

לאורך הטקסט שזורים כחוט השני אהבתו של המחבר לים, בהיותו "אוהב בלתי נלאה של הים", ולטבע, כמו גם עמידתו על עקרונותיו ורדיפת הצדק שלו. הספר מכיל הרהורים ומחשבות בנושאים מהותיים כגון עשיית טוב, שלוות נפש, אהבה, זיכרון ועוד. דרכים מיוחדות מצא המחבר להתמודד עם האובדנים הרבים בחייו, ונראה כי הכתיבה היא אחת מהן.

"מה בסך הכול רוצה גלעד? כוס אחת של יין, קורטוב של יופי והרבה אהבה. במינונים כפי שהוא חושק בהם. משתנים. כדי להעביר את החיים, בין הגלים הסוערים, המהמורות שבדרך וההזדמנויות..." 

וכך מעיד יאיר חרובי על עצמו: בצעירותי כתבתי למגירה, להרגיע איזו בעירה פנימית, אך לא שמרתי.
ממרום גילי כתבתי, עתה, את הגיגי ליבי בשפתי. להבעיר את שהתרווח לו ממעמקי ניסיוני אם לא עתה – אימתי?
אני מרגיש ומקווה שלא שרפתי ולא נכוויתי. זה רק אני. ריאליסט מפוכח שאוהב גם לחלום וגם להקיץ.

"יכולתי להריח את ריח השמפו שלה כשהתרוממה – ניחוח וניל קוקוס, כזה שגורם לך לקחת שאיפה ארוכה ולהסניף את האוויר... כשגופי מתוח ועיניי מביטות בהערצה אל תוך עיניה כאשר היא מדברת, בראשי עוברת מחשבה שחוזרת על עצמה בלופ: "אלוהים. היא כל-כך יפה."  

זהו סיפורן של שתי נשים צעירות, ג'ני וענת, שפגישה אקראית בספרייה בעיר מגוריהן וספר אחד הפכו את חייהן מקצה לקצה. בואו להיסחף יחד איתן במסע האהבה הקסום של השתיים ובחברות הנרקמת ביניהן עד לאירוע מפתיע ששתיהן לא ציפו לו.  

זהו סיפור מלא בעוצמה וברגש, בחברות, באהבה, בחלומות, בחוויות משותפות ובכוחם של החיים.  

"הבטנו זו בעיניה של זו, חייכנו ושתקנו. מי צריך בכלל לדבר כשהעיניים אומרות הכול?"

לירון מלול, 31, מקריית שמונה. אימא של ליב. זהו ספרה השלישי. כתבה בעבר ספר ילדים ורומן. עד הנצח הוא פרי דמיונה, אך בתוכו משולבות גם פיסות מחייה. 

במארס 1928 התכנסו שבעה גברים בדירתו של מטיף דתי אלמוני בשם חסן אל־בנא, באיסמאעיליה שבמצרים. הוא כינס אותם כדי להכריז על הקמתה של תנועה אסלאמית חדשה בראשותו. הם נענו לקריאתו, בחרו בו כמנהיגם (אַמִיר), והכתירוהו כאמיר עליהם לכל החיים. כאשר התלבטו חברי הקבוצה בבחירת שם לארגונם אמר אל־בנא: "הניחו לנו מכל העניינים הפורמליים. הרעיון יהיה הבסיס לכל פעילותנו. הרי אנחנו אחים בשירות האסלאם, ולכן אנחנו אחים מוסלמים". ההיסטוריון המצרי ד"ר עבד אל־עַזים רַמַדאן קבע: "זו הייתה ההתחלה של התנועה המסוכנת ביותר בתולדות ההיסטוריה המודרנית של מצרַים". תנועת האחים המוסלמים המצרית היא האבן השואבת של רבות מהתנועות האסלאמיות שפעלו ופועלות גם כיום ברחבי העולם.

