תעלומה במגדל השעון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תעלומה במגדל השעון

תעלומה במגדל השעון

4 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

ישי רון

ישי (אישי) רון רב הפעלים בן ה 45 הוא דיסגרף, כותב בשגיעות כתיב, לא יודע את לוח הכפל, ולא סיים את בית הספר התיכון עם תעודת בגרות. את שירותו הצבאי עשה ביחידת המסתערבים, דובדבן. לאחר מכן סיים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה בהצטיינות יתרה. כשאינו עוסק בכתיבת ספרים הוא גם הבעלים של חברה בינלאומית למוצרי תינוקות אותה הקימו הוא ואשתו, אלינור, במו ידיהם. בשנה שעברה פרסם את ספר הילדים ״האף של וינסנט״ אשר בימים אלה מעובד להצגה בתיאטרון ״גושן״. הוא מתגורר עם אשתו, שלושת ילדיו והכלבה מיקה בכפר סבא, נוהג לכתוב בעמידה בעודו מתקין בישולים במטבח, וישן בכל יום בין שתיים לארבע.

ראיון "ראש בראש"

תקציר

יִשַׁי (אִישִׁי) רוֹן לוֹקֵחַ אֶת הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים לְאַנְגְּלִיָּה, לְיָמֶיהָ שֶׁל הַמַּלְכָּה וִיקְטוֹרְיָה. בִּשְׂפָתוֹ הַמְּשֻׁבַּחַת הוּא מֵיטִיב לִרְקֹם עֲלִילָה מְרַתֶּקֶת שֶׁמַּתְחִילָה בְּיוֹם שֶׁבּוֹ שְׁעוֹן הַמִּגְדָּל הִפְסִיק לְפֶתַע לִפְעֹל וְהַשָּׁעָן הַמַּלְכוּתִי וְנֶכְדּוֹ אוליבר, הֻזְעֲקוּ לָאַרְמוֹן בַּאקִינְגְהַאם וְהִצְטַוּוּ עַל יְדֵי הַמַּלְכָּה לְתַקְּנוֹ מִיָּד כִּי לוֹנְדוֹן כֻּלָּהּ עָצְרָה מִלֶּכֶת.
הַאִם הִצְלִיחַ אַלְפְרֶד הַשָּׁעָן לְתַקֵּן אֶת שְׁעוֹן הַמִּגְדָּל?
מַדּוּעַ רִגֵּל הַלּוֹרְד אוֹז אַחֲרֵי הַשָּׁעָן הַמַּלְכוּתִי וְנֶכְדּוֹ, וְאֵיךְ קְשׁוּרָה חוֹחִית צְהֻבָּה אֲדֻמַּת צִיצִית לַתַּעֲלוּמָה בְּמִגְדַּל הַשָּׁעוֹן?
 
יִשַׁי (אִישִׁי) רוֹן חוֹזֵר עִם סֵפֶר חָדָשׁ וּמְרַתֵּק, אַחֲרֵי הַצְלָחַת "הַאַף שֶׁל וִינְסֶנְט" שֶׁאַף הָפַךְ לְהַצָּגַת יְלָדִים בְּתֵאַטְרוֹן גֹּשֶׁן, וְזָכָה לִהְיוֹת בִּרְשִׁימַת הַסְּפָרִים הַמֻּמְלָצִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ לְיַלְדֵי כִּתּוֹת ב'-ד', בִּשְׁנַת 2017.
יִשַׁי (אִישִׁי) רוֹן, יְלִיד הוֹד הַשָּׁרוֹן, אַבָּא שֶׁל אִילַי, יָהלִי וְרֹאִי וּבֶן זוּגָהּ שֶׁל אֵלִינוׁר. בַּעַל תֹּאַר רִאשׁוֹן בִּפְסִיכוֹלוֹגְיָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הַפְּתוּחָה וְהוּא וּבַת זוּגוֹ הֵם הַבְּעָלִים שֶׁל חֶבְרָה בֵּינְלְאֻמִּית בִּתְחוּם מוּצְרֵי הַתִּינוֹקוֹת. סִפְרוֹ לִילָדִים "הַאַף שֶׁל וִינְסֶנְט" (2016) לְיַלְדֵי בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי, רָאָה אוֹר בְּהוֹצָאַת רִמּוֹנִים. סִפְרוֹ הַשֵּׁנִי, סֵפֶר פְּרוֹזָה לִמְבֻגָּרִים, "אָפּוֹקָלִיפְּסָה שֶׁל חַג", רָאָה אוֹר בְּהוֹצָאַת גְּרָף (2018). זֶהוּ סִפְרוֹ הַשְּׁלִישִׁי.  

