צריך לקיים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

עדי וולפסון

עדי וולפסון (נולד ב-19 באוגוסט 1971) הוא משורר, פרופסור להנדסה כימית ופעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל. בשנת 2017 זכה בתואר יקיר באר שבע ובפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול. וולפסון מייעץ לעיריית באר שבע בנושאי סביבה וקיימות, ושותף לפרויקטים סביבתיים רבים בעיר באר שבע.

הוא כותב טור דעה קבוע בנושא קיימות במדור כלכלה וסביבה באתר ynet, ואף מתראיין ומפרסם מאמרים ודעות בתחום באמצעי התקשורת השונים. על פעילותו בתחום הקיימות הוא זכה במקום שני בפרס פראט לתקשורת סביבתית ארצית בשנת 2009 ובאות הגלובוס הירוק למתנדב בשנת 2014.

וולפסון פרסם עד כה שישה ספרי שירה ושירים במגוון כתבי עת ספרותיים כגון עיתון 77, הליקון, שבו ועוד. שיריו תורגמו לשפות רבות, וספרו אֲנִי אַבָּא שלך תורגם במלואו לאנגלית ופורסם בהוצאה אמריקאית. 

פרסים והוקרה
1999- זכה בפרס הקרן על שם רון אדלר מטעם אוניברסיטת חיפה.
1999- זכה בפרס לפרסום ספר שירה בסדרת "מפתנים" מטעם המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
2017- זכה בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול.
2017- זכה גם בתואר יקיר באר שבע.
2021- זכה בפרס גרדנר סימון לשירה עברית לזכרה של רעיית הנשיא הגב' נחמה ריבלין.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/59nrw9pk

תקציר

העולם שבו אנו חיים הוא תוצר של התפתחויות ושינויים רבים. תהליכים אבולוציוניים של חומר ואנרגיה שינו את הסביבה הטבעית, ומהפכות אנושיות הרחיקו את האדם מהטבע ושינו את היחסים ביניהם. תהליכים אלה, ובראשם העיור והתיעוש, גרמו גם לשחיקה של משאבי הטבע, לזיהום האוויר, הקרקע והמים, לצמצום המגוון הביולוגי ולשינויים באקלים. כל אלה מאיימים על עתידה של האנושות כפי שאנו מכירים אותה, ומעמידים בסכנה את הטבע כולו. לאחר שנים של אדישות הגענו לנקודה שבה לא נוכל להתעלם יותר מהנעשה סביבנו, ועלינו להתמודד עם שאלות קשות ועם אתגרים מורכבים.
צריך לקיים סוקר את התמורות שחלו ביחסים הקיימים משחר האנושות בין האדם לבין הסביבה, ומציג את המושגים הבסיסיים ואת המודלים המרכזיים בתחום איכות הסביבה. הספר מציע גישה חדשנית, שבוחנת את שינוי הערך הסביבתי, החברתי והכלכלי של התהליכים שאנו מבצעים ושל המוצרים והשירותים שאנחנו מייצרים וצורכים, וקורא לכל אחת ואחד לקחת אחריות ולהוביל שינוי.

פרק ראשון

הקדמה
מתי בפעם האחרונה שאלת בקול רם, או בינך לבין עצמך, ״מה יוצא לי מזה?״ ודאי גם יצא לך לא פעם לשאול ״מה אני מרוויח/ה?״, או ״כמה זה שווה?״ התשובה לשאלות הללו קשורה לרוב לרווח כספי, והציניקנים שבינינו נוהגים למתוח ביקורת על כל מי שמחפש רווחים כלכליים. אבל מה באשר למי שמחפש גם רווחה, הנאה או אושר, לו, לקרובים לו ואפילו לאנשים שהוא לא מכיר?
השאלה הפשוטה והכל־כך נפוצה ״מה יוצא לי מזה?״ הפכה לאחד מהסמלים המרכזיים להידרדרות הערכית של החברה האנושית ולמירוץ של כולנו אחרי רווח בכלל ורווח כלכלי בפרט. אבל אותה השאלה, שמסמלת כיום ערכים שליליים, יכולה להפוך לכוח שמניע לפעולה ושדוחף לשינוי רחב היקף.
כדי לענות על השאלה ״מה יוצא לי מזה?״ צריך לבחון מחדש את אמות המידה שלנו, כפרטים וכחברה, את המינון של המרכיבים השונים בחיים שלנו ואת האיזון ביניהם. המרכיב הראשון הוא הממד האנושי, שכולל את האדם, המשפחה, הקהילה המקומית והחברה, לרבות הדורות הבאים. המרכיב השני הוא ממד המקום, שמתחיל מהבית, וממשיך דרך הרחוב, העיר והמדינה ועד לעולם הגדול. המרכיב השלישי והאחרון הוא ממד הזמן, שמחבר בין העבר, להווה ולעתיד. בתשובה לשאלה ״מה יוצא לי מזה?״ נוספים גם ערכים ורעיונות, שקשורים בהיבטים של סביבה, חברה וכלכלה. מאחורי כל אלה נמצאת המוטיבציה, שהיא המניע לכל פעולה שאנו מבצעים, והיא מניעה את השילוב שבין הראש (המידע, הידע והמחשבה), לבין הלב (רגשות ותחושות) ולבין היד (פעולה ועשייה).
השאלות הללו מעסיקות את החברה האנושית כבר שנים ארוכות. אולם בשנים האחרונות, עם הפרת האיזון ביחסים שבין האדם לבין הסביבה, הן משנות את טיבן ומחייבות אותנו לבחון את ההשפעה של הפעילות שלנו על הסביבה הטבעית והאנושית, למצוא תשובות ולהציע פתרונות. במילים אחרות, השאלות הללו מחייבות אותנו לשנות את דרכי החשיבה שבהן הורגלנו, להנמיך את האגו ולהגביר את האקו.
הספר שלפניכם סוקר את התמורות שעברו על הסביבה הטבעית והחברה האנושית משחר האנושות ועד ימינו, ואת המורכבות של יחסי הגומלין בין השתיים. הוא מציג גישה חדשנית, המבקשת לבחון מחדש את הערכים החברתיים, הסביבתיים והכלכליים שמניעים אותנו, ואת האיזון בין הממדים השונים שבהם אנו חיים ופועלים. הספר מציג את השינויים שעברו על המשאבים של חומר ואנרגיה לאורך התהליכים האבולוציוניים והמהפכות שהתרחשו מאז היווצרות היקום, לצד השינויים בדרך שבה בני האדם תופשים את הסביבה הטבעית. בהמשך, סוקר הספר גם את התפתחות התנועה הסביבתית והאידיאולוגיה שמאחוריה, תוך הצגת המודלים והמושגים הבסיסיים בתחום. כמו כן, הספר גם דן בנושא הערך — הסביבתי, החברתי והכלכלי — של תהליכי הייצור והצריכה של מוצרים ושירותים, והוא שואל כיצד אפשר למדוד את ההשפעה של התהליכים האלה על הסביבה הטבעית והאנושית. לסיכום, הספר קורא לעשות מעשה ולהוביל שינוי, ומציע גישה חדשה שבה כולנו נקראים לקחת אחריות ולשמור על הזכויות של הטבע ושל הדורות הבאים.

עדי וולפסון

עדי וולפסון (נולד ב-19 באוגוסט 1971) הוא משורר, פרופסור להנדסה כימית ופעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל. בשנת 2017 זכה בתואר יקיר באר שבע ובפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול. וולפסון מייעץ לעיריית באר שבע בנושאי סביבה וקיימות, ושותף לפרויקטים סביבתיים רבים בעיר באר שבע.

הוא כותב טור דעה קבוע בנושא קיימות במדור כלכלה וסביבה באתר ynet, ואף מתראיין ומפרסם מאמרים ודעות בתחום באמצעי התקשורת השונים. על פעילותו בתחום הקיימות הוא זכה במקום שני בפרס פראט לתקשורת סביבתית ארצית בשנת 2009 ובאות הגלובוס הירוק למתנדב בשנת 2014.

וולפסון פרסם עד כה שישה ספרי שירה ושירים במגוון כתבי עת ספרותיים כגון עיתון 77, הליקון, שבו ועוד. שיריו תורגמו לשפות רבות, וספרו אֲנִי אַבָּא שלך תורגם במלואו לאנגלית ופורסם בהוצאה אמריקאית. 