הספר מאה שנים של טרור אסלאמי, התנועות האסלאמיות במצרים במאה ה־20 – כשמו כן הוא. מוצגים בו הרקע ההיסטורי והתהליכים החברתיים והפוליטיים שעברו על מצרים בתקופה הנדונה, שהובילו להִלְכֵי הרוח ששררו בקרב קבוצות שונות בציבור המצרי, והכשירו את הדרך להופעתן של קבוצות אסלאמיות קיצוניות. בספר מפורטים הארגונים השונים, האידיאולוגיות שלהם והדמויות שעמדו בראשם, כמו גם דמויות מפתח מצריות נוספות ואירועים חשובים במצרים השסועה והמפולגת. הקורא ימצא בספר כר נרחב ופורה של עובדות ושל תובנות שיועילו לו להבין את נבכי האסלאם הקיצוני. ספר זה מיועד לכל מי שמתעניין בנושא האסלאם הקיצוני במצרים ורוצה להרחיב ידע ודעת.

ד"ר רפי שגיב בעל תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר־אילן בהיסטוריה של המזרח התיכון. הוא לימד באקדמיה במשך כ־15 שנה מגוון רחב של נושאים הקשורים למזרח התיכון. תחומי התמחותו מתמקדים במצרים המודרנית, בתנועות אסלאמיות במצרים ובמרחב הערבי, בסכסוך הערבי־ישראלי ובאינטלקטואלים במצרים ובעולם הערבי ויחסם ליהודים, למדינת ישראל ולהסכמי השלום שנחתמו עם ישראל במהלך השנים.

"היה כבר איזה רגע בהיסטוריה שהספידו את הפרינט. אמרו - עבר זמנו ותתקדמו. רשתות הספרים נלחצו והתחילו להביא שטויות כדי למשוך קונים - הביאו טושים, טישרטים, קפסולות אספרסו, משחקי קופסה. זה לא עזר, אנשים פשוט הפסיקו לקרוא. היו עוברים ליד חלון הראווה, עוצרים, אומרים -  אולי ניכנס, נקנה איזה טאקי, מי צריך טאקי, מה יעזור לנו טאקי, וממשיכים הלאה.

בזו אחר זו הרשתות החלו לקרוס ולפטר עובדים. מדובר במיליוני עובדים ברחבי העולם שנבעטו בקשת רחבה היישר אל מעגל העוני, ונידונו לחרפת רעב ומחלות. מייד אחריהם נזרקו גם הספרים, מחסנים שלמים רוקנו, מכריכות, מדפים, ממילים, מאותיות, מסימני פיסוק. בדחפורים אספו אותם והעיפו החוצה לרחוב. הם התפזרו במרווחים שנשארו בין כל המפוטרים, וקמה צעקה של ארגוני סביבה, שטענו שזו פלישה ברברית למרחב הציבורי, שלא נותר מקום, שאין לאן לזוז, שאי אפשר לנשום. אז שרפו את כולם ונגמר הסיפור. כמעט. כי אז יצא לאור הספר הראשון שלי".

שני הררי, סופרת ועיתונאית, ילידת תל אביב.   

הזמן הוא המאה ה־18, אירופה על סף מלחמה נוספת, ומשפחת בנאדי היהודית־מרוקאית, סוחרי נמל אמידים מגיברלטר, שולחת את אחד מבניה לפתוח סניף בפורטסמות', אנגליה. היא מתמקמת היטב, עסקית וחברתית, אך תקרית אלימה מאלצת את בן הזקונים, סם, לעזוב בחטף את הבית בגיל שלוש עשרה בלבד, ולהצטרף אל הצי הבריטי. החוק מאלץ את סם בנאדי להסתיר את יהדותו. אך כישרונותיו יוצאי הדופן גורמים לו להדהים את כל מפקדיו ולטפס בסולם הדרגות בגיל צעיר. הוא מגיע ללחום תחת פיקודו של קפטן סר סידני סמית המהולל, ולהשתתף בהבסת נפוליאון בונפרטה בקרב על עכו. בין לבין, הוא פוגש בדמויות מרתקות במסעותיו המסעירים בים בין שלוש יבשות. מסעות שהם במידה רבה גם מסעות אל תוך עצמו, אל התגבשות יהדותו וייעודו בחיים.

