פֶּרֶק א
שֶׁבּוֹ שָׁרוֹן נוֹחֶתֶת בֶּעָבָר בְּתוֹךְ שַׂק
אִם אַתֶּם רוֹצִים לָדַעַת אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא עַכְשָׁיו, בּוֹאוּ לִשְׁכוּנַת רָמוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, סְעוּ לְבֵית־הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ שָׁרוֹן וַאֲנִי לוֹמְדִים, בַּקְּשׁוּ מֵהַמְּאַבְטֵחַ בַּשַּׁעַר לְהַכְנִיס אֶתְכֶם פְּנִימָה, וַעֲלוּ בַּמַּדְרֵגוֹת אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, שָׁם נִמְצֵאת הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ.
הִגַּעְתֶּם?
יֹפִי. עַכְשָׁיו תּוּכְלוּ לְהָצִיץ פְּנִימָה וְלִרְאוֹת אוֹתִי. אֲנִי יוֹשֵׁב בַּטּוּר הַקָּרוֹב אֶל הַחַלּוֹן, בַּשּׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה. רוֹאִים? כָּל הַכָּבוֹד לָכֶם. כֵּן, זֶה אֲנִי, שֶׁמַּשְׁעִין אֶת הָרֹאשׁ עַל הַיָּד וּמִפַּעַם לְפַעַם עוֹצֵם עֵינַיִם. אֵין לָכֶם מָה לִדְאוֹג, אֵין סִכּוּי שֶׁאֵרָדֵם. אֲנִי גַּם לֹא מְנַמְנֵם. אֲנִי פָּשׁוּט נוֹתֵן לַדִּמְיוֹן לְהָעִיף אוֹתִי הַחוּצָה מֵהַכִּתָּה אֶל עֵמֶק הָאֵלָה, כִּי הַמּוֹרָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁעוֹמֶדֶת כָּרֶגַע לְיַד הַלּוּחַ וּמְצַיֶּרֶת מַשֶּׁהוּ, מְנַסָּה לְהַבְהִיר לָנוּ אֶת מַצַּב הַמִּלְחָמָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַפְּלִשְׁתִּים, הַמְּתֹאָר בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל א', בְּפֶרֶק י״ז.
אַתֶּם מַצְלִיחִים לִקְרוֹא מָה כָּתוּב עַל הַלּוּחַ? הַמַּלְבֵּן מִיָּמִין מְסַמֵּל אֶת מַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים; הַמַּלְבֵּן מִשְּׂמֹאל מְסַמֵּן אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. הַפְּלִשְׁתִּים חוֹנִים בֵּין שׂוֹכֹה לַעֲזֵקָה, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם מוּזָר – אֶפֶס־דַּמִּים. הֵם נִצָּבִים עַל הָהָר, וְהַיִּשְׂרְאֵלִים נִצָּבִים עַל הָהָר מוּלָם, וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם.
מַכִּירִים אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה עַל דָּוִיד וְגָלְיָת? אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ כְּבָר מִזְּמַן. עוֹד כְּשֶׁהָיִיתִי בַּגַּן, סַבְתָּא שֶׁלִּי קָנְתָה לִי סֵפֶר מְצֻיָּר שֶׁבּוֹ כָּל מִינֵי סִפּוּרִים מֵהַתָּנָ״ךְ, וּבֵינֵיהֶם הַסִּפּוּר הַזֶּה. אַחַר כָּךְ רָאִיתִי סְרָטִים מְצֻיָּרִים, שֶׁבָּהֶם הוֹפִיעַ דָּוִיד עִם תַּלְתַּלִּים גִ'ינְגִ'יִּים, וְהֶחְזִיק בַּיָּד סֶרֶט עָגֹל כָּזֶה, וְיָרָה מִמֶּנּוּ אֶבֶן עַל גָּלְיָת הָעֲנָק וּפָגַע בּוֹ בַּמֵּצַח, וְהָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֵצֶל בְּנֵי ישְׂרָאֵל.
