מדריך האוהבים לרומא

פרולוג

 

כל אדם אינו אלא גל העובר דרך החלל,

משתנה תדיר מרגע לרגע.

ניקולא טסלה

הרשו לי לספר לכם על רומא, רומא אהובתי, כה קדומה עד שמכנים אותה עיר הנצח, העיר שתמיד הייתה ותמיד תהיה. בטוחה בנפלאותה, בחשיבותה ובכבודה, היא אינה מבקשת לעצמה השוואה כלשהי - ולמרות זאת אני סבור שכמעט בלתי אפשרי שלא להשוות אותה.

לניו יורק, לפריז, ללונדון - לכל מטרופולין גדולה - יש כוח משיכה משלה שקשה מאוד להתכחש לו, אבל רומא אפופה כל כך בסיפורי קדושים וחוטאים, קדושים מעונים ומפלצות, אוהבים ולוחמים, שהיא מושכת אתכם אליה כמו בכוח המשיכה של כדור הארץ. אם תשתהו די זמן בין כיכרותיה ומצבות הזיכרון שלה תגלו שבעת ובעונה אחת אבדתם ונמצאתם, שאתם נסחפים בצעדה רבת ההוד של ההיסטוריה, נופלים בשבי יופייה המתפורר. רומא, שנבנתה מחלומות כבירים ומופרכים, מפרקת מכם את האשליה שהמציאות עוצבה בידי בני אדם מציאותיים. איש אינו נפרד ממנה בלא שהיא תחרוט בו סימן. בעומק ליבכם תמיד תאהבו אותה.

הקשיבו לה בקשב רב ותוכלו לשמוע את עמודיה מהמהמים כמו מיתרי נבל שעליהם פורטים אלה שהוקסמו ממנה לפניכם, ובהם קיסרים, אפיפיורים, רודנים, חולמים, מדענים, אומנים ואוהבים. הביטו במבט חוקר מעבר ליצירות המופת והפלאים ותגלו שאין בה אף לא מראה יומיומי אחד. כאן, אפילו תעלות הביוב יפהפיות.

זה המקום שבו מתעוררות תשוקות, מתלקחים חושים ואוהבים נופלים זה בזרועותיו של זה. נדמה שהכול מתגלה כבמעשה קסם, אבל אני אספר לכם מה באמת מתרחש.

איך אני יודע?

הייתי כאן מההתחלה.

הייתי כאן כשרומולוס הרג את רמוס.

הייתי כאן כשאוגוסטוס הלביש את העיר בשמלת שיש.

הייתי כאן כשפטרוס הקדוש מת כשראשו מטה בשם אהבתו את ישו.

הייתי כאן כשמיכלאנג׳לו נלחם באפיפיור בשם אהבתו את התקרה שלו.

הייתי כאן כשקריסטינה ויתרה על ממלכתה בשם אהבתה את אמונתה.

אני כאן עכשיו, ואהיה כאן הרבה אחרי שתעזבו.

על כרטיס הביקור שלי, אילו היה לי כזה, היה צריך להיות כתוב QUANTUM MECHANIC. מי מכם שזכה להשכלה בלימודים קלאסיים אולי ניחש את כוונתי. בעולם המודרני שכחו מקיומי כבר מזמן, אבל הקדמונים הכירו אותי כ־GENIUS LOCI - רוח המקום - שתפקידו לאתגר את תושבי המקום ולעורר בהם השראה. כמה מעמיתיי טוענים שהם הביאו את לאונרדו או את קארוואג׳ו לגבהים של ברק אומנותי. אני, לצערי, איני יכול לטעון כך. אני נע ונד בין מדרכות רומא וחומותיה, ואף כי נוכחותי אכן מדגישה את יופייה אין זה אלא תוצר לוואי של התמחותי שהיא, ותמיד הייתה, ניווט בנפתוליו המסתוריים של הלב. אני, אם לדייק, רוח אהבה.

בואו איתי, אם תרצו, והתבוננו בעבודתי.

צעד ראשון: נאסוף את השחקנים שלנו. תחנה ראשונה, מ