היהודי והים אינו רומן היסטורי שגרתי. במשך שנים רבות צלל יוסי גונדה בים של ספרים, תעודות, מכתבים, נאומים ועוד מסמכים הקשורים לתקופה. הללו היו תשתית לכינון העלילה האפית המשתרעת על חצי עולם, ושזורים בה אירועים אמיתיים שחלקם עולים על כל דמיון. דרך הדמויות המובילות את העלילה אנו חווים באופן אותנטי ובלתי אמצעי את עידן האימפריות הימיות הגדולות, ואת מקומן המיוחד של המשפחות היהודיות, הספרדיות והאשכנזיות, שחיו ושגשגו בהן. התוצאה היא רומן פתלתל, עשיר ומלא הפתעות, המהווה גם מסמך היסטורי חזק ומעורר פליאה שמפיח חיים, הן בעולם הימי והן בעולם היהודי של פעם. 

עמיחי שלו

מי היא הגברת שמנהלים איתה יחסי אהבה ושנאה? מהו מקור האנושות? מיהו המלאך שבגיהינום? על מה העולם מושתת? שאלות אלה ורבות אחרות עולות בספר השירים של גל קרקו, שחור לבן צבעוני.

לא לכל השאלות יש תשובות – וזהו אחד ממרכיבי העוצמה העולים מהספר. המחבר נע בחופשיות, בתעוזה ובכנות מפתיעה בין הגשמי לרוחני, בין האישי לציבורי ומספק תובנות מקוריות ורעננות על תהיות שעוברות, מן הסתם, בראש הקולקטיבי של כולנו. בלשון קולחת ומדויקת, ובגמישות סגנונית ותוכנית, מוגשת לקורא חוויית קריאה שתטביע בו חותם, תשאיר בו טעם של עוד ותמשוך אותו בחוט של קסם לחזור ולעיין בספר לעיתים מזומנות.

מדריך ההישרדות של עם ישראל הוא ספר עיון בתחום חקר המקרא וראשית ישראל. במרכזו עומדת תיאוריה חדשה ומקורית שמספקת את הסיבה העיקרית שבגללה נכתבה התורה ואת זהותם ומטרתם של מי שכתבו חלקים שונים בתנ"ך.

הספר כולל שלושה חידושים מהותיים אשר כל אחד מהם נטען לראשונה: החידוש הראשון, אשר נמצא במוקד התיאוריה, הוא ההנחה כי קיימת סיבת־על אחת לשלבי הביוגרפיה של עם ישראל, כולל הולדת העם, גיבוש תורת ישראל והעלאתה על הכתב, וליצירת מוסדותיו ונכסיו הדתיים והתרבותיים, כגון השבת, המילה, התפילין, המנורה ועוד.

הסיבה שדחפה ליצירת כל אלה היא הישרדות העם. במלים אחרות, בני ישראל התגבשו והפכו לעם כתוצאה מלחצי הישרדות אמיתיים; תורת ישראל נכתבה לצורך הישרדותו של עם ישראל בתקופות שבהן ריחף מעליו איום קיומי מוחשי, וכך גם נוצרו שאר מוסדותיו ונכסיו הרוחניים והחומריים של העם אשר מפורטים בהרחבה בספר. החידוש השני מתבטא בהכללת שיקולים כלכליים ופרקטיים בביסוס התאוריה ובהוכחתה. שני גורמים אלה הם קריטיים בחיי כל עם או קבוצה, ובלעדיהם אין אפשרות להתקרב לאמת היסטורית כלשהי. מתוך שני החידושים הללו נובע החידוש השלישי: פרשנות חדשה ונועזת לסיפורי התורה המכוננים, למשמעותם ולסיבת כתיבתם.

בספר מפורטים שלבי הביוגרפיה החשובים של עם ישראל, החל מהתגבשותו, דרך תקופת ההתנחלות והמלוכה (תקופת בית ראשון), חורבן ממלכת ישראל הצפונית וגלות בבל ותקופת בית שני, ועד לתקופת המשנה והתלמוד. בספר משולבות תמונות ממחישות אשר רובן נלקחו מאוסף המוזיאון המקראי הנייד. 

יהודה הראל הוא חוקר מקרא עצמאי, מרצה, מורה דרך מוסמך בארץ ובחו"ל, מדריך במוזיאונים מקראיים בארץ ובעולם ומייסד המוזיאון המקראי הנייד.

