הביקורות של ליאן

האם המדיניות הציבורית המקובלת היום לשילוב חרדים בתעסוקה יעילה? מה עומד בדרכם של חרדים שרוצים להשתלב בשוק העבודה? במה נכון להשקיע — רק בתעסוקת הגברים או גם בתעסוקת הנשים? האם הדגש צריך להיות בהכשרה, בהכוון או בהשמה? 

למרות ההצלחות המרשימות בבניית פלטפורמות להכשרה ולהשמה, המגזר החרדי עודנו שרוי בעוני; השכר הממוצע והחציוני של העובדים החרדים עדיין נמוך ואינו מאפשר רווחה כלכלית וחברתית. שילוב החרדים בשוק העבודה הוא אפוא משימה לאומית מן המעלה הראשונה.

תכנית האב מנתחת את המדיניות הציבורית כלפי האוכלוסייה החרדית בשנים 2015-2003 בתחומי התעסוקה, החינוך, הצבא ותשלומי ההעברה; היא מציבה יעדי תעסוקה לעשור הקרוב, הכוללים, לראשונה, קידום תעסוקה איכותית לאוכלוסייה זו. התוצאה בטווח הארוך תהיה השוואת רמת ההכנסה של העובדים החרדים לזו של כלל העובדים במשק והמשך העלייה בשיעורי התעסוקה שלהם. אי־אפשר להפריז בתועלת הטמונה בכל אלו לחברה החרדית, למשק ולחברה הכללית.

מעבר לכביש או בשכונה סמוכה מתנהל לו כמו ביקום מקביל העולם החרדי. הקרבה הגיאוגרפית אינה מסייעת לתחושה שרבים שותפים לה, שמדובר בעולם ארכאי המתנהל בזמן עבר. ואכן, סולם הערכים של החרדי זר לתרבות המערבית והליכותיו אינן נהירות כלל לישראלי הפוגש בו ברשות הרבים.

מיהם החרדים? מדוע הם נמנעים מללמד את ילדיהם מתמטיקה ואנגלית? מהו טיב יחסם למדינה ולמוסדותיה? מה עומד מאחורי המחלוקת העזה המפלגת את הרחוב החרדי? כיצד הצליחה קבוצה קטנה יחסית בציבוריות הישראלית להפוך לבעלת כוח פוליטי כה מכריע? האם כל החרדים נדרשים ללמוד תורה מסביב לשעון? מהם השינויים המעמדיים שחוות נשות המגזר?

שחור כחול-לבן הוא מסמך ראשון מסוגו, המבקש לתרגם את השפה ואת עולם המושגים החרדי באופן שיסבר את אוזנו של כל ישראלי. הוא מתאר את כל קשת הגוונים החרדית, את מסלול החיים ואת מעגל השנה הייחודיים לקהילה, ופורש את האידיאולוגיה המכתיבה את אורח החיים הנוקשה. בנוסף, הספר דן באופן מקורי ועדכני בפוליטיקה החרדית ובמשברי ההנהגה, התרבות והכלכלה, כמו גם בהתפתחויות הדרמטיות של העשור האחרון המעצבות מחדש את דמותו של החרדי הישראלי.

ד"ר חיים זיכרמן, יליד שנת 1979 , הוא עורך דין מומחה למשפט ציבורי ואזרחי, מרצה למשפטים בקריה האקדמית אונו, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומכהן בוועדות שונות העוסקות במדיניות הממשלתית ביחס לחברה החרדית. את דרכו בעולם הישיבות החל בגיל שש-עשרה בישיבת בית מתתיהו בבני ברק, הנחשבת לאחת מישיבות העילית הליטאיות. כדובר שתי השפות – ה"חרדית" וה"ישראלית" – הוא בוחן לאורך השנים את החברה החרדית ואת התמורות הפוקדות אותה.

***הגרסה האלקטרונית אינה מכילה את מפתח האישיים***