אב ובן הולכים לבדם לאורך כביש בין־מדינתי באמריקה החרוכה. דבר לא זע בנוף פרט לאפר המתפזר ברוח. אובך קבוע מסתיר את אור השמש. הכול אפור והקור מקפיא. המים בנהרות עכורים, וצבע הוא רק זיכרון רחוק. הם הולכים לכיוון הים, למרות שאינם יודעים מה מצפה להם שם. אין להם דבר פרט לבגדים הבלויים שלגופם, עגלת סופרמרקט מקרטעת, אקדח טעון בשני כדורים והאחד את השני.
הדרך הוא סיפור מסע פוסט־אפוקליפטי שֶׁקול נבואי תנ"כי מהדהד בין שורותיו. הוא מתאר באומץ, בדייקנות ובסגנונו המיוחד של מקארתי עולם ללא תקווה שבו אב ובן, "האחד כל עולמו של האחר", שורדים מכוח האהבה.
קוֹרמאק מקארתי, מגדולי הסופרים האמריקאים בני זמננו, כתב רומן פילוסופי מוסרי, עמוק ומרגש, על הנורא ביותר והטוב ביותר שאנו מסוגלים לו: על הרס מוחלט, על קיום נואש ועל חמלה ורוך אינסופיים, המאפשרים לשני אנשים לשרוד אל מול הנורא והקשה מכול.
הדרך הוא יצירת מופת קאנונית, שקשה להפריז ביופיה או בחשיבותה. מבקרי ספרות השוו את כתיבתו של מקארתי ב'הדרך' לזו של פוקנר, קונרד, המינגווי ובקט; ואכן, הוא מתעלה לגבהים חדשים ההופכים את 'הדרך' לאחת הפסגות הספרותיות המרשימות ביותר של העשור האחרון.
בשנת 2007, לאחר שהוענק ל'הדרך' פרס פוליצר ואופרה וינפרי בחרה בו למועדון הספר שלה, זכויות התרגום שלו נמכרו ב-40(!) מדינות. הוא מככב ברציפות בראש רשימות רבי־המכר ברחבי העולם, ונמכר במיליונים רבים של עותקים.