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה, בֵּין הַשֶּׁמֶשׁ לַיָּרֵחַ,
שָׁם הַכֹּל יָרֹק, מַמָּשׁ פּוֹרֵחַ.
הַכֹּל קַוִּים וַעֲקֻמּוֹת בָּאָרֶץ הַזֹּאת –   
כֻּלָּהּ בָּנוּיָה צוּרוֹת-צוּרוֹת...

וּבְאֶרֶץ הַצּוּרוֹת גָּר אָדוֹן נִכְבָּד,
שֶׁכָּל כֻּלּוֹ יְצוּר מְיֻחָד,
וּשְׁמוֹ אָדוֹן צוּרָה לִי.

ב-7 לאוקטובר 2023 בוצע טבח נוראי שבו נרצחו אלפי תושבים ישראלים חפים מפשע. ב-7 לאוקטובר נחטפו מאות נשים, ילדים, זקנים וגברים לתוך רצועת עזה. הספר הזה מוקדש לכל תושבי העוטף. לאלה שניצלו, לאלה שנחטפו, למשפחות השכולות, בתפילה שיוכלו לעצום את העיניים גם במצבים קודרים וחשוכים, לדמיין עולם טוב יותר, עולם דמיוני שבו אפשר לשנות את המציאות ולבנות הכול מחדש דרך הדמיון.

עמרי שפרן הוא סופר, אומן וממציא שמקדיש את כל יצירותיו לתרומה חזרה לקהילה. כל יצירה שלו נתרמת ליעד אחר כמו חולי סרטן, ילדי העוטף ושאר מטרות טובות.

אני רוצה להודות לכם מקרב לב על עזרתכם ותרומתכם לטובת ילדי העוטף,
עמרי שפרן.

כריסטופר בן השמונה חולה בסרטן ומתחיל בסדרות טיפולים.
הוא יודע שהוא צריך להיות חזק.
גם הרופאה אומרת לו שההחלמה שלו תלויה במצב הרוח שלו, שהמוח שלו חזק ועוצמתי כל כך, שכל דבר שיאמין בו – גם הגוף שלו יאמין בו. “צורת החשיבה קובעת הכול," היא אומרת.
וכריסטופר מצליח לשמור על חשיבה חיובית ואפילו לעודד את הוריו.

ומה איתכם?
דרך אילו משקפיים תבחרו להתבונן בחיים שלכם ובסיפור הזה? 

מרכיבים את המשקפיים האדומים – והסיפור עצוב...
מרכיבים את המשקפיים הירוקים – והסיפור שמח!

סָמארָה הגיעה לחיים האלה עם נתוני פתיחה לא משהו, אבל היו לה חושים חדים, אינטואיציה מפותחת ואומץ לב ללכת אל הלא נודע ללא חת, ולהתמודד עם כל מה שהחיים הביאו לפתחה – ילדוּת עגומה ויתמוּת רגשית. היא לא חוותה הורוּת – לא כבת ולא כאם – חוותה אובדן וגם אהבות סוערות ורומנים ארוטיים. הייתה בה תשוקה לנסיעות בעולם, לאוכל אקזוטי ולגברים פרועי שיער וירוקי עיניים.

כל אלה שהושיטו לה יד בעת צרה היו אנשים זרים. היו שבאו, עזרו ונעלמו, וכאלה שנשארו והפכו חברים. מסע חיים מופלא, מאתגר ונוגע ללב.  

סָמארָה הוא ספרה השני של אליאן חן-נינוה. ספרה הראשון, דייטים בגיל השלישי, עוסק בזוגיות בגיל זה ושוטח את מסעה האישי של הסופרת ואת תובנותיה. הספר מוצע למכירה ב"אמזון" בעברית ובאנגלית. במסגרת עיסוקיה בתחום התיירות טיילה הסופרת רבות ברחבי העולם, והתגוררה באפריקה הדרומית ובארצות הברית. כיום היא מתגוררת בישראל. 

"אני מהמשרד של אבא. אביך הגיע ארצה לישיבה דחופה. אימא שלך ליוותה אותו בטיסה. הם רצו לנצל את הזמן עד לטיסה חזרה כדי לבקר אותך. השאלתי להם את האוטו שלי. הם עצרו בשוק בעפולה, כנראה רצו לאכול פלאפל". 
זהו אירוע מכונן בסיפור.

