משימה עולמית 17 - המטמון של וסקו דה גמה (פורטוגל ,גואה)
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
משימה עולמית 17 - המטמון של וסקו דה גמה (פורטוגל ,גואה)
מכר
מאות
עותקים
משימה עולמית 17 - המטמון של וסקו דה גמה (פורטוגל ,גואה)
מכר
מאות
עותקים

משימה עולמית 17 - המטמון של וסקו דה גמה (פורטוגל ,גואה)

4.4 כוכבים (5 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

הַמַּתְרִימִים שֶׁל 'הָאֲגֻדָּה לְמִלְחָמָה בַּסַּרְטָן' שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ לֹא הָיוּ הַפַּעַם יְלָדִים אוֹ נְעָרִים, אֶלָּא מְבֻגָּרִים. בִּמְקוֹם קַבָּלָה עַל הַתְּרוּמָה, הֵם נָתְנוּ לִי נַרְתִּיק וּבוֹ מִשְׁקְפֵי רְאִיָּה. כְּשֶׁהִרְכַּבְתִּי אוֹתָם, רָאִיתִי אֶת מַפַּת הָעוֹלָם וּפּוֹרְטוּגָל מֻדְגֶּשֶׁת בָּהּ.
 
אָז הִגַּעְנוּ לְפּוֹרְטוּגָל, וּמִיָּד מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּתִסְבֹּכֶת. כָּל מִי שֶׁפָּגַשְׁנוּ הָיָה מִתְחַזֶּה (אוֹ לֹא), כָּל מִי שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁהוּא לְרָעָתֵנוּ הָיָה לְטוֹבָתֵנוּ (אוֹ נֶגְדֵּנוּ), הָאַבִּירִים הִתְחַלְּפוּ, וַאֲנַחְנוּ... רֶגַע, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם לָנוּ יֵשׁ מִתְחַזִּים?
הָאִשָּׁה שֶׁהִיא גֶּבֶר אוֹ אַבִּיר הֶחְדִּירָה לִי חֹמֶר שֶׁהוּא מְחַדֵּד חֲלוֹמוֹת. בַּחֲלוֹם גִּלָּה לִי מְגַלֵּה הָאֲרָצוֹת וָסְקוֹ דָה־גָמָה פְּרָטִים עַל הָאוֹצָר שֶׁהוּא הֶחְבִּיא לִפְנֵי לְמַעְלָה מֵ-500 שָׁנָה. אֲבָל רֶגַע, בֵּינְתַיִם כְּנוּפְיָה בֵּינְלְאֻמִּית רוֹדֶפֶת אַחֲרֵינוּ כְּדֵי לְהַשִּׂיג אוֹתָנוּ וְלִתְפּוֹס אֶת הָאוֹצָר. וּמִי זֶה בִּכְלָל הַקָּדוֹשׁ הַבִּלְתִּי מִתְכַּלֶּה? אֵיךְ הוּא שַׁיָּךְ לַסִּפּוּר? וְאֵיךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִגַּעְנוּ לְגוֹאָה שֶׁבְּהוֹדוּ?

פרק ראשון

בַּטֶלֶוִיזְיָה מַקְרִינִים עַכְשָׁיו סֶרֶט עַל מִיסְיוֹנֶר נוֹצְרִי סְפָרַדִּי, שֶׁנָּסַע לְאַפְרִיקָה כְּדֵי לְהָפִיץ בָּהּ אֶת הַנַּצְרוּת, וְנִתְפַּס עַל יְדֵי לוֹחֲמִים שֶׁהִשְׁתַּיְּכוּ לְשֵׁבֶט שֶׁל אוֹכְלֵי־אָדָם. זֶה סֶרֶט אֵימָה וַאֲנַחְנוּ, כְּלוֹמַר אַבָּא, עִדָּן וַאֲנִי, יוֹשְׁבִים מְתוּחִים עַל הַסַּפָּה וְרוֹעֲדִים מִפַּחַד וּמִמֶּתַח. אִמָּא אָמְנָם הִתְחִילָה לִצְפּוֹת בַּסֶּרֶט יַחַד אִתָּנוּ, אֲבָל אַחֲרֵי רֶבַע שָׁעָה הֶחְלִיטָה לִפְרוֹשׁ. הִיא אָמְרָה שֶׁהִיא מַמָּשׁ לֹא מְבִינָה לָמָּה אֲנַחְנוּ מְעַנִּים אֶת עַצְמֵנוּ כָּכָה. אִם הַסֶּרֶט מַבְהִיל כָּל כָּךְ וַאֲנַחְנוּ סוֹבְלִים, לָמָּה לֹא לְהַעֲבִיר עָרוּץ?
״מִי שֶׁמַּעֲבִיר עָרוּץ הוּא פַּחְדָן,״ עִדָּן הִכְרִיז.
״אֵין לִי בְּעָיָה לִהְיוֹת פַּחְדָנִית,״ אִמָּא אָמְרָה.
״תִּהְיִי פַּחְדָנִית וְאַל תַּפְרִיעִי לָנוּ,״ אַבָּא בִּקֵּשׁ.
״גַּם עִם זֶה אֵין לִי בְּעָיָה,״ אִמָּא אָמְרָה וְהָלְכָה לַחֲדַר הַשֵּׁנָה, לִצְפּוֹת שָׁם בְּאַחַת הַסְּדָרוֹת שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת.
אָז כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים, נִשְׁאַרְנוּ שְׁלוֹשְׁתֵּנוּ, וַאֲנַחְנוּ מַמָּשׁ דּוֹאֲגִים לַמִיסְיוֹנֶר הַסְּפָרַדִּי הַזֶּה, שֶׁשְּׁמוֹ חוֹסֶה וְשֶׁבְּעֵינַי הוּא לֹא רַק טוֹב לֵב, הָגוּן וְיָשָׁר, אֶלָּא גַּם חָתִיךְ הוֹרֵס, בְּלוֹנְדִינִי כָּזֶה (לַמְרוֹת שֶׁהַסְּפָרַדִּים בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא בְּלוֹנְדִינִים), עִם עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת טוֹבוֹת (לַמְרוֹת שֶׁלִּסְפָרַדִּים בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ עֵינַיִם חוּמוֹת). מָה הֵם רוֹצִים מִמֶּנּוּ? מָה הוּא בְּסַךְ הַכֹּל מְבַקֵּשׁ?
לְחוֹסֶה יֵשׁ קוֹל נָעִים. הוּא מְבַקֵּשׁ לְשַׁכְנֵעַ אֶת אוֹכְלֵי־הָאָדָם לִהְיוֹת נוֹצְרִים. מָה זֶה הַקֶּטַע הַזֶּה, לֶאֱכוֹל אֶת בְּנֵי־מִינְךָ? רְאִיתֶם פַּעַם חָתוּל אוֹכֵל חָתוּל? הוּא מְנַסֶּה לְסַפֵּר לָהֶם עַל יֵשׁוּ מְיַסֵּד הַנַּצְרוּת, שֶׁהִטִּיף לְרַחֲמִים וּלְטוּב לֵב. אֲבָל הֵם לֹא מַקְשִׁיבִים לוֹ, גַּם מִפְּנֵי שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים אַנְגְּלִית, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁבִּכְלָל לֹא מְעַנְיְנִים אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר.
״מָה זֶה בִּכְלָל מִיסְיוֹנֶר?״ עִדָּן שׁוֹאֵל אֶת אַבָּא, וְהַקּוֹל שֶׁלּוֹ קְצָת רוֹעֵד, כִּי עַל הַמָּסָךְ מְכִינִים סִיר עֲנָקִי כְּדֵי לְהַכְנִיס לְתוֹכוֹ אֶת חוֹסֶה בְּמַטָּרָה לְבַשֵּׁל אוֹתוֹ לִפְנֵי הָאֲרוּחָה.
״הַמִּלָּה מִיסְיוֹנֶר בָּאָה מֵהַמִּלָּה 'מִישְׁן',״ אַבָּא עוֹנֶה.
״וּמָה זֶה 'מִישְׁן'?״ עִדָּן שׁוֹאֵל.
״מִישְׁן זוֹ 'שְׁלִיחוּת'. לַמִיסְיוֹנֶר יֵשׁ שְׁלִיחוּת לְשַׁכְנֵעַ אֲנָשִׁים לִהְיוֹת נוֹצְרִים,״ הוּא לֹא מַבִּיט בְּעִדָּן אֶלָּא רַק בַּמָּסָךְ, ״הַמִיסְיוֹנֶרִים הֵם אֲנָשִׁים שֶׁמְּגֻיָּסִים כָּל כֻּלָּם לִמְשִׂימוֹת דָּתִיוֹת.״
״מְשִׂימוֹת?״ אֲנִי נִבְהֶלֶת, כִּי מִשּׁוּם מָה נִדְמֶה לִי שֶׁאַבָּא אָמַר 'מְשִׂימוֹת עוֹלָמִיּוֹת'.