וּבְכָל זֹאת, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת הַסִּפּוּר, בָּרֶגַע שֶׁהַמּוֹרָה הִתְחִילָה לִקְרוֹא בְּקוֹל אֶת הַתֵּאוּר מִפֶּרֶק י״ז שֶׁבְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל א', הִתְחַלְתִּי לְהִתְרַגֵּשׁ. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: 'שְׁיוּ! אֵיזֶה פַּחַד זֶה הָיָה אָז, כְּשֶׁכָּל הָאֵרוּעִים הָאֵלֶּה הִתְרַחֲשׁוּ!' תָּאֲרוּ לָכֶם שֶׁאַתֶּם הֲיִיתֶם עוֹמְדִים שָׁם מוּל מַחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים, וְהָאִישׁ הַמַּבְהִיל הַזֶּה, גָּלְיָת הָעֲנָק, עִם כּוֹבַע הַנְּחֹשֶת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן הַקַּשְׂקַשִּׂים עַל גּוּפוֹ, וּמִצְחַת הַנְּחֹשֶת עַל רַגְלָיו, וְכִידוֹן הַנְּחֹשֶת בֵּין כְּתֵפָיו, וְחֵץ חֲנִיתוֹ עֲנָק, וְהַלַּהַב שֶׁל הַחֵץ...
וָואוּ! אִם אֲנִי הָיִיתִי שָׁם, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהָיִיתִי רוֹעֵד מִפַּחַד. אוּלַי אֲפִלּוּ הָיִיתִי בּוֹרֵחַ, אוּלַי אֲפִלּוּ הָיִיתִי מִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי אַבָּא שֶׁלִּי...
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ לָמָּה פָּתַחְתִּי אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה בְּשִׁעוּר תָּנָ״ךְ. שָׁם הַכֹּל הִתְחִיל. שָׁם הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי נָשָׂא אוֹתִי הַרְחֵק מֵהַכִּתָּה, וְהַרְחֵק הַרְחֵק אָחוֹרָה בַּזְּמַן. לָכֵן עָצַמְתִּי עֵינַיִם, כְּדֵי לִרְאוֹת בְּעֵינֵי הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי אֶת שְׂדֵה הַקְּרָב. אֲבָל כְּשֶׁחָזַרְתִּי וּפָקַחְתִּי אוֹתָן, כְּבָר לֹא הָיִיתִי בַּכִּתָּה. הָיִיתִי בְּמָקוֹם אַחֵר. בִּכְלָל לֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ יָצָאתִי מֵהַכִּתָּה וּמֵאַיִן יָצָאתִי. הַאִם יִתָּכֵן שֶׁהָפַכְתִּי לְצִפּוֹר וְעַפְתִּי הַחוּצָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן? וְאוּלַי הָפַכְתִּי לְגָז וְהִתְנַדַּפְתִּי?
פִּתְאוֹם הָיִיתִי בְּמָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשְׁקִיף לְעֵבֶר עֵמֶק הָאֵלָה. רוּחַ נָשְׁבָה, הַשָּׁמַיִם הָיוּ כְּחֻלִּים. כְּשֶׁהִפְנֵיתִי אֶת הָרֹאשׁ יָמִינָה, רָאִיתִי אֶת מַחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים עַל הָהָר מִזֶּה; כְּשֶׁהִפְנֵיתִי אֶת הָרֹאשׁ שְׂמֹאלָה, רָאִיתִי אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל עַל הָהָר מִזֶּה. אֲפִלּוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת לֹא שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי לְאָן הִגַּעְתִּי, יָדַעְתִּי מִיָּד. יָדַעְתִּי שֶׁהַפַּעַם מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן לָקְחָה אוֹתִי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאוֹתוֹ דִּמְיַנְתִּי כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בַּכִּתָּה בְּשִׁעוּר תָּנָ״ךְ. יָדַעְתִּי גַּם שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַתְּקוּפָה שֶׁדִּמְיַנְתִּי.