הספר פלאפל הוא סיפורם המרתק של שלושה דורות במשפחה – דור השואה, דור התקומה והדור העכשווי, שאת כולם הניעו הציונות והרצון לתרום למולדת, גם אם זה בא על חשבון חיי המשפחה. הסיפור משתרע על פני כמאה שנה, בחמש ארצות. יש בו נגיעות ביוגראפיות, אך העלילה המרתקת היא פרי דמיונו של חנן אלון, וכך גם שמות הגיבורים, למעט נושאי תפקידים הידועים בשמם. 

חנן אלון, יליד בוליביה, אב לחמישה וסב ל־12 נכדים, עלה ארצה בגיל חמש, ומתגורר כיום בכפר סבא. הוא בעל תואר שלישי בניתוח מערכות, ושירת רוב ימיו במערכת הביטחון – 25 שנים שירת בצה"ל, תפקידיו העיקריים: שלישם של הרמטכ"לים חיים בר־לב ודדו אלעזר ז"ל, וראש המחלקה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון. השתחרר בדרגת אלוף משנה; 11 שנים שירת במשרד הביטחון, בארץ ובחו"ל, שם כיהן כראש אגף קשרים בינ"ל וכראש משלחת משהב"ט בגרמניה. חנן שימש במשך שש שנים סגן נשיא מכון ויצמן לקשרים בינ"ל ויחסי ציבור, ויו"ר יד ויצמן; ייסד את פורום "מחשבה", המקשר בין טובי האקדמאים למערכת הביטחון. בעשור האחרון מתמסר חנן לתחביביו – כתיבה, נגינה בכינור וחובבות רדיו, תחביב שאליו חזר לאחר 57 שנים.

את ספרו פלאפל כתב לסירוגין במסגרת סדנאות כתיבה בהדרכת מירי רוזובסקי, אשכול נבו ולאחרונה – עינב שור־דיעי. לזכרה של רעייתו פנינה כתב ספר ילדים: "גור וסבא אלעזר הצייר". הכתיבה סייעה לו להתמודד עם האבל. 

"זו הייתה אמורה להיות משימת מחקר. עכשיו אני מרגישה כאילו מישהו חוקר אותנו."

סטיב וג'ינה, שני חוקרים מצטיינים מטעם סוכנות החלל האמריקאית, נשלחים לגלקסיה מרוחקת במטרה ללמוד על יושביה. הכול מסתבך כשהם מגלים כי לא מדובר בחייזרים "רגילים", אלא בבני המשפחה האבולוציוניים של ההומו סאפיינס, שלכאורה נכחדו מעל פני כדור הארץ לפני עשרות אלפי שנים. עתה, משהופר האיזון הטבעי והעדין של היקום, ג'ינה וסטיב מוצאים את עצמם במנוסה תמידית ומבינים שגורל כל בני האנוש מונח על כתפיהם.

ביד אומן, טווה הסופר את מסעם המרתק ורווי המתח של צמד חוקרי החלל וחבריהם. הצטרפו וגלו סיפור בלתי שגרתי העוסק בשאלות קיומיות, אנושיות וטבע האדם.

ניר רובין מתגורר עם משפחתו וכותב בלהט מגיל צעיר. כשגדל, הוא היה מוקסם מסיפורי פנטזיה, מדע בדיוני, אימה וקומיקס, דבר המתבטא בספרו הראשון "גורל האנושות: שומרת המפתח". יש לציין שעלילת הספר אומנם חוצה עולמות וגלקסיות, אולם מתעמקת בנושאים ארציים למדי, בהם חיים ומוות, התמודדות עם טראומה, תפקידים מגדריים בחברה ואיכות הסביבה.

"מה חשבתי לעצמי? אומנם היום עוד לא ראיתי את הילדים מהכנופייה האלימה בשטח בית הספר, אך עוד לא הכרתי את כל האזורים בו והייתי משוכנע שהם מתכנסים בפינה כלשהי, מתכננים את ההתנפלות הבאה עליי ועל עוד ילדים. הפחד שיתק אותי. כעסתי מאוד. לא קלטתי שום דבר שנאמר בכיתה על ידי המורים החדשים. כל כך רציתי להרגיש אחרת! כל כך רציתי לפתוח דף חדש ונקי!"