״כֵּן,״ אַבָּא אוֹמֵר, ״לְשַׁכְנֵעַ עוֹד וְעוֹד אֲנָשִׁים לְהַאֲמִין בְּיֵשׁוּ וְלִהְיוֹת נוֹצְרִים. הֵם מַרְגִּישִׁים שֶׁהֵם פּוֹעֲלִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל יֵשׁוּ. יֵשׁ בֵּינֵיהֶם כָּאֵלֶּה שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם אֲפִלּוּ שׁוֹמְעִים אֶת יֵשׁוּ, שֶׁמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּאֹפֶן אִישִׁי.״
״וָואוּ...״ אֲנִי מְמַלְמֶלֶת, כִּי פִּתְאוֹם בָּרוּר לִי, בְּאֹפֶן מַמָּשׁ מוּזָר, שֶׁהַמִּלִּים הָאֵלֶּה ״מְגֻיָּסִים לִמְשִׂימוֹת״ נוֹעֲדוּ לִרְמוֹז לִי מַשֶּׁהוּ.
לְרֶגַע מִשְׂתָּרֶרֶת דְּמָמָה, אֲבָל הִיא מוּפֶרֶת עַל יְדֵי צְעָקָה שֶׁבּוֹקַעַת מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל עִדָּן.
״לֹא!״ הוּא צוֹרֵחַ אֶל הַמָּסָךְ, כַּאֲשֶׁר שְׁלוֹשָׁה מִבְּנֵי הַשֵּׁבֶט מְרִימִים אֶת חוֹסֶה וְנוֹשְׂאִים אוֹתוֹ אֶל הַסִּיר.
״הֵם לֹא שׁוֹמְעִים אוֹתְךָ,״ אַבָּא מַזְכִּיר לוֹ.
״אֲבָל הֵם בֶּאֱמֶת עוֹמְדִים לְבַשֵּׁל אוֹתוֹ...״ עִדָּן מַמָּשׁ רוֹעֵד.
״חַכֵּה, אוּלַי עוֹד יִקְרֶה נֵס,״ אַבָּא אוֹמֵר, וּבְדִיּוּק כְּשֶׁהוּא מְסַיֵּם לְהַגִּיד אֶת הַמִּלָּה ״נֵס״, הַנֵּס אָכֵן מִתְרַחֵשׁ: מֵעַל הַסִּיר הָעֲנָק שֶׁמֻּצָּב עַל הַמְּדוּרָה, וּבְתוֹכוֹ מַיִם רוֹתְחִים מְבַעְבְּעִים, מוֹפִיעַ עָנָן. חוֹסֶה, עִם חִיּוּךְ שָׁלֵו עַל פָּנָיו, לֹא נִרְאֶה מְבֹהָל. הוּא מְחַיֵּךְ אֶל אוֹכְלֵי־הָאָדָם שֶׁזּוֹרְקִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַסִּיר. גַּם כְּשֶׁגּוּפוֹ כְּבָר בְּתוֹךְ הַמַּיִם הָרוֹתְחִים, הוּא עֲדַיִן מְחַיֵּךְ. וְאָז...
וְאָז מוֹפִיעִים פָּנִים בְּמֶרְכַּז הֶעָנָן, שֶׁמְּרַחֵף מֵעַל הַסִּיר. אַחַר כָּךְ מוֹפִיעוֹת שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת. יָדַיִם נִשְׁלָחוֹת מִתּוֹךְ הֶעָנָן, וְנוֹגְעוֹת בְּשַׂעֲרוֹתָיו הַבְּלוֹנְדִינִיוֹת שֶׁל חוֹסֶה. הַשְּׂעָרוֹת מַתְחִילוֹת לִזְהוֹר, וְאוֹכְלֵי־הָאָדָם נִתְקָפִים פַּחַד. הֵם מַתְחִילִים לִצְעוֹק. עַכְשָׁיו גַּם הַיָּדַיִם שֶׁל חוֹסֶה זוֹהֲרוֹת. אוֹכְלֵי־הָאָדָם מַתְחִילִים לִבְרוֹחַ.
הַצִ'יף, כְּלוֹמַר רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט, נוֹתֵן פְּקֻדָּה לְהוֹצִיא אֶת חוֹסֶה מֵהַסִּיר עִם הַמַּיִם הָרוֹתְחִים. הוּא חִוֵר עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלְּרֶגַע נִדְמֶה שֶׁפָּנָיו לֹא שְׁחוֹרוֹת. שְׁנֵי לוֹחֲמִים מוֹצִיאִים אֶת חוֹסֶה. שְׁיוּ! אֵיזֶה נֵס! אֵין לוֹ אֲפִלּוּ כְּוִיָּה אַחַת עַל הַגּוּף. אֵין לוֹ אֲפִלּוּ סִימָן אָדוֹם אֶחָד עַל הָרַגְלַיִם. הוּא בָּרִיא וְשָׁלֵם, כְּאִלּוּ בָּלַע שִׁקּוּי־נֶגֶד־פְּגִיעָה, וְהַצִי'ף שֶׁמֵּבִין שֶׁאֵרַע פֹּה נֵס מִשָּׁמַיִם, מִשְׁתַּחֲוֶה אֵלָיו וּמְנַשֵּׁק אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו, וּמְמָרֵר בְּבֶכִי וּמִתְחַנֵּן שֶׁחוֹסֶה לֹא יִנְקֹם בּוֹ.
חוֹסֶה שׁוֹלֵחַ אֶת יָדוֹ הַזּוֹהֶרֶת אֶל הַצִ'יף, מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ אֵלָיו וּמְחַבֵּק אוֹתוֹ.
״אַל תִּירָא, בְּנִי,״ הוּא אוֹמֵר לוֹ, ״יֵשׁוּ לֹא יִפְגַּע בְּבָנָיו.״
הַסֶּרֶט מִתְקָרֵב אֶל סִיּוּמוֹ, וְהַסּוֹף כְּבָר בָּרוּר: כָּל בְּנֵי הַשֵּׁבֶט מַשְׁלִיכִים לָאֵשׁ אֶת הָאֱלִילִים שֶׁלָּהֶם, וְנִשְׁבָּעִים אֱמוּנִים לְיֵשׁוּ וְלַנַּצְרוּת. חוֹסֶה מַטְבִּיל אוֹתָם, כְּלוֹמַר מַתִּיז עֲלֵיהֶם מַיִם וּבְכָךְ הוֹפֵךְ אוֹתָם לְנוֹצְרִים. הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת מֶלֶךְ הַשֵּׁבֶט וְהוּא מִתְבַּקֵּשׁ לַחֲבוֹש כֶּתֶר עֲטוּר גֻּלְגּוֹלוֹת. מוּבָן שֶׁהוּא מְסָרֵב. הוּא אָדָם צָנוּעַ וּמַאֲמִין רַק בִּשְׁלִיחוּתוֹ.
הַלּוֹחֲמִים מְבִיאִים אֵלָיו צִ'יפִים שֶׁל שְׁבָטִים שְׁכֵנִים, כְּדֵי שֶׁהוּא יַטְבִּיל גַּם אוֹתָם לַנַּצְרוּת, וְהוּא אָכֵן עוֹשֶׂה אֶת זֶה בְּחָרִיצוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הָאֵזוֹר הוֹפֵךְ לִהְיוֹת נוֹצְרִי וּבָזוֹ אַחַר זוֹ מוּקָמוֹת בּוֹ כְּנֵסִיּוֹת.
״הִפְסַדְתְּ!״ עִדָּן אוֹמֵר לְאִמָּא, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִתְאַחֲדִים שׁוּב לַאֲרוּחַת עֶרֶב.
״לֹא נוֹרָא,״ אִמָּא עוֹנָה.
״מְעַנְיֵן אִם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה קָרוּ בֶּאֱמֶת,״ אֲנִי פּוֹנָה אֶל אַבָּא.
״הִגְזַמְתְּ!״ עִדָּן מְגַחֵךְ, ״נִרְאֶה לָךְ שֶׁהִכְנִיסוּ בֶּן־אָדָם לְסִיר עִם מַיִם רוֹתְחִים וְלֹא קָרָה לוֹ כְּלוּם?״
״אֲנִי לֹא מִתְכַּוֶנֶת לְזֶה,״ אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעִדָּן, ״אֲנִי מִתְכַּוֶנֶת לַקֶּטַע שֶׁל הַמִיסְיוֹנֶרִים. הֵם בֶּאֱמֶת נָסְעוּ לְאַפְרִיקָה וְסִכְּנוּ אֶת עַצְמָם כָּכָה?״
״הָאֱמֶת הַהִיסְטוֹרִית הִיא, שֶׁכָּל אֵזוֹר בָּעוֹלָם שֶׁנִּכְבַּשׁ עַל יְדֵי סְפָרַדִּים וּפּוֹרְטוּגֶזִים וַאֲרָצוֹת נוֹצְרִיּוֹת אֲחֵרוֹת, זָכָה לְבִקּוּרִים שֶׁל מִשְׁלְחוֹת מִיסְיוֹנֶרִים,״ אַבָּא מַסְבִּיר לִי, ״כָּכָה הִתְפַּשְּׁטָה הַנַּצְרוּת. קֹדֶם הִגִּיעוּ יוֹרְדֵי הַיָּם, אַחַר כָּךְ הִגִּיעוּ הַלּוֹחֲמִים, וּבְעִקְּבוֹת הַלּוֹחֲמִים בָּאוּ הַמִיסְיוֹנֶרִים. לוּלֵא הַמִיסְיוֹנֶרִים, הַנַּצְרוּת לֹא הָיְתָה מַגִּיעָה לְאַפְרִיקָה, וְגַם לֹא לְהוֹדוּ.״
״לְהוֹדוּ?״ אֲנִי מִתְפַּלֵּאת.
