פֶּרֶק א
שֶׁבּוֹ מַגִּיעִים אוֹרְחִים לַמְּעָרָה
בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים יָרַד שֶׁלֶג כָּבֵד בִּירוּשָׁלַיִם. בָּתֵּי־הַסֵּפֶר לֹא נִפְתְּחוּ וּבַשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, שְׁכוּנַת רָמוֹת, הָיוּ הַרְבֵּה הַפְסָקוֹת חַשְׁמַל. לָכֵן הִתְכַּנַּסְנוּ כֻּלָּנוּ (אַבָּא, אִמָּא, עֵרָן וַאֲנִי) בַּסָּלוֹן, לְיַד הָאָח. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן פָּתַחְנוּ אֶת הַסַּפּוֹת בַּסָּלוֹן וְיָשַׁנּוּ שָׁם, כִּי אִמָּא חָשְׁשָׁה שֶׁאִם תִּהְיֶה הַפְסָקַת חַשְׁמַל בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, הַהַסָּקָה הַמֶּרְכָּזִית לֹא תִּפְעַל וְכֻלָּנוּ נִקְפָא מִקֹּר. לְמַזָּלֵנוּ הֶאָח שֶׁלָּנוּ פּוֹעֶלֶת עַל נֵפְט וְיֵשׁ לָהּ אֲרֻבָּה שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הֶעָשָׁן הַחוּצָה. בִּזְכוּתָהּ יָכֹלְנוּ לְהִתְחַמֵּם גַּם בַּזְּמַן שֶׁלֹּא הָיָה חַשְׁמַל.
״כְּשֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ יְלָדִים, בִּכְלָל לֹא הִכַּרְנוּ אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת,״ שָׁמַעְתִּי שֶׁאוֹמֶרֶת הַשְּׁכֵנָה שֶׁלָּנוּ מִלְכָּה, שֶׁבְּקָרוֹב עוֹמֶדֶת לַחְגוֹג יוֹם־הֻלֶּדֶת שְׁמוֹנִים. ״כָּל הַחִמּוּם הָיָה עַל נֵפְט.״ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לַשֶּׁלֶג, אִמָּא הִזְמִינָה אוֹתָהּ לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ, כִּי בַּדִּירָה שֶׁלָּהּ הָיָה קַר מְאוֹד.
״כְּשֶׁאַתֶּם הֲיִיתֶם יְלָדִים גַּם מַחְשְׁבִים לֹא הָיוּ לָכֶם,״ אָמַרְתִּי לָהּ.
״נָכוֹן,״ הִיא הִסְכִּימָה אִתִּי, ״וְזֶה הָיָה מְצֻיָּן.״
״לָמָּה?״ הִתְפַּלֵּאתִי.
״כִּי כְּשֶׁיּוֹדְעִים יוֹתֵר מִדַּי, זֶה רַק מְבַלְבֵּל,״ הִיא אָמְרָה. וּכְדֵי שֶׁלֹּא אֶטְעֶה וַאֲפָרֵשׁ אֶת דְּבָרֶיהָ לֹא נָכוֹן, הִיא הוֹסִיפָה, ״אֲנִי מִתְכַּוֶנֶת לְיֶדַע מְיֻתָּר, כְּמוֹ לְמָשָׁל אֵיךְ יְלָדִים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת מִתְעַלְּלִים בְּבַעֲלֵי־חַיִּים,״ הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁהִיא מְבִיאָה דַּוְקָא אֶת הַדֻּגְמָה הַזֹּאת כִּי הִיא חוֹבֶבֶת חֲתוּלִים, וְיוֹם יוֹם הִיא מַאֲכִילָה אֶת כָּל חֲתוּלֵי הָרְחוֹב בַּסְּבִיבָה.
