הספר התוכנית הכלכלית לצמצום אי-שוויון בחברה הישראלית מציג חזון חדש למדינת ישראל, החותר ליצירת כלכלה צודקת ומכלילה. על רקע העמקת השסעים הכלכליים והחברתיים בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז הליברליזציה של שנות ה־80, מבקשים מחבריו להצביע על הכשלים המבניים שמונעים צמיחה שוויונית במדינה. ישראל אמנם נהנית מתוצר לנפש מהגבוהים בעולם, אך רמת האי-שוויון בה מהגבוהות במדינות ה־OECD, והפערים החברתיים פוגעים בלכידות, באמון הציבורי ובתפקודה התקין של הדמוקרטיה.
הספר מנתח את הגורמים לאי-שוויון בהכנסות ובהזדמנויות, תוך הבחנה בין תופעות של עוני מתמשך, הדרה מהשירותים הציבוריים ונחיתות אזורית. הוא מדגיש את הפערים במערכת החינוך, הבריאות, התשתיות והמשילות המקומית – ומראה כיצד כשלי המערכת מעמיקים את הפערים בין המרכז לפריפריה, בין קבוצות לאומיות ודתיות, ובין עניים לעשירים. מסקנת המחברים היא שלא מדובר רק בבעיה של צדק חברתי, אלא בסכנה מוחשית ליציבותה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
לכן, מציע הספר רפורמה מקיפה הנשענת על שני עקרונות: ביזור סמכויות והקמת רובד שלטוני אזורי שיביא את המשילות קרוב יותר לאזרחים, והובלת צמיחה כלכלית מכלילה – צמיחה שמפירותיה נהנים כלל האזרחים. בהצעותיו נכללות העברת סמכויות לרשויות המקומיות, חיזוק החינוך הציבורי תוך התאמתו לפערים חברתיים, השקעה בפריפריה, שדרוג התחבורה הציבורית וחיזוק מערכת הבריאות. יותר מכל, הספר קורא לחשיבה מחודשת על תפקידה של המדינה – לא רק כמאפשרת שוק חופשי, אלא כגוף שמחויב לשוויון, אחריות חברתית וחיזוק הדמוקרטיה.
הספר התוכנית הכלכלית לצמצום אי-שוויון בחברה הישראלית מציג חזון חדש למדינת ישראל, החותר ליצירת כלכלה צודקת ומכלילה. על רקע העמקת השסעים הכלכליים והחברתיים בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז הליברליזציה של שנות ה־80, מבקשים מחבריו להצביע על הכשלים המבניים שמונעים צמיחה שוויונית במדינה. ישראל אמנם נהנית מתוצר לנפש מהגבוהים בעולם, אך רמת האי-שוויון בה מהגבוהות במדינות ה־OECD, והפערים החברתיים פוגעים בלכידות, באמון הציבורי ובתפקודה התקין של הדמוקרטיה.
הספר מנתח את הגורמים לאי-שוויון בהכנסות ובהזדמנויות, תוך הבחנה בין תופעות של עוני מתמשך, הדרה מהשירותים הציבוריים ונחיתות אזורית. הוא מדגיש את הפערים במערכת החינוך, הבריאות, התשתיות והמשילות המקומית – ומראה כיצד כשלי המערכת מעמיקים את הפערים בין המרכז לפריפריה, בין קבוצות לאומיות ודתיות, ובין עניים לעשירים. מסקנת המחברים היא שלא מדובר רק בבעיה של צדק חברתי, אלא בסכנה מוחשית ליציבותה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
לכן, מציע הספר רפורמה מקיפה הנשענת על שני עקרונות: ביזור סמכויות והקמת רובד שלטוני אזורי שיביא את המשילות קרוב יותר לאזרחים, והובלת צמיחה כלכלית מכלילה – צמיחה שמפירותיה נהנים כלל האזרחים. בהצעותיו נכללות העברת סמכויות לרשויות המקומיות, חיזוק החינוך הציבורי תוך התאמתו לפערים חברתיים, השקעה בפריפריה, שדרוג התחבורה הציבורית וחיזוק מערכת הבריאות. יותר מכל, הספר קורא לחשיבה מחודשת על תפקידה של המדינה – לא רק כמאפשרת שוק חופשי, אלא כגוף שמחויב לשוויון, אחריות חברתית וחיזוק הדמוקרטיה.
הספר האזוריות החדשה של ישראל: מקיטוב ללכידות מציג קריאה עמוקה לרפורמה מבנית במערכת השלטון המקומי בישראל. מחבריו מצביעים על כך שמבנה השלטון הנוכחי – תוצר של חלוקות מוניציפליות ישנות המבוססות על זהויות אתניות, דתיות ולאומיות – יצר מערכת מקוטבת ומפוצלת, המנציחה פערים חברתיים, כלכליים וגיאוגרפיים. בישראל של היום, רשויות רבות מתקיימות כ״אי-שוויון מוניציפלי״ ערים חזקות צוברות משאבים וכוח, בעוד רבות אחרות, בעיקר בפריפריה, תלויות בממשלה וסובלות מהיעדר עצמאות תפקודית, שירותים ירודים, ואובדן אמון ציבורי.
כנגד מציאות זו מציע הספר חזון של ״אזוריות חדשה״ – מבנה שלטוני נוסף, אזורי, שיאגד את הרשויות המקומיות תחת 33 אזורים חדשים עם ערים מרכזיות, סמכויות נרחבות ושיתופי פעולה בין-קהילתיים. לפי המחברים, זהו מפתח לשינוי עומק – לא רק בניהול המקומי אלא בהגדרה מחדש של השותפות הישראלית. המודל כולל ביזור סמכויות, פיתוח כלכלה אזורית, איגום משאבים, תכנון משולב ושדרוג הדמוקרטיה המקומית, תוך שמירה על זהויות קהילתיות. באמצעות גישה זו ניתן לטפל בבעיות המבניות של חוסר שוויון, לחזק את החוסן החברתי, ולייצר תחושת שייכות ואחריות משותפת.
מעבר להצעה המעשית, הספר הוא גם הצהרה רעיונית: ניסיון לכונן מחדש את הלכידות של החברה הישראלית. בעידן של גלובליזציה, שחיקה של מדינות הלאום והחרפת שסעים פנימיים, המחברים טוענים כי רק ארגון מחודש של מדינת ישראל – מבוזר, שוויוני ומבוסס זהות אזורית משותפת – יוכל להתמודד עם אתגרי העתיד. האיום המרכזי, הם טוענים, כבר אינו חיצוני – אלא פנימי, והוא נעוץ בשבר החברתי. האזוריות החדשה מציעה תשובה ישראלית, ריאלית ואמיצה לאיום הזה.
הספר האזוריות החדשה של ישראל: מקיטוב ללכידות מציג קריאה עמוקה לרפורמה מבנית במערכת השלטון המקומי בישראל. מחבריו מצביעים על כך שמבנה השלטון הנוכחי – תוצר של חלוקות מוניציפליות ישנות המבוססות על זהויות אתניות, דתיות ולאומיות – יצר מערכת מקוטבת ומפוצלת, המנציחה פערים חברתיים, כלכליים וגיאוגרפיים. בישראל של היום, רשויות רבות מתקיימות כ״אי-שוויון מוניציפלי״ ערים חזקות צוברות משאבים וכוח, בעוד רבות אחרות, בעיקר בפריפריה, תלויות בממשלה וסובלות מהיעדר עצמאות תפקודית, שירותים ירודים, ואובדן אמון ציבורי.
כנגד מציאות זו מציע הספר חזון של ״אזוריות חדשה״ – מבנה שלטוני נוסף, אזורי, שיאגד את הרשויות המקומיות תחת 33 אזורים חדשים עם ערים מרכזיות, סמכויות נרחבות ושיתופי פעולה בין-קהילתיים. לפי המחברים, זהו מפתח לשינוי עומק – לא רק בניהול המקומי אלא בהגדרה מחדש של השותפות הישראלית. המודל כולל ביזור סמכויות, פיתוח כלכלה אזורית, איגום משאבים, תכנון משולב ושדרוג הדמוקרטיה המקומית, תוך שמירה על זהויות קהילתיות. באמצעות גישה זו ניתן לטפל בבעיות המבניות של חוסר שוויון, לחזק את החוסן החברתי, ולייצר תחושת שייכות ואחריות משותפת.
מעבר להצעה המעשית, הספר הוא גם הצהרה רעיונית: ניסיון לכונן מחדש את הלכידות של החברה הישראלית. בעידן של גלובליזציה, שחיקה של מדינות הלאום והחרפת שסעים פנימיים, המחברים טוענים כי רק ארגון מחודש של מדינת ישראל – מבוזר, שוויוני ומבוסס זהות אזורית משותפת – יוכל להתמודד עם אתגרי העתיד. האיום המרכזי, הם טוענים, כבר אינו חיצוני – אלא פנימי, והוא נעוץ בשבר החברתי. האזוריות החדשה מציעה תשובה ישראלית, ריאלית ואמיצה לאיום הזה.
במאה השנים האחרונות ההיסטוריה של האנושות התקבעה כסיפור לינארי ודטרמיניסטי של התפתחות: בראשית היו חבורות קטנות של ציידים לקטים, בהמשך חברות חקלאיות, ולבסוף חברות עירוניות-תעשייתיות. צורות השלטון אף הן התפתחו בהתאמה ובהכרח: מחברות קטנות ושוויוניות, לחברות היררכיות בהן עודפי ייצור מתורגמים לכוח שלטוני, ולבסוף לביורוקרטיות סבוכות בהן פרטים מוותרים מרצונם החופשי על חירויות טבעיות ובוחרים להשחית את זמנם במילוי טפסים. החל מג׳ראד דיימונד וכלה ביובל נוח הררי - זה הסיפור השגור בפי כל, והוא שגוי לחלוטין.
הרוב המוחלט של 200,000 שנות קיום ההומו סאפיינס היה לוט באפלה, קבור עמוק באדמה, עד לאחרונה. שורה של גילויים מהעשורים האחרונים שופכים אור חדש ומרתק על ההיסטוריה הרחוקה שלנו, מגלים לנו כי אבות אבותינו הקדומים הרשו לעצמם לעבור בגמישות מפתיעה בין צורות משטר כלכליות, חברתיות ופוליטיות: פרקטיקות חקלאיות מיושמות ואז נזנחות, לעיתים בהתאם לעונות השנה. חבורות של ציידים לקטים ממליכות על עצמן מלכים. ערי ענק שפועלות לאורך מאות שנים ללא כל היררכייה חברתית ברורה, ועוד.
במשך למעלה מעשור, דיוויד גרייבר ודיוויד וונגרו חיברו יחדיו את פסיפס הראיות שהצטברו בזכות מחקרים פורצי דרך בארכיאולוגיה, באנתרופולוגיה ובדיסציפלינות השכנות, לכדי אפוס אינטלקטואלי מרתק ומעורר תקווה - המציאות הפוליטית-כלכלית הנוכחית היא תולדה של בחירה אחת מיני רבות, וככזו, היא נתונה לשינוי רדיקלי מהיסוד.
אחת מאמרותיו האהובות של גרייבר הייתה: "אנחנו נשנה את מסלול ההיסטוריה האנושית, ונתחיל בעבר". כבר עכשיו ניתן לקבוע כי ההבטחה מתקיימת במלואה השחר של הכול , אחד מרבי המכר החשובים של השנים האחרונות, משנה לחלוטין את האופן שבו אנו תופסים את העבר. חשוב מכך, הוא ישנה לחלוטין את האופן שבו אנחנו פועלים למען העתיד.