״גַּם בְּהוֹדוּ יֵשׁ אֲזוֹרִים עִם תּוֹשָׁבִים נוֹצְרִים,״ אִמָּא אוֹמֶרֶת.
״וָואלָה!״ עִדָּן קוֹרֵא, ״חֲבָל שֶׁהַיְּהוּדִים לֹא עָשׂוּ אֶת זֶה. תָּאֲרוּ לָכֶם שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה אֲרָצוֹת יְהוּדִיּוֹת...״
״אַל תִּשְׁכַּח שֶׁיֵּשׁוּ בְּעַצְמוֹ הָיָה יְהוּדִי, וְהַנּוֹצְרִים הָרִאשׁוֹנִים בִכְלָל הָיוּ יְהוּדִים,״ אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ.
״מָה זֶה קָשׁוּר?״ עִדָּן שׁוֹאֵל.
״בְּכָל מִקְרֶה,״ אִמָּא אוֹמֶרֶת, ״אֶת הַפְּעִילוּת שֶׁל הַמִיסְיוֹנֶרִים לִווּ הַרְבֵּה אַגָּדוֹת. אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לְהַאֲמִין בְּנִסִּים. הַנִּסִּים שִׁכְנְעוּ אוֹתָם שֶׁהַדָּת הַנּוֹצְרִית הִיא הַדָּת הָאֲמִתִּית.״
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא הָיִיתִי מִתְעַסֶּקֶת כָּכָה בַּסֶּרֶט הַזֶּה עַל חוֹסֶה הַמִיסְיוֹנֶר (לַמְרוֹת שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת הָיָה חָתִיךְ הוֹרֵס), לוּלֵא מָה שֶׁהִתְבָּרֵר לְמָחֳרָת בְּבֵית־הַסֵּפֶר. מָה הִתְבָּרֵר? הִתְבָּרֵר שֶׁאַף אֶחָד, חוּץ מִתּוֹם לֵוִי, לֹא צָפָה בַּסֶּרֶט הַזֶּה. אָז אִם הַסֶּרֶט הָיָה מְשֻׁדָּר בְּעָרוּץ 1 אוֹ בְּעָרוּץ 8, אוֹ בְּאַחַד הָעֲרוּצִים הָאֵלֶּה שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלִּי אַף פַּעַם לֹא נִכְנָסִים אֲלֵיהֶם, אוֹקֵיי, זֶה לֹא הָיָה מַפְתִּיעַ אוֹתִי. אֲבָל הַסֶּרֶט שֻׁדַּר בַּעֲרוּץ סִרְטֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וּמָה שֶׁנִּרְאָה הֲכִי מוּזָר, הָיָה שֶׁלְּפָחוֹת חֲמִשָּׁה מֵהַכִּתָּה אָמְרוּ שֶׁהֵם דַּוְקָא כֵּן צָפוּ בֶּעָרוּץ הַזֶּה, אֲבָל מָה שֶׁשֻּׁדַּר בּוֹ בֵּין שֶׁבַע לִשְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב הָיָה קוֹמֶדְיָה קְלִילָה, וְלֹא שׁוּם סֶרֶט עַל שׁוּם מִיסְיוֹנֶר חָתִיךְ הוֹרֵס שֶׁשְּׁמוֹ חוֹסֶה.
״מוּזָר,״ תּוֹם אָמַר לִי.
״אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַסֶּרֶט יַחַד עִם אַבָּא שֶׁלִּי וְעִדָּן,״ דִּוַחְתִּי לוֹ, ״הֵם יָשְׁבוּ שָׁם אִתִּי. זֶה לֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁרָאִיתִי לְבַדִּי.״
״קֶטַע...״ תּוֹם מִלְמֵל.
״אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהַסֶּרֶט כְּאִלּוּ קָשׁוּר בַּמְּשִׂימוֹת שֶׁלָּנוּ אוֹ מַשֶּׁהוּ?״ שָׁאַלְתִּי.
״אֲנִי מַמָּשׁ לֹא יוֹדֵעַ,״ תּוֹם אָמַר.
״תַּחְשֹׁב עַל זֶה: אִם רַק אַתָּה וַאֲנִי רָאִינוּ אֶת הַסֶּרֶט...״
״אַתְּ וַאֲנִי וְאַבָּא שֶׁלָּךְ וְעִדָּן,״ תּוֹם תִּקֵּן אוֹתִי.
״אוֹקֵיי, אָז?״ אָמַרְתִּי.
״אֲבָל אִם אַתְּ צוֹדֶקֶת וְזֶה אֵיכְשֶׁהוּ קָשׁוּר אֵלַיִךְ וְאֵלַי,״ תּוֹם אָמַר, ״זֶה סִימָן שֶׁ...״
״מָה?״
״אַתְּ לֹא מְבִינָה?״
״מָה אֲנִי אֲמוּרָה לְהָבִין?״
״שֶׁהַמְּשִׂימָה הַבָּאָה שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה בְּאַפְרִיקָה,״ תּוֹם נִשְׁמַע נִרְגָּשׁ, ״זֶה לֹא מַגְנִיב?״
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהַחְלִיט אִם מְשִׂימָה בְּאַפְרִיקָה תִּהְיֶה מַגְנִיבָה אוֹ לֹא, דָּנִיאֵל שֶׁפֶר, שֶׁעֲדַיִן מְחַזֶּרֶת אַחֲרֵי תּוֹם, נִדְחֲפָה בֵּינֵינוּ.
״מָה קוֹרֶה?״ הִיא שָׁאֲלָה.
״שׁוּם דָּבָר,״ עָנִיתִי.
״עַל מָה אַתֶּם מְדַבְּרִים?״ הִיא חָפְרָה.
״תּוֹם רוֹצֶה לִנְסוֹעַ לְאַפְרִיקָה,״ אָמַרְתִּי אֶת הָאֱמֶת.
״מָה יֵשׁ לְךָ לְחַפֵּשׂ בְּאַפְרִיקָה?״ דָּנִיאֵל פָּנְתָה אֶל תּוֹם, ״שָׁכַחְתָּ שָׁם מַשֶּׁהוּ?״
אֶת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל תּוֹם לֹא שָׁמַעְתִּי, כִּי הִתְרַחַקְתִּי מֵהֶם. לֹא הָיִיתִי מְסֻגֶּלֶת לְהִצְטָרֵף לַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל תּוֹם, כִּי הָיִיתִי מֻטְרֶדֶת מֵהָאֶפְשָׁרוּת שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי וְעִדָּן צָפוּ יַחַד אִתִּי בְּסֶרֶט שֶׁהָיָה מְיֹעָד לְעֵינַי בִּלְבַד. אֵיךְ קָרָה שֶׁהָאַבִּיר לֹא נִזְהַר? הַמַּחְשָׁבָה שֶׁחָלְפָה בְּמֹחִי הָיְתָה שֶׁאִם דָּבָר כָּזֶה אֶפְשָׁרִי, כְּלוֹמַר שֶׁאִם תּוֹם וְאַבָּא רָאוּ מָה שֶׁהֵם לֹא הָיוּ אֲמוּרִים לִרְאוֹת, אֶפְשָׁרִית גַּם הִשְׁתַּתְּפוּת שֶׁלָּהֶם בַּמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַבָּאָה שֶׁאֵלֶיהָ נִתְגַּיֵּס.
הַאִם יִתָּכֵן שֶׁזֶּה מָה שֶׁהָאַבִּיר זוֹמֵם, לְגַיֵּס גַּם אֶת אָבִי וְאֶת אָחִי?
מְשִׂימָה עוֹלָמִית עִם אַבָּא וְעִדָּן???
הַצִּילוּ!
אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי מָה לָמַדְנוּ בְּשִׁעוּר תַּנַ״ךְ וּמָה לָמַדְנוּ בְּשִׁעוּר לָשׁוֹן. אֲפִלּוּ מָה לָמַדְנוּ בְּשִׁעוּר גֵּאוֹגְרַפְיָה (שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי אוֹהֶבֶת בִּמְיֻחָד) אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, כִּי הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי הָיוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. וּבֶאֱמֶת, מִיָּד כְּשֶׁנִּשְׁמְעָה הַמַּנְגִּינָה הַמְבַשֶּׂרֶת שֶׁהַשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן הִסְתַּיֵּם, זִנַּקְתִּי מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי וְיָצָאתִי בְּרִיצָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר. עִדָּן כְּבָר הָיָה בַּבַּיִת, הוּא סִיֵּם לִלְמוֹד שָׁעָה לְפָנַי.
