ילדי המסילה

פֶּרֶק 1

 

הַהַתְחָלָה

 

בַּהַתְחָלָה הֵם לֹא הָיוּ יַלְדֵי מְסִלָּה. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֵם אֵי־פַּעַם חָשְׁבוּ עַל מְסִלּוֹת וְרַכָּבוֹת מִלְּבַד כְּעַל אֶמְצָעִי תַּחְבּוּרָה שֶׁנּוֹסְעִים בּוֹ לְמוֹפְעֵי קוֹסְמוּת אוֹ פַּנְטוֹמִימָה, לְגַנֵּי חַיּוֹת, לְמוּזֵאוֹן הַשַּׁעֲוָה שֶׁל מָדָאם טוּסוֹ. הֵם הָיוּ פָּשׁוּט יַלְדֵי פַּרְוָרִים רְגִילִים שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ עִם אֲבִיהֶם וְעִם אִמָּם בְּבַיִת פְּרָטִי רָגִיל, עִם חֲזִית לְבֵנִים אֲדֻמּוֹת, דֶּלֶת כְּנִיסָה עִם חַלּוֹן זְכוּכִית צִבְעוֹנִית, מִסְדְּרוֹן שֶׁנִּקְרָא גַּם מְבוֹאָה, חֲדַר רַחֲצָה עִם מַיִם זוֹרְמִים, חַמִּים וְקָרִים, פַּעֲמוֹנִים חַשְׁמַלִּיִּים, חַלּוֹנוֹת צָרְפָתִיִּים וַהֲמוֹן קִירוֹת לְבָנִים. בְּקִצּוּר, בַּיִת מוֹדֶרְנִי עִם כָּל הַנּוֹחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים מְתַוְּכֵי הַדִּירוֹת.

 

הֵם הָיוּ שְׁלוֹשָׁה. רוֹבֶּרְטָה הָיְתָה הַבְּכוֹרָה. כַּמּוּבָן, לְאִמָּהוֹת אַף פַּעַם אֵין יְלָדִים מָעֳדָפִים, אֲבָל אִלּוּ הָיָה לְאִמָּם יֶלֶד מָעֳדָף, יִתָּכֵן בְּהֶחְלֵט שֶׁהָיְתָה זוֹ רוֹבֶּרְטָה. הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי הָיָה פִּיטֶר, שֶׁחָלַם לִהְיוֹת נַהַג קַטָּר כְּשֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל. וְהַצְּעִירָה שֶׁבָּהֶם הָיְתָה פִילִיס, כָּל־כֻּלָּהּ כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת.

 

אִמָּא לֹא בִּזְבְּזָה אֶת זְמַנָּהּ בְּבִקּוּרִים מְשַׁעַמְמִים אֵצֶל גְּבָרוֹת מְשַׁעַמְמוֹת, וּבִישִׁיבָה מְשֻׁעֲמֶמֶת בַּבַּיִת בְּהַמְתָּנָה לְבִקּוּרִים שֶׁל גְּבָרוֹת מְשַׁעַמְמוֹת. כִּמְעַט תָּמִיד הָיְתָה זְמִינָה לִילָדֶיהָ, מוּכָנָה לְשַׂחֵק אִתָּם, לִקְרֹא לָהֶם וְלַעֲזֹר לָהֶם לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת. מִלְּבַד זֹאת, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר, נָהֲגָה לִכְתֹּב לְמַעֲנָם סִפּוּרִים שֶׁאוֹתָם קָרְאָה בְּאָזְנֵיהֶם לְאַחַר שְׁעַת הַתֵּה, וְתָמִיד חִבְּרָה שִׁירִים מַצְחִיקִים לִכְבוֹד יְמֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּהֶם וְאֵרוּעִים חֲשׁוּבִים אֲחֵרִים, כְּגוֹן: מַתַּן שֵׁמוֹת לַחֲתַלְתּוּלִים, שִׁפּוּץ וְרִהוּט בֵּית־הַבֻּבּוֹת, אוֹ הַפַּעַם הַהִיא כְּשֶׁהֵם הֶחְלִימוּ מֵחַזֶּרֶת.

 

לִשְׁלֹשֶת הַיְּלָדִים בְּנֵי הַמַּזָּל הָאֵלֶּה תָּמִיד הָיָה כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ: בְּגָדִים יָפִים, בַּיִת מְחֻמָּם, חֲדַר יְלָדִים מַקְסִים עִם טַפֶּט "אִמָּא אֲוָזָה" עַל הַקִּירוֹת וַהֲמוֹן צַעֲצוּעִים. הָיוּ לָהֶם מְטַפֶּלֶת נֶחְמָדָה וְעַלִּיזָה וְכֶלֶב שֶׁשְּׁמוֹ גֵ'יימְס, שֶׁהָיָה מַמָּשׁ־מַמָּשׁ שֶׁלָּהֶם. גַּם אַבָּא הָיָה לָהֶם, שֶׁהָיָה פָּשׁוּט מֻשְׁלָם - אַף פַּעַם לֹא כּוֹעֵס, תָּמִיד הוֹגֵן וְתָמִיד מוּכָן לְשַׂחֵק אִתָּם - כְּלוֹמַר, כְּשֶׁהוּא לֹא הָיָה מוּכָן לְשַׂחֵק אִתָּם, תָּמִיד הָיְתָה לוֹ סִבָּה מְעֻלָּה, וְהוּא תָּמִיד הִסְבִּיר אוֹתָהּ לַיְּלָדִים בְּצוּרָה כָּל כָּךְ מְעַנְיֶנֶת וּמְשַׁעֲשַׁעַת שֶׁהֵם יָדְעוּ בְּוַדָּאוּת שֶׁזֶּה רַק מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה.