טוֹב, נַעֲזֹב אֶת מִלְכָּה כִּי הִיא לֹא קְשׁוּרָה בְּאֹפֶן יָשִׁיר לַסִּפּוּר שֶׁלִּי, אֲבָל נַחְזֹר אֵלֶיהָ בַּפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן כְּדֵי לְהַצִּיג לָהּ שְׁאֵלוֹת. נְדַלֵּג עַל הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַשֶּׁלֶג וְנַגִּיעַ לְיוֹם רְבִיעִי. הַשָּׁמַיִם נִהְיוּ כְּחֻלִּים, הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה וְהִתְחִילָה לְהָמֵס אֶת הַשֶּׁלֶג, הַחַשְׁמַל חָזַר וְשָׁרוֹן הִתְקַשְּׁרָה אֵלַי וְאָמְרָה:
״בּוֹא נֵצֵא אֶל הַמְּעָרָה לִבְדּוֹק אִם הַשִּׂיחַ שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַפֶּתַח הִחְזִיק מַעֲמָד בְּכָל הַשֶּׁלֶג הַזֶּה וְלֹא נִשְׁבַּר.״
מוּבָן שֶׁהִסְכַּמְתִּי. נִפְגַּשְׁנוּ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ בֵּין הַבַּיִת שֶׁלִּי לַבַּיִת שֶׁלָּהּ. בַּזְּמַן שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הֵסִירוּ אֶת הַשֶּׁלֶג מֵהַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וְנִסּוּ לְהַתְנִיעַ אוֹתָן, שָׁרוֹן וַאֲנִי, עִם מַגָּפַיִם וּמְעִילִים, צָעַדְנוּ לְעֵבֶר הַמְּעָרָה.
מִסָּבִיב הַכֹּל הָיָה לָבָן, וְזֶה הָיָה מַרְאֶה מַדְהִים. כַּמָּה יְלָדִים גָּלְשׁוּ בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל שַׂקִּיּוֹת פְּלַסְטִיק. אִם חָשַׁשְׁנוּ שֶׁהֵם יִשְׁאֲלוּ אוֹתָנוּ לְאָן אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים, טָעִינוּ. הֵם הָיוּ עֲסוּקִים בִּגְלִישָׁה. הֵם כַּנִּרְאֶה חָשְׁבוּ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ מִתְכַּוְנִים לִגְלוֹשׁ.
הִנֵּה הַשִּׂיחַ הַמְּכַסֶּה אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה, הוּא הָיָה כַּמּוּבָן מְכֻסֶּה בְּשֶׁלֶג. שָׁרוֹן הִגִּיעָה אֵלָיו לְפָנַי, הִתְכּוֹפְפָה וְנִעֲרָה אוֹתוֹ. אֵיזֶה מַזָּל! הוּא הֶחְזִיק מַעֲמָד וְלֹא נִשְׁבַּר, וְשָׁמַר הֵיטֵב עַל הַכְּנִיסָה לַמְּעָרָה שֶׁלָּנוּ.
אֲבָל כְּשֶׁהַשֶּׁלֶג הִתְפַּזֵּר מִסָּבִיב, הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל בּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה:
״הֵי! תַּפְסִיקוּ! מָה אַתֶּם עוֹשִׂים?״
״שָׁמַעְתְּ אֶת זֶה?״ שָׁאַלְתִּי אֶת שָׁרוֹן.
״כֵּן,״ הִיא דָּחֲפָה אֶת יָדֶיהָ לְכִיסֵי הַמְּעִיל, הִסְתּוֹבְבָה וְהִבִּיטָה סְבִיבָהּ, כַּנִּרְאֶה חִפְּשָׂה אֶת מִי שֶׁצָּעַק. אֲנִי עָקַפְתִּי אוֹתָהּ וְהִתְחַלְתִּי לִמְשׁוֹךְ אֶת הַשִּׂיחַ. לִי לֹא הָיָה סָפֵק שֶׁהַצְּעָקָה הָיְתָה מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה וְלֹא מִחוּץ לָהּ.
הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁחַסְרֵי־בַּיִת נִכְנְסוּ לַמְּעָרָה שֶׁלָּנוּ כְּדֵי לֹא לִקְפּוֹא בַּקֹּר בַּחוּץ?
״הֵי, תִּזָּהֵר!״ זֶה הָיָה קוֹל שֶׁל יֶלֶד.
נִרְתַּעְתִּי לְאָחוֹר.
״יֵשׁ מִישֶׁהוּ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁלָּנוּ,״ לָחַשְׁתִּי לְשָׁרוֹן.
״בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה?״ הִיא נִבְהֲלָה.