פרק ראשון

פֶּרֶק 1
 
שֶׁבּוֹ גֶ'ק מְחַלֵּק הֶחָלָב מֵבִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר, דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר מְגַלֶּה דָּבָר נוֹרָא, וְהַלּוֹרְד אוֹז מְמַהֵר אֶל הַמַּלְכָּה
 
גֶ'ק, מְחַלֵּק הֶחָלָב, עָצַר לְרֶגַע אֶת הָעֲגָלָה. גַּלְגַּלֵּי הָעֵץ הַגְּדוֹלִים חָרְקוּ, וּמְכַל הֶחָלָב הַגָּדוֹל הִתְנַדְנֵד מְעַט כַּאֲשֶׁר הַנּוֹזֵל הַלָּבָן שֶׁבְּתוֹכוֹ גָּעַשׁ וְקָצַף כְּנֶגֶד דָּפְנוֹתָיו. גֶ'ק מָחָה מֵעַל מִצְחוֹ אֶת אֶגְלֵי הַזֵּעָה שֶׁנִּצְנְצוּ כְּמוֹ יַהֲלוֹמִים קְטַנִּים בַּשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹנְדּוֹנִית שֶׁהֵאִירָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הֵיטִיבָה לְחַמֵּם. לְרֹאשׁוֹ חָבַשׁ כּוֹבַע מִצְחִיָּה עֲשׂוּי טְוִיד בְּצֶבַע אֲדָמָה, אֶת גּוּפוֹ עָטְפוּ מָתְנִיָּה חוּמָה וּמִתַּחְתֶּיהָ חֻלְצַת כַּפְתּוֹרִים לְבָנָה וַעֲנִיבָה, מִקְטֹרֶן, וּמִכְנָסַיִם חוּמִים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶחְגַּר סִינַר פַּסִּים. הוּא הִסְתַּכֵּל אֶל הָאֹפֶק, אֶל עֵבֶר אַרְמוֹן וֶּסְטְמִינְסְטֶר וְאֶל מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן, בָּחַן אֶת הָרְחוֹב, אֶת הַסּוּסִים שֶׁצָּעֲדוּ בִּמְהִירוּת וּמָשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם כִּרְכְּרוֹת נוֹסְעִים, נוֹפֵף לְשָׁלוֹם לִפְרֶדְרִיק הַסַּנְדְּלָר שֶׁזֶּה עַתָּה פָּתַח אֶת חֲנוּתוֹ, וְאָז פָּלַט אֲנָחָה גְּדוֹלָה. הָיְתָה לוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג מַהוּ הַדָּבָר. הוּא גֵּרֵד בְּעָרְפּוֹ וְגֵרֵשׁ זְבוּב טַרְדָן, וְאָז נִסָּה לַחְשֹׁב אִם קָרָא בָּעִתּוֹן שֶׁמִּלְחָמָה מְאַיֶּמֶת לִפְרֹץ. הוּא לֹא רָאָה מְהוּמוֹת בָּרְחוֹבוֹת, הוּא לֹא רָאָה שׁוֹטְרִים אוֹ חַיָּלִים מִתְרוֹצְצִים לְכָל עֵבֶר, וּבְכָל זֹאת מַשֶּׁהוּ טָרַד אֶת מְנוּחָתוֹ. לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר לְעַצְמוֹ לְרֶגַע אוֹ שְׁנַיִם, הֵיטִיב אֶת כּוֹבָעוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁלַף מִכִּיס מָתְנִיָּתוֹ הַחוּמָה אֶת שְׁעוֹן הַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁקִּבֵּל מֵאָבִיו לְרֶגֶל חֲתֻנָּתוֹ. הוּא פָּתַח אֶת מִכְסֵה הַמַּתֶּכֶת וְהִבִּיט בִּמְחוֹג הַשְּׁנִיּוֹת הַדַּיְקָן, בַּשְּׁנָתוֹת הַזְּעִירוֹת וּבַסְּפָרוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְשׁוּב הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ אֶל עֵבֶר אַרְמוֹן וֶּסְטְמִינְסְטֶר וּמִגְדַּל הַשָּׁעוֹן. הוּא נִעֵר אֶת שְׁעוֹן הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְקֵרֵב אוֹתוֹ אֶל אָזְנוֹ הַיְּמָנִית לְהַאֲזִין לְתִקְתּוּק הַמַּנְגָּנוֹן, וְאָז הִזְדַּקֵּף, יִשֵּׁר אֶת דַּשׁ הַמִּקְטֹרֶן וְֹשׁוּב הִבִּיט אֶל עֵבֶר מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן. הוּא כִּוֵּץ אֶת גַּבּוֹתָיו, צִמְצֵם אֶת עֵינָיו, וּלְשׁוֹנוֹ לִחֲכָה אֶת שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה. זֶה הָיָה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הֵבִין מָה לֹא בְּסֵדֶר בַּבֹּקֶר הַזֶּה. הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן, זֶה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֶחְמִיץ אַף לֹא דִּנְדּוּן אֶחָד, נָדַם וְלֹא הִשְׁמִיעַ אֶת צִלְצוּל הַשָּׁעָה שֶׁבַע. גֶ'ק, מְחַלֵּק הֶחָלָב, הֶחְזִיר בְּיָד רוֹעֶדֶת אֶת שְׁעוֹן הַשַּׁרְשֶׁרֶת אֶל כִּיס מָתְנִיָּתוֹ.
 
