כושי בלאנטיס
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כושי בלאנטיס

כושי בלאנטיס

3 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

אייל עמית

שנת 2001 הוציא לאור את ספרו הראשון, "צבע בכחול וזרוק לים". ספרו השני יצא בשנת 2005, "כושי בלאנטיס". ספרו השלישי יצא לאור בשנת 2017 "וכתבתָּ". 

נושאים

תקציר

"סטופ! שים את הרגל על הברקס! אני כבר בן עשרים ותשע ונראה לי כאילו רק לפני חודשיים נולדתי. פתאום אני נשוי, משלם משכנתא, קם כל בוקר לאותה עבודה. החיים שלי פשוט טסים לי מול העיניים. אני מתחיל כבר להרגיש את זה. הקרחת, הכרס, הקמטים. העייפות הזו בעשר בלילה. הצילו! שמישהו יציל אותי! סטופ, כדור הארץ! בבקשה, עצור! אולי יש איזה רבי, או דוקטור או איזו מכשפה. אולי יש איזה קסם, לחש סודי, באר מים, פטריית רעל. אולי על קרקעית האוקיינוס, אולי על קליפת השמש. אני מוכן לעשות הכל, רק שמישהו יגיד לי איפה לחפש."
חברות ואהבת אמת, גורל וייעוד, מודעות וצירופי מקרים, שגרת חיים ומוות, סיפורו של עבד היי-טק.
 
אייל עמית, מהנדס אלקטרוניקה, עבד היי-טק לשעבר. כיום, בונה דיג'ים במרכז הדיג'רידו, עוסק בתסריטאות קולנוע, מספר סיפורים ונוהג בפולקסווגן. זהו ספרו השני. ספרו הראשון, 'צבע בכחול וזרוק לים', יצא לאור בשנת אלפיים ואחת.
יליד 74, נשוי+2, יליד גבעתיים, תושב פרדס חנה, אלרגי לקרדית האבק ומהנדס אלקטרוניקה לשעבר. מאז שעזב את עולם ההיטק הספיק לעבוד בנגריה, לצאת במופע מוסיקלי לילדים, לחרוש את המזרח, את דרום ומרכז אמריקה וגם קצת אפריקה. הקים את מוזה הוצאה לאור, כתב 3 ספרים, פתח את סטודיו נשימה-מעגלית: מקום לבניה ונגינה בדיג'רידו. בשנת 2012 יצא עם מופע סיפורים ייחודי שכבר הפך לקאלט! מופע מפתיע וקורע מצחוק מז'אנר ה-spoken stories. סיפורים אישיים, אמיתיים ובועטים, המוגשים מזווית שונה, מאוד לא צפויה ובעיקר מצחיקה, שתטיס אתכם בבעיטה לעולם הקולינארי של הודו, לטירוף של חיי הנישואין וההורות, למשבר גיל ה-40, לסדנאות בריאות הזויות, לעשן הסמיך באמסטרדם ועוד. טקסט חד, מושחז ובהגשה מוטרפת במיוחד! (במאי: יניב קלדרון).
לדף הפייסבוק של אייל עמית:
https://www.facebook.com/eyal.amit.show/

פרק ראשון

פרולוג
 
אם היתה לי אפשרות ללחוץ על הברקס קודם, הייתי עושה את זה. תאמינו לי, לא הייתי חושב פעמיים. הייתי עושה חרקה, קורע את הצמיגים, אם רק הייתי יודע איפה הדוושה, איך עוצרים את הדבר הזה. מיליארד בני אדם יושבים כולם בתוך אוטובוס עגול אחד. ששה מיליארד נוסעים ואף אחד לא יודע מי הנהג. אף אחד לא יודע אפילו לאן נוסעים ובטח לא איך עוצרים.
 
סטופ, כדור הארץ!
 
בחייך, עצור רק לרגע. תן רק כמה שניות להבין מה בדיוק קורה. היבשות נפרדות, הקרחונים נמסים, איים שוקעים, מינים שונים של בעלי חיים נכחדים, הנפט הולך ואוזל, היערות הולכים ומתחסלים.
 
עצור!
 
