הביקורות של בוטרוס

סיפור חייו של גבר צעיר,אנוכי במידה עם יכולת תובנה מרשימה. הדמות הנוספת בסיפור היא אישה יפה ואנוכית לא פחות. סיפור אהבה ? כן,אבל לא במובן המקובל . למרות שתי הדמויות השונות לכאורה, לדעתי הסופר כותב כאן על אדם אחד. למרות המורכבות הטכנית הסיפור קולח מעניין וברור. סגנון כתיבה מיושן במקצת אך משובח.

היכולת של הסופר להתעמק בדמות העיקרית בספר (צקורו) ,הופכת את הספר לסוג של "סיפור מסע" אל נינמי נפשו של גיבור הספר. למרות ההשפעה הניכרת של סופרים בעלי שם,הספר כתוב בידי רב אמן מנוסה שמתענג על הזכות לספר את סיפורו של צקורו. אם אהבתם את ספריוו האחרונים של א.ב. יהושוע,סביר להניח שתאהבו את הספר הזה. אם אהבתם את היכולות של גבריאל ג. מארקס להתעמק בדמויות ,סביר להניח שתאהבו את הסיפור הזה. בשונה מהסופרים הנ"ל ,הסופר כותב בסגנון "מינמליסטי" שעלול להיות אפור ומונוטוני לחיך הישראלי . בדיוק בגלל הסיבה הזאת אני ממליץ בחום על הספר לישראלים. קחו נשימה ארוכה וצללו לבריכה עמוקה ,סוערת ושקטה . שקטה מאוד.

תענוג צרוף!

נוגע ללב.

מיוחד ומעניין. הפרקים הקצרים גורמים לסיפור להיות קולח.

יופי טופי .

יפה מאוד נורית.

אם אתה אוהב לאכול פלאפל ובמקום טחינה את מוסיף דבש,זה ספר בשבילך!מבולבל,הזוי ויומרני סוחף לעיתים ומהנה . ממליץ בחום לקרוא .

סיפור מרגש ומורכב. היו חלקים מסויימים שהלכתי לאיבוד בין עומס הפרטים.

יש משהו מנחם לקרוא אוטוביוגרפיה כמו הספר הזה. לרגע אני מתרכז בצרות של אנשים אחרים ושוכח את שלי. רק לרגע .

אחד מהספרים שקראתי בנעוריי. קל ונעים לקריאה, חושני משהוא.

קשה לכתוב ביקורת על הספר הזה. אולי מהסיבה הפשוטה שזה לא "ספר" בהרבה מובנים,זה יותר "יומן אישי" מספר. כלי כדי לפרוק מטען רגשי,שזה חשוב כשלעצמו ,אך לא בהכרח מעניין אחרים.

מאיה,אם היית נשואה לשירה גפן,יכלת להיות אתגר קרת !

וואלק,אחלן ספר

אחלן ספר.

הגשר בין תלונה לתובנה צר מאוד. לא בטוח מה יש יותר בספר הזה תלונות או תובנות! לפעמים מעניין לרוב לא. ספר למיטיבי לכת עם הרבה סבלנות.

סיפור חיים עצוב ומדכא. מדכא בעיקר בגלל שהמחברת מחמירה את מצבה הנפשי בשיטתיות עיקשת וילדותית. בעיקר אהבתי את הדפים האחרונים של הספר בהם המחברת פונה לציבור ומבקשת לנהוג בחמלה יתרה באנשים פגועים.

הסיפור מתחיל בצורה מעניינת ונעימה. לקראת אמצע הספר הקריאה התחילה להתיש אותי,כנראה בגלל עודף הפרטים הקטנים. היה קשה לסיים את הקריאה בגלל זה.

עמוס עוז חוזר לספר על התקופה והמקום בו גדל,.ירושלים של שנות הארבעים.במרבית הספרים הקודמים שעסקו באותו נושא,הכתיבה היתה רעננה וחדשנית . לצערי בספר הזה לא. ניתן לזהות בקלות דמויות וסיפורים שכמעט הועתקו מילה במילה מספרים קודמים.

לפעמים ספר הוא כמו תרופה שמקלה על כאב . במקרה הזה הספר הוא הכאב . עמוס אחר ,עמוס קינן,ענה על שאלת עיתונאי על סגנון כתיבתו "אז איך אתה רוצה שאכתוב,כמו כל העמוס עוזים האלו" . אני חושב שעכשיוו הבנתי למה התכוון .

כל מה שהרופא שלך חושב עליך ולא העז להגיד לך!

אוטוביוגרפיה של פוליטיקאית רבת פעלים שנותנת הצצה חלקית על הפוליטיקה הישראלית ותהליך קבלת ההחלטות בה. מקריאת הספר משתמעת קלות הראש הבלתי נסבלת שגורמת לפוליטיקאים לקבל החלטות שמשפיעות על חייהם של מיליוני אנשים. אני ממליץ על קריאת הספר לאנשים בעלי סבלנות רבה. הספר מלא בפרטים קטנים שעלולים להלאות .

שלו ,אתה חוזר על עצתך! נדוש אבל חינני . מומלץ לבתולים בני ארבעים,למוכרי שאורמה מובטלים ולאחותך הקטנה.

יותר ספר היסטוריה צבאית ישראלית מאוטוביוגרפיה. לא נהנתי מהקריאה.