פתח דבר
ספר זה מיועד לכל מי שרואים עצמם מחנכים ילדים ובני נוער בשעה שהם עוסקים בפעילות גופנית – מורים לחינוך גופני במערכת החינוך, מדריכים במסגרות בלתי פורמליות של חוגי תנועה וספורט אחר-הצהריים ומדריכים במסגרות בלתי פורמליות שונות כמו תנועות נוער וחוגי טיולים הנעזרים בפעילות גופנית ובמשחק התנועתי כחלק מפעילותם.
מורים לחינוך גופני כותבים: "החינוך הגופני הוא המקצוע בה' הידיעה לגיבוש חברתי" (מורדי, מורה לחינוך גופני בחטיבת ביניים). "בשיעורי חינוך גופני יש הזדמנות לתהליכים חברתיים שאינם קיימים בשיעורים אחרים, שהם פרונטליים, וכל ילד יושב פסיבי בכיסאו" (איציק, מורה בבית-ספר יסודי). "למורה לחינוך גופני יש הזדמנות להכיר תהליכים חברתיים בכיתה ולהשפיע עליהם" (נאווה, מורה בחטיבה עליונה). "היחסים החברתיים בנבחרת יכולים להיות קרובים ועוינים מאוד. זה תלוי במאמן" (דודי, מאמן נבחרת הכדור-סל בבית-ספר). "שיעורי החינוך הגופני יכולים לפתח את יכולת השיפוט המוסרי של הילדים" (דנה, מורה בבית-ספר יסודי). "הילדים בחוג שלי, הבאים מבתי-ספר שונים, מצאו להם חברים קרובים בחוג למרות שהוא מתקיים רק פעמיים בשבוע ובכל פעם רק לשעה" (ולדימיר, מאמן קראטה).
השאלה שהספר מנסה לענות עליה היא: כיצד מטפחים את היחסים החברתיים-ערכיים במהלך הפעילות הגופנית? מטרות הספר הן ללוות את המחנכים במצבים שונים: בשעה שהם מנסים להגדיר לעצמם את מרחב אחריותם ליחסים החברתיים בכיתות ובקבוצות שהם מובילים; ברגעי התכנון והצבת המטרות החברתיות שהם רוצים להשיג; בזמן שהם רוצים לעקוב אחר אופיים של היחסים החברתיים בכל אחת מהקבוצות ובזמן קבלת החלטות לפני השיעורים ובמהלכם בדבר הפעילות המתאימה לילדים.
הספר בנוי מארבעה פרקים. שלושה מהם עוסקים בתהליכים חברתיים משמעותיים הקשורים זה לזה, וברביעי מוצגות תכניות מובנות לטיפוח יחסים חברתיים כפי שיושמו בבתי-הספר.
פרק א' עוסק בעמידה בכללים ובשמירה על הנורמות, שבלעדיהן לא קיים חינוך ערכי כלשהו ולא מתקיימת למידה חיובית משמעותית. הבחירה לשמור על הכללים היא הפעולה הראשונה שעושה הפרט כדי לשמור על החברה שבה הוא חי ולהיות שותף לקיומה התקין.
פרק ב' דן בנטילת אחריות אישית וחברתית, שניצבת בלבו של כל תהליך חברתי ומבוססת על בחירה ויוזמה של המשתתפים בתוך הסדר והמסגרת שיוצרים הכללים והנורמות.
פרק ג' עוסק בשיתוף פעולה ומתייחס לאיכות הקשר החברתי המתקיים בין חברי הכיתה (פירוט פרק ד' – ראו להלן).
סדר הפרקים אינו מקרי. היכולת לחנך לשיתוף פעולה מבוססת על שמירת הכללים, כיוון שהם מעניקים מסגרת ברורה, שווה לכול, שגבולות המותר והאסור בה ידועים ומוסכמים. רק מנקודה זו אפשר לעסוק באיכויות המוטוריות והחברתיות. כמו כן, שיתוף הפעולה מכיל בתוכו את היכולת ליטול אחריות פרטנית והדדית, אך יכולת זו אינה מובנת מאליה והילדים צריכים ללומדה לפני שהם לומדים לשתף פעולה.
רקע תיאורטי
כדי לממש את מטרות הספר בנוי כל פרק (חוץ מהרביעי) מארבעה תת-פרקים זהים. הראשון, הרקע תיאורטי, מגדיר מונחים, מציב בסיס תיאורטי לפרק ומפרט את הנימוקים לחשיבות ההתמודדות עם הנושא במהלך פעילות גופנית במסגרות לימודיות. השני, מטרות ההוראה ודרכי הוראה נבחרות, עוסק בכיוונים שאליהם צריך לשאוף ובכלים הבסיסיים שבעזרתם ניתן להגשים את השאיפות. השלישי מציג סיפורי מורים וניתוחם, כל סיפור מנקודות המבט של המשתתפים בו. סיפורים אלו הם למעשה תיאור אירועים ונכתבו על-ידי מורים לחינוך גופני בהשתלמויות שונות. הסיפורים מותאמים לתכנים בכל פרק, והם ממחישים עד כמה הנושא החברתי אקטואלי ובא לידי ביטוי בכל שיעור חינוך גופני. כאשר מתרחש האירוע עצמו, המורים מוצאים עצמם מגיבים ופותרים את הבעיה שנוצרה באופן זמני כמיטב יכולתם. אך הסיפורים האלו הם בדרך כלל רק קצה הקרחון של בעיה מורכבת יותר, החוזרת על עצמה בנסיבות ובאופנים שונים. התת-פרק הרביעי מציע דוגמות לפעילויות ולמשחקים הקשורים למטרות ההוראה שהוצגו קודם, ומטרתם להדגים את האופן שבו מתאימים פעילות מוכרת באופן המאפשר למורים להשיג יעדים שהם בוחרים.
פרק ד' מציע תכניות לטיפוח יחסים חברתיים ומציג חמש תכניות שונות, שכולן עוסקות בטיפוח יחסים חברתיים בשיעורי חינוך גופני. כל התכניות הללו נוסו ועוצבו בשטח ונועדו לשרת, כנקודת פתיחה, את המורים המעוניינים ליישם תכנית מובנית מן המוכן, עם ההתאמות הדרושות לסביבה החינוכית שלהם.
כדי להקל על הקריאה והיישום של התכניות מוצגת כל אחת מהן בתבנית קבועה. לאחר הצגת "תעודת הזהות" של התכנית מובאות המחשבות שעומדות ביסודה של כל תכנית תוך הפניה למקורות, כדי לאפשר למעוניינים העמקה בהן. פרק העקרונות, שעליהם מתבססת התכנית, מדגיש את תפיסת העולם של מעצביה, והחלקים המעשיים כוללים פירוט ההכנות המקדימות לפני הפעלת התכנית, הכנת הלומדים לקראתה ודוגמות ליישומה.
אנו תקווה שהספר יתרום להעמקת ההבנה של היחסים החברתיים במהלך פעילות גופנית ובעקבותיה – להרחבת העשייה המכוונת לטיפוחם.
המחברות