רק לרגע.
 
תן לקחת נשימה.
 
בקרוב ייגמר לנו החמצן. בקרוב תתייבש לנו הכינרת, בקרוב נתנגש כולנו בשמש.
 
סטופ! שים את הרגל על הברקס.
 
אני כבר בן עשרים ותשע ונראה לי כאילו רק לפני חודשיים נולדתי. פתאום אני נשוי, משלם משכנתא, קם כל בוקר לאותה עבודה. רגע, מה קורה פה? החיים שלי פשוט טסים לי מול העיניים. אני מתחיל כבר להרגיש את זה. הקרחת, הכרס, הקמטים. העייפות הזו בעשר בלילה.
 
הצילו! שמישהו יציל אותי!
 
בקרוב הפנסיה. בקרוב אני כבר בן שמונים, על כסא גלגלים באיזה בית-אבות, כשדייסה נוזלת לי מכל החורים.
 
סטופ, כדור הארץ!
 
בבקשה, עצור! לאן אתה טס? מה כל כך בוער? קיבינימט, שמישהו כבר ימצא את המעצורים. אולי יש איזה רבי, או דוקטור או איזו מכשפה. אולי יש איזה קסם, לחש סודי, באר מים, פטריית רעל. אולי על קרקעית האוקיינוס, אולי על קליפת השמש. אני מוכן לעשות הכל, רק שמישהו יגיד לי איפה לחפש.

אייל עמית

שנת 2001 הוציא לאור את ספרו הראשון, "צבע בכחול וזרוק לים". ספרו השני יצא בשנת 2005, "כושי בלאנטיס". ספרו השלישי יצא לאור בשנת 2017 "וכתבתָּ". 

עוד על הספר

נושאים

כושי בלאנטיס אייל עמית
פרולוג
 
אם היתה לי אפשרות ללחוץ על הברקס קודם, הייתי עושה את זה. תאמינו לי, לא הייתי חושב פעמיים. הייתי עושה חרקה, קורע את הצמיגים, אם רק הייתי יודע איפה הדוושה, איך עוצרים את הדבר הזה. מיליארד בני אדם יושבים כולם בתוך אוטובוס עגול אחד. ששה מיליארד נוסעים ואף אחד לא יודע מי הנהג. אף אחד לא יודע אפילו לאן נוסעים ובטח לא איך עוצרים.
 
סטופ, כדור הארץ!
 
בחייך, עצור רק לרגע. תן רק כמה שניות להבין מה בדיוק קורה. היבשות נפרדות, הקרחונים נמסים, איים שוקעים, מינים שונים של בעלי חיים נכחדים, הנפט הולך ואוזל, היערות הולכים ומתחסלים.
 
עצור!
 
רק לרגע.
 
תן לקחת נשימה.
 
בקרוב ייגמר לנו החמצן. בקרוב תתייבש לנו הכינרת, בקרוב נתנגש כולנו בשמש.
 
סטופ! שים את הרגל על הברקס.
 
אני כבר בן עשרים ותשע ונראה לי כאילו רק לפני חודשיים נולדתי. פתאום אני נשוי, משלם משכנתא, קם כל בוקר לאותה עבודה. רגע, מה קורה פה? החיים שלי פשוט טסים לי מול העיניים. אני מתחיל כבר להרגיש את זה. הקרחת, הכרס, הקמטים. העייפות הזו בעשר בלילה.
 
הצילו! שמישהו יציל אותי!
 
בקרוב הפנסיה. בקרוב אני כבר בן שמונים, על כסא גלגלים באיזה בית-אבות, כשדייסה נוזלת לי מכל החורים.
 
סטופ, כדור הארץ!
 
בבקשה, עצור! לאן אתה טס? מה כל כך בוער? קיבינימט, שמישהו כבר ימצא את המעצורים. אולי יש איזה רבי, או דוקטור או איזו מכשפה. אולי יש איזה קסם, לחש סודי, באר מים, פטריית רעל. אולי על קרקעית האוקיינוס, אולי על קליפת השמש. אני מוכן לעשות הכל, רק שמישהו יגיד לי איפה לחפש.