רֶגַע עָמַדְתִּי כָּכָה וְהִתְפַּלֵּאתִי אֵיךְ הִגִּיעָה אֵלַי הַמִּשְׁקֶפֶת שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בִּרְצוּעָה עַל צַוָארִי. וְאֵיךְ הִגִּיעוּ אֵלַי הַבְּגָדִים הַמּוּזָרִים הָאֵלֶּה שֶׁלָּבַשְׁתִּי וְהַסַּנְדָּלִים שֶׁנָּעַלְתִּי? הֲרֵי כְּשֶׁבָּאתִי בַּבֹּקֶר לְבֵית־הַסֵּפֶר, לָבַשְׁתִּי גִ'ינְס וְטִישֶׁרְט שֶׁל הַתִּלְבֹּשֶת הָאֲחִידָה וְנָעַלְתִּי נַעֲלֵי סְפּוֹרְט. לֹא הֵבֵאתִי אִתִּי שׁוּם מִשְׁקֶפֶת, אֶלָּא רַק אֶת הַתַּרְמִיל הָרָגִיל שֶׁבּוֹ אֲנִי מַחְזִיק אֶת הַסְּפָרִים וְהַמַּחְבָּרוֹת.
אֲבָל עוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּסִּיתִי לְקָרֵב אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת אֶל הָעֵינַיִם וְלִבְדּוֹק אֵיךְ הִיא מְקָרֶבֶת מַרְאוֹת רְחוֹקִים, וְאוּלַי לְאַתֵּר אֶת גָּלְיָת עַל הָהָר מִמּוּל, הִסְתּוֹבַבְתִּי לְאָחוֹר כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת שָׁרוֹן. לֹא מָצָאתִי אוֹתָהּ. לְצַעֲרִי הָיִיתִי לְבַדִּי, שָׁרוֹן לֹא נִרְאֲתָה בַּסְּבִיבָה.
אוּלַי הִיא נִשְׁאֲרָה בַּכִּתָּה, כִּי הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּהּ לֹא הָיוּ בַּסִּפּוּר עַל דָּוִיד וְגָלְיָת?
״מָה נִתְקַעְתָּ בַּמָּקוֹם?״ שָׁמַעְתִּי קוֹל מֵאֲחוֹרַי, ״לֵךְ אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל!״
הִסְתּוֹבַבְתִּי לְאָחוֹר כְּדֵי לִרְאוֹת מִי מְדַבֵּר אֵלַי. לֹא רָאִיתִי אַף אֶחָד, הָיִיתִי לְבַדִּי לְגַמְרֵי.
״אֲנִי לֹא זָז מִפֹּה בְּלִי שָׁרוֹן,״ עָנִיתִי לַקּוֹל.
״הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַגִּיד אֶת זֶה קֹדֶם,״ הַקּוֹל עָנָה לִי.
״מָתַי קֹדֶם?״ לֹא הֵבַנְתִּי.
״כְּשֶׁהִתְחַלְתָּ לִשְׁקוֹעַ בְּדִמְיוֹנוֹת,״ הַקּוֹל הֵשִׁיב.
״חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה מוּבָן מֵאֵלָיו,״ אָמַרְתִּי.
מִי דִּבֵּר אֵלַי? הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁדִּבַּרְתִּי עִם עַצְמִי? וְאוּלַי זוֹ הָיְתָה מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן, שֶׁדָּחֲקָה בִּי לָנוּעַ לְעֵבֶר הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד לְהִתְחוֹלֵל הַקְּרָב?
אַחֲרֵי פְּעָמִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁבָּהֶן הִתְגַּלְּתָה אֵלֵינוּ הַמִּנְהָרָה בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, כְּבָר לֹא הָיִיתִי מֻפְתָּע וְגַם לֹא הֻטְרַדְתִּי יוֹתֵר מִדַּי מֵהַשְּׁאֵלָה מִי מְדַבֵּר אֵלַי. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִתְאַפַּקְתִּי וְשָׁאַלְתִּי:
״מִי אַתָּה?״
״מִי אַתְּ,״ הַקּוֹל תִּקֵּן אוֹתִי.
״אֲנִי לֹא מֵבִין,״ אָמַרְתִּי.
״אֲנִי לֹא 'אַתָּה', אֲנִי 'אַתְּ',״ הַקּוֹל הֵשִׁיב, וְזֶה לַמְרוֹת שֶׁהִיא נִשְׁמְעָה כְּמוֹ גֶּבֶר וְלֹא כְּמוֹ אִשָּׁה.