״הֵי,״ אָמַרְתִּי לוֹ.
״הֵי,״ הוּא אֲפִלּוּ לֹא הֵרִים אֶת הָרֹאשׁ מֵהַמַּחְבֶּרֶת שֶׁלּוֹ.
״מָה אָמְרוּ הַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ עַל הַסֶּרֶט?״ שָׁאַלְתִּי כְּאִלּוּ סְתָם כָּזֶה.
״אֵיזֶה סֶרֶט?״ עִדָּן נִשְׁמַע מַמָּשׁ לֹא בְּעִנְיָן שֶׁל שִׂיחָה אִתִּי.
״הַסֶּרֶט שֶׁרָאִינוּ אֶתְמוֹל,״ עָנִיתִי.
״אֵיפֹה?״ הוּא שָׁאַל.
״בַּטֶלֶוִיזְיָה.״
״אֵיזֶה סֶרֶט רָאִינוּ אֶתְמוֹל בַּטֶלֶוִיזְיָה?״ הוּא סוֹף סוֹף הִבִּיט בִּי.
״הַסֶּרֶט עַל הַמִיסְיוֹנֶר הַהוּא,״ הִזְכַּרְתִּי לוֹ.
״אֵיזֶה מִיסְיוֹנֶר בָּרֹאשׁ שֶׁלָּךְ?״ עִדָּן לֹא נִרְאָה כְּמוֹ מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ מְבֻלְבָּל. הוּא נִרְאָה כְּמוֹ מִי שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא מֵבִין עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת.
אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁאַבָּא חָזַר הַבַּיְתָה וְהִתְבָּרֵר שֶׁגַּם הוּא לֹא זוֹכֵר שׁוּם סֶרֶט עַל מִיסְיוֹנֶר, כְּבָר לֹא הֻפְתַּעְתִּי. בְּעֶצֶם אֲפִלּוּ שָׂמַחְתִּי, כִּי הַיְּדִיעָה שֶׁמִּישֶׁהוּ מָחַק לָהֶם אֶת הַסֶּרֶט מֵהַזִּכָּרוֹן הִרְגִּיעָה אוֹתִי. מְחִיקַת הַסֶּרֶט מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם הָיְתָה מִבְּחִינָתִי סִימָן לְכָךְ שֶׁהַסַּכָּנָה שֶׁמִּמֶּנָּה חָשַׁשְׁתִּי אֵינָהּ קַיֶּמֶת. הָאַבִּיר כַּנִּרְאֶה לֹא הִתְחַרְפֵן עַד כְּדֵי כָּךְ, וְאֵין לוֹ שׁוּם כַּוָנָה לְצָרֵף אֶת אַבָּא שֶׁלִּי וְאֶת אָחִי לַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַבָּאָה.
אִם כָּכָה, אֲנִי יְכוֹלָה לְהַתְחִיל לְהִתְלַהֵב מֵהָרַעֲיוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לִנְסוֹעַ לְאַפְרִיקָה, לֹא? אֶלָּא שֶׁגַּם בְּעִנְיַן הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, צִפְּתָה לִי הַפְתָּעָה.
״אֲבִיגַיִל!״ אִמָּא קָרְאָה לִי.
״מָה?״ שָׁאַלְתִּי.
״יֵשׁ לָךְ טֶלֶפוֹן.״
טֶלֶפוֹן? בַּמַּכְשִׁיר הַקַּוִי, כְּלוֹמַר זֶה שֶׁל כָּל הַבַּיִת? הֲרֵי הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי מִתְקַשְּׁרוֹת רַק לַנַּיָּד שֶׁלִּי. אָז מָה קָרָה?
קַמְתִּי מֵהַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי וְיָצָאתִי לַחֲדַר הַכְּנִיסָה, וְלָקַחְתִּי אֶת הַמַּכְשִׁיר הָאַלְחוּטִי מִיָּדֶיהָ שֶׁל אִמָּא שֶׁנָּעֲצָה בִּי מַבָּט מֻדְאָג.
״אָדָם מְבֻגָּר,״ הִיא לָחֲשָׁה לִי.
״מוּזָר,״ אָמַרְתִּי.
״הֵי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר,״ זֶה הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל הָאַבִּיר, ״מָה שְׁלוֹמֵךְ?״
רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ: 'שָׁלוֹם הָאַבִּיר', אֲבָל אִמָּא, שֶׁנּוֹתְרָה לַעֲמוֹד קָרוֹב אֵלַי, כַּנִּרְאֶה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חָשׁוּב לָהּ לָדַעַת מִיהוּ הָאָדָם הַמְּבֻגָּר שֶׁמִּתְקַשֵּׁר אֶל הַבַּת שֶׁלָּהּ (אוּלַי הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עֵסֶק עִם אֵיזֶשֶׁהוּ פֶּדוֹפִיל, שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי בְּאֶמְצָעוּת הָאִינְטֶרְנֶט וְעָלָה עַל מִסְפַּר הַטֶלֶפוֹן שֶׁלָּנוּ), הָיְתָה דְּרוּכָה וְחִכְּתָה לִשְׁמוֹעַ מָה אֲנִי אוֹמֶרֶת.
״שָׁלוֹם הַמּוֹרֶה,״ אָמַרְתִּי.
״תְּשׁוּבָה מְהִירָה וְיָפָה,״ הָאַבִּיר הֶחְמִיא לִי.
״אַתָּה מִתְכַּוֵן לְצָרֵף אוֹתִי לִקְבוּצַת הַכַּדּוּרְסַל?״ קָרָאתִי, כְּאִלּוּ אֲנִי מְנַהֶלֶת שִׂיחָה עִם הַמּוֹרֶה שֶׁלָּנוּ לִסְפּוֹרְט.
״הַתּוּשִׁיָּה שֶׁלָּךְ בְּהֶחְלֵט רְאוּיָה לְשֶׁבַח,״ הָאַבִּיר אָמַר, ״אֲנִי אֶזְכֹּר אֶת זֶה.״
״אוֹקֵיי,״ הִמְשַׁכְתִּי לְדַבֵּר כְּאִלּוּ זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַמּוֹרֶה לִסְפּוֹרְט, לַמְרוֹת שֶׁאִמָּא נִרְגְּעָה וְהִתְרַחֲקָה מִמֶּנִּי.
״בַּמְּשִׂימָה הַבָּאָה תְּקַבְּלִי עֲדִיפוּת.״ הָאַבִּיר הִכְרִיז.
״בְּסֵדֶר, הַמּוֹרֶה, הֵבַנְתִּי,״ אָמַרְתִּי, ״אֲנִי צְרִיכָה לַחְשׁוֹב עַל זֶה.״
״אֲבָל אַל תִּסָּחֲפִי אַחֲרֵי תּוֹם לֵוִי, וְאַל תְּמַהֲרִי לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת,״ הָאַבִּיר הוֹסִיף.
״אֶת זֶה לֹא הֵבַנְתִּי,״ לָחַשְׁתִּי.
״מוּטָב שֶׁתּוֹם לֹא יְנַסֶּה לְנַחֵשׁ אֶת הַיַּעַד,״ הָאַבִּיר הִסְבִּיר, ״חַכּוּ בְּסַבְלָנוּת.״
 
״מָה זֶה אוֹמֵר?״
״מְדֻבָּר בִּמְשִׂימָה חֲדָשָׁה, אֲבָל לֹא בְּאַפְרִיקָה,״ הָאַבִּיר הֵשִׁיב. ״בִּשְׁמוֹנֶה בְּדִיּוּק יַגִּיעוּ אֲלֵיכֶם מַתְרִימִים.״
״מַתְרִימִים?״ הִתְפַּלֵּאתִי.