הספר ילד במלחמה מורכב מסיפורים הלקוחים מהחוויה המתמשכת במערכת החינוך הישראלית, מגיל הגן ועד סוף התיכון. סיפורים אלו, מאירים אירועים שלהם השפעה ארוכת טווח על חייהם של ילדינו ועל המבוגרים שיהיו. מה קורה לילד ולילדה שלנו כשהם נכנסים בלב פתוח ונרגש לראשונה בשערי בית הספר? האם במסע הארוך של שנות חייהם במערכת, ירגישו אמון, שייכות וביטחון, כפי שהיינו רוצים ומצפים? האם יפגשו בדרך דמויות משמעותיות שיאירו את המסע הארוך?

המחברת פונה בדבריה אל השותפים לדרך. החל מההורים, מהמורות והמורים המתמודדים יום-יום ועד ראשי המערכת. היא מציבה זרקור חזק ובולט על אותן שנים מעצבות ועל האחריות של כולם על נפשם של ילדינו. במיוחד פונה בדבריה אל ההורים, שלעיתים קרובות עומדים מול ליבה הגס של המערכת, ומחפשים דרך לסייע לילדם לחצות שנים אלה בבטחה. קריאת הספר מפגישה אותנו עם חוויות מוכרות מעברנו, כמו גם מחייהם של ילדינו, ומעמיקה את ההכרה בצורך לתקשורת קרובה בכל עת. בדרך ייחודית, מציעה הכותבת לא להסב את המבט.

אפרת פלדמן, מורה במקצועה, לימדה בעבר במערכת החינוך הפורמאלית ושנים רבות במערכת הבלתי-פורמאלית. בספרה, משתפת אותנו אפרת במחשבותיה ותובנותיה על המערכת מזוויות ראייה שונות כתלמידה, כמורה, ובעיקר כאם לילדים. אפרת עוסקת בהדרכה במוזאון, במוזיקה ובתיאטרון, מתגוררת בכפר ורדים זה 24 שנים, והיא אם לשלושה ילדים בוגרים.

מַמְלֶכֶת הַבָּלוֹנִים הָאֲבוּדִים הִיא בֵּיתָם שֶׁל כָּל הַבָּלוֹנִים
שֶׁנִּשְׁמְטוּ מִיְּדֵיהֶם שֶׁל יְלָדִים וִילָדוֹת וְעָלוּ מַעְלָה לַשָּׁמַיִם.
אֲבָל מָה קָרָה כְּשֶׁיַּלְדָּה אַחַת קְטַנָּה סֵרְבָה לְוַתֵּר עַל הַבָּלוֹן שֶׁלָּהּ?
סִפּוּר הַרְפַּתְקָה שֶׁיְּרַגֵּשׁ אֶת כָּל מִי שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו אֵי פַּעַם לַשָּׁמַיִם 
וְתָהָה הֵיכָן הַבָּלוֹן שֶׁלּוֹ...

אֶפִי שׁוֹשַׁנִּי, אַבָּא לִשְׁנֵי יְלָדִים מַמָּשׁ גְּדוֹלִים, הוּא מוּזִיקַאי, יַזָּם, מוֹרֶה וּמְטַפֵּל רִגְשִׁי לִילָדִים וְנֹעַר.
זֶהוּ סִפְרוֹ הַשֵּׁנִי לִילָדִים.  סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן, "טִיטוֹ טוֹב", שֶׁיָּצָא גַּם הוּא לָאוֹר בְּאוֹפִיר בִּכּוּרִים, עֻבַּד לְמַחֲזֶה מוּזִיקָלִי לִילָדִים: "הָעֵינַיִם שֶׁל טִיטוֹ", שֶׁמּוֹפִיעַ בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ.

רוֹצִים לִכְתֹּב לְאֶפִי וּלְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בְּרִגְשׁוֹתֵיכֶם אוֹדוֹת הַסֵּפֶר וּבִכְלָל?
סִרְקוּ אֶת הַקּוֹד וְהִכָּנְסוּ לָאֲתָר: