הביקורות של מאיה

תקדימיות - נשים קובעות תקדים במשפט הישראלי

דפנה ברק־ארז
1/1/1970
דיגיטלי49
מודפס5978.4
תקדימיות - נשים קובעות תקדים במשפט הישראלי
ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
5978.4מקורי מחיר מוטבע על הספר 98

לאה שקדיאל. אליס מילר. ויקי שירן. רים אבו חנא. טל ואביטל ירוס־חקק. אלה לא רק שמות של תקדימים, אלא שמות של נשים אמיתיות, שאירועים בחייהן הולידו פסקי דין של בית המשפט העליון. ישנן גם רבות אחרות, כאלה ששמן לא נזכר בכותרת של פסק הדין, וגם כאלה שנותרו אלמוניות. כולן תרמו לעיצוב דרכם של המשפט הישראלי – ושל החברה הישראלית.

הספר תקדימיוֹת מציג את סיפוריהם של פסקי דין חשובים, שעסקו במעמדן של נשים, הובלו על־ידי נשים או הושפעו מסיפור חייהן של הנשים שהיו מעורבות בהם. סיפורים אלה נוגעים לכל תחומי החיים: רכוש וממון, תעסוקה ופנסיה, תקיפות מיניות ואלימות במשפחה, נישואין וגירושין, היריון והורות, דת ומדינה, ספורט, שירות בצבא, הפרדה במרחב הציבורי, הגירה ואזרחות ועוד. הם מבַטאים לא רק את המורכבות של השאלות המשפטיות הנדונות בפסקי הדין, אלא גם את המורכבות והגיוון של ציבור הנשים, מכל הגילאים והמגזרים, מרקעים שונים ומתפיסות עולם מגוונות.

דפנה ברק־ארז מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון מאז שנת 2012. קודם לכן שימשה פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. עם ספריה הקודמים נמנים אזרח־נתין־צרכן: משפט ושלטון במדינה משתנה (2012), חוקים וחיות אחרות: דת מדינה ותרבות בראי חוקי החזיר (2015), לקרוא משפטים בתנ״ך – על צדק תנ"כי ומשפט ישראלי (2019) ומחשבות על שפיטה (2022).

ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
5978.4מקורי מחיר מוטבע על הספר 98

לאה שקדיאל. אליס מילר. ויקי שירן. רים אבו חנא. טל ואביטל ירוס־חקק. אלה לא רק שמות של תקדימים, אלא שמות של נשים אמיתיות, שאירועים בחייהן הולידו פסקי דין של בית המשפט העליון. ישנן גם רבות אחרות, כאלה ששמן לא נזכר בכותרת של פסק הדין, וגם כאלה שנותרו אלמוניות. כולן תרמו לעיצוב דרכם של המשפט הישראלי – ושל החברה הישראלית.

הספר תקדימיוֹת מציג את סיפוריהם של פסקי דין חשובים, שעסקו במעמדן של נשים, הובלו על־ידי נשים או הושפעו מסיפור חייהן של הנשים שהיו מעורבות בהם. סיפורים אלה נוגעים לכל תחומי החיים: רכוש וממון, תעסוקה ופנסיה, תקיפות מיניות ואלימות במשפחה, נישואין וגירושין, היריון והורות, דת ומדינה, ספורט, שירות בצבא, הפרדה במרחב הציבורי, הגירה ואזרחות ועוד. הם מבַטאים לא רק את המורכבות של השאלות המשפטיות הנדונות בפסקי הדין, אלא גם את המורכבות והגיוון של ציבור הנשים, מכל הגילאים והמגזרים, מרקעים שונים ומתפיסות עולם מגוונות.

דפנה ברק־ארז מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון מאז שנת 2012. קודם לכן שימשה פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. עם ספריה הקודמים נמנים אזרח־נתין־צרכן: משפט ושלטון במדינה משתנה (2012), חוקים וחיות אחרות: דת מדינה ותרבות בראי חוקי החזיר (2015), לקרוא משפטים בתנ״ך – על צדק תנ"כי ומשפט ישראלי (2019) ומחשבות על שפיטה (2022).