"מָה יִהְיֶה עַל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יִתְעוֹרְרוּ עַכְשָׁו בַּזְּמַן לָעֲבוֹדָה?" חָשַׁב.
 
"מָה יִקְרֶה לָעִיר לוֹנְדּוֹן לְלֹא שְׁעוֹן הַמִּגְדָּל, שֶׁלְּפִיו כֻּלָּם מְכַוְּנִים אֶת שְׁעוֹנֵיהֶם?"
*
 
הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁמוֹנֶה בְּדִיּוּק בְּבָקְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם שֵׁנִי כַּאֲשֶׁר דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר, מְנַהֵל בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי עַל שֵׁם פֶּטֶר הַגָּדוֹל, עָמַד בְּפֶתַח הַמּוֹסָד הַלִּמּוּדִי הַמְּכֻבָּד כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי אַחֲרוֹנֵי הַיְּלָדִים הַמְּאַחֲרִים וּלְהַקְשִׁיב לְתֵרוּצֵיהֶם הַמַּצְחִיקִים. הוּא כְּבָר רָאָה מֵרָחוֹק אֶת הֶנְרִי הַקָּטָן רָץ לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב, הוּא וַדַּאי יְסַפֵּר שֶׁסָּבָתוֹ חָלְתָה בְּשַׁחֶפֶת אוֹ שֶׁאִמּוֹ כָּרְעָה לָלֶדֶת אוֹ שֶׁלְּאָבִיו הַמְּשַׁמֵּשׁ סַוָּר בַּנָּמֵל נִתְפַּס הַבֹּקֶר הַגַּב וְלָכֵן אֵחַר. מִיָּד אַחֲרָיו הוּא רָאָה אֶת פְרֶדְרִיק אֲדֹם הַבְּלוֹרִית שֶׁתֵּרוּצָיו מְגֻוָּנִים כְּמוֹ סִפּוּרֵי אֶלֶף לַיְלָה וְלַיְלָה, פַּעַם מִתְנַפְּלִים עָלָיו שׁוֹדְדִים, פַּעַם אַחֶרֶת נִקְלָע לִשְׂרֵפָה גְּדוֹלָה. תָּמִיד אוֹתָם הַיְּלָדִים, אוֹתָם הַמְּאַחֲרִים, חָשַׁב דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר וְחִיֵּךְ לְעַצְמוֹ. כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר הוֹצִיא אֶת שְׁעוֹן הַכִּיס שֶׁלּוֹ. הָיָה זֶה שָׁעוֹן יְפֵהפֶה בַּעַל מִכְסֶה מֻזְהָב שֶׁחֻבַּר בְּשַׁרְשֶׁרֶת אֶל כִּיס חֲלִיפָתוֹ. הוּא פָּתַח אֶת הַמִּכְסֶה, הֵיטִיב אֶת מִשְׁקָפָיו הַצָּרִים וְהִבִּיט בַּשָּׁעָה, וְאָז הִכְּתָה בּוֹ הַהֲבָנָה כְּמוֹ בָּרָק בְּיוֹם סְעָרָה. הוּא לְרֶגַע הִתְבַּלְבֵּל, קֵרֵב אֶת הַשָּׁעוֹן הַמֻּזְהָב אֶל אָזְנוֹ רַק כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁהוּא פּוֹעֵל כָּרָאוּי, וְאָז בְּבֶהָלָה הִסְתַּכֵּל אֶל עֵבֶר הָאֹפֶק. הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְעֻנָּנִים, אַךְ לֹא נִרְאָה שֶׁעוֹמֵד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם. מֵעֵבֶר לְגַגּוֹת הַבָּתִּים וְלִנְהַר הַתֶּמְזָה הָרָחָב נִצַּב אַרְמוֹן וֶּסְטְמִינְסְטֶר וּלְיָדוֹ מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן. דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר שָׁב וְהִבִּיט בִּשְׁעוֹן הַכִּיס שֶׁלּוֹ, וּמִשָּׁם שׁוּב אֶל הַמִּגְדָל שֶׁבָּאֹפֶק, נִעֵר אֶת הַשָּׁעוֹן הַמֻּזְהָב כְּאִלּוּ הָיָה רַעֲשָׁן שֶׁל פָּעוֹטוֹת וְקֵרֵב אוֹתוֹ בַּשֵּׁנִית אֶל אָזְנוֹ. לְאַחַר שֶׁהָיָה בָּטוּחַ בִּמְאַת הָאֲחוּזִים שֶׁשְּׁעוֹן הַכִּיס שֶׁלּוֹ פּוֹעֵל כָּרָאוּי, נִפְעַר פִּיו בְּתַדְהֵמָה כַּאֲשֶׁר הֵבִין כִּי הַבֹּקֶר הַזֶּה, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר בְּדִיּוּק, וּפַעֲמוֹן מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן הַמְּפֻרְסָם לֹא צִלְצֵל.
 
"מָה יִהְיֶה עִם כָּל הַתַּלְמִידִים שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ בַּזְּמַן לַלִּמּוּדִים?" הוּא חָשַׁב.
 
