הקדמה
לפני כמה שנים אמרתי בריאיון לעיתונות שאינני מתכוון לכתוב עוד ספרים (מלבד התשעה שפרסמתי עד אז) על הסכסוך הערבי־ציוני. כתבתי מספיק.
אך לאחרונה עלה בדעתי לקבץ כמה מאמרים — מאמרי עיתונות, מאמרים אקדמיים ואקדמיים למחצה שכולם עוסקים בהיבטים של הסכסוך ושרובם פורסמו באנגלית בשנים 1988-2016, ורבים מהם לא היו נגישים לקורא הישראלי בעברית. אני חושב שהם שופכים אור — מקצתם אור חדש — על רגעים חשובים בהיסטוריה של הסכסוך ואולי גם על התפתחות ההבנה שלי בעניין הסכסוך.
מאמרי העיתונות, שרובם פורסמו בניו יורק טיימס ובגרדיאן של בריטניה, עוסקים בכישלון שיחות השלום בשנות התשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21 וכן באתגר הגרעין האיראני. לצערי, רוב הנושאים המטופלים עדיין עימנו ומעכירים את חיינו פה.
המאמרים ההיסטוריים, שמקצתם פורסמו בעיתונים, בכתבי עת או בספרים (על אלברט איינשטיין והציונות, חיים ויצמן והערבים, "טבח" [או טבח] טנטורה, דיר יאסין וקמפ דייוויד 2000), תורמים לדעתי להבנת פועלם של כמה אישים ושל אירועים חשובים בסכסוך הממושך.
חמישה מהמאמרים, שהם, למעשה, מסות בצורת ביקורות ספרים (וכולם פורסמו בניו ריפבליק, שבועון אמריקני שלצערי דעך אחרי שהפסקתי לפרסם בדפיו [בדיחה]), עוסקים בעבודותיהם ובטיבם של היסטוריונים בולטים של הסכסוך — אבי שליים, הלל כהן ואילן פפה — אבל גם שופכים אור על עשורים ראשונים וחשובים של הסכסוך עצמו, בייחוד בשנים 1947-1917.
לבסוף החלטתי שבקובץ יהיו שני מאמרים אישיים, שגם הם קשורים קשר הדוק לאירועים בסכסוך — האחד על פציעתי במלחמת ההתשה מול מצרים ב-1969 והאחר על ישיבתי בכלא 4 בשל סירובי לשרת בשטחים הכבושים בתקופת האנתפאדה הראשונה.
תודתי נתונה לכל העורכים של העיתונים, של כתבי העת ושל הספרים, שהמאמרים פורסמו בהם לראשונה, והם הסכימו שהמאמרים יופיעו בעברית. וכמובן, תודתי נתונה לאלי שאלתיאל, עורכי בהתמדה זה שני עשורים ויותר בהוצאת עם עובד, שאני חייב לו הרבה, הרבה מאוד.
.jpg)