1/1/1970
כרמלאוגוסט 2022עיון, היסטוריה ופוליטיקה268 עמ' מודפסים
דיגיטלי2548
מחשבות על שפיטה
ספר דיגיטלי
2548מקורי

לא ניתן לדמיין משפט בלי בית משפט. ההליך השיפוטי מוציא מן הכוח אל הפועל את המשפט ומיישם אותו בחייהם של הצדדים. השפיטה היא מלאכה מורכבת שנועדה להוביל להכרעה שחשובה בראש ובראשונה לכל אחד מהצדדים להליך, אך למעשה יש לה השלכות החורגות מעניינם. ההכרעה השיפוטית מכוונת התנהגויות ויוצרת ציפיות ביחס להחלטות במקרים אחרים, בין השאר באמצעות קביעת תקדימים. לצד זאת, היא אף חושפת את הקשיים שמעורר המפגש בין הנורמות המשפטיות המופשטות והאתגרים של חיי המעשה. 

מחשבות על שפיטה מציע נקודות מבט מגוונות ביחס לפרקטיקה של השפיטה ולאתגרים שהיא מציבה, בכל הנוגע לחתירה לצדק במשפט. בין השאר, נבחנות בו שאלות הנוגעות להגינות ההליך השיפוטי, ליחס בין הכלל לחריג, לדרכי הכתיבה וההנמקה של פסקי דין, לחילוקי דעות שיפוטיים ולפרשנות. בכך הוא פותח צוהר לדילמות המיוחדות לעבודת השפיטה ולהתמודדות עמן.

דפנה ברק־ארז מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון משנת 2012. קודם לכן שימשה פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

ספר דיגיטלי
2548מקורי

לא ניתן לדמיין משפט בלי בית משפט. ההליך השיפוטי מוציא מן הכוח אל הפועל את המשפט ומיישם אותו בחייהם של הצדדים. השפיטה היא מלאכה מורכבת שנועדה להוביל להכרעה שחשובה בראש ובראשונה לכל אחד מהצדדים להליך, אך למעשה יש לה השלכות החורגות מעניינם. ההכרעה השיפוטית מכוונת התנהגויות ויוצרת ציפיות ביחס להחלטות במקרים אחרים, בין השאר באמצעות קביעת תקדימים. לצד זאת, היא אף חושפת את הקשיים שמעורר המפגש בין הנורמות המשפטיות המופשטות והאתגרים של חיי המעשה. 

מחשבות על שפיטה מציע נקודות מבט מגוונות ביחס לפרקטיקה של השפיטה ולאתגרים שהיא מציבה, בכל הנוגע לחתירה לצדק במשפט. בין השאר, נבחנות בו שאלות הנוגעות להגינות ההליך השיפוטי, ליחס בין הכלל לחריג, לדרכי הכתיבה וההנמקה של פסקי דין, לחילוקי דעות שיפוטיים ולפרשנות. בכך הוא פותח צוהר לדילמות המיוחדות לעבודת השפיטה ולהתמודדות עמן.

דפנה ברק־ארז מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון משנת 2012. קודם לכן שימשה פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

1/1/1970
ידיעות ספריםדצמבר 2019עיון, יהדות352 עמ' מודפסים
דיגיטלי2544
מודפס5982.6
קולי2539
לקרוא משפטים בתנ"ך
ספר דיגיטלי
2544מקורי
ספר מודפס
5982.6מקורי מחיר מוטבע על הספר 118
ספר קולי
2539מקורי

מה ניתן ללמוד ממשפטו של נבות היזרעאלי על החובה לקיים הליך הוגן? מה מלמדת חלוקת המן במדבר על משטרי צנע ורגולציה כלכלית? והאם ההתערבות של שמשון עם הפלישתים חושפת סיפור של חוסר תום לב בדיני חוזים?

לקרוא משפטים בתנ"ך בוחן סוגיות משפטיות ודילמות ערכיות שעולות מן הטקסט המקראי עצמו ומתמודד איתן בראי המשפט בן זמננו. מהי התשובה המשפטית העכשווית לסוגיה? במה היא שונה מן התשובה שהעניקו לה בימים ההם ובמה היא דומה? ומה ניתן ללמוד מכך? על שאלות מסוג זה מנסה הספר להשיב.

נקודת המוצא לדיון היא עמדתו של המשפט הנוהג היום כלפי הנושאים הנבחנים − בראש ובראשונה של המשפט הישראלי, אך לעתים גם זו של שיטות משפט אחרות. שאלות אלה מקבלות משנה חשיבות על רקע מקומו של התנ"ך בצמיחת הזהות הישראלית החדשה.

"לקרוא משפטים בתנ"ך" הוא הזמנה לחשוב מחדש על דילמות משפטיות, על מוסר, על חברה ועל התנ"ך.

דפנה ברק־ארז מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון. קודם לכן שימשה פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. היא פרסמה מאמרים וספרים רבים, בהם "חוקים וחיות אחרות − דת, מדינה ותרבות בראי חוקי החזיר" (2015).

ספר דיגיטלי
2544מקורי
ספר מודפס
5982.6מקורי מחיר מוטבע על הספר 118
ספר קולי
2539מקורי

מה ניתן ללמוד ממשפטו של נבות היזרעאלי על החובה לקיים הליך הוגן? מה מלמדת חלוקת המן במדבר על משטרי צנע ורגולציה כלכלית? והאם ההתערבות של שמשון עם הפלישתים חושפת סיפור של חוסר תום לב בדיני חוזים?

לקרוא משפטים בתנ"ך בוחן סוגיות משפטיות ודילמות ערכיות שעולות מן הטקסט המקראי עצמו ומתמודד איתן בראי המשפט בן זמננו. מהי התשובה המשפטית העכשווית לסוגיה? במה היא שונה מן התשובה שהעניקו לה בימים ההם ובמה היא דומה? ומה ניתן ללמוד מכך? על שאלות מסוג זה מנסה הספר להשיב.

נקודת המוצא לדיון היא עמדתו של המשפט הנוהג היום כלפי הנושאים הנבחנים − בראש ובראשונה של המשפט הישראלי, אך לעתים גם זו של שיטות משפט אחרות. שאלות אלה מקבלות משנה חשיבות על רקע מקומו של התנ"ך בצמיחת הזהות הישראלית החדשה.

"לקרוא משפטים בתנ"ך" הוא הזמנה לחשוב מחדש על דילמות משפטיות, על מוסר, על חברה ועל התנ"ך.

דפנה ברק־ארז מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון. קודם לכן שימשה פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. היא פרסמה מאמרים וספרים רבים, בהם "חוקים וחיות אחרות − דת, מדינה ותרבות בראי חוקי החזיר" (2015).

1/1/1970
דיגיטלי44
מודפס62.4
חוקים וחיות אחרות
ספר דיגיטלי
44
ספר מודפס
62.4 מחיר מוטבע על הספר 78

איסורי החזיר זכו למעמד מיוחד בהיסטוריה היהודית ובתרבות היהודית. יהודים ולא-יהודים ראו בהם סמל, ובשנותיה הראשונות של המדינה הם הוכנסו רשמית אל ספר החוקים הישראלי: בשנת 1956 חקקה הכנסת חוק המתיר לרשויות המקומיות לאסור או להגביל בתחומן גידול חזירים ואף החזקה או סחר של בשר חזיר. בשנת 1962 עלתה החקיקה בנושא מדרגה, ונחקק חוק האוסר באופן כללי על גידול חזירים והחזקתם, מלבד חריגים מעטים.
 
