הביקורות של אבי

שולחן לארבעה

ארבעה ישבו לשולחן; האחד ניסה להימלט מהתופת ולא תמיד הצליח, השנייה ניסתה לחבוש שני כובעים ונכשלה, השלישית ביקשה להגן, להיראות ולהשמיע את קולה, ושילמה על כך לא מעט בחייה, והרביעית שנעלמה ונאלמה – והפסידה. 
ארבע דמויות מרכזיות מאכלסות את ספר הסיפורים "שולחן לארבעה" והן מוגשות לקוראת ולקורא באופן חי ומעורר השראה, מרגש ואמין ביותר. אב ניצול שואה, שנושא על כתפיו את התופת בעזרת הימורים ואלכוהול, אם קרייריסטית, חזקה וחלשה גם יחד, ושתי ילדות שחוות על בשרן את הקונפליקטים המאתגרים של הבית, כל אחת בדרכה. דרכן נגלית לעיני הקוראים תמונה של ישראל מתחילת שנות השישים ואילך, על פערי הדורות שהתחוללו בה, כמו גם הפערים העדתיים, ומעל לכול, הפערים הנפשיים שמתגלעים בנפשן של כל אחת מן הדמויות הססגוניות והמורכבות.
"קול הפעמון קורא לנו לארוחת הערב. אני רצה לשולחן שלא אפספס את הרגעים הנפלאים של היום, מתיישבת ומחכה לאחרים. אימא מגיעה ראשונה ואחותי אוחזת בכוח בידה שלא תברח ומתיישבת אף היא. אנחנו מביטות זו בזו בפנים רציניות וממתינות לשחקן האחרון, זה שתמיד מאחר, לאבא. לפחות כאן למעלה הוא תמיד מגיע, אין לו לאן להיעלם. מי תהיה הראשונה שתפתח בשיחה? מה בעצם יש לה להגיד? מה כבר יכול להתחדש כאן, במקום שאף אחד חי לא יודע שהוא קיים?"
נורית אלדר לבית רייכר, ילידת 1955, מצליחה באמצעות 37 סיפורים קצרים ושונים זה מזה, לתאר את קורות משפחתה ואת הבית בו גדלה, באופן מעורר השתאות אשר יגרום לקוראים להזדהות, להתחלחל ולהזדעזע, לבכות ולצחוק גם יחד. זהו ספר הפרוזה הראשון שלה.