״מַתְרִימִים לְמַעַן 'הָאֲגֻדָּה לְמִלְחָמָה בַּסַּרְטָן',״ הָאַבִּיר הִסְבִּיר. ״אֶחָד מֵהֶם יִתֵּן לָךְ אֶת הָעֶרְכָּה. תִּמְצְאִי בָּהּ אֶת כָּל הַפְּרָטִים.״
״אוֹקֵיי.״
״יֵשׁ לָךְ שְׁאֵלוֹת?״
״בָּרוּר.״
״קָדִימָה.״
״אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים הַיּוֹם?״
״בְּהֶחְלֵט. לִקְרַאת חֲצוֹת.״
״וְהַיַּעַד?״
״הַיַּעַד אֵינוֹ אַפְרִיקָה.״
״אֶת זֶה כְּבָר הֵבַנְתִּי. אֶפְשָׁר לָדַעַת מַהוּ?״
״בָּעֶרְכָּה תִּמְצְאִי אֶת כָּל מָה שֶׁאַתְּ אֲמוּרָה לָדַעַת,״ הָאַבִּיר אָמַר. ״וְכָל הַזְּמַן תִּזְכְּרִי, שֶׁיֵּשׁ לָךְ נְקֻדַּת זְכוּת בִּגְלַל הַתּוּשִׁיָּה הַיָּפָה שֶׁגִּלִּית עַכְשָׁיו בַּשִּׂיחָה אִתִּי.״ הוּא סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו, וְאַחַר כָּךְ נִתֵּק אֶת הַשִּׂיחָה, וּבִגְלַל שֶׁאִמָּא חָזְרָה וְהִתְקָרְבָה אֵלַי, אָמַרְתִּי בְּקוֹל רָם:
״אוֹקֵיי, אֲנִי אַגִּיעַ לָאִמּוּן. מִבְּחִינָתִי, אֵין שׁוּם בְּעָיָה,״ וְהֶחְזַרְתִּי אֶת מַכְשִׁיר הַטֶלֶפוֹן לִמְקוֹמוֹ, וְאָמַרְתִּי לְאִמָּא, ״אֵיזֶה סַבַּבָּה! הַמּוֹרֶה לִסְפּוֹרְט הֶחְלִיט לְהַצִּיב אוֹתִי בַּחֲמִישִׁיָּה הַפּוֹתַחַת בְּמִשְׂחַק הַכַּדּוּרְסַל בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא!״

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

משימה עולמית 17 - המטמון של וסקו דה גמה (פורטוגל ,גואה) גלילה רון־פדר עמית
בַּטֶלֶוִיזְיָה מַקְרִינִים עַכְשָׁיו סֶרֶט עַל מִיסְיוֹנֶר נוֹצְרִי סְפָרַדִּי, שֶׁנָּסַע לְאַפְרִיקָה כְּדֵי לְהָפִיץ בָּהּ אֶת הַנַּצְרוּת, וְנִתְפַּס עַל יְדֵי לוֹחֲמִים שֶׁהִשְׁתַּיְּכוּ לְשֵׁבֶט שֶׁל אוֹכְלֵי־אָדָם. זֶה סֶרֶט אֵימָה וַאֲנַחְנוּ, כְּלוֹמַר אַבָּא, עִדָּן וַאֲנִי, יוֹשְׁבִים מְתוּחִים עַל הַסַּפָּה וְרוֹעֲדִים מִפַּחַד וּמִמֶּתַח. אִמָּא אָמְנָם הִתְחִילָה לִצְפּוֹת בַּסֶּרֶט יַחַד אִתָּנוּ, אֲבָל אַחֲרֵי רֶבַע שָׁעָה הֶחְלִיטָה לִפְרוֹשׁ. הִיא אָמְרָה שֶׁהִיא מַמָּשׁ לֹא מְבִינָה לָמָּה אֲנַחְנוּ מְעַנִּים אֶת עַצְמֵנוּ כָּכָה. אִם הַסֶּרֶט מַבְהִיל כָּל כָּךְ וַאֲנַחְנוּ סוֹבְלִים, לָמָּה לֹא לְהַעֲבִיר עָרוּץ?
״מִי שֶׁמַּעֲבִיר עָרוּץ הוּא פַּחְדָן,״ עִדָּן הִכְרִיז.
״אֵין לִי בְּעָיָה לִהְיוֹת פַּחְדָנִית,״ אִמָּא אָמְרָה.
״תִּהְיִי פַּחְדָנִית וְאַל תַּפְרִיעִי לָנוּ,״ אַבָּא בִּקֵּשׁ.
״גַּם עִם זֶה אֵין לִי בְּעָיָה,״ אִמָּא אָמְרָה וְהָלְכָה לַחֲדַר הַשֵּׁנָה, לִצְפּוֹת שָׁם בְּאַחַת הַסְּדָרוֹת שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת.
אָז כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים, נִשְׁאַרְנוּ שְׁלוֹשְׁתֵּנוּ, וַאֲנַחְנוּ מַמָּשׁ דּוֹאֲגִים לַמִיסְיוֹנֶר הַסְּפָרַדִּי הַזֶּה, שֶׁשְּׁמוֹ חוֹסֶה וְשֶׁבְּעֵינַי הוּא לֹא רַק טוֹב לֵב, הָגוּן וְיָשָׁר, אֶלָּא גַּם חָתִיךְ הוֹרֵס, בְּלוֹנְדִינִי כָּזֶה (לַמְרוֹת שֶׁהַסְּפָרַדִּים בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא בְּלוֹנְדִינִים), עִם עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת טוֹבוֹת (לַמְרוֹת שֶׁלִּסְפָרַדִּים בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ עֵינַיִם חוּמוֹת). מָה הֵם רוֹצִים מִמֶּנּוּ? מָה הוּא בְּסַךְ הַכֹּל מְבַקֵּשׁ?
לְחוֹסֶה יֵשׁ קוֹל נָעִים. הוּא מְבַקֵּשׁ לְשַׁכְנֵעַ אֶת אוֹכְלֵי־הָאָדָם לִהְיוֹת נוֹצְרִים. מָה זֶה הַקֶּטַע הַזֶּה, לֶאֱכוֹל אֶת בְּנֵי־מִינְךָ? רְאִיתֶם פַּעַם חָתוּל אוֹכֵל חָתוּל? הוּא מְנַסֶּה לְסַפֵּר לָהֶם עַל יֵשׁוּ מְיַסֵּד הַנַּצְרוּת, שֶׁהִטִּיף לְרַחֲמִים וּלְטוּב לֵב. אֲבָל הֵם לֹא מַקְשִׁיבִים לוֹ, גַּם מִפְּנֵי שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים אַנְגְּלִית, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁבִּכְלָל לֹא מְעַנְיְנִים אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר.
״מָה זֶה בִּכְלָל מִיסְיוֹנֶר?״ עִדָּן שׁוֹאֵל אֶת אַבָּא, וְהַקּוֹל שֶׁלּוֹ קְצָת רוֹעֵד, כִּי עַל הַמָּסָךְ מְכִינִים סִיר עֲנָקִי כְּדֵי לְהַכְנִיס לְתוֹכוֹ אֶת חוֹסֶה בְּמַטָּרָה לְבַשֵּׁל אוֹתוֹ לִפְנֵי הָאֲרוּחָה.
״הַמִּלָּה מִיסְיוֹנֶר בָּאָה מֵהַמִּלָּה 'מִישְׁן',״ אַבָּא עוֹנֶה.
״וּמָה זֶה 'מִישְׁן'?״ עִדָּן שׁוֹאֵל.
״מִישְׁן זוֹ 'שְׁלִיחוּת'. לַמִיסְיוֹנֶר יֵשׁ שְׁלִיחוּת לְשַׁכְנֵעַ אֲנָשִׁים לִהְיוֹת נוֹצְרִים,״ הוּא לֹא מַבִּיט בְּעִדָּן אֶלָּא רַק בַּמָּסָךְ, ״הַמִיסְיוֹנֶרִים הֵם אֲנָשִׁים שֶׁמְּגֻיָּסִים כָּל כֻּלָּם לִמְשִׂימוֹת דָּתִיוֹת.״
״מְשִׂימוֹת?״ אֲנִי נִבְהֶלֶת, כִּי מִשּׁוּם מָה נִדְמֶה לִי שֶׁאַבָּא אָמַר 'מְשִׂימוֹת עוֹלָמִיּוֹת'.
״כֵּן,״ אַבָּא אוֹמֵר, ״לְשַׁכְנֵעַ עוֹד וְעוֹד אֲנָשִׁים לְהַאֲמִין בְּיֵשׁוּ וְלִהְיוֹת נוֹצְרִים. הֵם מַרְגִּישִׁים שֶׁהֵם פּוֹעֲלִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל יֵשׁוּ. יֵשׁ בֵּינֵיהֶם כָּאֵלֶּה שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם אֲפִלּוּ שׁוֹמְעִים אֶת יֵשׁוּ, שֶׁמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּאֹפֶן אִישִׁי.״
״וָואוּ...״ אֲנִי מְמַלְמֶלֶת, כִּי פִּתְאוֹם בָּרוּר לִי, בְּאֹפֶן מַמָּשׁ מוּזָר, שֶׁהַמִּלִּים הָאֵלֶּה ״מְגֻיָּסִים לִמְשִׂימוֹת״ נוֹעֲדוּ לִרְמוֹז לִי מַשֶּׁהוּ.
לְרֶגַע מִשְׂתָּרֶרֶת דְּמָמָה, אֲבָל הִיא מוּפֶרֶת עַל יְדֵי צְעָקָה שֶׁבּוֹקַעַת מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל עִדָּן.
״לֹא!״ הוּא צוֹרֵחַ אֶל הַמָּסָךְ, כַּאֲשֶׁר שְׁלוֹשָׁה מִבְּנֵי הַשֵּׁבֶט מְרִימִים אֶת חוֹסֶה וְנוֹשְׂאִים אוֹתוֹ אֶל הַסִּיר.