חוקים וחיות אחרות עוקב אחר סיפורם של חוקים אלה – ההתנגדות שהם עוררו, תהליך אימוצם ואכיפתם הלכה למעשה – מתוך הכרה בכך שהמחלוקות בנושא זה משמשות מפתח להבנת שינויי עומק בחברה הישראלית בשאלות של דת ומסורת, תרבות וזהות לאומית, והאיזונים הנדרשים בין אינטרסים ציבוריים לזכויות הפרט.
האם השחיקה שחלה בתמיכה הציבורית בחוקי החזיר מעידה על שינוי ביחסו של הציבור היהודי בישראל למקומה של הדת במדינה? באיזה אופן משתלב סיפורם של חוקי החזיר בהסדר ה"סטטוס קוו" ובשינויים המתחוללים בו? חוקים וחיות אחרות עוסק בשאלות אלה ואחרות, כשלעצמן ובהקשר הרחב יותר של דת, זהות ותרבות בישראל של היום.
דפנה ברק-ארז מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון. קודם לכן שימשה פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. פרסמה מאמרים וספרים רבים, בהם "אזרח-נתין-צרכן: משפט ושלטון במדינה משתנה" (2012). 

ספר דיגיטלי
44
ספר מודפס
62.4 מחיר מוטבע על הספר 78

איסורי החזיר זכו למעמד מיוחד בהיסטוריה היהודית ובתרבות היהודית. יהודים ולא-יהודים ראו בהם סמל, ובשנותיה הראשונות של המדינה הם הוכנסו רשמית אל ספר החוקים הישראלי: בשנת 1956 חקקה הכנסת חוק המתיר לרשויות המקומיות לאסור או להגביל בתחומן גידול חזירים ואף החזקה או סחר של בשר חזיר. בשנת 1962 עלתה החקיקה בנושא מדרגה, ונחקק חוק האוסר באופן כללי על גידול חזירים והחזקתם, מלבד חריגים מעטים.
 
חוקים וחיות אחרות עוקב אחר סיפורם של חוקים אלה – ההתנגדות שהם עוררו, תהליך אימוצם ואכיפתם הלכה למעשה – מתוך הכרה בכך שהמחלוקות בנושא זה משמשות מפתח להבנת שינויי עומק בחברה הישראלית בשאלות של דת ומסורת, תרבות וזהות לאומית, והאיזונים הנדרשים בין אינטרסים ציבוריים לזכויות הפרט.
האם השחיקה שחלה בתמיכה הציבורית בחוקי החזיר מעידה על שינוי ביחסו של הציבור היהודי בישראל למקומה של הדת במדינה? באיזה אופן משתלב סיפורם של חוקי החזיר בהסדר ה"סטטוס קוו" ובשינויים המתחוללים בו? חוקים וחיות אחרות עוסק בשאלות אלה ואחרות, כשלעצמן ובהקשר הרחב יותר של דת, זהות ותרבות בישראל של היום.
דפנה ברק-ארז מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון. קודם לכן שימשה פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. פרסמה מאמרים וספרים רבים, בהם "אזרח-נתין-צרכן: משפט ושלטון במדינה משתנה" (2012). 

1/1/1970
דיגיטלי2837
אזרח-נתין-צרכן
ספר דיגיטלי
2837מקורי

במדינה המודרנית, ובכלל זה בישראל, דוללה השתתפותם של האזרחים בהחלטות השלטוניות במידה ניכרת. החלטות חשובות רבות אינן מתקבלות על ידי נבחרי הציבור, אלא על ידי בעלי תפקידים במערך הממשלתי, מי שמכונים לעתים "פקידים".

מציאות זו שוחקת את המושג אזרח, עד כדי הפיכתו לנתין, מי שכפוף לשלטון מבלי להיות שותף לו. במקביל, תהליכי ההפרטה מכפיפים את מערכת היחסים שבין האזרח לשלטון למערכת כלכלית שביסודה "תן וקח": הפעילות השלטונית צריכה להיות רווחית, או להפסיק להתקיים. מערכת היחסים שבין הפרט לשלטון הופכת את האזרח לצרכן של שירותים.