הוֹצֵאתִי מֵהַתַּרְמִיל שֶׁלִּי אֶת הַפָּנָס שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי, הִדְלַקְתִּי אוֹתוֹ וְהֵאַרְתִּי אֶת פְּנִים הַמְּעָרָה. כְּמוֹ תָּמִיד, גַּם הַפַּעַם כְּשֶׁיָּצָאתִי אֶל הַמְּעָרָה דָּאַגְתִּי לְהִצְטַיֵּד. לָקַחְתִּי אִתִּי גַּם חֶבֶל אָרֹךְ וּמַיִם וּפָנָס וּשְׁתֵּי קֻפְסְאוֹת גַּפְרוּרִים וְנֵרוֹת.
״הֵי!״ הַיֶּלֶד צָעַק, ״אַתָּה מְסַנְוֵר!״
עַכְשָׁיו רָאִיתִי אוֹתוֹ. הוּא נִרְאָה בְּעֶרֶךְ בְּגִילִי, הָיוּ לוֹ שְׂעָרוֹת חוּמוֹת וְהוּא לָבַשׁ מְעִיל צְבָאִי שֶׁהָיָה גָּדוֹל עָלָיו בְּכַמָּה מִדּוֹת.
שָׁלַחְתִּי רֶגֶל אַחַת פְּנִימָה. רַק כְּשֶׁהָיִיתִי בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה, וְהִתְעַלַּמְתִּי מֵהַצְּעָקוֹת שֶׁלּוֹ וְהֵאַרְתִּי אֶת הַמָּקוֹם, הִבְחַנְתִּי שֶׁהוּא לֹא לְבַד. לְיָדוֹ יָשְׁבוּ יֶלֶד מְתֻלְתָּל וּשְׁתֵּי בָּנוֹת. אַרְבַּעְתָּם לָבְשׁוּ בְּגָדִים שֶׁנִּרְאוּ מִתְּקוּפָה אַחֶרֶת, הֵם יָשְׁבוּ צְמוּדִים זֶה לָזֶה וְרָעֲדוּ מִקֹּר.
״סְלִיחָה, אֶפְשָׁר לָדַעַת מִי אַתֶּם?״ שָׁאַלְתִּי.
״תַּגִּיד קֹדֶם מִי אַתָּה,״ הַיֶּלֶד הַמְּתֻלְתָּל אָמַר וְהַקּוֹל נִשְׁמַע צָרוּד.
״אֲנִי דָּן,״ עָנִיתִי.
״אֵיזֶה דָּן?״ אַחַת הַבָּנוֹת הִתְכּוֹפְפָה קָדִימָה.
״דָּן שְׁחוֹרִי,״ אָמַרְתִּי. ״וְזֹאת שָׁרוֹן,״ הִצְבַּעְתִּי עַל שָׁרוֹן שֶׁנִּכְנְסָה בְּעִקְבוֹתַי אֶל הַמְּעָרָה וּמַמָּשׁ נִדְבְּקָה אֶל הַקִּיר מֵרֹב תַּדְהֵמָה.
״דָּן שְׁחוֹרִי מִ'מִּנְהֶרֶת־הַזְּמַן'?״ זֶה שֶׁצָּעַק עָלַי קֹדֶם שֶׁאֲנִי מְסַנְוֵר אוֹתוֹ, נֶעֱמַד עַל בִּרְכָּיו.
״כֵּן,״ אִשַּׁרְתִּי.
״אֵיךְ הִגַּעְתָּ הֵנָּה?״ הוּא שָׁאַל.
״אֵיךְ אַתָּה הִגַּעְתָּ הֵנָּה?״ עָנִיתִי לוֹ.
״הָאֱמֶת, אֵין לִי מֻשָּׂג,״ הוּא אָמַר.
״מָה זֶה נִקְרָא אֵין לְךָ מֻשָּׂג?״ לֹא הֵבַנְתִּי.
״אוּלַי קֹדֶם תַּצִּיגוּ אֶת עַצְמְכֶם?״ שָׁרוֹן הִצִּיעָה, ״כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְנַסּוֹת לְהָבִין מָה הוֹלֵךְ פֹּה?״
״אַהְלָן שָׁרוֹן,״ הַיֶּלֶד הִבִּיט בָּהּ, ״אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת צְרִיכִים קֹדֶם לְהַצִּיג אֶת עַצְמֵנוּ. אֲנִי רוֹעִי,״ הוּא הושִׁיט לִי אֶת יָדוֹ.
