צ'סלב מילוש
טקסס
חָזַרְתִּי מִטֶּקְסָס.
קָרָאתִי שָׁם שִׁירִים.
בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא מְשַׁלְּמִים טוֹב כְּמוֹ בְּאַמֶרִיקָה בַּעֲבוּר קְרִיאַת שִׁירִים.
לְצַד חֲתִימָתִי רָשַׁמְתִּי אֶת הַסִּפְרָה 2000.
הַזִּקְנָה נִדְבֶּקֶת לָרַגְלַיִם כְּמוֹ זֶפֶת סְמִיכָה.
הַשֵּׂכֶל מִתְגּוֹנֵן, אַךְ פֵּרוּשׁ הַדָּבָר מוּדָעוּת.
וּמָה אֶעֱשֶׂה עִמָּהּ, לַחֲשׂף אוֹתָהּ בִּפְנֵי מִישֶׁהוּ?
הַטּוֹבָה בָּאִסְטְרָטֶגְיוֹת – לֹא לְהַגִּיד דָּבָר.
יָדַעְתִּי אֶת בֹּשֶת זֵכֶר הָאַשְׁלָיָה שֶׁל
הָאַהֲבָה, הַשִּׂנְאָה, הַצִּפִּיָּה, הַשְּׁאַפְתָּנוּת.
וְיָכוֹל אֲנִי בְּקֹשִי לְהַאֲמִין,
שֶׁעָלָה בְּיָדִי לָשֵׂאת אֶת הַחַיִּים.
מתוך: "זה" 2000
מפולנית: דוד וינפלד
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
.jpg)
.jpg)