פרסים והוקרה
1999- זכה בפרס הקרן על שם רון אדלר מטעם אוניברסיטת חיפה.
1999- זכה בפרס לפרסום ספר שירה בסדרת "מפתנים" מטעם המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
2017- זכה בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול.
2017- זכה גם בתואר יקיר באר שבע.
2021- זכה בפרס גרדנר סימון לשירה עברית לזכרה של רעיית הנשיא הגב' נחמה ריבלין.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/59nrw9pk

עוד על הספר

צריך לקיים עדי וולפסון
הקדמה
מתי בפעם האחרונה שאלת בקול רם, או בינך לבין עצמך, ״מה יוצא לי מזה?״ ודאי גם יצא לך לא פעם לשאול ״מה אני מרוויח/ה?״, או ״כמה זה שווה?״ התשובה לשאלות הללו קשורה לרוב לרווח כספי, והציניקנים שבינינו נוהגים למתוח ביקורת על כל מי שמחפש רווחים כלכליים. אבל מה באשר למי שמחפש גם רווחה, הנאה או אושר, לו, לקרובים לו ואפילו לאנשים שהוא לא מכיר?
השאלה הפשוטה והכל־כך נפוצה ״מה יוצא לי מזה?״ הפכה לאחד מהסמלים המרכזיים להידרדרות הערכית של החברה האנושית ולמירוץ של כולנו אחרי רווח בכלל ורווח כלכלי בפרט. אבל אותה השאלה, שמסמלת כיום ערכים שליליים, יכולה להפוך לכוח שמניע לפעולה ושדוחף לשינוי רחב היקף.
כדי לענות על השאלה ״מה יוצא לי מזה?״ צריך לבחון מחדש את אמות המידה שלנו, כפרטים וכחברה, את המינון של המרכיבים השונים בחיים שלנו ואת האיזון ביניהם. המרכיב הראשון הוא הממד האנושי, שכולל את האדם, המשפחה, הקהילה המקומית והחברה, לרבות הדורות הבאים. המרכיב השני הוא ממד המקום, שמתחיל מהבית, וממשיך דרך הרחוב, העיר והמדינה ועד לעולם הגדול. המרכיב השלישי והאחרון הוא ממד הזמן, שמחבר בין העבר, להווה ולעתיד. בתשובה לשאלה ״מה יוצא לי מזה?״ נוספים גם ערכים ורעיונות, שקשורים בהיבטים של סביבה, חברה וכלכלה. מאחורי כל אלה נמצאת המוטיבציה, שהיא המניע לכל פעולה שאנו מבצעים, והיא מניעה את השילוב שבין הראש (המידע, הידע והמחשבה), לבין הלב (רגשות ותחושות) ולבין היד (פעולה ועשייה).
השאלות הללו מעסיקות את החברה האנושית כבר שנים ארוכות. אולם בשנים האחרונות, עם הפרת האיזון ביחסים שבין האדם לבין הסביבה, הן משנות את טיבן ומחייבות אותנו לבחון את ההשפעה של הפעילות שלנו על הסביבה הטבעית והאנושית, למצוא תשובות ולהציע פתרונות. במילים אחרות, השאלות הללו מחייבות אותנו לשנות את דרכי החשיבה שבהן הורגלנו, להנמיך את האגו ולהגביר את האקו.
הספר שלפניכם סוקר את התמורות שעברו על הסביבה הטבעית והחברה האנושית משחר האנושות ועד ימינו, ואת המורכבות של יחסי הגומלין בין השתיים. הוא מציג גישה חדשנית, המבקשת לבחון מחדש את הערכים החברתיים, הסביבתיים והכלכליים שמניעים אותנו, ואת האיזון בין הממדים השונים שבהם אנו חיים ופועלים. הספר מציג את השינויים שעברו על המשאבים של חומר ואנרגיה לאורך התהליכים האבולוציוניים והמהפכות שהתרחשו מאז היווצרות היקום, לצד השינויים בדרך שבה בני האדם תופשים את הסביבה הטבעית. בהמשך, סוקר הספר גם את התפתחות התנועה הסביבתית והאידיאולוגיה שמאחוריה, תוך הצגת המודלים והמושגים הבסיסיים בתחום. כמו כן, הספר גם דן בנושא הערך — הסביבתי, החברתי והכלכלי — של תהליכי הייצור והצריכה של מוצרים ושירותים, והוא שואל כיצד אפשר למדוד את ההשפעה של התהליכים האלה על הסביבה הטבעית והאנושית. לסיכום, הספר קורא לעשות מעשה ולהוביל שינוי, ומציע גישה חדשה שבה כולנו נקראים לקחת אחריות ולשמור על הזכויות של הטבע ושל הדורות הבאים.