״הַיי רוֹעִי,״ לָחַצְתִּי אֶת יָדוֹ.
״מָה אַתֶּם עוֹשִׂים בְּרַעֲנָנָה?״ רוֹעִי הִבִּיט קֹדֶם בִּי וְאַחַר כָּךְ בְּשָׁרוֹן.
״בְּרַעֲנָנָה?״ לֹא הֵבַנְתִּי.
״מָה, אֲנַחְנוּ לֹא בְּרַעֲנָנָה?״ רוֹעִי הִתְפַּלֵּא.
״בְּרַעֲנָנָה יָרַד שֶׁלֶג?״ צָחַקְתִּי.
רוֹעִי קָם וְאַחֲרָיו קָם הַיֶּלֶד הַמְּתֻלְתָּל. שְׁתֵּי הַבָּנוֹת הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת. פִּנִּיתִי לַבָּנִים מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָצִיץ הַחוּצָה. רוֹעִי נֶעֱמַד עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו וְהִבִּיט.
״בֶּאֱמֶת יֵשׁ כָּאן שֶׁלֶג,״ הוּא דִּוֵחַ לַבָּנוֹת, ״אֲנִי מַמָּשׁ לֹא מֵבִין אֵיךְ הִגַּעְנוּ הֵנָּה.״
״אוּלַי תַּסְבִּיר לָנוּ לְאָן הִתְכַּוַנְתֶּם לְהַגִּיעַ,״ שָׁרוֹן הִצִּיעָה, ״וְאָז נוּכַל לַעֲזוֹר לְךָ לְהָבִין,״ הִיא הִתְיַשְּׁבָה לְיַד הַבָּנוֹת, הוֹשִׁיטָה יָד לָרִאשׁוֹנָה וְאָמְרָה, ״נָעִים מְאוֹד, אֲנִי שָׁרוֹן.״
״וַאֲנִי אֵלָה,״ הַיַּלְדָּה לָחֲצָה אֶת יָדָהּ.
״וְאַתְּ?״ שָׁרוֹן פָּנְתָה לַיַּלְדָּה הַשְּׁנִיָּה.
״גַּם אֲנִי אֵלָה,״ הַשְּׁנִיָּה אָמְרָה.
״שְׁתֵּיכֶן אֵלָה?״ שָׁרוֹן קָרְאָה, ״אַתֶּן אֲחָיוֹת וְקוֹרְאִים לָכֶן אֵלָה?״
״אֲנַחְנוּ לֹא אֲחָיוֹת,״ אֵלָה הָרִאשׁוֹנָה תִּקְּנָה אֶת שָׁרוֹן, ״אֲנִי אֵלָה רִמּוֹן וְהָאֵלָה הַשְּׁנִיָּה הִיא אֵלָה אֲבִידוֹר, וְזֶה—״ הִיא הִצְבִּיעָה עַל הַמְּתֻלְתָּל, ״אִיתַי כַּמּוֹן, וְזֶה—״ הִיא הִצְבִּיעָה עַל רוֹעִי, ״רוֹעִי אֲבִידוֹר.״
״אָז רוֹעִי וְאֵלָה אֲבִידוֹר אַחִים?״ רָצִיתִי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי מֵבִין אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם.
״אֵין פֹּה בִּכְלָל אַחִים,״ רוֹעִי עָנָה לִי וְחָזַר וְהִתְיַשֵּׁב, אֲבָל הַפַּעַם לְיַד שָׁרוֹן. ״כֻּלָּנוּ בְּנֵי־דּוֹדִים אוֹ בָּנִים שֶׁל בְּנֵי־דּוֹדִים, וּמִכֻּלָּם פֹּה אֲנִי הַיָּחִיד שֶׁגָּר בְּרַעֲנָנָה.״
הִבַּטְתִּי בּוֹ, וּפִתְאוֹם, כְּמוֹ מַכַּת בָּרָק, נִזְכַּרְתִּי:
״אַתָּה אָח שֶׁל עָמִית וְנִצָּן אֲבִידוֹר?״ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת מַמָּשׁ צָעַקְתִּי.
