שְׁלֹשָׁה וְעוֹד אֶחָד הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ.
הָאֶחָד הַזֶּה הָיָה אֲנִי.
מִנַּיִן בָּאנוּ, וְאָנָה הָיוּ פָּנֵינוּ מוּעָדוֹת?
הַלְוַאי שֶׁיָּדַעְנוּ!
עֲבִיבִים וְרֻדִּים קִשְּׁטוּ אֶת הָרָקִיעַ.
בְּרִחוּק-מָה, נִרְאֲתָה אִשָּׁה כְּעוֹלָה בַּלֶּהָבוֹת –
שִׂמְלָתָהּ הַצְּהֻבָּה וְהָאֲרֻכָּה הִתְנוֹעֲעָה בָּרוּחַ.
אֶחָד מֵחֲבֵרַי אָחַז בְּאָזְנוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל בַּרְנָשׁ שֶׁעָבַר
וּשְׁאֵלוֹ כֵּיצַד נַגִּיעַ לָעִיר ר'.
אַחֲרֵי שֶׁפִּהֵק, אָמַר הַבַּרְנָשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְלוּ יָדַע,
לֹא הָיָה מְגַלֶּה לָנוּ אוֹ הָיָה מַפְנֶה אוֹתָנוּ לַכִּוּוּן הַלֹּא נָכוֹן.
עוֹרְבִים רַבִּים עָבְרוּ וְכִסּוּ כְּמַחֲצִית הָרָקִיעַ.
הָיוּ בִּצְבָעִים שׁוֹנִים: אֲדֻמִּים, יְרֻקִּים, צְחֹרִים וְעוֹד.
צִרְחוֹתֵיהֶם מִלְאוּ אֶת הָאָזְנַיִם!
חֲבֶרְתֵּנוּ הַתְּמִירָה נֶחְשְׁבָה צְעִירָה נִצְחִית
כִּי נִרְאֲתָה תָּמִיד כְּבַת עֶשְׂרִים.
חֲבֵרֵנוּ הָאַדְמוֹנִי יָדַע לְחַקּוֹת קוֹלוֹת דָּגִים שׁוֹנִים:
אִלְתִּית, כָּרִישׁ, דְּיוֹנוּן וְעוֹד.
רַעְיוֹן אֶחָד הִטְרִידַנִי שׁוּב וָשׁוּב.
בַּסּוֹף, גֵּרַשְׁתִּיו מֵרֹאשִׁי, כְּשֵׁם שֶׁמְּגָרְשִׁים זְבוּב!
הִבַּטְתִּי אֶל הָאֹפֶק הָרָחוֹק וְשַׁרְתִּי:
"הַבְּדִידוּת הִיא מוֹלַדְתִּי."
שָׁלֹשׁ שָׁנִים חָלְפוּ, וְטֶרֶם מָצָאנוּ אֶת הָעִיר ר'.
אָנוּ מוֹסִיפִים לְחַפְּשָׂהּ, אִם כִּי הִתְחַלְנוּ לְהַטִּיל סָפֵק
בְּעֶצֶם קִיּוּמָהּ.