״אוֹקֵיי,״ תִּקַּנְתִּי אֶת עַצְמִי, ״מִי אַתְּ?״
״אַתָּה שׁוֹאֵל יוֹתֵר מִדַּי שְׁאֵלוֹת,״ הַקּוֹל הֵשִׁיב לִי.
לֹא זַזְתִּי. יָדַעְתִּי שֶׁזּוֹ מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן, לַמְרוֹת שֶׁהִיא לֹא הוֹדְתָה בְּכָךְ. בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא הָיִיתִי מוּכָן לְוַתֵּר עַל שָׁרוֹן, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֶשָּׁאֵר בִּמְקוֹמִי עַד שֶׁשָּׁרוֹן תִּצְטָרֵף אֵלַי.
״אֲנִי לֹא זָז מִפֹּה עַד שֶׁשָּׁרוֹן מִצְטָרֶפֶת,״ הוֹדַעְתִּי.
הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַלַּחַץ שֶׁאֲנִי מַפְעִיל עַל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן הוּא הֶגְיוֹנִי. כְּבָר הִכַּרְתִּי אוֹתָהּ, וְיָדַעְתִּי שֶׁהִיא לֹא קְשׁוּחָה כְּמוֹ שֶׁהִיא נִרְאֲתָה לָנוּ בַּהַתְחָלָה. אִם לוֹחֲצִים עָלֶיהָ, הַרְבֵּה פְּעָמִים הִיא מְוַתֶּרֶת.
צָדַקְתִּי.
חָלְפוּ כַּמָּה שְׁנִיּוֹת, וְאָז שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרַי קוֹל חֲבָטָה. הִסְתּוֹבַבְתִּי לְאָחוֹר. בְּמֶרְחָק לֹא גָּדוֹל מִמֶּנִּי הָיָה שִׂיחַ, וְאֶל תּוֹךְ הַשִּׂיחַ הַזֶּה צָנַח שַׂק. מֵאֵיפֹה הוּא צָנַח, אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי לֹא הִסְפַּקְתִּי לִרְאוֹת. אֲבָל כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַשַּׂק, מָצָאתִי בְּתוֹכוֹ אֶת שָׁרוֹן. הִיא לָבְשָׁה שִׂמְלָה לְבָנָה וְנָעֲלָה סַנְדָּלִים דֵּי דּוֹמִים לְאֵלֶּה שֶׁאֲנִי נָעַלְתִּי.
״דָּן!״ הִיא קָרְאָה בְּכַעַס, ״מָה זֶה הַסִּפּוּר הַזֶּה?״
״אֵיזֶה סִפּוּר?״
״שֶׁל הַשַּׂק—״ הִיא הִצְבִּיעָה עַל הַשַּׂק.
״אֵין לִי מֻשָּׂג,״ אָמַרְתִּי, ״אֵיךְ הִגַּעְתְּ לְתוֹךְ הַשַּׂק?״
״מִישֶׁהוּ דָּחַף אוֹתִי פְּנִימָה,״ שָׁרוֹן אָמְרָה.
״מִישֶׁהוּ?״ הִתְפַּלֵּאתִי.
״הָיִיתִי בְּאֶמְצַע שִׁעוּר תָּנָ״ךְ, וּפִתְאוֹם הַמַּזְכִּירָה נִכְנְסָה וּבִקְּשָׁה שֶׁאֵצֵא הַחוּצָה. כְּשֶׁיָּצָאתִי אֶל הַמִּסְדְּרוֹן, מִישֶׁהוּ הִתְנַפֵּל עָלַי וְדָחַף אוֹתִי לְתוֹךְ הַשַּׂק,״ הִיא דִּבְּרָה אִתִּי וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הִבִּיטָה סְבִיבָהּ, ״חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה רַעֲיוֹן שֶׁלְּךָ.״
״בְּאֹפֶן חֶלְקִי...״ מִלְמַלְתִּי.
״מָה בְּאֹפֶן חֶלְקִי?״ שָׁרוֹן לֹא הֵבִינָה.