״אַתָּה זוֹכֵר אוֹתָן?״ רוֹעִי הִתְפַּלֵּא.
״בָּרוּר!״ אָמַרְתִּי.
״אָז כֵּן, אֲנִי אָח שֶׁלָּהֶן,״ רוֹעִי עָנָה. ״וּשְׁתֵּיהֶן חָזְרוּ אִתְּכֶם אָחוֹרָה בַּזְּמַן, וְגַם אָח שֶׁל אֵלָה אֲבִידוֹר חָזַר אִתְּכֶם אָחוֹרָה בַּזְּמַן, וְגַם הָאַחִים שֶׁל אִיתַי וְשֶׁל אֵלָה רִמּוֹן,״ הוּא דִּבֵּר מַהֵר, ״אֲבָל אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לֹא לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי עָשׂוּ וְלֹא לְהִצְטָרֵף אֲלֵיכֶם. אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לַחְזוֹר אָחוֹרָה בַּזְּמַן לְבַדִּי, כִּי מָצָאתִי בְּרַעֲנָנָה בּוֹר.״
״בּוֹר?״ עֵינֶיהָ שֶׁל שָׁרוֹן נִפְעֲרוּ.
״בּוֹר סוֹדִי,״ רוֹעִי נִרְאָה גֵּאֶה. ״וּבְאַחַד הַלֵּילוֹת חָלַמְתִּי שֶׁהַבּוֹר הַזֶּה הוּא פֶּתַח שֶׁל מִנְהֶרֶת־זְמַן, וְהֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת לְאַרְגֵּן מִבְצָע, וְהִזְמַנְתִּי אֶת שְׁתֵּי הָאֵלוֹת וְאֶת אִיתַי. יָדַעְתִּי שֶׁהָאַחִים שֶׁלָּהֶם סִפְּרוּ לָהֶם עֲלֵיכֶם וְעַל מָה שֶׁהֵם עָבְרוּ אִתְּכֶם וְשֶׁהֵם קְצָת מְקַנְּאִים.״
הֶעֱבַרְתִּי מַבָּטִי עַל פְּנֵי הָאַרְבָּעָה.
״וּבִגְלַל זֶה לְבַשְׁתֶּם אֶת הַבְּגָדִים הָאֵלֶּה?״ הִצְבַּעְתִּי עַל הַמְּעִיל שֶׁל רוֹעִי.
״לְגַמְרֵי״ הוּא אִשֵּׁר. ״רָצִינוּ שֶׁהַמְּעִילִים יַתְאִימוּ לַתְּקוּפָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּ בָּנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מוּזָרִים.״
״לְאֵיזוֹ תְּקוּפָה רְצִיתֶם לְהַגִּיעַ?״ הִתְעַנְיַנְתִּי.
״רָצִינוּ...״ רוֹעִי הִתְחִיל לַעֲנוֹת, אֲבָל הִשְׁתַּתֵּק מִיָּד כִּי אֵלָה רִמּוֹן קָטְעָה אוֹתוֹ:
״נִכְנַסְנוּ לַבּוֹר, וְאָז בִּמְקוֹם לְהַגִּיעַ לֶעָבָר, הַבּוֹר הֵבִיא אוֹתָנוּ אֲלֵיכֶם לִירוּשָׁלַיִם, וְקַר פֹּה שֶׁחֲבָל לָכֶם עַל הַזְּמַן!״ הִיא הִתְלוֹנְנָה. ״מֵהַהַתְחָלָה אָמַרְתִּי לְרוֹעִי שֶׁאֵין מַצָּב שֶׁהַבּוֹר הַזֶּה יִקַּח אוֹתָנוּ לֶעָבָר. כִּי אִם כָּל בּוֹר הָיָה לוֹקֵחַ יְלָדִים לֶעָבָר, לְכֻלָּם כְּבָר הָיְתָה מִזְּמַן מִנְהֶרֶת־זְמַן.״
חִיַּכְתִּי אֵלֶיהָ.
״אֲבָל אִם הַבּוֹר הֵבִיא אֶתְכֶם אֵלֵינוּ,״ אָמַרְתִּי, ״זֶה גַּם מַשֶּׁהוּ.״
״לִירוּשָׁלַיִם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִנְסוֹעַ בִּמְכוֹנִית,״ אֵלָה אֲבִידוֹר הֵעִירָה.