״הֵם לֹא שׁוֹמְעִים אוֹתְךָ,״ אַבָּא מַזְכִּיר לוֹ.
״אֲבָל הֵם בֶּאֱמֶת עוֹמְדִים לְבַשֵּׁל אוֹתוֹ...״ עִדָּן מַמָּשׁ רוֹעֵד.
״חַכֵּה, אוּלַי עוֹד יִקְרֶה נֵס,״ אַבָּא אוֹמֵר, וּבְדִיּוּק כְּשֶׁהוּא מְסַיֵּם לְהַגִּיד אֶת הַמִּלָּה ״נֵס״, הַנֵּס אָכֵן מִתְרַחֵשׁ: מֵעַל הַסִּיר הָעֲנָק שֶׁמֻּצָּב עַל הַמְּדוּרָה, וּבְתוֹכוֹ מַיִם רוֹתְחִים מְבַעְבְּעִים, מוֹפִיעַ עָנָן. חוֹסֶה, עִם חִיּוּךְ שָׁלֵו עַל פָּנָיו, לֹא נִרְאֶה מְבֹהָל. הוּא מְחַיֵּךְ אֶל אוֹכְלֵי־הָאָדָם שֶׁזּוֹרְקִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַסִּיר. גַּם כְּשֶׁגּוּפוֹ כְּבָר בְּתוֹךְ הַמַּיִם הָרוֹתְחִים, הוּא עֲדַיִן מְחַיֵּךְ. וְאָז...
וְאָז מוֹפִיעִים פָּנִים בְּמֶרְכַּז הֶעָנָן, שֶׁמְּרַחֵף מֵעַל הַסִּיר. אַחַר כָּךְ מוֹפִיעוֹת שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת. יָדַיִם נִשְׁלָחוֹת מִתּוֹךְ הֶעָנָן, וְנוֹגְעוֹת בְּשַׂעֲרוֹתָיו הַבְּלוֹנְדִינִיוֹת שֶׁל חוֹסֶה. הַשְּׂעָרוֹת מַתְחִילוֹת לִזְהוֹר, וְאוֹכְלֵי־הָאָדָם נִתְקָפִים פַּחַד. הֵם מַתְחִילִים לִצְעוֹק. עַכְשָׁיו גַּם הַיָּדַיִם שֶׁל חוֹסֶה זוֹהֲרוֹת. אוֹכְלֵי־הָאָדָם מַתְחִילִים לִבְרוֹחַ.
הַצִ'יף, כְּלוֹמַר רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט, נוֹתֵן פְּקֻדָּה לְהוֹצִיא אֶת חוֹסֶה מֵהַסִּיר עִם הַמַּיִם הָרוֹתְחִים. הוּא חִוֵר עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלְּרֶגַע נִדְמֶה שֶׁפָּנָיו לֹא שְׁחוֹרוֹת. שְׁנֵי לוֹחֲמִים מוֹצִיאִים אֶת חוֹסֶה. שְׁיוּ! אֵיזֶה נֵס! אֵין לוֹ אֲפִלּוּ כְּוִיָּה אַחַת עַל הַגּוּף. אֵין לוֹ אֲפִלּוּ סִימָן אָדוֹם אֶחָד עַל הָרַגְלַיִם. הוּא בָּרִיא וְשָׁלֵם, כְּאִלּוּ בָּלַע שִׁקּוּי־נֶגֶד־פְּגִיעָה, וְהַצִי'ף שֶׁמֵּבִין שֶׁאֵרַע פֹּה נֵס מִשָּׁמַיִם, מִשְׁתַּחֲוֶה אֵלָיו וּמְנַשֵּׁק אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו, וּמְמָרֵר בְּבֶכִי וּמִתְחַנֵּן שֶׁחוֹסֶה לֹא יִנְקֹם בּוֹ.
חוֹסֶה שׁוֹלֵחַ אֶת יָדוֹ הַזּוֹהֶרֶת אֶל הַצִ'יף, מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ אֵלָיו וּמְחַבֵּק אוֹתוֹ.
״אַל תִּירָא, בְּנִי,״ הוּא אוֹמֵר לוֹ, ״יֵשׁוּ לֹא יִפְגַּע בְּבָנָיו.״
הַסֶּרֶט מִתְקָרֵב אֶל סִיּוּמוֹ, וְהַסּוֹף כְּבָר בָּרוּר: כָּל בְּנֵי הַשֵּׁבֶט מַשְׁלִיכִים לָאֵשׁ אֶת הָאֱלִילִים שֶׁלָּהֶם, וְנִשְׁבָּעִים אֱמוּנִים לְיֵשׁוּ וְלַנַּצְרוּת. חוֹסֶה מַטְבִּיל אוֹתָם, כְּלוֹמַר מַתִּיז עֲלֵיהֶם מַיִם וּבְכָךְ הוֹפֵךְ אוֹתָם לְנוֹצְרִים. הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת מֶלֶךְ הַשֵּׁבֶט וְהוּא מִתְבַּקֵּשׁ לַחֲבוֹש כֶּתֶר עֲטוּר גֻּלְגּוֹלוֹת. מוּבָן שֶׁהוּא מְסָרֵב. הוּא אָדָם צָנוּעַ וּמַאֲמִין רַק בִּשְׁלִיחוּתוֹ.
הַלּוֹחֲמִים מְבִיאִים אֵלָיו צִ'יפִים שֶׁל שְׁבָטִים שְׁכֵנִים, כְּדֵי שֶׁהוּא יַטְבִּיל גַּם אוֹתָם לַנַּצְרוּת, וְהוּא אָכֵן עוֹשֶׂה אֶת זֶה בְּחָרִיצוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הָאֵזוֹר הוֹפֵךְ לִהְיוֹת נוֹצְרִי וּבָזוֹ אַחַר זוֹ מוּקָמוֹת בּוֹ כְּנֵסִיּוֹת.
״הִפְסַדְתְּ!״ עִדָּן אוֹמֵר לְאִמָּא, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִתְאַחֲדִים שׁוּב לַאֲרוּחַת עֶרֶב.
״לֹא נוֹרָא,״ אִמָּא עוֹנָה.
״מְעַנְיֵן אִם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה קָרוּ בֶּאֱמֶת,״ אֲנִי פּוֹנָה אֶל אַבָּא.
״הִגְזַמְתְּ!״ עִדָּן מְגַחֵךְ, ״נִרְאֶה לָךְ שֶׁהִכְנִיסוּ בֶּן־אָדָם לְסִיר עִם מַיִם רוֹתְחִים וְלֹא קָרָה לוֹ כְּלוּם?״
״אֲנִי לֹא מִתְכַּוֶנֶת לְזֶה,״ אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעִדָּן, ״אֲנִי מִתְכַּוֶנֶת לַקֶּטַע שֶׁל הַמִיסְיוֹנֶרִים. הֵם בֶּאֱמֶת נָסְעוּ לְאַפְרִיקָה וְסִכְּנוּ אֶת עַצְמָם כָּכָה?״
״הָאֱמֶת הַהִיסְטוֹרִית הִיא, שֶׁכָּל אֵזוֹר בָּעוֹלָם שֶׁנִּכְבַּשׁ עַל יְדֵי סְפָרַדִּים וּפּוֹרְטוּגֶזִים וַאֲרָצוֹת נוֹצְרִיּוֹת אֲחֵרוֹת, זָכָה לְבִקּוּרִים שֶׁל מִשְׁלְחוֹת מִיסְיוֹנֶרִים,״ אַבָּא מַסְבִּיר לִי, ״כָּכָה הִתְפַּשְּׁטָה הַנַּצְרוּת. קֹדֶם הִגִּיעוּ יוֹרְדֵי הַיָּם, אַחַר כָּךְ הִגִּיעוּ הַלּוֹחֲמִים, וּבְעִקְּבוֹת הַלּוֹחֲמִים בָּאוּ הַמִיסְיוֹנֶרִים. לוּלֵא הַמִיסְיוֹנֶרִים, הַנַּצְרוּת לֹא הָיְתָה מַגִּיעָה לְאַפְרִיקָה, וְגַם לֹא לְהוֹדוּ.״
״לְהוֹדוּ?״ אֲנִי מִתְפַּלֵּאת.
״גַּם בְּהוֹדוּ יֵשׁ אֲזוֹרִים עִם תּוֹשָׁבִים נוֹצְרִים,״ אִמָּא אוֹמֶרֶת.
״וָואלָה!״ עִדָּן קוֹרֵא, ״חֲבָל שֶׁהַיְּהוּדִים לֹא עָשׂוּ אֶת זֶה. תָּאֲרוּ לָכֶם שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה אֲרָצוֹת יְהוּדִיּוֹת...״
״אַל תִּשְׁכַּח שֶׁיֵּשׁוּ בְּעַצְמוֹ הָיָה יְהוּדִי, וְהַנּוֹצְרִים הָרִאשׁוֹנִים בִכְלָל הָיוּ יְהוּדִים,״ אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ.