״זה לא ספר, זאת חגיגה אינטלקטואלית. אין ולו פרק אחד שאינו משבש (בשובבות) אמונות אינטלקטואליות מושרשות היטב. הוא עמוק, ביקורתי באופן לא מאומץ, קפדני עובדתית, ומהנה לקריאה." - נאסים טאלב, מחבר ברבור שחור
״השחר של הכל הוא טור דה פורס שמעטים כמוהו נכתבו בדור האחרון - ולא בכדי הוא מעורר עניין עצום.״ - עפרי אילני, הארץ.
במאה השנים האחרונות ההיסטוריה של האנושות התקבעה כסיפור לינארי ודטרמיניסטי של התפתחות: בראשית היו חבורות קטנות של ציידים לקטים, בהמשך חברות חקלאיות, ולבסוף חברות עירוניות-תעשייתיות. צורות השלטון אף הן התפתחו בהתאמה ובהכרח: מחברות קטנות ושוויוניות, לחברות היררכיות בהן עודפי ייצור מתורגמים לכוח שלטוני, ולבסוף לביורוקרטיות סבוכות בהן פרטים מוותרים מרצונם החופשי על חירויות טבעיות ובוחרים להשחית את זמנם במילוי טפסים. החל מג׳ראד דיימונד וכלה ביובל נוח הררי - זה הסיפור השגור בפי כל, והוא שגוי לחלוטין.
הרוב המוחלט של 200,000 שנות קיום ההומו סאפיינס היה לוט באפלה, קבור עמוק באדמה, עד לאחרונה. שורה של גילויים מהעשורים האחרונים שופכים אור חדש ומרתק על ההיסטוריה הרחוקה שלנו, מגלים לנו כי אבות אבותינו הקדומים הרשו לעצמם לעבור בגמישות מפתיעה בין צורות משטר כלכליות, חברתיות ופוליטיות: פרקטיקות חקלאיות מיושמות ואז נזנחות, לעיתים בהתאם לעונות השנה. חבורות של ציידים לקטים ממליכות על עצמן מלכים. ערי ענק שפועלות לאורך מאות שנים ללא כל היררכייה חברתית ברורה, ועוד.
במשך למעלה מעשור, דיוויד גרייבר ודיוויד וונגרו חיברו יחדיו את פסיפס הראיות שהצטברו בזכות מחקרים פורצי דרך בארכיאולוגיה, באנתרופולוגיה ובדיסציפלינות השכנות, לכדי אפוס אינטלקטואלי מרתק ומעורר תקווה - המציאות הפוליטית-כלכלית הנוכחית היא תולדה של בחירה אחת מיני רבות, וככזו, היא נתונה לשינוי רדיקלי מהיסוד.
אחת מאמרותיו האהובות של גרייבר הייתה: "אנחנו נשנה את מסלול ההיסטוריה האנושית, ונתחיל בעבר". כבר עכשיו ניתן לקבוע כי ההבטחה מתקיימת במלואה השחר של הכול , אחד מרבי המכר החשובים של השנים האחרונות, משנה לחלוטין את האופן שבו אנו תופסים את העבר. חשוב מכך, הוא ישנה לחלוטין את האופן שבו אנחנו פועלים למען העתיד.
״זה לא ספר, זאת חגיגה אינטלקטואלית. אין ולו פרק אחד שאינו משבש (בשובבות) אמונות אינטלקטואליות מושרשות היטב. הוא עמוק, ביקורתי באופן לא מאומץ, קפדני עובדתית, ומהנה לקריאה." - נאסים טאלב, מחבר ברבור שחור
״השחר של הכל הוא טור דה פורס שמעטים כמוהו נכתבו בדור האחרון - ולא בכדי הוא מעורר עניין עצום.״ - עפרי אילני, הארץ.
האם מעמדו העצמאי של השלטון המקומי בישראל התחזק או נחלש בשנות האלפיים? האם תושבי הרשות המקומית הם אזרחים המעצבים את אופי קהילתם או צרכנים של שירותים שמספקת הרשות? כיצד השפיעו תהליכים פוליטיים וכלכליים במדינה על שינויים במבנה הרשות המקומית?
השלטון המקומי קרוב לאזרחי ולאזרחיות המדינה יותר מאשר השלטון המרכזי. הוא שמעניק חינוך לילדים, מפַנה את האשפה ומנקה את הרחובות, סולל את הכבישים בשטחי הרשות, מפקח על איכות הסביבה, מתכנן את אופי השכונות ועוד. מכאן החשיבות שבלימוד התחום.
הספר השלטון המקומי בישראל: מבט רב־תחומי מציע התבוננות רחבה על מגוון תחומי פעילותה של הרשות המקומית בישראל, בהם סמכויותיה וחובותיה, הבסיס המשפטי שלה, מעמדה בהשוואה למוסדות המדינה, הזירה הפוליטית המקומית שבה היא מתנהלת, תפקודה כמִנהל מקומי, אופייה הייחודי בחברה הערבית, והיבטים נבחרים של מדיניותה.
השלטון המקומי בישראל: מבט רב־תחומי נכתב בידי מיטב החוקרים והחוקרות של התחום בארץ. הוא מציע נקודת מפגש בין תחומֵי ידע שונים, כמו מדיניות ציבורית, מדע המדינה, סוציולוגיה, כלכלה, משפט, גיאוגרפיה ותכנון עירוני.
הספר מיועד לעובדי ולעובדות הממשל, הרשויות המקומיות ועמותות העוסקות במדיניות ציבורית, לסטודנטיות ולסטודנטים בתחום זה, ולכל השואפים להבין לעומק את הדיונים בנושא השלטון המקומי המתנהלים בתקשורת.
פרופ' יגיל לוי הוא פרופסור למדיניות ציבורית וסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטה הפתוחה, שבה ייסד את בית הספר לשלטון מקומי ואת התוכנית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית. תחום מחקרו הוא מערכות היחסים צבא-חברה-פוליטיקה. ספרו האחרון, כיצד לכתוב נייר מדיניות: מבעיה ציבורית לפתרון, ראה אור בהוצאת למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה, 2023.
ד"ר רונן בן־אריה הוא חבר סגל ההוראה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה ובפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. תחומי המחקר שלו הם פוליטיקה עירונית, מרחבים של כוח ושל התנגדות, והיסטוריה פוליטית של מרחבים משותפים וחיים משותפים בישראל־פלסטין.
האם מעמדו העצמאי של השלטון המקומי בישראל התחזק או נחלש בשנות האלפיים? האם תושבי הרשות המקומית הם אזרחים המעצבים את אופי קהילתם או צרכנים של שירותים שמספקת הרשות? כיצד השפיעו תהליכים פוליטיים וכלכליים במדינה על שינויים במבנה הרשות המקומית?
השלטון המקומי קרוב לאזרחי ולאזרחיות המדינה יותר מאשר השלטון המרכזי. הוא שמעניק חינוך לילדים, מפַנה את האשפה ומנקה את הרחובות, סולל את הכבישים בשטחי הרשות, מפקח על איכות הסביבה, מתכנן את אופי השכונות ועוד. מכאן החשיבות שבלימוד התחום.
הספר השלטון המקומי בישראל: מבט רב־תחומי מציע התבוננות רחבה על מגוון תחומי פעילותה של הרשות המקומית בישראל, בהם סמכויותיה וחובותיה, הבסיס המשפטי שלה, מעמדה בהשוואה למוסדות המדינה, הזירה הפוליטית המקומית שבה היא מתנהלת, תפקודה כמִנהל מקומי, אופייה הייחודי בחברה הערבית, והיבטים נבחרים של מדיניותה.
השלטון המקומי בישראל: מבט רב־תחומי נכתב בידי מיטב החוקרים והחוקרות של התחום בארץ. הוא מציע נקודת מפגש בין תחומֵי ידע שונים, כמו מדיניות ציבורית, מדע המדינה, סוציולוגיה, כלכלה, משפט, גיאוגרפיה ותכנון עירוני.
הספר מיועד לעובדי ולעובדות הממשל, הרשויות המקומיות ועמותות העוסקות במדיניות ציבורית, לסטודנטיות ולסטודנטים בתחום זה, ולכל השואפים להבין לעומק את הדיונים בנושא השלטון המקומי המתנהלים בתקשורת.
פרופ' יגיל לוי הוא פרופסור למדיניות ציבורית וסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטה הפתוחה, שבה ייסד את בית הספר לשלטון מקומי ואת התוכנית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית. תחום מחקרו הוא מערכות היחסים צבא-חברה-פוליטיקה. ספרו האחרון, כיצד לכתוב נייר מדיניות: מבעיה ציבורית לפתרון, ראה אור בהוצאת למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה, 2023.
ד"ר רונן בן־אריה הוא חבר סגל ההוראה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה ובפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. תחומי המחקר שלו הם פוליטיקה עירונית, מרחבים של כוח ושל התנגדות, והיסטוריה פוליטית של מרחבים משותפים וחיים משותפים בישראל־פלסטין.
תהליך הסיבוב של ההון, חלקו השני של הקפיטל.
הקפיטל – ביקורת הכלכלה המדינית, ספרו המונומנטלי של קרל מרקס, נותר עד היום הביקורת היסודית, המפורטת והמעמיקה ביותר של השיטה הכלכלית הדומיננטית בעידן המודרני.
הרבה דברים השתנו בקפיטליזם מאז ימיו של מרקס, אבל יסודות השיטה נשארו במלוא תוקפם: בני אדם עדיין מייצרים בעבודתם את ההון, הניצב נגדם, שולט בהם ומנצל את כוחם לשם הפקת הון נוסף. לכן הדיון של מרקס בקפיטליזם רלוונטי היום כפי שהיה במאה התשע-עשרה, ומבחינות מסויימות הוא אף רלוונטי יותר בימינו.
הקריאה בקפיטל חיונית לא רק למהפכנים ומתקני עולם אלא לכל אדם המעורב בשיח הציבורי העכשווי, אדם המבקש להבין את הקפיטליזם ולגלות שאפשר וצריך לשנותו כדי ליצור שיטה כלכלית-חברתית נכונה וראויה יותר.
מהדורה ראשונה: 1954
תהליך הסיבוב של ההון, חלקו השני של הקפיטל.
הקפיטל – ביקורת הכלכלה המדינית, ספרו המונומנטלי של קרל מרקס, נותר עד היום הביקורת היסודית, המפורטת והמעמיקה ביותר של השיטה הכלכלית הדומיננטית בעידן המודרני.
הרבה דברים השתנו בקפיטליזם מאז ימיו של מרקס, אבל יסודות השיטה נשארו במלוא תוקפם: בני אדם עדיין מייצרים בעבודתם את ההון, הניצב נגדם, שולט בהם ומנצל את כוחם לשם הפקת הון נוסף. לכן הדיון של מרקס בקפיטליזם רלוונטי היום כפי שהיה במאה התשע-עשרה, ומבחינות מסויימות הוא אף רלוונטי יותר בימינו.
הקריאה בקפיטל חיונית לא רק למהפכנים ומתקני עולם אלא לכל אדם המעורב בשיח הציבורי העכשווי, אדם המבקש להבין את הקפיטליזם ולגלות שאפשר וצריך לשנותו כדי ליצור שיטה כלכלית-חברתית נכונה וראויה יותר.
מהדורה ראשונה: 1954
הקפיטל – ביקורת הכלכלה המדינית, ספרו המונומנטלי של קרל מרקס, נותר עד היום הביקורת היסודית, המפורטת והמעמיקה ביותר של השיטה הכלכלית הדומיננטית בעידן המודרני.
