קתרין אן פורטר היתה סופרת אמריקנית. היא נולדה בטקסס ב-1890. אמה נפטרה כשהייתה בת שנתיים. בגיל חמש עשרה נישאה פורטר לג'ון הנרי קונץ, הראשון מבין ארבעה בעלים. בשנות העשרים שלה בילתה בין טקסס לשיקגו ועבדה בתור שחקנית, זמרת ולאחר מכן מזכירה. ב-1917, אחרי מאבק ממושך בשחפת, עבדה בתור כתבת במדורי החברה במגזין. כעבור שנתיים עברה להתגורר בגריניץ' וילג' בניו יורק, ושם החלה להתרכז ברצינות בכתיבת פרוזה. למרות הגלות שכפתה על עצמה, מביתה בדרום ומן התרבות של דרום ארצות הברית, בכתיבתה השתמשה פורטר במרחק כדי להשלים עם שורשיה. היא התפרנסה מכתיבה עיתונאית, ופרסמה את סיפורה הראשון במגזין "סנטרי". ב-1930 ראה אור ספרה הראשון Flowering Judas אוסף מופתי של סיפורים קצרים. רק כעבור כעשור פרסמה את ספרה השני, שלוש נובלות בשם "סוס חיוור, רוכב חיוור". ב-1944 פרסמה קובץ סיפורים נוסף, "המגדל הנטוי וסיפורים אחרים". הספר "ספינת השוטים" שראה אור ב-1962 הוא הרומן היחיד שכתבה. הוא עסק בחייהם של קבוצת מטיילים בינלאומית וזכה להצלחה מיידית. הרומן התבסס על ביקורה של הסופרת בגרמניה, כשלושים שנה לפני כן, ותקף את חולשתה של החברה שאפשרה את מלחמת העולם השנייה. מאז 1962 המעיטה פורטר לכתוב, אף שזכתה בפרס פוליצר על "כל הסיפורים" ב-1966. פורטר הלכה לעולמה ב-1980 והיא בת 90. היא האריכה לחיות אחרי רבים מבני זמנה והותירה אחריה קורפוס מצומצם אך רב עוצמה. כתיבתה המוקפדת והביקורת החריפה, שמתחה לא רק על בני זמנה, אלא על החברה האנושית בכללותה העניקו לה מקום של כבוד בתור אחד הקולות המרכזיים בספרות האמריקנית של המאה ה-20.