בספרה אזרח-נתין-צרכן מסמנת פרופסור דפנה ברק-ארז נקודת משבר בתפיסת הדמוקרטיה של המדינה המינהלית. בשפה ישירה ומדויקת מפזרת ברק־ארז את הערפל הביורוקרטי ובוחנת את משמעותה של האזרחות במדינת ישראל של היום, את מעמדם של האזרחים מול השלטון ואת זכויותיהם כשותפים להחלטות המשפיעות על חייהם.

הספר "אזרח-נתין-צרכן" עוסק בתהליכי השינוי שעברו על ישראל ובוחן את השלכותיהם על איכות חייהם של האזרחים - על היציבות הכלכלית והרווחה החברתית והסביבתית שהם נהנים מהן או חסרים אותן. הוא מבקש לעסוק בנושאים שנדחקים, במקרים רבים, מסדר היום של מדינה, שחייה הציבוריים עמוסים במחלוקות אידיאולוגיות סביב שאלות של ביטחון ושלום ויחסי דת ומדינה. מחלוקות אלה מאפילות לעיתים קרובות על סוגיות חשובות הנוגעות לשאר מערכות החיים שאינן זוכות לתשומת הלב הראויה.

הציפייה לצדק חברתי ולהגינות בחיים הציבוריים היא לא רק בעלת משמעות אידיאולוגית ואתית. מימושה תלוי בדפוסי פעולתן של מערכות השלטון ובהסדרה המשפטית שלהן. הספר אזרח-נתין-צרכן חושף את נקודות התורפה של מערכות השלטון ושל המשפט שחל עליהן, ומציע דרכים לתיקונן. עם תובנות אלה, הוא תובע מאיתנו לחזור ולהיות אזרחים במלוא מובן המילה.

דפנה ברק-ארז היא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ובעבר כיהנה כדיקאן הפקולטה. תחום מומחיותה הוא המשפט הציבורי ובמחקריה עסקה במכלול רחב של נושאים במשפט, חברה ומדיניות ציבורית. בחודש ינואר 2012 נבחרה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.

ספר דיגיטלי
2837מקורי

במדינה המודרנית, ובכלל זה בישראל, דוללה השתתפותם של האזרחים בהחלטות השלטוניות במידה ניכרת. החלטות חשובות רבות אינן מתקבלות על ידי נבחרי הציבור, אלא על ידי בעלי תפקידים במערך הממשלתי, מי שמכונים לעתים "פקידים".

מציאות זו שוחקת את המושג אזרח, עד כדי הפיכתו לנתין, מי שכפוף לשלטון מבלי להיות שותף לו. במקביל, תהליכי ההפרטה מכפיפים את מערכת היחסים שבין האזרח לשלטון למערכת כלכלית שביסודה "תן וקח": הפעילות השלטונית צריכה להיות רווחית, או להפסיק להתקיים. מערכת היחסים שבין הפרט לשלטון הופכת את האזרח לצרכן של שירותים.

בספרה אזרח-נתין-צרכן מסמנת פרופסור דפנה ברק-ארז נקודת משבר בתפיסת הדמוקרטיה של המדינה המינהלית. בשפה ישירה ומדויקת מפזרת ברק־ארז את הערפל הביורוקרטי ובוחנת את משמעותה של האזרחות במדינת ישראל של היום, את מעמדם של האזרחים מול השלטון ואת זכויותיהם כשותפים להחלטות המשפיעות על חייהם.

הספר "אזרח-נתין-צרכן" עוסק בתהליכי השינוי שעברו על ישראל ובוחן את השלכותיהם על איכות חייהם של האזרחים - על היציבות הכלכלית והרווחה החברתית והסביבתית שהם נהנים מהן או חסרים אותן. הוא מבקש לעסוק בנושאים שנדחקים, במקרים רבים, מסדר היום של מדינה, שחייה הציבוריים עמוסים במחלוקות אידיאולוגיות סביב שאלות של ביטחון ושלום ויחסי דת ומדינה. מחלוקות אלה מאפילות לעיתים קרובות על סוגיות חשובות הנוגעות לשאר מערכות החיים שאינן זוכות לתשומת הלב הראויה.