הרבה דברים השתנו בקפיטליזם מאז ימיו של מרקס, אבל יסודות השיטה נשארו במלוא תוקפם: בני אדם עדיין מייצרים בעבודתם את ההון, הניצב נגדם, שולט בהם ומנצל את כוחם לשם הפקת הון נוסף. לכן הדיון של מרקס בקפיטליזם רלוונטי היום כפי שהיה במאה התשע-עשרה, ומבחינות מסוימות הוא אף רלוונטי יותר בימינו.
הקריאה בקפיטל חיונית לא רק למהפכנים ומתקני עולם אלא לכל אדם המעורב בשיח הציבורי העכשווי, אדם המבקש להבין את הקפיטליזם ולגלות שאפשר וצריך לשנותו כדי ליצור שיטה כלכלית-חברתית נכונה וראויה יותר.
הקפיטל – ביקורת הכלכלה המדינית, ספרו המונומנטלי של קרל מרקס, נותר עד היום הביקורת היסודית, המפורטת והמעמיקה ביותר של השיטה הכלכלית הדומיננטית בעידן המודרני.
הרבה דברים השתנו בקפיטליזם מאז ימיו של מרקס, אבל יסודות השיטה נשארו במלוא תוקפם: בני אדם עדיין מייצרים בעבודתם את ההון, הניצב נגדם, שולט בהם ומנצל את כוחם לשם הפקת הון נוסף. לכן הדיון של מרקס בקפיטליזם רלוונטי היום כפי שהיה במאה התשע-עשרה, ומבחינות מסוימות הוא אף רלוונטי יותר בימינו.
הקריאה בקפיטל חיונית לא רק למהפכנים ומתקני עולם אלא לכל אדם המעורב בשיח הציבורי העכשווי, אדם המבקש להבין את הקפיטליזם ולגלות שאפשר וצריך לשנותו כדי ליצור שיטה כלכלית-חברתית נכונה וראויה יותר.
שמתם לב כיצד ערי ישראל התפתחו והשתנו בשנים האחרונות?
בכל עיר ועיר קמים עוד ועוד מתחמי מסחר, משרדים ולוגיסטיקה, וכיום שטחי הנדל"ן המסחרי הם כבר חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בישראל, החל במגדלי המשרדים הנוצצים של גוש דן וכלה בשטחי הלוגיסטיקה האדירים שמוקמים לאורכה ולרוחבה של המדינה.
לאחר שש שנים מדהימות ומרתקות בתיווך נדל"ן מסחרי שבמהלכן ביצעתי עשרות עסקאות עבור מגוון רחב במיוחד של לקוחות והרווחתי מאות אלפי שקלים, בחרתי לצאת לדרך חדשה שבה אתן דגש ליזמות עסקית ולפיתוח מוצרים, וזאת במסגרת מסע ההתפתחות האישי והעסקי שלי.
הספר שאתם אוחזים כעת בידכם הוא תוצר של היכרות מעמיקה עם עולם הנדל"ן המסחרי בישראל. כאן תמצאו ידע, ערך ושיטות להבנת העולם המרתק של הנדל"ן המסחרי בישראל ותלמדו מי הם אנשי המקצוע המשלימים לעבודתנו, למה חשוב לשים לב, ממה כדאי מאוד להיזהר, ומה חשוב מאוד לדעת על כל עסקת נדל"ן מסחרי רגע לפני החתימה.
ברק גומל, תושב מודיעין־מכבים־רעות, מתווך נדל"ן מסחרי משנת 2017. זהו ספרו הראשון.
שמתם לב כיצד ערי ישראל התפתחו והשתנו בשנים האחרונות?
בכל עיר ועיר קמים עוד ועוד מתחמי מסחר, משרדים ולוגיסטיקה, וכיום שטחי הנדל"ן המסחרי הם כבר חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בישראל, החל במגדלי המשרדים הנוצצים של גוש דן וכלה בשטחי הלוגיסטיקה האדירים שמוקמים לאורכה ולרוחבה של המדינה.
לאחר שש שנים מדהימות ומרתקות בתיווך נדל"ן מסחרי שבמהלכן ביצעתי עשרות עסקאות עבור מגוון רחב במיוחד של לקוחות והרווחתי מאות אלפי שקלים, בחרתי לצאת לדרך חדשה שבה אתן דגש ליזמות עסקית ולפיתוח מוצרים, וזאת במסגרת מסע ההתפתחות האישי והעסקי שלי.
הספר שאתם אוחזים כעת בידכם הוא תוצר של היכרות מעמיקה עם עולם הנדל"ן המסחרי בישראל. כאן תמצאו ידע, ערך ושיטות להבנת העולם המרתק של הנדל"ן המסחרי בישראל ותלמדו מי הם אנשי המקצוע המשלימים לעבודתנו, למה חשוב לשים לב, ממה כדאי מאוד להיזהר, ומה חשוב מאוד לדעת על כל עסקת נדל"ן מסחרי רגע לפני החתימה.
ברק גומל, תושב מודיעין־מכבים־רעות, מתווך נדל"ן מסחרי משנת 2017. זהו ספרו הראשון.
בשני העשורים הראשונים של שנות האלפיים, אחרי התאוששות ממשבר כלכלי, התרחבה נוכחותם של אזרחי ישראל הפלסטינים בכלכלה היהודית. בתחילה נבע הדבר מפעילותם של גורמים פרטיים בעלי עניין – מעסיקים יהודים ובינלאומיים מכאן ועובדים ועצמאים ערבים מכאן – אבל לאחר מכן הפכה האינטגרציה הכלכלית של הערבים למדיניות ממשלתית מוצהרת. בשנת 2015 אישרה הממשלה הימנית-דתית תוכנית חומש "לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים" (החלטת ממשלה 922). בפועל, מטרת התוכנית הייתה לנצל את הפוטנציאל היצרני של אזרחי ישראל הפלסטינים על ידי משיכתם לשוק העבודה הלא ערבי ושדרוג כישוריהם – בד בבד עם המשך ההפרדה האתנו-לאומית ושימור נחיתותם הפוליטית. במסגרת התוכנית נעשו השקעות ציבוריות ביחידים וביישובים ערביים בהיקף חסר תקדים. לא פחות חדשניים היו הנחישות שבה פעלו כלכלנים בשירות המדינה כדי לחשוף ולצמצם את ההפליה התקציבית הכרונית של האוכלוסייה הערבית, וכן התפקיד החשוב שהוענק לרשויות המקומיות הערביות ביישום מרכיבים מרכזיים של המדיניות.
שילוב מתוך הפרדה: האזרחים הפלסטינים בישראל בכלכלה ניאו-ליברלית הוא הספר הראשון בנושא זה; מאמריו הם פרי עטם של חוקרות וחוקרים מתחומי הכלכלה הפוליטית, מדע המדינה, הסוציולוגיה והגיאוגרפיה, המאמצים מסגרות אנליטיות מגוונות. המאמרים מנתחים סוגיות מרכזיות הקשורות לעידן האינטגרציה הכלכלית בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת, מתוך התמקדות בתוכנית החומש של 2015. בין השאר נשאל: אילו גורמים יזמו וקידמו את התוכנית ומדוע? איזה תפקיד מילאו מאפיינים יסודיים של יחסי היהודים והערבים – בהם הפרדה מרחבית, חוסר איזון ביחסי הכוחות ועליית הפופוליזם היהודי-לאומני – בגיבושה, ביישומה ובהשלכותיה החברתיות-פוליטיות של מדיניות הממשלה? אילו השפעות היו לתוכנית על החברה הערבית עצמה ועל האי-שוויון בה?
בשני העשורים הראשונים של שנות האלפיים, אחרי התאוששות ממשבר כלכלי, התרחבה נוכחותם של אזרחי ישראל הפלסטינים בכלכלה היהודית. בתחילה נבע הדבר מפעילותם של גורמים פרטיים בעלי עניין – מעסיקים יהודים ובינלאומיים מכאן ועובדים ועצמאים ערבים מכאן – אבל לאחר מכן הפכה האינטגרציה הכלכלית של הערבים למדיניות ממשלתית מוצהרת. בשנת 2015 אישרה הממשלה הימנית-דתית תוכנית חומש "לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים" (החלטת ממשלה 922). בפועל, מטרת התוכנית הייתה לנצל את הפוטנציאל היצרני של אזרחי ישראל הפלסטינים על ידי משיכתם לשוק העבודה הלא ערבי ושדרוג כישוריהם – בד בבד עם המשך ההפרדה האתנו-לאומית ושימור נחיתותם הפוליטית. במסגרת התוכנית נעשו השקעות ציבוריות ביחידים וביישובים ערביים בהיקף חסר תקדים. לא פחות חדשניים היו הנחישות שבה פעלו כלכלנים בשירות המדינה כדי לחשוף ולצמצם את ההפליה התקציבית הכרונית של האוכלוסייה הערבית, וכן התפקיד החשוב שהוענק לרשויות המקומיות הערביות ביישום מרכיבים מרכזיים של המדיניות.
שילוב מתוך הפרדה: האזרחים הפלסטינים בישראל בכלכלה ניאו-ליברלית הוא הספר הראשון בנושא זה; מאמריו הם פרי עטם של חוקרות וחוקרים מתחומי הכלכלה הפוליטית, מדע המדינה, הסוציולוגיה והגיאוגרפיה, המאמצים מסגרות אנליטיות מגוונות. המאמרים מנתחים סוגיות מרכזיות הקשורות לעידן האינטגרציה הכלכלית בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת, מתוך התמקדות בתוכנית החומש של 2015. בין השאר נשאל: אילו גורמים יזמו וקידמו את התוכנית ומדוע? איזה תפקיד מילאו מאפיינים יסודיים של יחסי היהודים והערבים – בהם הפרדה מרחבית, חוסר איזון ביחסי הכוחות ועליית הפופוליזם היהודי-לאומני – בגיבושה, ביישומה ובהשלכותיה החברתיות-פוליטיות של מדיניות הממשלה? אילו השפעות היו לתוכנית על החברה הערבית עצמה ועל האי-שוויון בה?
מה קורה כאשר נישואי הדמוקרטיה והקפיטליזם מתערערים? מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של ה־Financial Times ואחד מהוגי הדעות המובילים בתחום הכלכלה העולמית, מנתח בספרו פורץ הדרך את הדינמיקה בין שתי המערכות הללו וטוען כי גירושים ביניהן יהיו אסון עולמי. וולף, שמעולם לא נתפס כאדם אופטימי, לא היה מודאג כפי שהוא כיום. הדמוקרטיה הליברלית נמצאת בנסיגה, בעוד הסמכותנות הולכת וצוברת תאוצה. הקשרים שאמורים לחבר בין שווקים פתוחים לבחירות חופשיות והוגנות מתערערים, אפילו בלב הדמוקרטיות הגדולות – ארצות הברית ואנגליה.
בעשורים האחרונים, צמיחה כלכלית אטית, אי־שוויון גובר בחלוקת העושר, והידרדרות האמון בממשלות ובמוסדות דמוקרטיים ערערו את ערכי החירות. בכל העולם נשמעים קולות שטוענים ש"הקפיטליזם יפעל טוב יותר ללא דמוקרטיה", או להפך – "שהדמוקרטיה עדיפה ללא קפיטליזם". וולף מתמודד עם טענות אלו ומראה כיצד, על אף הכישלונות של השנים האחרונות, הקפיטליזם הדמוקרטי הוא עדיין השיטה הטובה ביותר שהמציאה האנושות לקידום שגשוג וצדק חברתי.