״מָה זֶה קָשׁוּר?״ עִדָּן שׁוֹאֵל.
״בְּכָל מִקְרֶה,״ אִמָּא אוֹמֶרֶת, ״אֶת הַפְּעִילוּת שֶׁל הַמִיסְיוֹנֶרִים לִווּ הַרְבֵּה אַגָּדוֹת. אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לְהַאֲמִין בְּנִסִּים. הַנִּסִּים שִׁכְנְעוּ אוֹתָם שֶׁהַדָּת הַנּוֹצְרִית הִיא הַדָּת הָאֲמִתִּית.״
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא הָיִיתִי מִתְעַסֶּקֶת כָּכָה בַּסֶּרֶט הַזֶּה עַל חוֹסֶה הַמִיסְיוֹנֶר (לַמְרוֹת שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת הָיָה חָתִיךְ הוֹרֵס), לוּלֵא מָה שֶׁהִתְבָּרֵר לְמָחֳרָת בְּבֵית־הַסֵּפֶר. מָה הִתְבָּרֵר? הִתְבָּרֵר שֶׁאַף אֶחָד, חוּץ מִתּוֹם לֵוִי, לֹא צָפָה בַּסֶּרֶט הַזֶּה. אָז אִם הַסֶּרֶט הָיָה מְשֻׁדָּר בְּעָרוּץ 1 אוֹ בְּעָרוּץ 8, אוֹ בְּאַחַד הָעֲרוּצִים הָאֵלֶּה שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלִּי אַף פַּעַם לֹא נִכְנָסִים אֲלֵיהֶם, אוֹקֵיי, זֶה לֹא הָיָה מַפְתִּיעַ אוֹתִי. אֲבָל הַסֶּרֶט שֻׁדַּר בַּעֲרוּץ סִרְטֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וּמָה שֶׁנִּרְאָה הֲכִי מוּזָר, הָיָה שֶׁלְּפָחוֹת חֲמִשָּׁה מֵהַכִּתָּה אָמְרוּ שֶׁהֵם דַּוְקָא כֵּן צָפוּ בֶּעָרוּץ הַזֶּה, אֲבָל מָה שֶׁשֻּׁדַּר בּוֹ בֵּין שֶׁבַע לִשְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב הָיָה קוֹמֶדְיָה קְלִילָה, וְלֹא שׁוּם סֶרֶט עַל שׁוּם מִיסְיוֹנֶר חָתִיךְ הוֹרֵס שֶׁשְּׁמוֹ חוֹסֶה.
״מוּזָר,״ תּוֹם אָמַר לִי.
״אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַסֶּרֶט יַחַד עִם אַבָּא שֶׁלִּי וְעִדָּן,״ דִּוַחְתִּי לוֹ, ״הֵם יָשְׁבוּ שָׁם אִתִּי. זֶה לֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁרָאִיתִי לְבַדִּי.״
״קֶטַע...״ תּוֹם מִלְמֵל.
״אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהַסֶּרֶט כְּאִלּוּ קָשׁוּר בַּמְּשִׂימוֹת שֶׁלָּנוּ אוֹ מַשֶּׁהוּ?״ שָׁאַלְתִּי.
״אֲנִי מַמָּשׁ לֹא יוֹדֵעַ,״ תּוֹם אָמַר.
״תַּחְשֹׁב עַל זֶה: אִם רַק אַתָּה וַאֲנִי רָאִינוּ אֶת הַסֶּרֶט...״
״אַתְּ וַאֲנִי וְאַבָּא שֶׁלָּךְ וְעִדָּן,״ תּוֹם תִּקֵּן אוֹתִי.
״אוֹקֵיי, אָז?״ אָמַרְתִּי.
״אֲבָל אִם אַתְּ צוֹדֶקֶת וְזֶה אֵיכְשֶׁהוּ קָשׁוּר אֵלַיִךְ וְאֵלַי,״ תּוֹם אָמַר, ״זֶה סִימָן שֶׁ...״
״מָה?״
״אַתְּ לֹא מְבִינָה?״
״מָה אֲנִי אֲמוּרָה לְהָבִין?״
״שֶׁהַמְּשִׂימָה הַבָּאָה שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה בְּאַפְרִיקָה,״ תּוֹם נִשְׁמַע נִרְגָּשׁ, ״זֶה לֹא מַגְנִיב?״
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהַחְלִיט אִם מְשִׂימָה בְּאַפְרִיקָה תִּהְיֶה מַגְנִיבָה אוֹ לֹא, דָּנִיאֵל שֶׁפֶר, שֶׁעֲדַיִן מְחַזֶּרֶת אַחֲרֵי תּוֹם, נִדְחֲפָה בֵּינֵינוּ.
״מָה קוֹרֶה?״ הִיא שָׁאֲלָה.
״שׁוּם דָּבָר,״ עָנִיתִי.
״עַל מָה אַתֶּם מְדַבְּרִים?״ הִיא חָפְרָה.
״תּוֹם רוֹצֶה לִנְסוֹעַ לְאַפְרִיקָה,״ אָמַרְתִּי אֶת הָאֱמֶת.
״מָה יֵשׁ לְךָ לְחַפֵּשׂ בְּאַפְרִיקָה?״ דָּנִיאֵל פָּנְתָה אֶל תּוֹם, ״שָׁכַחְתָּ שָׁם מַשֶּׁהוּ?״
אֶת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל תּוֹם לֹא שָׁמַעְתִּי, כִּי הִתְרַחַקְתִּי מֵהֶם. לֹא הָיִיתִי מְסֻגֶּלֶת לְהִצְטָרֵף לַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל תּוֹם, כִּי הָיִיתִי מֻטְרֶדֶת מֵהָאֶפְשָׁרוּת שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי וְעִדָּן צָפוּ יַחַד אִתִּי בְּסֶרֶט שֶׁהָיָה מְיֹעָד לְעֵינַי בִּלְבַד. אֵיךְ קָרָה שֶׁהָאַבִּיר לֹא נִזְהַר? הַמַּחְשָׁבָה שֶׁחָלְפָה בְּמֹחִי הָיְתָה שֶׁאִם דָּבָר כָּזֶה אֶפְשָׁרִי, כְּלוֹמַר שֶׁאִם תּוֹם וְאַבָּא רָאוּ מָה שֶׁהֵם לֹא הָיוּ אֲמוּרִים לִרְאוֹת, אֶפְשָׁרִית גַּם הִשְׁתַּתְּפוּת שֶׁלָּהֶם בַּמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַבָּאָה שֶׁאֵלֶיהָ נִתְגַּיֵּס.
הַאִם יִתָּכֵן שֶׁזֶּה מָה שֶׁהָאַבִּיר זוֹמֵם, לְגַיֵּס גַּם אֶת אָבִי וְאֶת אָחִי?
מְשִׂימָה עוֹלָמִית עִם אַבָּא וְעִדָּן???
הַצִּילוּ!
אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי מָה לָמַדְנוּ בְּשִׁעוּר תַּנַ״ךְ וּמָה לָמַדְנוּ בְּשִׁעוּר לָשׁוֹן. אֲפִלּוּ מָה לָמַדְנוּ בְּשִׁעוּר גֵּאוֹגְרַפְיָה (שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי אוֹהֶבֶת בִּמְיֻחָד) אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, כִּי הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי הָיוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. וּבֶאֱמֶת, מִיָּד כְּשֶׁנִּשְׁמְעָה הַמַּנְגִּינָה הַמְבַשֶּׂרֶת שֶׁהַשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן הִסְתַּיֵּם, זִנַּקְתִּי מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי וְיָצָאתִי בְּרִיצָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר. עִדָּן כְּבָר הָיָה בַּבַּיִת, הוּא סִיֵּם לִלְמוֹד שָׁעָה לְפָנַי.
״הֵי,״ אָמַרְתִּי לוֹ.
״הֵי,״ הוּא אֲפִלּוּ לֹא הֵרִים אֶת הָרֹאשׁ מֵהַמַּחְבֶּרֶת שֶׁלּוֹ.
״מָה אָמְרוּ הַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ עַל הַסֶּרֶט?״ שָׁאַלְתִּי כְּאִלּוּ סְתָם כָּזֶה.
״אֵיזֶה סֶרֶט?״ עִדָּן נִשְׁמַע מַמָּשׁ לֹא בְּעִנְיָן שֶׁל שִׂיחָה אִתִּי.
״הַסֶּרֶט שֶׁרָאִינוּ אֶתְמוֹל,״ עָנִיתִי.
״אֵיפֹה?״ הוּא שָׁאַל.
״בַּטֶלֶוִיזְיָה.״
״אֵיזֶה סֶרֶט רָאִינוּ אֶתְמוֹל בַּטֶלֶוִיזְיָה?״ הוּא סוֹף סוֹף הִבִּיט בִּי.