הציפייה לצדק חברתי ולהגינות בחיים הציבוריים היא לא רק בעלת משמעות אידיאולוגית ואתית. מימושה תלוי בדפוסי פעולתן של מערכות השלטון ובהסדרה המשפטית שלהן. הספר אזרח-נתין-צרכן חושף את נקודות התורפה של מערכות השלטון ושל המשפט שחל עליהן, ומציע דרכים לתיקונן. עם תובנות אלה, הוא תובע מאיתנו לחזור ולהיות אזרחים במלוא מובן המילה.

דפנה ברק-ארז היא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ובעבר כיהנה כדיקאן הפקולטה. תחום מומחיותה הוא המשפט הציבורי ובמחקריה עסקה במכלול רחב של נושאים במשפט, חברה ומדיניות ציבורית. בחודש ינואר 2012 נבחרה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.

1/1/1970
מודפס54.4
משפטי מפתח
ספר מודפס
54.4 מחיר מוטבע על הספר 68

בספר נבחנות שאלות יסוד במשפט הציבורי בישראל, באמצעות דיון ב״משפטי מפתח״ - תקדימים מרכזיים של בית המשפט העליון - שעיצבו את התשובות לשאלות אלה. נבחנים בו פסקי דין השופכים אור על הבסיס החוקתי של המשפט במדינת ישראל, ובו פסקי דין שהיתה להם תרומה לעיצוב החיים הציבוריים בה. בין השאר נידונים בספר מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות, חוקי היסוד והמהפכה החוקתית, שאלות של דת ומדינה, דיני חירום וטרור, זכויות אזרח (כדוגמת השוויון בפני החוק וחופש הביטוי) והשפיטה בעניינים פוליטיים, לצד סוגיות מרכזיות אחרות. הספר בוחן את חשיבותם של התקדימים השיפוטיים שנקבעו בנושאים אלה, הן מבחינת תוכניהם והן מבחינת השפעתם על החיים הציבוריים בישראל, תוך התייחסות לפער הקיים תמיד בין המשפט לבין המציאות.
 
דפנה ברק־ארז היא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. היא מתמחה בתחום המשפט הציבורי (משפט חוקתי ומנהלי). פרסמה ספרים וכן עשרות מאמרים בתחומי התמחותה, בארץ ובחו״ל.

ספר מודפס
54.4 מחיר מוטבע על הספר 68

בספר נבחנות שאלות יסוד במשפט הציבורי בישראל, באמצעות דיון ב״משפטי מפתח״ - תקדימים מרכזיים של בית המשפט העליון - שעיצבו את התשובות לשאלות אלה. נבחנים בו פסקי דין השופכים אור על הבסיס החוקתי של המשפט במדינת ישראל, ובו פסקי דין שהיתה להם תרומה לעיצוב החיים הציבוריים בה. בין השאר נידונים בספר מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות, חוקי היסוד והמהפכה החוקתית, שאלות של דת ומדינה, דיני חירום וטרור, זכויות אזרח (כדוגמת השוויון בפני החוק וחופש הביטוי) והשפיטה בעניינים פוליטיים, לצד סוגיות מרכזיות אחרות. הספר בוחן את חשיבותם של התקדימים השיפוטיים שנקבעו בנושאים אלה, הן מבחינת תוכניהם והן מבחינת השפעתם על החיים הציבוריים בישראל, תוך התייחסות לפער הקיים תמיד בין המשפט לבין המציאות.
 
דפנה ברק־ארז היא פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. היא מתמחה בתחום המשפט הציבורי (משפט חוקתי ומנהלי). פרסמה ספרים וכן עשרות מאמרים בתחומי התמחותה, בארץ ובחו״ל.

צפית ב-30 ביקורות מתוך 102