הספר מנתח באופן ברור ומעמיק את הגורמים למשבר, ומדגיש כי רק שילוב איתן בין עקרונות הדמוקרטיה והקפיטליזם יכול להבטיח עתיד יציב ומשגשג. וולף קורא לחיזוק אמונה משותפת בטובת הכלל ולביסוס אזרחות פעילה כאבני הבניין של חברה בריאה.
המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי המבוסס על מחקר קפדני ונתונים מוצקים הוא קריאה נחרצת לפעולה: שמירה על החירות הכלכלית לצד בחירות חופשיות והוגנות, ועידוד חלוקה שוויונית של פירות השגשוג. במבט חד ואמיץ, וולף מציע חזון חדש לתקופה מאתגרת זו, שבו פוליטיקה וכלכלה משתלבות יחד למען עתיד טוב יותר לכולנו. זהו קול קורא לחשבון נפש, כי עצם קיומה של הדמוקרטיה מוטל על כף המאזניים.
מרטין וולף מה־Financial Times, הוא אחד הפרשנים הכלכליים המובילים בעולם. בשנת 2000 צורף לאות כבוד למסדר האימפריה הבריטית על שירותו בעיתונות הפיננסית. ב־2013 זכה בפרס ה־Overseas Press Club of America על פרשנותו, וב־2019 זכה בפרס על הישג חיים על שם ג'רלד לוֹבּ. בשנים 2010-2011 היה חבר בוועדה העצמאית הבריטית לבנקאות. וולף הוא גם מחברם של ספרי הכלכלה The Shifts and the Shocks: What We’ve Learned—and Have Still to Learn—from the Financial Crisis, Fixing Global Finance, ו־Why Globalization Works.
"ספרו החדש של מרטין וולף משקף מודעות יוצאת דופן לשבריריותה של הציוויליזציה... המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי הוא קריאה הכרחית עבור כל מי שמעוניין להבין את הצומת המסוכן שבו נמצאת התרבות הליברלית הנאורה כיום... הישג מרשים". - Los Angeles Review of Books
"בקרב עיתונאים בתחום הכלכלה והפיננסים, אין ספק שמרטין וולף נמצא בראש הרשימה. במשך קריירה של 35 שנים, אין מישהו בקיא יותר, מחובר יותר או חד תובנה יותר מהפרשן הכלכלי הוותיק של ה־Financial Times. וולף הוא הראשון שפונים אליו בזמן משבר פיננסי, קולגה נדיב ותובעני וסטנדרט הזהב שעל פיו נמדדים אחרים... בניגוד לרבים מהפרוגרסיבים, הקריאה של וולף אינה להרס מוסדות או להפלת מנהיגיהם, אלא לדרוש מאליטות לשאת באחריות המתחייבת ממעמדן". - The Washington Post
מה קורה כאשר נישואי הדמוקרטיה והקפיטליזם מתערערים? מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של ה־Financial Times ואחד מהוגי הדעות המובילים בתחום הכלכלה העולמית, מנתח בספרו פורץ הדרך את הדינמיקה בין שתי המערכות הללו וטוען כי גירושים ביניהן יהיו אסון עולמי. וולף, שמעולם לא נתפס כאדם אופטימי, לא היה מודאג כפי שהוא כיום. הדמוקרטיה הליברלית נמצאת בנסיגה, בעוד הסמכותנות הולכת וצוברת תאוצה. הקשרים שאמורים לחבר בין שווקים פתוחים לבחירות חופשיות והוגנות מתערערים, אפילו בלב הדמוקרטיות הגדולות – ארצות הברית ואנגליה.
בעשורים האחרונים, צמיחה כלכלית אטית, אי־שוויון גובר בחלוקת העושר, והידרדרות האמון בממשלות ובמוסדות דמוקרטיים ערערו את ערכי החירות. בכל העולם נשמעים קולות שטוענים ש"הקפיטליזם יפעל טוב יותר ללא דמוקרטיה", או להפך – "שהדמוקרטיה עדיפה ללא קפיטליזם". וולף מתמודד עם טענות אלו ומראה כיצד, על אף הכישלונות של השנים האחרונות, הקפיטליזם הדמוקרטי הוא עדיין השיטה הטובה ביותר שהמציאה האנושות לקידום שגשוג וצדק חברתי.
הספר מנתח באופן ברור ומעמיק את הגורמים למשבר, ומדגיש כי רק שילוב איתן בין עקרונות הדמוקרטיה והקפיטליזם יכול להבטיח עתיד יציב ומשגשג. וולף קורא לחיזוק אמונה משותפת בטובת הכלל ולביסוס אזרחות פעילה כאבני הבניין של חברה בריאה.
המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי המבוסס על מחקר קפדני ונתונים מוצקים הוא קריאה נחרצת לפעולה: שמירה על החירות הכלכלית לצד בחירות חופשיות והוגנות, ועידוד חלוקה שוויונית של פירות השגשוג. במבט חד ואמיץ, וולף מציע חזון חדש לתקופה מאתגרת זו, שבו פוליטיקה וכלכלה משתלבות יחד למען עתיד טוב יותר לכולנו. זהו קול קורא לחשבון נפש, כי עצם קיומה של הדמוקרטיה מוטל על כף המאזניים.
מרטין וולף מה־Financial Times, הוא אחד הפרשנים הכלכליים המובילים בעולם. בשנת 2000 צורף לאות כבוד למסדר האימפריה הבריטית על שירותו בעיתונות הפיננסית. ב־2013 זכה בפרס ה־Overseas Press Club of America על פרשנותו, וב־2019 זכה בפרס על הישג חיים על שם ג'רלד לוֹבּ. בשנים 2010-2011 היה חבר בוועדה העצמאית הבריטית לבנקאות. וולף הוא גם מחברם של ספרי הכלכלה The Shifts and the Shocks: What We’ve Learned—and Have Still to Learn—from the Financial Crisis, Fixing Global Finance, ו־Why Globalization Works.
"ספרו החדש של מרטין וולף משקף מודעות יוצאת דופן לשבריריותה של הציוויליזציה... המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי הוא קריאה הכרחית עבור כל מי שמעוניין להבין את הצומת המסוכן שבו נמצאת התרבות הליברלית הנאורה כיום... הישג מרשים". - Los Angeles Review of Books
"בקרב עיתונאים בתחום הכלכלה והפיננסים, אין ספק שמרטין וולף נמצא בראש הרשימה. במשך קריירה של 35 שנים, אין מישהו בקיא יותר, מחובר יותר או חד תובנה יותר מהפרשן הכלכלי הוותיק של ה־Financial Times. וולף הוא הראשון שפונים אליו בזמן משבר פיננסי, קולגה נדיב ותובעני וסטנדרט הזהב שעל פיו נמדדים אחרים... בניגוד לרבים מהפרוגרסיבים, הקריאה של וולף אינה להרס מוסדות או להפלת מנהיגיהם, אלא לדרוש מאליטות לשאת באחריות המתחייבת ממעמדן". - The Washington Post
מי היה אדמונד י. ספרא? להערכתו של נשיא הבנק העולמי לשעבר הוא היה "הבנקאי הגדול בדורו", מייסדם של ארבעה מוסדות פיננסיים חובקי עולם; אחד מנציגיה החדשניים של גלובליזציה פיננסית מזה וחסיד נאמן של מסורת בנקאות העולם הישן מזה; ובד בבד אלופהּ ומגינהּ הגאה של הפזורה היהודית-ספרדית.
אדמונד היה רק בן 15 כשאביו שלח אותו ב-1947 להקים נציגות של העסק המשפחתי במילאנו, איטליה, וכבר מגיל צעיר התבלט כמנהיג בקהילה היהודית של יוצאי סוריה ולבנון, סיפק עזרה אישית, תמך בקהילות שהוקמו בגולה והעמיד בראש מעייניו את הדת ואת מאמציהם של יהודים ממוצא ספרדי לרכוש השכלה בישראל וברחבי העולם.
האימפריה הפיננסית המתקדמת שבנה מבוססת על עקרונות נצחיים: בנקאי חייב להגן על לקוחותיו ולהימנע ממינוף מוגזם ומסיכון מופרז. בעידן של פשיטות רגל ושל מעורבות ממשלתית בפעילות הבנקים, ספרא השיג תשואות מרשימות במיוחד וכמעט שלא סבל מהפסדי אשראי.
במסעו של בנקאי משחזר ההיסטוריון והעיתונאי הכלכלי דניאל גרוס, שמוצא משפחתו, בדומה למשפחת ספרא, מחלבּ שבסוריה, את חייו הציבוריים של אדם פרטי מאוד. גרוס, שקיבל גישה בלעדית לארכיונו האישי של ספרא, מתחקה אחר מסעו המיוחד במינו של הבנקאי מביירות למילאנו, סאו פאולו, ז'נבה וניו יורק, היישר אל פסגת עולם הפיננסים הגלובלי.
חייו והישגיו של אדמונד י. ספרא במאה ה־20 מזמנים לקחים בעבור אלה המבקשים לפלס את דרכם במאה ה־21. ספרא, שהיה דובר שש שפות ובעל חושים כלכליים חדים להערכת שווי, לניהול סיכונים ולמימוש הפוטנציאל האישי, חי בתנועה בלתי פוסקת עד מותו הטרגי ב־1999, אך דרכו המרשימה וניסיונו להפוך את העולם למקום טוב יותר משמשים השראה לדורות רבים אחריו.
מי היה אדמונד י. ספרא? להערכתו של נשיא הבנק העולמי לשעבר הוא היה "הבנקאי הגדול בדורו", מייסדם של ארבעה מוסדות פיננסיים חובקי עולם; אחד מנציגיה החדשניים של גלובליזציה פיננסית מזה וחסיד נאמן של מסורת בנקאות העולם הישן מזה; ובד בבד אלופהּ ומגינהּ הגאה של הפזורה היהודית-ספרדית.
אדמונד היה רק בן 15 כשאביו שלח אותו ב-1947 להקים נציגות של העסק המשפחתי במילאנו, איטליה, וכבר מגיל צעיר התבלט כמנהיג בקהילה היהודית של יוצאי סוריה ולבנון, סיפק עזרה אישית, תמך בקהילות שהוקמו בגולה והעמיד בראש מעייניו את הדת ואת מאמציהם של יהודים ממוצא ספרדי לרכוש השכלה בישראל וברחבי העולם.
האימפריה הפיננסית המתקדמת שבנה מבוססת על עקרונות נצחיים: בנקאי חייב להגן על לקוחותיו ולהימנע ממינוף מוגזם ומסיכון מופרז. בעידן של פשיטות רגל ושל מעורבות ממשלתית בפעילות הבנקים, ספרא השיג תשואות מרשימות במיוחד וכמעט שלא סבל מהפסדי אשראי.
במסעו של בנקאי משחזר ההיסטוריון והעיתונאי הכלכלי דניאל גרוס, שמוצא משפחתו, בדומה למשפחת ספרא, מחלבּ שבסוריה, את חייו הציבוריים של אדם פרטי מאוד. גרוס, שקיבל גישה בלעדית לארכיונו האישי של ספרא, מתחקה אחר מסעו המיוחד במינו של הבנקאי מביירות למילאנו, סאו פאולו, ז'נבה וניו יורק, היישר אל פסגת עולם הפיננסים הגלובלי.
חייו והישגיו של אדמונד י. ספרא במאה ה־20 מזמנים לקחים בעבור אלה המבקשים לפלס את דרכם במאה ה־21. ספרא, שהיה דובר שש שפות ובעל חושים כלכליים חדים להערכת שווי, לניהול סיכונים ולמימוש הפוטנציאל האישי, חי בתנועה בלתי פוסקת עד מותו הטרגי ב־1999, אך דרכו המרשימה וניסיונו להפוך את העולם למקום טוב יותר משמשים השראה לדורות רבים אחריו.