"אֵיךְ יֵדְעוּ הַמּוֹרִים מָתַי לְסַיֵּם אֶת שִׁעוּרֵיהֶם?"
 
דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר לֹא הִמְתִּין לַמְּאַחֲרִים, הוּא הֵשִׁיב אֶת הַשָּׁעוֹן לְכִיס חֲלִיפָתוֹ וְרָץ לְדַוֵּחַ אֶת הַחֲדָשָׁה הַמַּרְעִישָׁה לִסְגַן הַמְּנַהֵל.
 
*
 
הַלּוֹרְד אוֹז הָיָה אָדָם נִרְגָּן. הוּא לֹא אָהַב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אַךְ בְּעִקָּר לֹא סָבַל אֶת חֶבְרָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים מַשְׂכִּילִים וַחֲכָמִים מִמֶּנּוּ. הוּא לֹא אָהַב אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּבִינִים בְּכָל הַמְּכוֹנוֹת הַמְּתֻחְכָּמוֹת הַמּוֹדֶרְנִיּוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ לָצוּץ כְּמוֹ פִּטְרִיּוֹת אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם. לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג אֵיךְ פּוֹעֵל הָאוֹטוֹמוֹבִּיל, אֵיךְ פּוֹעֲלִים הַשְּׁעוֹנִים, וְאֵיךְ מְפִיקִים אֶת הַדָּבָר הַמַּדְהִים הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא חַשְׁמַל. בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר יָשַׁב הַלּוֹרְד אוֹז בְּאוּלַם הַפַּרְלָמֶנְט הַבְּרִיטִי שֶׁבְּאַרְמוֹן וֶּסְטְמִינְסְטֶר וְהִסְתִּיר בְּכַף יָדוֹ פִּהוּק גָּדוֹל וּמְשֻׁעֲמָם. הָיָה זֶה דִּיּוּן אָרֹךְ וּמְיַגֵּעַ בְּעִנְיָנִים שֶׁל אוֹצַר הַמַּמְלָכָה, וְלַמְרוֹת שֶׁהַבֹּקֶר הֵחֵל עַל פִּי כָּל הַכְּלָלִים, וְלֹא הָיָה דָּבָר חָרִיג שֶׁהָיָה יָכוֹל לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד, מַשֶּׁהוּ בְּכָל זֹאת טָרַד אֶת מְנוּחָתוֹ, עוֹרֵר בּוֹ תְּחוּשָׁה קַלָּה שֶׁל חֹסֶר נוֹחוּת, כְּאִלּוּ הִבִּיט בִּתְמוּנָה שֶׁהַחֲלָקִים בָּהּ לֹא מְסֻדָּרִים בָּאֹפֶן הַנָּכוֹן. תְּחִלָּה הִתְקַשָּׁה לְהָנִיחַ אֶת אֶצְבָּעוֹ הַשְּׁמַנְמַנָּה עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר, הַנּוֹאֲמִים הָיוּ אוֹתָם נוֹאֲמִים, הַחֲלִיפוֹת אוֹתָן חֲלִיפוֹת, וְהַמִּלְמוּלִים סְבִיבוֹ נִשְׁמְעוּ לְאָזְנָיו בְּדִיּוּק אוֹתָם מִלְמוּלִים שֶׁאֲלֵיהֶם הָיָה רָגִיל בְּאוּלַם הַפַּרְלָמֶנְט, אַךְ תְּחוּשַׁת הָאִי־נוֹחוּת גָּבְרָה וְהָלְכָה. הוּא יִשֵּׁר אֶת עֲנִיבָתוֹ, שָׁלַף מִכִּיס הַמִּקְטֹרֶן מִמְחֶטֶת בַּד לְבָנָה וְנִגֵּב בָּהּ אֶת מִצְחוֹ הַגָּבוֹהַּ, הֶעֱבִיר אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת עַל עָרְפּוֹ וּמֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו הַבּוֹלְטוֹת, וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה כֵן הָיָה בָּרוּר לַלּוֹרְד אוֹז מַהוּ הַדָּבָר שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ אֶת שַׁלְוַת הַבֹּקֶר. הוּא מִהֵר לְהַבִּיט בִּשְׁעוֹן הַכִּיס הַמֻּזְהָב וְהַיּוּקְרָתִי שֶׁלּוֹ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֶחְסִיר שְׁנִיָּה וְגַם לֹא נָהַג לְמַהֵר, שָׁעוֹן מְדֻיָּק כִּמְעַט כְּמוֹ שְׁעוֹן הַמִּגְדָּל הַמְּפֻרְסָם, וּלְאַחַר שֶׁוִּדֵּא שֶׁהַשָּׁעוֹן שֶׁלּוֹ מַמְשִׁיךְ לִמְדֹּד אֶת הַזְּמַן, וְאַף שָׁאַל אֶת לוֹרְד בִּין הַקָּשִׁישׁ שֶׁיָּשַׁב עַל הַסַּפְסָל לְיָדוֹ לַשָּׁעָה הַמְּדֻיֶּקֶת, יָדַע הַלּוֹרְד אוֹז בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת כִּי הַשָּׁעוֹן הַמְּפֻרְסָם בְּכָל לוֹנְדּוֹן, בְּכָל הַמַּמְלָכָה הַמְּאֻחֶדֶת וְאוּלַי אַף בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, לָרִאשׁוֹנָה מֵאָז הֵחֵל לְתַקְתֵּק לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ, הִפְסִיק לִפְעֹל.
 