״הָרַעֲיוֹן,״ עָנִיתִי. ״זְ'תוֹמֶרֶת, הָרַעֲיוֹן לְהָבִיא אוֹתָךְ אֶל הֶעָבָר. אֲבָל הַשַּׂק? נִשְׁבָּע לָךְ שֶׁעַל זֶה בִּכְלָל לֹא חָשַׁבְתִּי.״
לְרֶגַע שָׁרוֹן שָׁתְקָה. הִיא הִבִּיטָה סְבִיבָהּ.
״יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַשַּׂק הֵבִיא אוֹתִי אֶל הֶעָבָר?״ הִיא שָׁאֲלָה.
״בָּטוּחַ!״ אָמַרְתִּי, ״סְ'תַכְּלִי עַל הַבְּגָדִים שֶׁאַתְּ לוֹבֶשֶׁת.״
״אֲהָהּ,״ שָׁרוֹן הִתְכּוֹפְפָה אֶל הַשַּׂק, ״אִם כָּכָה, אָז אֵין טַעַם לִכְעוֹס עָלֶיךָ,״ הִיא דָּחֲפָה אֶת הַשַּׂק לְתוֹךְ הַשִּׂיחַ. ״וָואוּ, אֵיזוֹ שִׂמְלָה מַגְנִיבָה!״
״בְּעֵינַי דַּוְקָא לֹא כָּל כָּךְ,״ אָמַרְתִּי.
״טוֹב, לֹא נִתְוַכֵּחַ עַל זֶה. יֵשׁ לְךָ מֻשָּׂג אֵיפֹה אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים?״
״כֵּן,״ הִנְהַנְתִּי.
״אֵיפֹה?״
״קָרוֹב לְעֵמֶק הָאֵלָה.״
״קָרוֹב לְעֵמֶק הָאֵלָה???״ שָׁרוֹן קָרְאָה, ״כְּאִלּוּ, בְּדִיּוּק לָמַדְנוּ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּשִׁעוּר תָּנָ״ךְ. כָּאן הָיָה הַקְּרָב בֵּין דָּוִיד לְגָלְיָת, לֹא?״
״לְגַמְרֵי,״ אִשַּׁרְתִּי, ״וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁבְּדִיּוּק לַקְּרָב הַזֶּה הִגַּעְנוּ.״
״אֵיזֶה קֶטַע!״ עֵינֶיהָ שֶׁל שָׁרוֹן הִבִּיעוּ שִׂמְחָה, ״כְּבָר רָאִיתָ אוֹתוֹ?״
״אֶת מִי?״ לֹא הֵבַנְתִּי.
״אֶת דָּוִיד,״ שָׁרוֹן הֵשִׁיבָה.
״לֹא,״ הֵנַדְתִּי בָּרֹאשׁ, ״הִגַּעְתִּי הֵנָּה כַּמָּה דַּקּוֹת לְפָנַיִךְ, וְהוֹדַעְתִּי לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן שֶׁאֲנִי לֹא זָז מִפֹּה בִּלְעָדַיִךְ. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁבִּגְלַל זֶה קָרְאוּ לָךְ לָצֵאת מֵהַשִּׁעוּר וְהִכְנִיסוּ אוֹתָךְ לַשַּׂק.״
שָׁרוֹן צָחֲקָה.
״קֶטַע, לֹא?״
״מָה?״ שָׁאַלְתִּי.
״שֶׁמִּנְהֶרֶת־הַזְּמַן הֵבִיאָה אוֹתָנוּ בְּדִיּוּק לָאֵרוּעַ שֶׁעָלָיו אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים.״
״לְגַמְרֵי,״ הִסְכַּמְתִּי אִתָּהּ.
״אָז יָאלְלָה, בּוֹא נֵלֵךְ,״ הִיא תָּפְסָה בְּיָדִי, ״לִפְנֵי שֶׁנַּפְסִיד אֶת כָּל הַנִּצָּחוֹן,״ וְהָיָה לִי בָּרוּר שֶׁהִיא מִתְכַּוֶנֶת לַקְּרָב הַמְּפֻרְסָם בֵּין דָּוִיד הַנַּעַר הַיִּשְׂרְאֵלִי לְגָלְיָת הָעֲנָק הַפְּלִשְׁתִּי.