 

וַדַּאי תַּחְשְׁבוּ שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים מְאוֹד. וְאָכֵן, הֵם הָיוּ מְאֻשָּׁרִים, אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ עַד כַּמָּה, עַד שֶׁחַיֵּיהֶם הַמֻּשְׁלָמִים בְּבֵית הַלְּבֵנִים הָאֲדֻמּוֹת תַּמּוּ וְהֵם נֶאֶלְצוּ לִחְיוֹת חַיִּים שׁוֹנִים לַחֲלוּטִין.

 

הַשִּׁנּוּי הַנּוֹרָא הִתְרַחֵשׁ בְּפִתְאוֹמִיּוּת.

 

פִּיטֶר חָגַג אֶת יוֹם הֻלַּדְתּוֹ הָעֲשִׂירִי. בֵּין הַמַּתָּנוֹת שֶׁקִּבֵּל הָיָה דֶּגֶם קַטָּר מֻשְׁלָם שֶׁעַל כְּמוֹתוֹ לֹא תָּעֵזּוּ אֲפִלּוּ לַחְלֹם. שְׁאַר הַמַּתָּנוֹת הָיוּ אַף הֵן מַקְסִימוֹת, אֲבָל הַקַּטָּר הָיָה הַמַּקְסִים שֶׁבָּהֶן.

 

קִסְמוֹ שֶׁל הַקַּטָּר נִמְשַׁךְ בִּמְלוֹא מֻשְׁלָמוּתוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים בְּדִיּוּק. וְאָז, אִם בִּגְלַל חֹסֶר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל פִּיטֶר, אִם בִּגְלַל הַכַּוָּנוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁל פִילִיס וְהַהִתְעַקְּשֻׁיּוֹת שֶׁלָּהּ, אוֹ מֵאֵיזוֹשֶׁהִי סִבָּה אַחֶרֶת, הִתְפּוֹצֵץ הַקַּטָּר פִּתְאוֹם בְּקוֹל נֶפֶץ אַדִּיר. גֵ'יימְס כָּל כָּךְ נִבְהַל, שֶׁבָּרַח מֵהַבַּיִת וְלֹא הֵעֵז לַחְזֹר בְּמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם. כָּל אַנְשֵׁי תֵּבַת נֹחַ שֶׁבִּקְרוֹן הַמַּשָּׂא נִשְׁבְּרוּ, אֲבָל שׁוּם דָּבָר אַחֵר לֹא נִפְגַּע מִלְּבַד הַקַּטָּר הַקָּטָן וְהַמִּסְכֵּן וְרִגְשׁוֹתָיו שֶׁל פִּיטֶר. הַבָּנוֹת אָמְרוּ שֶׁהוּא בָּכָה - אֲבָל, כַּמּוּבָן, בָּנִים בְּנֵי עֶשֶׂר לֹא בּוֹכִים, לֹא מְשַׁנֶּה עַד כַּמָּה נוֹרָאוֹת הַטְּרָגֶדְיוֹת הַמַּקְדִּירוֹת אֶת יְמֵיהֶם. הוּא אָמַר שֶׁעֵינָיו אֲדֻמּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻנָּן. זֶה הִתְגַּלָּה כֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְאַף שֶׁפִּיטֶר לֹא יָדַע זֹאת בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, לְמָחֳרָת הוּא חָלָה וְנִשְׁאַר בַּמִּטָּה. אִמָּא כְּבָר חָשְׁשָׁה שֶׁמָּא זוֹ חַצֶּבֶת, אֲבָל אָז, לְפֶתַע הוּא הִזְדַּקֵּף בַּמִּטָּה וְאָמַר, "אֲנִי שׂוֹנֵא דַּיְסָה, אֲנִי שׂוֹנֵא חֲלִיטַת שְׂעוֹרָה, אֲנִי שׂוֹנֵא לֶחֶם בְּחָלָב. אֲנִי רוֹצֶה לָקוּם וְלֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ אֲמִתִּי."

 

"מָה מִתְחַשֵּׁק לְךָ?" שָׁאֲלָה אִמָּא.

 

"פַּשְׁטִידַת יוֹנִים," אָמַר פִּיטֶר בִּלְהִיטוּת. "פַּשְׁטִידַת יוֹנִים גְּדוֹלָה. פַּשְׁטִידַת יוֹנִים גְּדוֹלָה מְאוֹד."