״הַסֶּרֶט עַל הַמִיסְיוֹנֶר הַהוּא,״ הִזְכַּרְתִּי לוֹ.
״אֵיזֶה מִיסְיוֹנֶר בָּרֹאשׁ שֶׁלָּךְ?״ עִדָּן לֹא נִרְאָה כְּמוֹ מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ מְבֻלְבָּל. הוּא נִרְאָה כְּמוֹ מִי שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא מֵבִין עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת.
אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁאַבָּא חָזַר הַבַּיְתָה וְהִתְבָּרֵר שֶׁגַּם הוּא לֹא זוֹכֵר שׁוּם סֶרֶט עַל מִיסְיוֹנֶר, כְּבָר לֹא הֻפְתַּעְתִּי. בְּעֶצֶם אֲפִלּוּ שָׂמַחְתִּי, כִּי הַיְּדִיעָה שֶׁמִּישֶׁהוּ מָחַק לָהֶם אֶת הַסֶּרֶט מֵהַזִּכָּרוֹן הִרְגִּיעָה אוֹתִי. מְחִיקַת הַסֶּרֶט מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם הָיְתָה מִבְּחִינָתִי סִימָן לְכָךְ שֶׁהַסַּכָּנָה שֶׁמִּמֶּנָּה חָשַׁשְׁתִּי אֵינָהּ קַיֶּמֶת. הָאַבִּיר כַּנִּרְאֶה לֹא הִתְחַרְפֵן עַד כְּדֵי כָּךְ, וְאֵין לוֹ שׁוּם כַּוָנָה לְצָרֵף אֶת אַבָּא שֶׁלִּי וְאֶת אָחִי לַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַבָּאָה.
אִם כָּכָה, אֲנִי יְכוֹלָה לְהַתְחִיל לְהִתְלַהֵב מֵהָרַעֲיוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לִנְסוֹעַ לְאַפְרִיקָה, לֹא? אֶלָּא שֶׁגַּם בְּעִנְיַן הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, צִפְּתָה לִי הַפְתָּעָה.
״אֲבִיגַיִל!״ אִמָּא קָרְאָה לִי.
״מָה?״ שָׁאַלְתִּי.
״יֵשׁ לָךְ טֶלֶפוֹן.״
טֶלֶפוֹן? בַּמַּכְשִׁיר הַקַּוִי, כְּלוֹמַר זֶה שֶׁל כָּל הַבַּיִת? הֲרֵי הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי מִתְקַשְּׁרוֹת רַק לַנַּיָּד שֶׁלִּי. אָז מָה קָרָה?
קַמְתִּי מֵהַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי וְיָצָאתִי לַחֲדַר הַכְּנִיסָה, וְלָקַחְתִּי אֶת הַמַּכְשִׁיר הָאַלְחוּטִי מִיָּדֶיהָ שֶׁל אִמָּא שֶׁנָּעֲצָה בִּי מַבָּט מֻדְאָג.
״אָדָם מְבֻגָּר,״ הִיא לָחֲשָׁה לִי.
״מוּזָר,״ אָמַרְתִּי.
״הֵי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר,״ זֶה הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל הָאַבִּיר, ״מָה שְׁלוֹמֵךְ?״
רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ: 'שָׁלוֹם הָאַבִּיר', אֲבָל אִמָּא, שֶׁנּוֹתְרָה לַעֲמוֹד קָרוֹב אֵלַי, כַּנִּרְאֶה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חָשׁוּב לָהּ לָדַעַת מִיהוּ הָאָדָם הַמְּבֻגָּר שֶׁמִּתְקַשֵּׁר אֶל הַבַּת שֶׁלָּהּ (אוּלַי הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עֵסֶק עִם אֵיזֶשֶׁהוּ פֶּדוֹפִיל, שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי בְּאֶמְצָעוּת הָאִינְטֶרְנֶט וְעָלָה עַל מִסְפַּר הַטֶלֶפוֹן שֶׁלָּנוּ), הָיְתָה דְּרוּכָה וְחִכְּתָה לִשְׁמוֹעַ מָה אֲנִי אוֹמֶרֶת.
״שָׁלוֹם הַמּוֹרֶה,״ אָמַרְתִּי.
״תְּשׁוּבָה מְהִירָה וְיָפָה,״ הָאַבִּיר הֶחְמִיא לִי.
״אַתָּה מִתְכַּוֵן לְצָרֵף אוֹתִי לִקְבוּצַת הַכַּדּוּרְסַל?״ קָרָאתִי, כְּאִלּוּ אֲנִי מְנַהֶלֶת שִׂיחָה עִם הַמּוֹרֶה שֶׁלָּנוּ לִסְפּוֹרְט.
״הַתּוּשִׁיָּה שֶׁלָּךְ בְּהֶחְלֵט רְאוּיָה לְשֶׁבַח,״ הָאַבִּיר אָמַר, ״אֲנִי אֶזְכֹּר אֶת זֶה.״
״אוֹקֵיי,״ הִמְשַׁכְתִּי לְדַבֵּר כְּאִלּוּ זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַמּוֹרֶה לִסְפּוֹרְט, לַמְרוֹת שֶׁאִמָּא נִרְגְּעָה וְהִתְרַחֲקָה מִמֶּנִּי.
״בַּמְּשִׂימָה הַבָּאָה תְּקַבְּלִי עֲדִיפוּת.״ הָאַבִּיר הִכְרִיז.
״בְּסֵדֶר, הַמּוֹרֶה, הֵבַנְתִּי,״ אָמַרְתִּי, ״אֲנִי צְרִיכָה לַחְשׁוֹב עַל זֶה.״
״אֲבָל אַל תִּסָּחֲפִי אַחֲרֵי תּוֹם לֵוִי, וְאַל תְּמַהֲרִי לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת,״ הָאַבִּיר הוֹסִיף.
״אֶת זֶה לֹא הֵבַנְתִּי,״ לָחַשְׁתִּי.
״מוּטָב שֶׁתּוֹם לֹא יְנַסֶּה לְנַחֵשׁ אֶת הַיַּעַד,״ הָאַבִּיר הִסְבִּיר, ״חַכּוּ בְּסַבְלָנוּת.״
 
״מָה זֶה אוֹמֵר?״
״מְדֻבָּר בִּמְשִׂימָה חֲדָשָׁה, אֲבָל לֹא בְּאַפְרִיקָה,״ הָאַבִּיר הֵשִׁיב. ״בִּשְׁמוֹנֶה בְּדִיּוּק יַגִּיעוּ אֲלֵיכֶם מַתְרִימִים.״
״מַתְרִימִים?״ הִתְפַּלֵּאתִי.
״מַתְרִימִים לְמַעַן 'הָאֲגֻדָּה לְמִלְחָמָה בַּסַּרְטָן',״ הָאַבִּיר הִסְבִּיר. ״אֶחָד מֵהֶם יִתֵּן לָךְ אֶת הָעֶרְכָּה. תִּמְצְאִי בָּהּ אֶת כָּל הַפְּרָטִים.״
״אוֹקֵיי.״
״יֵשׁ לָךְ שְׁאֵלוֹת?״
״בָּרוּר.״
״קָדִימָה.״
״אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים הַיּוֹם?״
״בְּהֶחְלֵט. לִקְרַאת חֲצוֹת.״
״וְהַיַּעַד?״
״הַיַּעַד אֵינוֹ אַפְרִיקָה.״
״אֶת זֶה כְּבָר הֵבַנְתִּי. אֶפְשָׁר לָדַעַת מַהוּ?״
״בָּעֶרְכָּה תִּמְצְאִי אֶת כָּל מָה שֶׁאַתְּ אֲמוּרָה לָדַעַת,״ הָאַבִּיר אָמַר. ״וְכָל הַזְּמַן תִּזְכְּרִי, שֶׁיֵּשׁ לָךְ נְקֻדַּת זְכוּת בִּגְלַל הַתּוּשִׁיָּה הַיָּפָה שֶׁגִּלִּית עַכְשָׁיו בַּשִּׂיחָה אִתִּי.״ הוּא סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו, וְאַחַר כָּךְ נִתֵּק אֶת הַשִּׂיחָה, וּבִגְלַל שֶׁאִמָּא חָזְרָה וְהִתְקָרְבָה אֵלַי, אָמַרְתִּי בְּקוֹל רָם:
״אוֹקֵיי, אֲנִי אַגִּיעַ לָאִמּוּן. מִבְּחִינָתִי, אֵין שׁוּם בְּעָיָה,״ וְהֶחְזַרְתִּי אֶת מַכְשִׁיר הַטֶלֶפוֹן לִמְקוֹמוֹ, וְאָמַרְתִּי לְאִמָּא, ״אֵיזֶה סַבַּבָּה! הַמּוֹרֶה לִסְפּוֹרְט הֶחְלִיט לְהַצִּיב אוֹתִי בַּחֲמִישִׁיָּה הַפּוֹתַחַת בְּמִשְׂחַק הַכַּדּוּרְסַל בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא!״