מָה יַגִּידוּ אֶזְרְחֵי הַמְּדִינָה כַּאֲשֶׁר יָבִינוּ שֶׁהַשָּׁעוֹן הַמְּפֻרְסָם הִפְסִיק לַעֲבֹד? חָשַׁב הַלּוֹרְד אוֹז.
 
הוּא כְּבָר דִּמְיֵן בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֶת כָּל הַשַּׁגְרִירִים הַזָּרִים מַעֲבִירִים טֵלֶגְרָפִים לִמְדִינוֹתֵיהֶם, מְסַפְּרִים לָעִתּוֹנָאִים כִּי הַשָּׁעוֹן הַמְּפֻרְסָם בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ הִפְסִיק לַעֲבֹד.
 
מֵאַחַר שֶׁהַלּוֹרְד אוֹז הָיָה יוֹעֵץ הַמַּלְכָּה לְעִנְיָנִים מְיֻחָדִים וְקִלְקוּלוֹ שֶׁל שְׁעוֹן הַמִּגְדָּל הַמְּפֻרְסָם הוּא בְּהֶחְלֵט עִנְיָן מְיֻחָד, מִהֵר הַלּוֹרְד אוֹז לְאַרְמוֹן בָּקִינְגְהָאם כְּדֵי לְסַפֵּר לַמַּלְכָּה אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַנּוֹרָאָה.

ישי רון

ישי (אישי) רון רב הפעלים בן ה 45 הוא דיסגרף, כותב בשגיעות כתיב, לא יודע את לוח הכפל, ולא סיים את בית הספר התיכון עם תעודת בגרות. את שירותו הצבאי עשה ביחידת המסתערבים, דובדבן. לאחר מכן סיים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה בהצטיינות יתרה. כשאינו עוסק בכתיבת ספרים הוא גם הבעלים של חברה בינלאומית למוצרי תינוקות אותה הקימו הוא ואשתו, אלינור, במו ידיהם. בשנה שעברה פרסם את ספר הילדים ״האף של וינסנט״ אשר בימים אלה מעובד להצגה בתיאטרון ״גושן״. הוא מתגורר עם אשתו, שלושת ילדיו והכלבה מיקה בכפר סבא, נוהג לכתוב בעמידה בעודו מתקין בישולים במטבח, וישן בכל יום בין שתיים לארבע.

ראיון "ראש בראש"
תעלומה במגדל השעון ישי רון
פֶּרֶק 1
 
שֶׁבּוֹ גֶ'ק מְחַלֵּק הֶחָלָב מֵבִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר, דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר מְגַלֶּה דָּבָר נוֹרָא, וְהַלּוֹרְד אוֹז מְמַהֵר אֶל הַמַּלְכָּה
 
