הביקורות של קוראת אדוקה

רוב הסיפורים ב"זה לא קרה" מסופרים בגוף ראשון ופורשים רשת של מבטים סובייקטיביים על מלאכת החיים העמלנית והבלתי נגמרת, ועל האופן שבו היא נחווית על ידי הדמויות, בעיקר נשים בכל הגילים. במרכז  הסיפורים עומדים התא משפחתי או החברתי, ומעליהם מרחפת החרדה מפני הפכפכות החיים ומפני אותה יד מכוונת שמקבצת הרבה כוחות יחד לשבריר שנייה אחת שבה הקיום משתנה לבלי שוב. לפעמים המצוקה מולידה בגיבורות כושר המצאה ורוח לחימה ולפעמים, כשהמציאות חונקת מדי, הן מכניסות את הדמיון לעולמן עד שהגבול בין המציאותי והמומצא מיטשטש ומאבד משמעות.

הכתיבה של נקר סדי מלאת תנופה ונטולת אשליות כמו גיבוריה, מלאה הומור ותמיד מפתיעה במקוריותה המשכנעת בתכלית.  סיפוריה מזקקים רגעים של יופי נדיר שיש בו סגולה מנחמת.   

"זה לא קרה" הוא ספרה השלישי של מירב נקר-סדי, אחרי "אוקסנה" (2012) שזיכה אותה בפרס ספיר לספרי ביכורים, ואחרי "סמאדר" (2017), שהיה ברשימת המועמדים הסופית לפרס ספיר 2018 וזיכה אותה בפרס היצירה ע"ש לוי אשכול.

אוקסנה, אישה חזקה ויפה כבת ארבעים, נעלמת בוקר אחד בלי להותיר עקבות, לאחר שערב קודם חגגה את יום הולדתה. שמעון, בן זוגה הישראלי, מתמלא חששות כבדים לשלומה ולשלום יחסיהם, שכן אוקסנה היא עובדת זרה מקזחסטן, שאיבדה מזמן את אשרת העבודה שלה. הוא מחפש אחריה בקדחתנות, וקצה החוט היחיד שיש לו הוא כתובתה של סיגלית, סטודנטית שהעסיקה את אוקסנה כמנקה. סיגלית משתפת איתו פעולה, אלא שהיא לא מגלה לו את כל מה שהיא יודעת. שמעון הנואש מנסה לגייס לעזרתו את כל מי שניקרה בדרכו, ובתוך כך מגלה עובדות חדשות ומפתיעות על אהובתו, המזעזעות עליו את עולמו. 

"אוקסנה" היא יצירה רב-קולית עשירה ובשלה, המעניקה לכל הדמויות המופיעות בה פתחון פה ושפה ייחודית משלהן. מירב נקר-סדי מובילה אותנו בספר הביכורים שלה אל החצרות האחוריות של החברה הישראלית. הקריאה בספרה הופכת גם את הקוראים לשותפים פעילים ברצון העז לאתר את הגיבורה המסתורית והכובשת של הספר.

מירב נקר-סדי (1970) נולדה והתחנכה באור יהודה ומתגוררת כיום בגני תקווה. היא מרצה בבית הספר לחברה וממשל ובבית הספר לחינוך במכללת בית ברל, ואמא לשלושה ילדים.