כשנפטר הרודן הזקן חאפז אל אסד, ובנו בשאר תפס את כיסאו, קיוו הסורים כי היורש, רופא עיניים ואיש מחשבים נלהב, יפתח את בתי הכלא של המדינה ויוליך את ארצם למחוזות של חירות וקִדמה. תוחלתם נכזבה. הצהרות הפתיחה המבטיחות הוחלפו במשטר דמים ופחד. הבן התעלה על אביו.
בספר המרד בסוריה פורש פואד עג'מי יריעה היסטורית רחבה ומפורטת ומתאר כיצד במשך עשרות שנים השתלטה שושלת אסד, בסיועם של ברוני המודיעין וברוני שירותי הביטחון, על המדינה ושיתקה את כל אזרחיה. אך הסורים הנאנקים התקוממו ובישרו לשליטם העריץ כי אינם מוכנים עוד לחיות במשטר של אימים ופחד, כפי שאבותיהם חיו ונרמסו במשטרו של אביו המייסד הנורא של השושלת.
הספר מגולל את פרקי ההתקוממות, את רצונותיהם ושאיפותיהם של העומדים בראשה, ואף משרטט כמה תרחישים אפשריים להתפתחויות במדינה השכנה לנו מצפון.
פואד עג'מי (1945) הוא פרופסור וסופר אמריקאי ממוצא לבנוני שיעי, הכותב בעיקר על נושאים הקשורים למזרח התיכון ולאיסלאם. עג'מי הגיע עם משפחתו לארצות הברית מלבנון לפני שמלאו לו שש-עשרה שנים. הוא למד מדעי המדינה בפרינסטון, ושם התפרסם בזכות תמיכתו הגורפת בעצמאות פלשתינית. כיום הוא עומד בראש המרכז ללימודים בינלאומיים מתקדמים באוניברסיטת ג'ון הופקינס. עג'מי היה היועץ של מזכירת המדינה קונדוליסה רייס. הוא עיתונאי פורה ומרבה להופיע בכלי התקשורת השונים, בעיקר בסוגיות המזרח התיכון. בשנים האחרונות התעוררה סביב תמיכתו החד-משמעית במלחמה בעיראק מחלוקת עזה. ספרו 'האימאם הנעלם' (עם עובד 2006) דן בשורשי האיסלאם השיעי ובהתפתחותו ו'ארמון החלומות של הערבים' (עם עובד 2000) הוא סיפורן של קבוצות אינטלקטואלים שביקשו לעצב חזון חדש לתרבות וללאומיות הערבית בעולם המודרני. 'המרד בסוריה' (עם עובד 2013) מגולל את פרקי ההתקוממות, את רצונותיהם ושאיפותיהם של העומדים בראשה, ואף משרטט כמה תרחישים אפשריים להתפתחויות במדינה השכנה לנו מצפון.