גֶ'ק, מְחַלֵּק הֶחָלָב, עָצַר לְרֶגַע אֶת הָעֲגָלָה. גַּלְגַּלֵּי הָעֵץ הַגְּדוֹלִים חָרְקוּ, וּמְכַל הֶחָלָב הַגָּדוֹל הִתְנַדְנֵד מְעַט כַּאֲשֶׁר הַנּוֹזֵל הַלָּבָן שֶׁבְּתוֹכוֹ גָּעַשׁ וְקָצַף כְּנֶגֶד דָּפְנוֹתָיו. גֶ'ק מָחָה מֵעַל מִצְחוֹ אֶת אֶגְלֵי הַזֵּעָה שֶׁנִּצְנְצוּ כְּמוֹ יַהֲלוֹמִים קְטַנִּים בַּשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹנְדּוֹנִית שֶׁהֵאִירָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הֵיטִיבָה לְחַמֵּם. לְרֹאשׁוֹ חָבַשׁ כּוֹבַע מִצְחִיָּה עֲשׂוּי טְוִיד בְּצֶבַע אֲדָמָה, אֶת גּוּפוֹ עָטְפוּ מָתְנִיָּה חוּמָה וּמִתַּחְתֶּיהָ חֻלְצַת כַּפְתּוֹרִים לְבָנָה וַעֲנִיבָה, מִקְטֹרֶן, וּמִכְנָסַיִם חוּמִים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶחְגַּר סִינַר פַּסִּים. הוּא הִסְתַּכֵּל אֶל הָאֹפֶק, אֶל עֵבֶר אַרְמוֹן וֶּסְטְמִינְסְטֶר וְאֶל מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן, בָּחַן אֶת הָרְחוֹב, אֶת הַסּוּסִים שֶׁצָּעֲדוּ בִּמְהִירוּת וּמָשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם כִּרְכְּרוֹת נוֹסְעִים, נוֹפֵף לְשָׁלוֹם לִפְרֶדְרִיק הַסַּנְדְּלָר שֶׁזֶּה עַתָּה פָּתַח אֶת חֲנוּתוֹ, וְאָז פָּלַט אֲנָחָה גְּדוֹלָה. הָיְתָה לוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג מַהוּ הַדָּבָר. הוּא גֵּרֵד בְּעָרְפּוֹ וְגֵרֵשׁ זְבוּב טַרְדָן, וְאָז נִסָּה לַחְשֹׁב אִם קָרָא בָּעִתּוֹן שֶׁמִּלְחָמָה מְאַיֶּמֶת לִפְרֹץ. הוּא לֹא רָאָה מְהוּמוֹת בָּרְחוֹבוֹת, הוּא לֹא רָאָה שׁוֹטְרִים אוֹ חַיָּלִים מִתְרוֹצְצִים לְכָל עֵבֶר, וּבְכָל זֹאת מַשֶּׁהוּ טָרַד אֶת מְנוּחָתוֹ. לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר לְעַצְמוֹ לְרֶגַע אוֹ שְׁנַיִם, הֵיטִיב אֶת כּוֹבָעוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁלַף מִכִּיס מָתְנִיָּתוֹ הַחוּמָה אֶת שְׁעוֹן הַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁקִּבֵּל מֵאָבִיו לְרֶגֶל חֲתֻנָּתוֹ. הוּא פָּתַח אֶת מִכְסֵה הַמַּתֶּכֶת וְהִבִּיט בִּמְחוֹג הַשְּׁנִיּוֹת הַדַּיְקָן, בַּשְּׁנָתוֹת הַזְּעִירוֹת וּבַסְּפָרוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְשׁוּב הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ אֶל עֵבֶר אַרְמוֹן וֶּסְטְמִינְסְטֶר וּמִגְדַּל הַשָּׁעוֹן. הוּא נִעֵר אֶת שְׁעוֹן הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְקֵרֵב אוֹתוֹ אֶל אָזְנוֹ הַיְּמָנִית לְהַאֲזִין לְתִקְתּוּק הַמַּנְגָּנוֹן, וְאָז הִזְדַּקֵּף, יִשֵּׁר אֶת דַּשׁ הַמִּקְטֹרֶן וְֹשׁוּב הִבִּיט אֶל עֵבֶר מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן. הוּא כִּוֵּץ אֶת גַּבּוֹתָיו, צִמְצֵם אֶת עֵינָיו, וּלְשׁוֹנוֹ לִחֲכָה אֶת שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה. זֶה הָיָה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הֵבִין מָה לֹא בְּסֵדֶר בַּבֹּקֶר הַזֶּה. הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן, זֶה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֶחְמִיץ אַף לֹא דִּנְדּוּן אֶחָד, נָדַם וְלֹא הִשְׁמִיעַ אֶת צִלְצוּל הַשָּׁעָה שֶׁבַע. גֶ'ק, מְחַלֵּק הֶחָלָב, הֶחְזִיר בְּיָד רוֹעֶדֶת אֶת שְׁעוֹן הַשַּׁרְשֶׁרֶת אֶל כִּיס מָתְנִיָּתוֹ.
 
"מָה יִהְיֶה עַל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יִתְעוֹרְרוּ עַכְשָׁו בַּזְּמַן לָעֲבוֹדָה?" חָשַׁב.
 
"מָה יִקְרֶה לָעִיר לוֹנְדּוֹן לְלֹא שְׁעוֹן הַמִּגְדָּל, שֶׁלְּפִיו כֻּלָּם מְכַוְּנִים אֶת שְׁעוֹנֵיהֶם?"
*
 
הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁמוֹנֶה בְּדִיּוּק בְּבָקְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם שֵׁנִי כַּאֲשֶׁר דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר, מְנַהֵל בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי עַל שֵׁם פֶּטֶר הַגָּדוֹל, עָמַד בְּפֶתַח הַמּוֹסָד הַלִּמּוּדִי הַמְּכֻבָּד כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי אַחֲרוֹנֵי הַיְּלָדִים הַמְּאַחֲרִים וּלְהַקְשִׁיב לְתֵרוּצֵיהֶם הַמַּצְחִיקִים. הוּא כְּבָר רָאָה מֵרָחוֹק אֶת הֶנְרִי הַקָּטָן רָץ לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב, הוּא וַדַּאי יְסַפֵּר שֶׁסָּבָתוֹ חָלְתָה בְּשַׁחֶפֶת אוֹ שֶׁאִמּוֹ כָּרְעָה לָלֶדֶת אוֹ שֶׁלְּאָבִיו הַמְּשַׁמֵּשׁ סַוָּר בַּנָּמֵל נִתְפַּס הַבֹּקֶר הַגַּב וְלָכֵן אֵחַר. מִיָּד אַחֲרָיו הוּא רָאָה אֶת פְרֶדְרִיק אֲדֹם הַבְּלוֹרִית שֶׁתֵּרוּצָיו מְגֻוָּנִים כְּמוֹ סִפּוּרֵי אֶלֶף לַיְלָה וְלַיְלָה, פַּעַם מִתְנַפְּלִים עָלָיו שׁוֹדְדִים, פַּעַם אַחֶרֶת נִקְלָע לִשְׂרֵפָה גְּדוֹלָה. תָּמִיד אוֹתָם הַיְּלָדִים, אוֹתָם הַמְּאַחֲרִים, חָשַׁב דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר וְחִיֵּךְ לְעַצְמוֹ. כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר הוֹצִיא אֶת שְׁעוֹן הַכִּיס שֶׁלּוֹ. הָיָה זֶה שָׁעוֹן יְפֵהפֶה בַּעַל מִכְסֶה מֻזְהָב שֶׁחֻבַּר בְּשַׁרְשֶׁרֶת אֶל כִּיס חֲלִיפָתוֹ. הוּא פָּתַח אֶת הַמִּכְסֶה, הֵיטִיב אֶת מִשְׁקָפָיו הַצָּרִים וְהִבִּיט בַּשָּׁעָה, וְאָז הִכְּתָה בּוֹ הַהֲבָנָה כְּמוֹ בָּרָק בְּיוֹם סְעָרָה. הוּא לְרֶגַע הִתְבַּלְבֵּל, קֵרֵב אֶת הַשָּׁעוֹן הַמֻּזְהָב אֶל אָזְנוֹ רַק כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁהוּא פּוֹעֵל כָּרָאוּי, וְאָז בְּבֶהָלָה הִסְתַּכֵּל אֶל עֵבֶר הָאֹפֶק. הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְעֻנָּנִים, אַךְ לֹא נִרְאָה שֶׁעוֹמֵד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם. מֵעֵבֶר לְגַגּוֹת הַבָּתִּים וְלִנְהַר הַתֶּמְזָה הָרָחָב נִצַּב אַרְמוֹן וֶּסְטְמִינְסְטֶר וּלְיָדוֹ מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן. דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר שָׁב וְהִבִּיט בִּשְׁעוֹן הַכִּיס שֶׁלּוֹ, וּמִשָּׁם שׁוּב אֶל הַמִּגְדָל שֶׁבָּאֹפֶק, נִעֵר אֶת הַשָּׁעוֹן הַמֻּזְהָב כְּאִלּוּ הָיָה רַעֲשָׁן שֶׁל פָּעוֹטוֹת וְקֵרֵב אוֹתוֹ בַּשֵּׁנִית אֶל אָזְנוֹ. לְאַחַר שֶׁהָיָה בָּטוּחַ בִּמְאַת הָאֲחוּזִים שֶׁשְּׁעוֹן הַכִּיס שֶׁלּוֹ פּוֹעֵל כָּרָאוּי, נִפְעַר פִּיו בְּתַדְהֵמָה כַּאֲשֶׁר הֵבִין כִּי הַבֹּקֶר הַזֶּה, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר בְּדִיּוּק, וּפַעֲמוֹן מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן הַמְּפֻרְסָם לֹא צִלְצֵל.
 
"מָה יִהְיֶה עִם כָּל הַתַּלְמִידִים שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ בַּזְּמַן לַלִּמּוּדִים?" הוּא חָשַׁב.
 
"אֵיךְ יֵדְעוּ הַמּוֹרִים מָתַי לְסַיֵּם אֶת שִׁעוּרֵיהֶם?"
 
דּוֹקְטוֹר פַּרְקֶר לֹא הִמְתִּין לַמְּאַחֲרִים, הוּא הֵשִׁיב אֶת הַשָּׁעוֹן לְכִיס חֲלִיפָתוֹ וְרָץ לְדַוֵּחַ אֶת הַחֲדָשָׁה הַמַּרְעִישָׁה לִסְגַן הַמְּנַהֵל.
 