המדינה היזמית, ספרה פורץ הדרך של מריאנה מצוקאטו, מפריך את האידיאולוגיה והמיתוס שלפיהם המגזר התאגידי והפרטי יעילים יותר מהמגזר הציבורי, ומפנה זרקור אל תפקידה המרכזי של המדינה בקידום חדשנות. בהסתמך על ניתוח של דוגמאות מפתח, כגון פיתוח האייפון (אפל) ותוכנית החלל (אפולו), מצוקאטו מראה שדווקא המדינה היא זו הנוטלת סיכונים ומשקיעה הון עתק לטווח הרחוק ובכך מקדמת צמיחה וחדשנות. אף על פי כן, המדינה אינה נהנית מרווחי ההצלחה והיוקרה שבהם זוכים התאגידים וענקי השוק הפרטי והפיננסי.
במציאות זו, ממשלות מושכות את ידיהן מהשקעה בתשתיות, בחדשנות, בהשכלה ובחינוך. התוצאה היא האטה בצמיחה, העמקת אי-השוויון וכמובן הרחבת הפערים החברתיים. מצוקאטו אינה מסתפקת בביקורת, כי אם מסבירה כיצד עלינו לייצר מציאות שבה המדינה מבטיחה שחלק מהשקעותיה בתשתיות ובחדשנות יחזרו לציבור הרחב ולא יישארו בידיהם הפרטיות של מנהלים ובעלי מניות.
מריאנה מצוקאטו היא מרצה לכלכלה של חדשנות וערך ציבורי ביוניברסיטי קולג' לונדון (UCL), מנהלת-מייסדת של מכון UCL לחדשנות לתועלת הציבור (IIPP) ויו"ר מועצת כלכלת בריאות לכול של ארגון הבריאות העולמי. היא מחברת הספרים The Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy וכלכלת משימה ("קו אדום", הוצאת הקיבוץ המאוחד).
המדינה היזמית, ספרה פורץ הדרך של מריאנה מצוקאטו, מפריך את האידיאולוגיה והמיתוס שלפיהם המגזר התאגידי והפרטי יעילים יותר מהמגזר הציבורי, ומפנה זרקור אל תפקידה המרכזי של המדינה בקידום חדשנות. בהסתמך על ניתוח של דוגמאות מפתח, כגון פיתוח האייפון (אפל) ותוכנית החלל (אפולו), מצוקאטו מראה שדווקא המדינה היא זו הנוטלת סיכונים ומשקיעה הון עתק לטווח הרחוק ובכך מקדמת צמיחה וחדשנות. אף על פי כן, המדינה אינה נהנית מרווחי ההצלחה והיוקרה שבהם זוכים התאגידים וענקי השוק הפרטי והפיננסי.
במציאות זו, ממשלות מושכות את ידיהן מהשקעה בתשתיות, בחדשנות, בהשכלה ובחינוך. התוצאה היא האטה בצמיחה, העמקת אי-השוויון וכמובן הרחבת הפערים החברתיים. מצוקאטו אינה מסתפקת בביקורת, כי אם מסבירה כיצד עלינו לייצר מציאות שבה המדינה מבטיחה שחלק מהשקעותיה בתשתיות ובחדשנות יחזרו לציבור הרחב ולא יישארו בידיהם הפרטיות של מנהלים ובעלי מניות.
מריאנה מצוקאטו היא מרצה לכלכלה של חדשנות וערך ציבורי ביוניברסיטי קולג' לונדון (UCL), מנהלת-מייסדת של מכון UCL לחדשנות לתועלת הציבור (IIPP) ויו"ר מועצת כלכלת בריאות לכול של ארגון הבריאות העולמי. היא מחברת הספרים The Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy וכלכלת משימה ("קו אדום", הוצאת הקיבוץ המאוחד).
דמיינו עולם שבו אפשר לסמוך על כל עסקה, להעביר כספים או לנהל נתונים – ללא בנקים, מתווכים או סיכוני הונאה. זהו העולם של הבלוקצ'יין. בספרון זה, תגלו את הטכנולוגיה שמשנה את חוקי המשחק, תשפיע על הכלכלה, על השירותים הדיגיטליים ואפילו על חיי היום-יום שלכם. הביטבוק (Bitbook) עוסק בשאלה למה כל העולם מדבר על בלוקצ'יין, ואיך הוא עשוי לשנות את חיינו.
דמיינו עולם שבו אפשר לסמוך על כל עסקה, להעביר כספים או לנהל נתונים – ללא בנקים, מתווכים או סיכוני הונאה. זהו העולם של הבלוקצ'יין. בספרון זה, תגלו את הטכנולוגיה שמשנה את חוקי המשחק, תשפיע על הכלכלה, על השירותים הדיגיטליים ואפילו על חיי היום-יום שלכם. הביטבוק (Bitbook) עוסק בשאלה למה כל העולם מדבר על בלוקצ'יין, ואיך הוא עשוי לשנות את חיינו.
מה הופך תמונה דיגיטלית ליצירת אמנות ששווה מיליונים? איך עולמות וירטואליים, אמנות דיגיטלית ואפילו נדל"ן דיגיטלי משתלבים במציאות החדשה? הביטבוק (Bitbook) הזה לוקח אתכם למסע מרתק בעולם ה-NFT, בו כל יצירה היא ייחודית, וכל נכס דיגיטלי יכול להפוך להשקעה יקרת ערך. גלו איך טכנולוגיה פורצת דרך משנה את האמנות, המסחר והתרבות – ותגלו את ההזדמנויות שטמונות בו וישפיעו על העולם
מה הופך תמונה דיגיטלית ליצירת אמנות ששווה מיליונים? איך עולמות וירטואליים, אמנות דיגיטלית ואפילו נדל"ן דיגיטלי משתלבים במציאות החדשה? הביטבוק (Bitbook) הזה לוקח אתכם למסע מרתק בעולם ה-NFT, בו כל יצירה היא ייחודית, וכל נכס דיגיטלי יכול להפוך להשקעה יקרת ערך. גלו איך טכנולוגיה פורצת דרך משנה את האמנות, המסחר והתרבות – ותגלו את ההזדמנויות שטמונות בו וישפיעו על העולם
בעולם שבו הכסף הופך לדיגיטלי יותר מאי פעם, מדינות רבות, ובהן גם ישראל, בוחנות את השימוש במטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC). מה זה אומר? איך זה פועל? איך זה שונה מהכסף הדיגיטלי שלנו היום? ואילו שינויים פוטנציאליים זה עשוי להביא לכלכלה, למסחר ולחיי היום-יום שלנו? הביטבוק (Bitbook) הזה מציע הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של ה-CBDC, לצד דיון בשאלות שהטכנולוגיה הזו מעלה – מפרטיות ועד יעילות כלכלית.
בעולם שבו הכסף הופך לדיגיטלי יותר מאי פעם, מדינות רבות, ובהן גם ישראל, בוחנות את השימוש במטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC). מה זה אומר? איך זה פועל? איך זה שונה מהכסף הדיגיטלי שלנו היום? ואילו שינויים פוטנציאליים זה עשוי להביא לכלכלה, למסחר ולחיי היום-יום שלנו? הביטבוק (Bitbook) הזה מציע הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של ה-CBDC, לצד דיון בשאלות שהטכנולוגיה הזו מעלה – מפרטיות ועד יעילות כלכלית.
כיצד צורך אנושי, שאף מוגדר כזכות יסוד בסיסית, הפך למוצר פיננסי? כיצד השפיעה הפיננסיזציה של הנדל"ן על מרקם החיים החברתי? האם הפיכת הדיור למוצר השקעה מסכנת את זכות היסוד למגורים? מי מרוויח ומי מפסיד מהמגמות הנוכחיות בשוק הנדל"ן? והאם המודל הנוכחי של שוק הנדל"ן בר-קיימא לטווח הארוך?
בספרה החדש, ד"ר בלה ברדה ברקת בוחנת את המהפך בשוק הנדל"ן: המעבר מדיור כצורך בסיסי להשקעה פיננסית. דרך מחקר המשלב היסטוריה, כלכלה, סוציולוגיה ומשפטים, הספר מציג את הגורמים להתפתחות זו והשפעתה על החברה והכלכלה המודרנית.
הנדסת העושר הוא קריאת השכמה הכרחית לכל מי שמעוניין להבין את הכוחות המעצבים את המרחב העירוני, את שוק הדיור ואת עתיד הקהילות שלנו. בין אם אתם אנשי מקצוע בתחום הנדל"ן, מעצבי מדיניות, אקדמאים או אזרחים מודאגים, ספר זה מציע מבט ביקורתי ומעמיק על אחד הנושאים המשפיעים ביותר על חיינו, ומספק תובנות חיוניות להבנת העבר ולעיצוב העתיד של הנדל"ן בחברה המודרנית.
"זהו ספר המסייע בהבנת נדבך מרכזי בעולמנו, העוסק בהיסטוריה ובעתיד של עולם הנדל"ן, שקריאתו מהווה הנאה צרופה." - אוהד דנוס
ד"ר בלה ברדה ברקת, היא עו"ד, יזמת נדל"ן ומומחית מובילה בשוק הנדל"ן הישראלי אשר ליוותה עשרות ישראליות וישראלים ברכישות נדל"ן. בלה היא פרשנית מבוקשת בערוצי התקשורת המרכזיים, והשכלתה הכוללת תואר ראשון במשפטים, תואר שני במשפטים וכלכלה ותואר שלישי בסוציולוגיה מציידת אותה בגישה רב-תחומית ייחודית לתחומי הנדל"ן. מומחיותה המקיפה משלבת היבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, לצד התמחות מעמיקה בפסיכולוגיית המרחב והיסטוריה של שוק הנדל"ן.
כיצד צורך אנושי, שאף מוגדר כזכות יסוד בסיסית, הפך למוצר פיננסי? כיצד השפיעה הפיננסיזציה של הנדל"ן על מרקם החיים החברתי? האם הפיכת הדיור למוצר השקעה מסכנת את זכות היסוד למגורים? מי מרוויח ומי מפסיד מהמגמות הנוכחיות בשוק הנדל"ן? והאם המודל הנוכחי של שוק הנדל"ן בר-קיימא לטווח הארוך?
בספרה החדש, ד"ר בלה ברדה ברקת בוחנת את המהפך בשוק הנדל"ן: המעבר מדיור כצורך בסיסי להשקעה פיננסית. דרך מחקר המשלב היסטוריה, כלכלה, סוציולוגיה ומשפטים, הספר מציג את הגורמים להתפתחות זו והשפעתה על החברה והכלכלה המודרנית.
הנדסת העושר הוא קריאת השכמה הכרחית לכל מי שמעוניין להבין את הכוחות המעצבים את המרחב העירוני, את שוק הדיור ואת עתיד הקהילות שלנו. בין אם אתם אנשי מקצוע בתחום הנדל"ן, מעצבי מדיניות, אקדמאים או אזרחים מודאגים, ספר זה מציע מבט ביקורתי ומעמיק על אחד הנושאים המשפיעים ביותר על חיינו, ומספק תובנות חיוניות להבנת העבר ולעיצוב העתיד של הנדל"ן בחברה המודרנית.
"זהו ספר המסייע בהבנת נדבך מרכזי בעולמנו, העוסק בהיסטוריה ובעתיד של עולם הנדל"ן, שקריאתו מהווה הנאה צרופה." - אוהד דנוס
ד"ר בלה ברדה ברקת, היא עו"ד, יזמת נדל"ן ומומחית מובילה בשוק הנדל"ן הישראלי אשר ליוותה עשרות ישראליות וישראלים ברכישות נדל"ן. בלה היא פרשנית מבוקשת בערוצי התקשורת המרכזיים, והשכלתה הכוללת תואר ראשון במשפטים, תואר שני במשפטים וכלכלה ותואר שלישי בסוציולוגיה מציידת אותה בגישה רב-תחומית ייחודית לתחומי הנדל"ן. מומחיותה המקיפה משלבת היבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, לצד התמחות מעמיקה בפסיכולוגיית המרחב והיסטוריה של שוק הנדל"ן.
זהו אחד הספרים המקיפים ביותר והמקצועיים ביותר בתחום במשכנתאות. הוא פונה הן לאנשי מקצוע והן למעוניינים לרכוש נכס לכל מטרה שהיא.
בספר שלפניכם המחבר מנתח את תחום המשכנתאות ממספר זוויות על מנת לאפשר לקורא להבין את התחום לעומק מתוך הבנה שידע מאפשר לנו למצות את הפוטנציאל שלנו בצורה טובה יותר. כמו כן מסביר המחבר את המהות הכלכלית של המשכנתה בהסתכלות של הלקוח ובהסתכלות של הבנק ומסביר את תפקידו של היועץ בניהול הקשר בין הצדדים על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר שאפשר.
המחבר עוסק בחקר תחום המשכנתאות והבניית מתודות ושיטות עבודה חדשניות עבור יועצי משכנתאות, שיוכלו לעזור ליותר לקוחות להגיע לחלום הדירה ולהתמודד בצורה מיטיבה עם האשראי שנלקח לטובת מהלך חשוב זה.
אורן שלו הוא מורה לחיים של אלפי יועצי משכנתאות. לאורך 12 השנים האחרונות סייע לאלפי משפחות לגעת בחלום הדירה ולרכוש נכסים בישראל למגורים ולהשקעה בהתאם לצרכים שלהם. ב־2016, אורן ייסד את התאחדות יועצי המשכנתאות עם קבוצה של 30 יועצים ששינו את שוק היועצים מקצה לקצה. ב־2017, כשלוש שנים אחרי שעזב את הבנק ויצא להיות יועץ פרטי, אורן ייסד את פוקוס מרכז ידע למשכנתאות, ומאז מרבית יועצי המשכנתאות למדו במכללה בקורסים וימי עיון שונים.
אורן משקיע את כישוריו וזמנו לסייע לאזרחים בישראל לנצל את הפוטנציאל הכלכלי שלהם בכלל ובתחום הדיור בפרט באמצעות קידום פתרון בעיות רוחביות בבנקים, ברגולציה ובכנסת.
זהו אחד הספרים המקיפים ביותר והמקצועיים ביותר בתחום במשכנתאות. הוא פונה הן לאנשי מקצוע והן למעוניינים לרכוש נכס לכל מטרה שהיא.
בספר שלפניכם המחבר מנתח את תחום המשכנתאות ממספר זוויות על מנת לאפשר לקורא להבין את התחום לעומק מתוך הבנה שידע מאפשר לנו למצות את הפוטנציאל שלנו בצורה טובה יותר. כמו כן מסביר המחבר את המהות הכלכלית של המשכנתה בהסתכלות של הלקוח ובהסתכלות של הבנק ומסביר את תפקידו של היועץ בניהול הקשר בין הצדדים על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר שאפשר.
המחבר עוסק בחקר תחום המשכנתאות והבניית מתודות ושיטות עבודה חדשניות עבור יועצי משכנתאות, שיוכלו לעזור ליותר לקוחות להגיע לחלום הדירה ולהתמודד בצורה מיטיבה עם האשראי שנלקח לטובת מהלך חשוב זה.
אורן שלו הוא מורה לחיים של אלפי יועצי משכנתאות. לאורך 12 השנים האחרונות סייע לאלפי משפחות לגעת בחלום הדירה ולרכוש נכסים בישראל למגורים ולהשקעה בהתאם לצרכים שלהם. ב־2016, אורן ייסד את התאחדות יועצי המשכנתאות עם קבוצה של 30 יועצים ששינו את שוק היועצים מקצה לקצה. ב־2017, כשלוש שנים אחרי שעזב את הבנק ויצא להיות יועץ פרטי, אורן ייסד את פוקוס מרכז ידע למשכנתאות, ומאז מרבית יועצי המשכנתאות למדו במכללה בקורסים וימי עיון שונים.
אורן משקיע את כישוריו וזמנו לסייע לאזרחים בישראל לנצל את הפוטנציאל הכלכלי שלהם בכלל ובתחום הדיור בפרט באמצעות קידום פתרון בעיות רוחביות בבנקים, ברגולציה ובכנסת.
הביטבוק (Bitbook) מכשפה עם חתול מעניק היכרות עם כמה רעיונות פמיניסטיים ביחס לשחרור בעלי-חיים. חשיבה פמיניסטית על היחסים בין בני-אדם לחיות אחרות אינה מנותקת מחשיבה פמיניסטית על מערכות אחרות שמושתתות על יחסי כוח ודיכוי – בין גברים ונשים; אשכנזים.ות ומזרחים.ות, יהודים.ות וערבים.ות; אדם וטבע...
מהי הארכיטקטורה הרעיונית, שמחזיקה מערכות חברתיות דכאניות? מענה לשאלה הזו מסביר כמה מהאובססיות של הטרלול הרגרסיבי שמבקש להגן על המערכות האלו. למשל: למה שירותים רב-מגדריים, גוף חשוף ונשים יהודיות שיוצאות עם בחורים ערבים מוציאים את הפנאטים הרגרסיבים מדעתם, ומדוע ג'יי די ואנס מתעב נשות חתולים ללא ילדים. בה בעת, המענה לשאלה הזו מעניק לנו תכנית פעולה לפירוק של מערכות חברתיות דכאניות. במקום התפלספות מופשטת, חשיבה פמיניסטית מציעה לנו לחשוב ולפעול באופן ביקורתי, מתוך מציאות קונקרטית, להתמקד במקומות בהם קיימת הצטלבות של מערכות דיכוי, וליצור שם חיבורים בין מאבקים לשחרור.
מה זה אומר לגבי היחסים שלנו עם בעלי-חיים אחרים?
הביטבוק (Bitbook) מכשפה עם חתול מעניק היכרות עם כמה רעיונות פמיניסטיים ביחס לשחרור בעלי-חיים. חשיבה פמיניסטית על היחסים בין בני-אדם לחיות אחרות אינה מנותקת מחשיבה פמיניסטית על מערכות אחרות שמושתתות על יחסי כוח ודיכוי – בין גברים ונשים; אשכנזים.ות ומזרחים.ות, יהודים.ות וערבים.ות; אדם וטבע...
מהי הארכיטקטורה הרעיונית, שמחזיקה מערכות חברתיות דכאניות? מענה לשאלה הזו מסביר כמה מהאובססיות של הטרלול הרגרסיבי שמבקש להגן על המערכות האלו. למשל: למה שירותים רב-מגדריים, גוף חשוף ונשים יהודיות שיוצאות עם בחורים ערבים מוציאים את הפנאטים הרגרסיבים מדעתם, ומדוע ג'יי די ואנס מתעב נשות חתולים ללא ילדים. בה בעת, המענה לשאלה הזו מעניק לנו תכנית פעולה לפירוק של מערכות חברתיות דכאניות. במקום התפלספות מופשטת, חשיבה פמיניסטית מציעה לנו לחשוב ולפעול באופן ביקורתי, מתוך מציאות קונקרטית, להתמקד במקומות בהם קיימת הצטלבות של מערכות דיכוי, וליצור שם חיבורים בין מאבקים לשחרור.
מה זה אומר לגבי היחסים שלנו עם בעלי-חיים אחרים?
תכנון פרישה, ייעוץ לסטארטאפים, האופן שבו יש לבחור מנהיג והקפדה על תשלום שכר הם רק חלק מהנושאים המפתיעים שעולים מבין פסוקי פרשת השבוע.
בספרו החדש המלווה את פרשות השבוע יוצר דויד קמחי חיבורים מרתקים ואינטלקטואליים בין העולה מהכתוב לבין נושאים פיננסים ואקטואליים המעסיקים את כולנו, מתוך חיבור לאמרת חז”ל ש”אם אין קמח, אין תורה”.
הרעיונות התורניים והאקטואליים שבספר מבוססים על מאמרי חז”ל בתלמוד ובמדרשים ועל דברי פרשנים והוגים קלאסיים, החל מחכמי ימי הביניים וכלה ברבני הדורות האחרונים. ספר שונה בנוף המאפשר הבנה ועניין מחודשים בפרשה ומתאים גם לדיון סביב שולחן השבת או בחברותא.
המחבר, דויד קמחי, היה חבר הנהלה בבנק מזרחי במשך שנים רבות, הקים את “קימפו פמילי אופיס” העוסקת בייעוץ ובניהול השקעות. במקביל, דויד מעביר שיעורי תורה ברעננה.
תכנון פרישה, ייעוץ לסטארטאפים, האופן שבו יש לבחור מנהיג והקפדה על תשלום שכר הם רק חלק מהנושאים המפתיעים שעולים מבין פסוקי פרשת השבוע.
בספרו החדש המלווה את פרשות השבוע יוצר דויד קמחי חיבורים מרתקים ואינטלקטואליים בין העולה מהכתוב לבין נושאים פיננסים ואקטואליים המעסיקים את כולנו, מתוך חיבור לאמרת חז”ל ש”אם אין קמח, אין תורה”.
הרעיונות התורניים והאקטואליים שבספר מבוססים על מאמרי חז”ל בתלמוד ובמדרשים ועל דברי פרשנים והוגים קלאסיים, החל מחכמי ימי הביניים וכלה ברבני הדורות האחרונים. ספר שונה בנוף המאפשר הבנה ועניין מחודשים בפרשה ומתאים גם לדיון סביב שולחן השבת או בחברותא.
המחבר, דויד קמחי, היה חבר הנהלה בבנק מזרחי במשך שנים רבות, הקים את “קימפו פמילי אופיס” העוסקת בייעוץ ובניהול השקעות. במקביל, דויד מעביר שיעורי תורה ברעננה.
איך קשורים שני גנבים קטנים לרשתות הרמזורים העירוניות? ואיך קשורים אלה לאופן העצמאי והאוטומטי שבו מתנהל קן נמלים? מסתבר שאלה מחוברים בתוך מסגרת המכונה "מדע המערכות המורכבות". ולמדע הזה יש השלכות גם על הכלכלה שלנו, על הקשר שלנו עם אנשי מקצוע ועוד ועוד.
איך קשורים שני גנבים קטנים לרשתות הרמזורים העירוניות? ואיך קשורים אלה לאופן העצמאי והאוטומטי שבו מתנהל קן נמלים? מסתבר שאלה מחוברים בתוך מסגרת המכונה "מדע המערכות המורכבות". ולמדע הזה יש השלכות גם על הכלכלה שלנו, על הקשר שלנו עם אנשי מקצוע ועוד ועוד.
איך קשור הדולר למכרה בבוהמיה? האם באמת כסף הוא "משהו"? מדוע אנחנו מוכנים לעבוד קשה כל כך תמורת סימן דיגיטלי שאין לו קיום אחר? ובכלל, איך התחיל הכל. על כל אלה בביטבוק (Bitbook) השני בסדרת הכלכלות החדשה שלנו.
