מסע בזמן עם אוגר

אבא שלי מת פעמיים. פעם אחת כשהיה בן 39, ופעם שנייה, ארבע שנים מאוחר יותר, כשהיה בן 12 (הוא עומד למות בפעם השלישית, עניין לא פשוט, אבל אין לי שליטה על זה).

בפעם הראשונה לא הייתי מעורב. בפעם השנייה ברור שכן, אבל בכלל לא הייתי מוצא את עצמי שם אלמלא ״מכונת הזמן״ שלו. אני יודע - נשמע כאילו אני מאשים אותו, ובאמת שאני לא, אבל... אתם כבר תבינו למה אני מתכוון.

אם הייתם שואלים אותי קודם, בטח הייתי אומר שמכונת זמן נראית כמו סוג של צוללת או אולי חללית. בכל מקרה, כמו משהו עם המון מתגים ולוחות ואורות, עשוי מברזל או משהו כזה, וגדול - זאת אומרת, ממש גדול, עם מדחפים ומאיצים וריאקטורים...

אבל למעשה, אני מסתכל על מחשב נייד וגיגית פח מחנות כלי בניין.

זאת מכונת הזמן של אבא שלי.

היא עומדת לשנות את העולם - פשוט ככה. טוב, לפחות את העולם שלי.