״מַמָּשׁ לֹא!״ תִּקַּנְתִּי אוֹתָהּ, ״עַכְשָׁיו, בִּגְלַל הַשֶּׁלֶג כָּל הַדְּרָכִים חֲסוּמוֹת.״
״אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין בְּעָיָה לְהַגִּיעַ,״ אֵלָה אֲבִידוֹר הִתְעַקְּשָׁה.
״נָכוֹן,״ הִסְכַּמְתִּי אִתָּהּ, ״אֲבָל אִם הִגַּעְתֶּם הֵנָּה, כְּאִלּוּ יָשָׁר לְתוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁלָּנוּ, זֶה אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ.״
״אַתָּה מִתְכַּוֵן לְהַגִּיד שֶׁתִּקְּחוּ אוֹתָנוּ אִתְּכֶם אָחוֹרָה בַּזְּמַן?״ רוֹעִי הִתְלַהֵב.
שָׁרוֹן וַאֲנִי הֶחְלַפְנוּ בֵּינֵינוּ מַבָּטִים.
״כֵּן,״ שָׁרוֹן הִנְהֲנָה, ״תַּגִּידוּ לְאֵיזוֹ תְּקוּפָה רְצִיתֶם לְהַגִּיעַ, וְנֵצֵא לַדֶּרֶךְ.״
רוֹעִי נֶעֱמַד. הוּא פָּתַח אֶת הַמְּעִיל הַצְּבָאִי הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ וְחִפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ בְּכִיסָיו. אַחַר כָּךְ הוּא הוֹצִיא תְּמוּנָה. בַּתְּמוּנָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה צִבְעוֹנִית מַמָּשׁ וְהָיְתָה יְשָׁנָה, נִרְאוּ שְׁתֵּי בָּנוֹת. אַחַת הָיְתָה בְּעֶרֶךְ בְּגִילֵנוּ וְהָאַחֶרֶת הָיְתָה צְעִירָה מִמֶּנָּה בִּשְׁנָתַיִם־שָׁלוֹשׁ.
״אֵלֶּה הַסַּבְתּוֹת שֶׁלָּנוּ כְּשֶׁהֵן הָיוּ יְלָדוֹת קְטַנּוֹת,״ רוֹעִי הִסְבִּיר לִי, ״וַאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן.״
שָׁרוֹן לָקְחָה מִיָּדִי אֶת הַתְּמוּנָה וּבָחֲנָה אוֹתָהּ.
״מִמָּתַי זֶה?״ הִיא בִּקְּשָׁה לָדַעַת.
״מִימֵי הַצֶּנַע,״ רוֹעִי הֵשִׁיב, ״לְשָׁם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לַחְזוֹר.״
״יְמֵי הַצֶּנַע?״ שָׁרוֹן הִבִּיטָה בִּי, ״יֵשׁ לְךָ מֻשָּׂג מָה זֶה?״
נִסִּיתִי לַחְפּוֹר בְּזִכְרוֹנִי, כִּי כְּבָר שָׁמַעְתִּי פַּעַם אֶת הַצֵּרוּף הַזֶּה ״יְמֵי הַצֶּנַע״, וּלְצַעֲרִי לֹא הֶעֱלֵיתִי דָּבָר. יָכֹלְתִּי לְנַחֵשׁ שֶׁיְּמֵי הַצֶּנַע לֹא הָיוּ בֶּעָבָר הָרָחוֹק, כִּי אָז הַסַּבְתּוֹת שֶׁל הָאוֹרְחִים שֶׁלָּנוּ לֹא הָיוּ יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת קַיָּמוֹת. אֲבָל מָתַי בְּדִיּוּק הָיוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה? וְכַמָּה זְמַן הֵם נִמְשְׁכוּ? וּמָה קָרָה בָּהֶם? מָה זֶה בִּכְלָל צֶנַע? וּבְמָה מְדֻבָּר?
אוּף!
הַאִם זוֹ לֹא תִּהְיֶה בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מִדַּי לְבַקֵּשׁ מֵרוֹעִי לְהַסְבִּיר לָנוּ?