איך קשור הדולר למכרה בבוהמיה? האם באמת כסף הוא "משהו"? מדוע אנחנו מוכנים לעבוד קשה כל כך תמורת סימן דיגיטלי שאין לו קיום אחר? ובכלל, איך התחיל הכל. על כל אלה בביטבוק (Bitbook) השני בסדרת הכלכלות החדשה שלנו.
האם בננות יקרות כי אני רוצה הרבה מהן, או שאני רוצה הרבה בננות כי הן יקרות? וכסף? האם הוא עונש או חפץ ששחרר את האנושות מכבליה? ואיך, איך איך הוא קשור להפרשות שלנו? על ספרניות, כלכלה התנהגותית, פרויד והסוציולוגיה של הכלכלה, לסיום הסדרה.
האם בננות יקרות כי אני רוצה הרבה מהן, או שאני רוצה הרבה בננות כי הן יקרות? וכסף? האם הוא עונש או חפץ ששחרר את האנושות מכבליה? ואיך, איך איך הוא קשור להפרשות שלנו? על ספרניות, כלכלה התנהגותית, פרויד והסוציולוגיה של הכלכלה, לסיום הסדרה.
בשנת 1995 ביצעו שני חוקרים במכון ברוקינג בוושינגטון ניסוי מרתק. הם הפכו אותנו להדמיות מחשב קטנות בתוך שדות סוכר דמיוניים. הסוכר מסמל כמות מזון שיש בנקודה ושיכול להזין את היצורים הממוחשבים שלנו. על התוצאות המפתיעות, על אייזיק ניוטון והקשר של הפיזיקה שלו לכלכלה, ועל כלכלה מסוג שונה וחדש; כלכלה אבולוציונית בביטבוק (Bitbook) הראשון בסדרה.
בשנת 1995 ביצעו שני חוקרים במכון ברוקינג בוושינגטון ניסוי מרתק. הם הפכו אותנו להדמיות מחשב קטנות בתוך שדות סוכר דמיוניים. הסוכר מסמל כמות מזון שיש בנקודה ושיכול להזין את היצורים הממוחשבים שלנו. על התוצאות המפתיעות, על אייזיק ניוטון והקשר של הפיזיקה שלו לכלכלה, ועל כלכלה מסוג שונה וחדש; כלכלה אבולוציונית בביטבוק (Bitbook) הראשון בסדרה.
האם יתכנו חפצים ששייכים לעצמם? או, לפחות, לא שייכים לאיש? פשוט לא שייכים? כנראה שכן. הדברים האלה עשויים לפעול על מה שמכונה בשפה המקצועית "חוזים חכמים" והם פועלים על תשתית הצפנתית בסגנון בלוקצ'יין. על חפצים כאלה ועל חוזים חכמים בביטבוק (Bitbook) הזה.
האם יתכנו חפצים ששייכים לעצמם? או, לפחות, לא שייכים לאיש? פשוט לא שייכים? כנראה שכן. הדברים האלה עשויים לפעול על מה שמכונה בשפה המקצועית "חוזים חכמים" והם פועלים על תשתית הצפנתית בסגנון בלוקצ'יין. על חפצים כאלה ועל חוזים חכמים בביטבוק (Bitbook) הזה.
כולם מדברים על ביטקוין. זו כבר היסטוריה. חדשנות לשעבר. אבל עדיין כדאי להסביר לא רק מזה זה ברמה הטכנית, אלא גם מה עומד מאחורי המטבע הזה. מה ההיגיון של הבניה שלו, ואיך הוא פועל. על אלה בביטבוק (Bitbook) הזה.
כולם מדברים על ביטקוין. זו כבר היסטוריה. חדשנות לשעבר. אבל עדיין כדאי להסביר לא רק מזה זה ברמה הטכנית, אלא גם מה עומד מאחורי המטבע הזה. מה ההיגיון של הבניה שלו, ואיך הוא פועל. על אלה בביטבוק (Bitbook) הזה.
אז מה אפשר לעשות עם GPT? כנראה שדברים רבים. אחד מהם, למשל, הוא תכנון וקבלת הצעות ורעיונות.
כאן בביטבוק (Bitbook) השני בסדרה על ה-GPT אנחנו יוצאים לטיול בבודפשט.
הצ'ט עוזר לנו להכין את המסלול, בודק אותו מנקודת מבט של ילדה קוריאנית וגם מפנה אותנו לאכול טוב במסעדה שנסגרה לפני כמה שנים. בתאבון.
אז מה אפשר לעשות עם GPT? כנראה שדברים רבים. אחד מהם, למשל, הוא תכנון וקבלת הצעות ורעיונות.
כאן בביטבוק (Bitbook) השני בסדרה על ה-GPT אנחנו יוצאים לטיול בבודפשט.
הצ'ט עוזר לנו להכין את המסלול, בודק אותו מנקודת מבט של ילדה קוריאנית וגם מפנה אותנו לאכול טוב במסעדה שנסגרה לפני כמה שנים. בתאבון.
בחור חדש בא לשכונה. הוא בלתי צפוי ומלא יכולת לעזור. צ'ט GPT. אז אם נפסיק להאניש נגלה כלי עבודה מרתק שמאפשר לנו להגיע להישגים יפים במהירות שיא ולהגביר את יכולות ההמצאה והחשיבה שלנו. על כך בביטבוק (Bitbook) הראשון בסדרה.
בחור חדש בא לשכונה. הוא בלתי צפוי ומלא יכולת לעזור. צ'ט GPT. אז אם נפסיק להאניש נגלה כלי עבודה מרתק שמאפשר לנו להגיע להישגים יפים במהירות שיא ולהגביר את יכולות ההמצאה והחשיבה שלנו. על כך בביטבוק (Bitbook) הראשון בסדרה.
הביטבוק (Bitbook) "מקנה כבד" לוקח אותנו מעולם הרעיונות לעולם היחסים החומריים בין בני-אדם לבעלי-חיים אחרים. שהרי כדאי להודות באמת: אנו לא אוכלים בעלי-חיים משום שדיון פילוסופי מעמיק הוביל אותנו למסקנה שזהו דבר ראוי לעשות. אדרבא, ייתכן מאוד שהמציאות הכלכלית של ניצול בעלי-חיים משפיעה על החשיבה המוסרית שלנו. היחסים בין בני-אדם לבעלי-חיים הם ברובם יחסים עם היבט כלכלי חזק. אנחנו מתחרים איתם על משאבי כדור-הארץ – למשל, על אדמות, על מים ועל תוצרת חקלאית. בפעילות הכלכלית שלנו אנחנו פוגעים במשאבים חיוניים עבורם – משברי האקלים והסביבה הם הביטוי החריף ביותר לכך. ובעיקר: אנחנו מנצלים בעלי-חיים לצרכים שונים ובמיוחד למזון. הספרון סוקר את האופן שבו השתנו צורות הניצול של בעלי-חיים לאורך הדורות. היחסים בין צייד לניצוד שונים מאלו שבין איכר לחיות המבויתות שבמשק, ותיעוש משק החי יצר מערכת יחסים חדשה וייחודית בין בני-אדם לבין בעלי-חיים אחרים. מה מאפיין את תיעוש משק החי? איך הוא שינה את חייהם של בני-אדם וחיות אחרות? איך הוא משנה את האופן שבו אנו חושבים על בעלי-חיים? לבסוף הספרון בוחן כמה מגמות כלכליות עכשוויות, ושואל שמא יש בהן תקווה לשינוי לטובה במערכת היחסים החומרית – ומכאן גם: הרעיונית – בין אדם לחיה.
הביטבוק (Bitbook) "מקנה כבד" לוקח אותנו מעולם הרעיונות לעולם היחסים החומריים בין בני-אדם לבעלי-חיים אחרים. שהרי כדאי להודות באמת: אנו לא אוכלים בעלי-חיים משום שדיון פילוסופי מעמיק הוביל אותנו למסקנה שזהו דבר ראוי לעשות. אדרבא, ייתכן מאוד שהמציאות הכלכלית של ניצול בעלי-חיים משפיעה על החשיבה המוסרית שלנו. היחסים בין בני-אדם לבעלי-חיים הם ברובם יחסים עם היבט כלכלי חזק. אנחנו מתחרים איתם על משאבי כדור-הארץ – למשל, על אדמות, על מים ועל תוצרת חקלאית. בפעילות הכלכלית שלנו אנחנו פוגעים במשאבים חיוניים עבורם – משברי האקלים והסביבה הם הביטוי החריף ביותר לכך. ובעיקר: אנחנו מנצלים בעלי-חיים לצרכים שונים ובמיוחד למזון. הספרון סוקר את האופן שבו השתנו צורות הניצול של בעלי-חיים לאורך הדורות. היחסים בין צייד לניצוד שונים מאלו שבין איכר לחיות המבויתות שבמשק, ותיעוש משק החי יצר מערכת יחסים חדשה וייחודית בין בני-אדם לבין בעלי-חיים אחרים. מה מאפיין את תיעוש משק החי? איך הוא שינה את חייהם של בני-אדם וחיות אחרות? איך הוא משנה את האופן שבו אנו חושבים על בעלי-חיים? לבסוף הספרון בוחן כמה מגמות כלכליות עכשוויות, ושואל שמא יש בהן תקווה לשינוי לטובה במערכת היחסים החומרית – ומכאן גם: הרעיונית – בין אדם לחיה.
בספר הזה, הראשון מסוגו בשפה העברית, פורש ד"ר דוד פסיג לפני הקורא הישראלי שש-עשרה תחזיות בתחומי החברה, הכלכלה והביטחון בטווחים של עשר שנים עד חמישים שנים, ומשרטט בקפדנות מדעית ובשפה השווה לכל נפש את דיוקנה של החברה הישראלית העתידית.
הספר מוכיח לכולנו ש"לדבר עתיד" משמע לקבל עלינו אחריות כבדה, ועל כן הוא ספר למנהיגים ולמנהלים, למודאגים ולאופטימיים ולכל מי שעתיד מדינת ישראל יקר לו.
מבחר תחזיות מהספר:
* בהתבסס על מחזורי המלחמות שהתחוללו באלפיים השנים האחרונות, צפויה בשנת 2020 מלחמה מכוננת שתעצב את המאה ה-21.
* בהתבסס על מודלים דמוגרפיים, העשור השני של המאה ה-21 יהיה עשור מבטיח מבחינה כלכלית למדינת ישראל. סביר כי הצמיחה תעלה על 5%-7%.
* בהתבסס על מודלים של התפתחות, תעשיות העתיד לא יהיו תעשיות של טכנולוגיה עילית (היי-טק) אלא תעשיות של מדעים עיליים - היי-סיינס.
* בהתבסס על מודלים חדשים של תפוקה ממקורות מוכחים, עד סוף העשור השני של המאה ה-21 מחיר חבית הנפט עלול להאמיר ל-500 דולר "ההיסטוריה המעניינת ביותר היא ההיסטוריה של העתיד." - שמעון פרס, נשיא מדינת ישראל. ד"ר דוד פסיג מתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. הוא בוגר אוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב, שבה הוא סיים את התואר השלישי בחקר העתיד, ונחשב ליחיד המחזיק בתואר זה במדינת ישראל. פסיג, מחברי הסגל הבכיר של אוניברסיטת בר-אילן, מכהן בה בתפקיד ראש המגמה לתואר שני בטכנולוגיות תקשורת בחינוך ועומד בראש המעבדה למציאות מדומה.