*
 
הַלּוֹרְד אוֹז הָיָה אָדָם נִרְגָּן. הוּא לֹא אָהַב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אַךְ בְּעִקָּר לֹא סָבַל אֶת חֶבְרָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים מַשְׂכִּילִים וַחֲכָמִים מִמֶּנּוּ. הוּא לֹא אָהַב אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּבִינִים בְּכָל הַמְּכוֹנוֹת הַמְּתֻחְכָּמוֹת הַמּוֹדֶרְנִיּוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ לָצוּץ כְּמוֹ פִּטְרִיּוֹת אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם. לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג אֵיךְ פּוֹעֵל הָאוֹטוֹמוֹבִּיל, אֵיךְ פּוֹעֲלִים הַשְּׁעוֹנִים, וְאֵיךְ מְפִיקִים אֶת הַדָּבָר הַמַּדְהִים הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא חַשְׁמַל. בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר יָשַׁב הַלּוֹרְד אוֹז בְּאוּלַם הַפַּרְלָמֶנְט הַבְּרִיטִי שֶׁבְּאַרְמוֹן וֶּסְטְמִינְסְטֶר וְהִסְתִּיר בְּכַף יָדוֹ פִּהוּק גָּדוֹל וּמְשֻׁעֲמָם. הָיָה זֶה דִּיּוּן אָרֹךְ וּמְיַגֵּעַ בְּעִנְיָנִים שֶׁל אוֹצַר הַמַּמְלָכָה, וְלַמְרוֹת שֶׁהַבֹּקֶר הֵחֵל עַל פִּי כָּל הַכְּלָלִים, וְלֹא הָיָה דָּבָר חָרִיג שֶׁהָיָה יָכוֹל לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד, מַשֶּׁהוּ בְּכָל זֹאת טָרַד אֶת מְנוּחָתוֹ, עוֹרֵר בּוֹ תְּחוּשָׁה קַלָּה שֶׁל חֹסֶר נוֹחוּת, כְּאִלּוּ הִבִּיט בִּתְמוּנָה שֶׁהַחֲלָקִים בָּהּ לֹא מְסֻדָּרִים בָּאֹפֶן הַנָּכוֹן. תְּחִלָּה הִתְקַשָּׁה לְהָנִיחַ אֶת אֶצְבָּעוֹ הַשְּׁמַנְמַנָּה עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר, הַנּוֹאֲמִים הָיוּ אוֹתָם נוֹאֲמִים, הַחֲלִיפוֹת אוֹתָן חֲלִיפוֹת, וְהַמִּלְמוּלִים סְבִיבוֹ נִשְׁמְעוּ לְאָזְנָיו בְּדִיּוּק אוֹתָם מִלְמוּלִים שֶׁאֲלֵיהֶם הָיָה רָגִיל בְּאוּלַם הַפַּרְלָמֶנְט, אַךְ תְּחוּשַׁת הָאִי־נוֹחוּת גָּבְרָה וְהָלְכָה. הוּא יִשֵּׁר אֶת עֲנִיבָתוֹ, שָׁלַף מִכִּיס הַמִּקְטֹרֶן מִמְחֶטֶת בַּד לְבָנָה וְנִגֵּב בָּהּ אֶת מִצְחוֹ הַגָּבוֹהַּ, הֶעֱבִיר אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת עַל עָרְפּוֹ וּמֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו הַבּוֹלְטוֹת, וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה כֵן הָיָה בָּרוּר לַלּוֹרְד אוֹז מַהוּ הַדָּבָר שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ אֶת שַׁלְוַת הַבֹּקֶר. הוּא מִהֵר לְהַבִּיט בִּשְׁעוֹן הַכִּיס הַמֻּזְהָב וְהַיּוּקְרָתִי שֶׁלּוֹ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֶחְסִיר שְׁנִיָּה וְגַם לֹא נָהַג לְמַהֵר, שָׁעוֹן מְדֻיָּק כִּמְעַט כְּמוֹ שְׁעוֹן הַמִּגְדָּל הַמְּפֻרְסָם, וּלְאַחַר שֶׁוִּדֵּא שֶׁהַשָּׁעוֹן שֶׁלּוֹ מַמְשִׁיךְ לִמְדֹּד אֶת הַזְּמַן, וְאַף שָׁאַל אֶת לוֹרְד בִּין הַקָּשִׁישׁ שֶׁיָּשַׁב עַל הַסַּפְסָל לְיָדוֹ לַשָּׁעָה הַמְּדֻיֶּקֶת, יָדַע הַלּוֹרְד אוֹז בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת כִּי הַשָּׁעוֹן הַמְּפֻרְסָם בְּכָל לוֹנְדּוֹן, בְּכָל הַמַּמְלָכָה הַמְּאֻחֶדֶת וְאוּלַי אַף בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, לָרִאשׁוֹנָה מֵאָז הֵחֵל לְתַקְתֵּק לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ, הִפְסִיק לִפְעֹל.
 
מָה יַגִּידוּ אֶזְרְחֵי הַמְּדִינָה כַּאֲשֶׁר יָבִינוּ שֶׁהַשָּׁעוֹן הַמְּפֻרְסָם הִפְסִיק לַעֲבֹד? חָשַׁב הַלּוֹרְד אוֹז.
 
הוּא כְּבָר דִּמְיֵן בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֶת כָּל הַשַּׁגְרִירִים הַזָּרִים מַעֲבִירִים טֵלֶגְרָפִים לִמְדִינוֹתֵיהֶם, מְסַפְּרִים לָעִתּוֹנָאִים כִּי הַשָּׁעוֹן הַמְּפֻרְסָם בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ הִפְסִיק לַעֲבֹד.
 
מֵאַחַר שֶׁהַלּוֹרְד אוֹז הָיָה יוֹעֵץ הַמַּלְכָּה לְעִנְיָנִים מְיֻחָדִים וְקִלְקוּלוֹ שֶׁל שְׁעוֹן הַמִּגְדָּל הַמְּפֻרְסָם הוּא בְּהֶחְלֵט עִנְיָן מְיֻחָד, מִהֵר הַלּוֹרְד אוֹז לְאַרְמוֹן בָּקִינְגְהָאם כְּדֵי לְסַפֵּר לַמַּלְכָּה אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַנּוֹרָאָה.