מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:ליאור מזל

אריק גלסנר

מעדיף אפילו ארוחה גרועה על פני כתיבה, תומך נלהב באחרים המבצעים פעילות גופנית, מחזיק במגירה שלושה ספרים שזנח באמצע ושואף להוציא בכל עשור ספר על טראומת הכתיבה. אריק גלסנר ("מדוע איני כותב") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא אתה כתבת?
  • "סוף דבר" של יעקב שבתאי, שאני אוהב, אני חושב, יותר מאשר "זכרון דברים". הרבה גילאים בחיי קיבלו משמעות עודפת בגלל חיי אבי. כך היה בגיל 24 כשהגעתי למחצית חייו. כך היה בגיל 33 כשהגעתי לגיל בו התחתן. וכך יהיה, אני מניח, בגיל 48, כשאגיע לגיל בו הוא התאבד. אבל הרבה תאריכים בחיי גם נקשרו ביעקב שבתאי, שאיוויתי לי לאב ספרותי. כך היה זה לא כבר בגיל 43, אז פרסם שבתאי את "זכרון דברים". וכך, וביתר שאת, היה – גם כן לאחרונה - בגיל 42, שהוא הגיל בו נפתח "סוף דבר" באופן מצמרר כל כך ("בגיל 42, קצת אחרי סוכות, נפל על מאיר פחד המוות").
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • לפחות שלושה.
  • ספר שתיקח לאי בודד כדי לקרוא?
  • "בעל זבוב"? כך תהיה לי לפחות הנחמה שלא באתי עם חבורת נערים לאי.
  • האי הבודד הזה שאתה חולם עליו – איפה הוא בערך?
  • בלב לונדון, או אפילו בלב תל אביב, עם תקציב בלתי מוגבל, וכשהילדים כבר מסודרים ומביאים לי נכדים בקצב.
  • כשאתה תקוע בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • שום דבר לא עובד. אתה נידון לעבור את המטבוליזם הנפשי הזה בקצב שלו. ולפעמים הקצב נמשך שנים. ואני לא רוצה להמשיך את המטפורה ולהסביר למה זה דומה
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • כמו קופסת סיגריות. אין כאן מחשבה עמוקה: פשוט הפסקתי לעשן לפני חודש וחצי ואני מנצל את ההזדמנות ליהנות לפחות מגלגול המילים "קופסת סיגריות" על לשוני.
  • השלם את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • וואלה? דווקא לא תולש את שערותיי. יש קטע מצחיק מאד ב"Money" של מרטין איימיס – ספר גברי מאד ומצחיק מאד שאולי לכן, בגלל גבריותו, לא תורגם לעברית – שבו הגיבור פוגש את מרטין איימיס הסופר (כדמות בספר) ושומע שגם אביו היה סופר, הלא הוא קינגסלי איימיס. והגיבור רודף הבצע (כותרת הספר רומזת במעודן לשאיפותיו בחייו) מהרהר בקול: "אז הוא הכניס אותך לביזנס, הבנתי".
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • הכל יותר טוב מכתיבה. גם ארוחה רעה.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • למה החשיבה הדיכוטומית? אפשר לשלב. כמו בסרט "כתוב בעור".
  • באיזה שעות ומיקום אתה כותב הכי טוב?
  • בחמש הדקות הראשונות של הבוקר בצימר מפנק בצפון. מחכה בקוצר רוח לחזור סוף סוף אל שולחן הכתיבה!
  • קמפיין ל"פוקס" או "הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים – בא בחשבון?
  • האמת – לא, תודה.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורם?
  • כל עוד אני לא צריך לעבוד ולו דקה ורק מקבל תמלוגים? שיעשו מה שהם רוצים. ממילא המתנשאים – כמוני – יגידו שהספר היה הרבה יותר טוב.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה אתה חוזר ולמה?
  • אני מניח שלכל מסיבה אורגיאסטית מוצלחת ביוון הקדומה או לבכחנליה רומאית בינונית ומעלה. ובגלל המאמרים.
  • אתה יכול לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחר?
  • האמת? לא לחוץ על אף אחד.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • מותר שניים? יהושע קנז ומישל וולבק.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • על חיים של טייקונים כפי שהם באמת. כלומר, כותבים על זה, אבל בדרך כלל זה לא משרה אמינות.
  • כשיוצא לך ספר חדש, אתה באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרט).
  • חרדה. כתבתי על זה, בין היתר, את ספרי האחרון שלשמו התכנסתי כאן. וכך אוכל כל עשר שנים להוציא לאור ספר שיעסוק בכמה היה טראומתי להוציא את הספר הקודם.
  • אבל מה עם מקצוע? מה אתה הולך ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • אני רוצה להבין יותר במדעי המחשב לא על מנת לעבוד בזה (חלילה) אלא על מנת להבין את תקופתנו – שהמחשבים ממלאים בה תפקיד מרכזי - טוב יותר.
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • השעות שביליתי בכתיבת התשובות לשאלון המשעשע והשנון אך הארוך הזה.
  • כושר גופני – מה אתה עושה בקשר לזה?
  • כמו כולם – אני מאוד בעד ותומך בכל הכוח בעוסקים במלאכת הקודש.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל אתה מאפשר להם את זה?
  • האמת שאין. כמו שהמליצה פעם דוריס לסינג: מה שלא מושך אותי להמשיך לקרוא בו – אני מפסיק מיד ועובר לספר הבא.
  • אפשר סלפי? ברגע זה, כמו שאתה.
  • בטח. מהחזה ומעלה או שתרטש את הכרס.
עוד ראיונות עם סופרים