ד"ר פסיג יועץ לארגונים רבים בישראל ובעולם ומרצה בנושא עיתוד תהליכי קבלת החלטות בעניינים חברתיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. בעבר היה יועצו של נציב הדורות הבאים בכנסת ישראל מאז היווסדה של הנציבות בשנת 2002 ועד 2006, והיום משמש יו"ר ועדת המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך, נוסף על היותו חבר בוועדות שיפוט לאומיות ובין-לאומיות שונות של מחקרים ופרויקטים בעלי השפעות ארוכות טווח.
בספר הזה, הראשון מסוגו בשפה העברית, פורש ד"ר דוד פסיג לפני הקורא הישראלי שש-עשרה תחזיות בתחומי החברה, הכלכלה והביטחון בטווחים של עשר שנים עד חמישים שנים, ומשרטט בקפדנות מדעית ובשפה השווה לכל נפש את דיוקנה של החברה הישראלית העתידית.
הספר מוכיח לכולנו ש"לדבר עתיד" משמע לקבל עלינו אחריות כבדה, ועל כן הוא ספר למנהיגים ולמנהלים, למודאגים ולאופטימיים ולכל מי שעתיד מדינת ישראל יקר לו.
מבחר תחזיות מהספר:
* בהתבסס על מחזורי המלחמות שהתחוללו באלפיים השנים האחרונות, צפויה בשנת 2020 מלחמה מכוננת שתעצב את המאה ה-21.
* בהתבסס על מודלים דמוגרפיים, העשור השני של המאה ה-21 יהיה עשור מבטיח מבחינה כלכלית למדינת ישראל. סביר כי הצמיחה תעלה על 5%-7%.
* בהתבסס על מודלים של התפתחות, תעשיות העתיד לא יהיו תעשיות של טכנולוגיה עילית (היי-טק) אלא תעשיות של מדעים עיליים - היי-סיינס.
* בהתבסס על מודלים חדשים של תפוקה ממקורות מוכחים, עד סוף העשור השני של המאה ה-21 מחיר חבית הנפט עלול להאמיר ל-500 דולר "ההיסטוריה המעניינת ביותר היא ההיסטוריה של העתיד." - שמעון פרס, נשיא מדינת ישראל. ד"ר דוד פסיג מתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. הוא בוגר אוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב, שבה הוא סיים את התואר השלישי בחקר העתיד, ונחשב ליחיד המחזיק בתואר זה במדינת ישראל. פסיג, מחברי הסגל הבכיר של אוניברסיטת בר-אילן, מכהן בה בתפקיד ראש המגמה לתואר שני בטכנולוגיות תקשורת בחינוך ועומד בראש המעבדה למציאות מדומה.
ד"ר פסיג יועץ לארגונים רבים בישראל ובעולם ומרצה בנושא עיתוד תהליכי קבלת החלטות בעניינים חברתיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. בעבר היה יועצו של נציב הדורות הבאים בכנסת ישראל מאז היווסדה של הנציבות בשנת 2002 ועד 2006, והיום משמש יו"ר ועדת המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך, נוסף על היותו חבר בוועדות שיפוט לאומיות ובין-לאומיות שונות של מחקרים ופרויקטים בעלי השפעות ארוכות טווח.
כמה פעמים שמעתם את המשפט: "אם רק היו מחנכים אותי בגיל צעיר איך להתנהל עם כסף או מלמדים אותי מושגים פיננסיים בסיסיים, החיים שלי היום היו פשוטים יותר".
הספר מחשבים חינוך מחדש אינו מתיימר להפוך את הקורא לגאון פיננסי, אלא לשאול: מי הם המרוויחים הגדולים מהבוּרוּת הפיננסית של משקי הבית והצרכנים?
בספר זה, נחשפים הפערים והאתגרים שמערכת החינוך יוצרת בכך שאינה מכשירה את התלמידים לחיים כלכליים עצמאיים, וכן מוצגים פתרונות מעשיים להנגשת הידע הפיננסי לכולם. באמצעות דוגמאות מעוררות מחשבה וניתוחים ביקורתיים, נבין כיצד תודעה כלכלית יכולה לשפר את רווחתנו האישית ואת החברה כולה.
הייתכן שאנחנו בוחרים במודע להישאר אדישים למצבים של עוני, חוסר שוויון ואי־צדק חלוקתי, ולא מנסים לקרוא תיגר על המערכת הכלכלית? האם מדובר בגזֵרת גורל או שיש בידינו לשנות את המציאות?
ארגון ה־OECD הגיע למסקנה שכדי שהאזרחים לא יהיו נטל כלכלי על המדינה, וישפרו את רווחתם הכלכלית, ממשלות חייבות לספק להם ידע כלכלי ומיומנויות פיננסיות מגיל צעיר.
מחשבים חינוך מחדש מזמן הזדמנות להתבונן על הערכים והנורמות השולטים בחיינו ומנווטים את התנהגותנו הכלכלית. הקורא יחווה מסע של התפכחות פיננסית בדרך לשינוי בעמדות ובדפוסי ההתנהגות הכלכליים שלו. מטרת שינוי זה היא להעניק לאזרחים כלים לחשיבה פיננסית מפוקחת, ולשיפור איכות חייהם.
ייחודו של ספר זה הוא בהצגה עמוקה ומפורטת של עקרונות מפתח להבניית תוכניות חינוך פיננסי מוצלחות ויעילות במערכת החינוך, כפי שעלו ממחקרים רבים ויושמו בהצלחה בבתי ספר ברחבי העולם.
ד"ר יעקב יתח – כלכלן, חבר סגל אקדמי במכללה האקדמית צפת ומרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. מייסד המרכז לאוריינות פיננסית, ומתמחה בחקר תוכניות לחינוך פיננסי בבתי הספר, באקדמיה ובקהילה.
כמה פעמים שמעתם את המשפט: "אם רק היו מחנכים אותי בגיל צעיר איך להתנהל עם כסף או מלמדים אותי מושגים פיננסיים בסיסיים, החיים שלי היום היו פשוטים יותר".
הספר מחשבים חינוך מחדש אינו מתיימר להפוך את הקורא לגאון פיננסי, אלא לשאול: מי הם המרוויחים הגדולים מהבוּרוּת הפיננסית של משקי הבית והצרכנים?
בספר זה, נחשפים הפערים והאתגרים שמערכת החינוך יוצרת בכך שאינה מכשירה את התלמידים לחיים כלכליים עצמאיים, וכן מוצגים פתרונות מעשיים להנגשת הידע הפיננסי לכולם. באמצעות דוגמאות מעוררות מחשבה וניתוחים ביקורתיים, נבין כיצד תודעה כלכלית יכולה לשפר את רווחתנו האישית ואת החברה כולה.
הייתכן שאנחנו בוחרים במודע להישאר אדישים למצבים של עוני, חוסר שוויון ואי־צדק חלוקתי, ולא מנסים לקרוא תיגר על המערכת הכלכלית? האם מדובר בגזֵרת גורל או שיש בידינו לשנות את המציאות?
ארגון ה־OECD הגיע למסקנה שכדי שהאזרחים לא יהיו נטל כלכלי על המדינה, וישפרו את רווחתם הכלכלית, ממשלות חייבות לספק להם ידע כלכלי ומיומנויות פיננסיות מגיל צעיר.
מחשבים חינוך מחדש מזמן הזדמנות להתבונן על הערכים והנורמות השולטים בחיינו ומנווטים את התנהגותנו הכלכלית. הקורא יחווה מסע של התפכחות פיננסית בדרך לשינוי בעמדות ובדפוסי ההתנהגות הכלכליים שלו. מטרת שינוי זה היא להעניק לאזרחים כלים לחשיבה פיננסית מפוקחת, ולשיפור איכות חייהם.
ייחודו של ספר זה הוא בהצגה עמוקה ומפורטת של עקרונות מפתח להבניית תוכניות חינוך פיננסי מוצלחות ויעילות במערכת החינוך, כפי שעלו ממחקרים רבים ויושמו בהצלחה בבתי ספר ברחבי העולם.
ד"ר יעקב יתח – כלכלן, חבר סגל אקדמי במכללה האקדמית צפת ומרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. מייסד המרכז לאוריינות פיננסית, ומתמחה בחקר תוכניות לחינוך פיננסי בבתי הספר, באקדמיה ובקהילה.
בשעה שבכל העולם נאבקים להיחלץ מאחיזתו הלופתת של המשבר הכלכלי שלא נודע כמותו מאז המשבר הכלכלי הגדול בסוף שנות העשרים של המאה העשרים, חושף אחד ההיסטוריונים החשובים והמשפיעים ביותר כיום את הסודות והתעמולות שבעלייתו ונפילתו של הכסף. בעלייתו של הכסף מוכיח ניל פרגוסון כי ההיסטוריה הפיננסית היא המפתח והרקע לכל סוגיה היסטורית שנבקש לרדת לחקרה.
השושלת הבנקאית שמימנה את הרנסנס האיטלקי, בועת הבורסה שחוללה את המהפכה הצרפתית ועוללות משבר הסאב-פריים הן רק כמה מהפרשיות המרתקות שניל פרגוסון מיטיב לפרשן ולתארן בכתיבתו מאירת העיניים.
ניל פרגוסון הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר בכיר ב-Jesus College באוקספורד ועמית בכיר במכון הובר שבאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. הוא פרסם ספרים רבים, בין השאר על שושלת רוטשילד, וכתב והנחה ארבע סדרות טלוויזיה מצליחות ועתירות שבחים. גם עלייתו של הכסף עובד לסדרת טלוויזיה נצפית ומוערכת מאוד בהנחייתו.
משבחי הספר בפי כמה ממבקריו הרבים:
"הסיפורים שהוא מספר על ימי פריחה ומשבר, על ניצחונות ואסונות, על בועות מתנפחות, הם עיקריה של ההיסטוריה הפיננסית."
Bill Emmott, Financial Times
"מסע היכרות משכיל ומהנה בנבכי במאורעות הגדולים."
Robert Skidelsky, New York Review of Books
בשעה שבכל העולם נאבקים להיחלץ מאחיזתו הלופתת של המשבר הכלכלי שלא נודע כמותו מאז המשבר הכלכלי הגדול בסוף שנות העשרים של המאה העשרים, חושף אחד ההיסטוריונים החשובים והמשפיעים ביותר כיום את הסודות והתעמולות שבעלייתו ונפילתו של הכסף. בעלייתו של הכסף מוכיח ניל פרגוסון כי ההיסטוריה הפיננסית היא המפתח והרקע לכל סוגיה היסטורית שנבקש לרדת לחקרה.
השושלת הבנקאית שמימנה את הרנסנס האיטלקי, בועת הבורסה שחוללה את המהפכה הצרפתית ועוללות משבר הסאב-פריים הן רק כמה מהפרשיות המרתקות שניל פרגוסון מיטיב לפרשן ולתארן בכתיבתו מאירת העיניים.
ניל פרגוסון הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר בכיר ב-Jesus College באוקספורד ועמית בכיר במכון הובר שבאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. הוא פרסם ספרים רבים, בין השאר על שושלת רוטשילד, וכתב והנחה ארבע סדרות טלוויזיה מצליחות ועתירות שבחים. גם עלייתו של הכסף עובד לסדרת טלוויזיה נצפית ומוערכת מאוד בהנחייתו.
משבחי הספר בפי כמה ממבקריו הרבים:
"הסיפורים שהוא מספר על ימי פריחה ומשבר, על ניצחונות ואסונות, על בועות מתנפחות, הם עיקריה של ההיסטוריה הפיננסית."
Bill Emmott, Financial Times
"מסע היכרות משכיל ומהנה בנבכי במאורעות הגדולים."
Robert Skidelsky, New York Review of Books
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
